קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אישור הצעת הסדר נושים: מונחת בפני מחלוקת שעניינה אישורה או אי אישורה של הצעת הסדר נושים שהגיש מר אייל שני (להלן: "החייב"). בנסיבות המקרה ענין לנו בהצעה אשר לכאורה מכסה כ- 35% ממצבת חובותיו של החייב. זאת, לאחר שהצעה קודמת שנקבע באחוז נמוך יותר אך בתוספת הבטחה לתוספת אחוז קבוע מהכנסות עתידיות של החייב נדחתה על ידי הנושים. עתה, מסכימים מרבית הנושים שמשקל נשייתם כ- 83% להצעתו החדשה של החייב ואילו נושה נוסף שמשקלו מעט פחות מ- 17% ממצבת חובות החייב מתנגד. טעמי התנגדות זו נעוצים הן בהיות ההסדר נמוך ובלתי כדאי לשיטתו והן בהוראות סעיף 35 (ז) לפקודת פשיטת הרגל. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ולאחר שנערך דיון בו השלימו הצדדים טענותיהם בע"פ ניתנת החלטתי זו; 1. ענין לנו במקרה יוצא דופן, חריג שבחריגים אשר מעורר בעיה שאינה קלה בכל הנוגע לדין החל על הצעות הסדר מחד גיסא, ועל היחס בין שיקול דעתם הכלכלי של הנושים לשיקול דעתו של בית המשפט המתבקש לאשר את ההסדר, מאידך גיסא. אבהיר דבריי; בנסיבות המקרה אין עסקינן בבקשה של חייב שהוא "מפורסם" אלא במקרה בו ענין לנו בחייב אשר אין ולא תיתכן מחלוקת שהינו בעל כושר השתכרות יוצא דופן בגובהו ואשר צפויים לו בעתיד הקרוב חוזים במסגרתם יוכל לשלשל לכיסו כמות נכבדה עד מאוד של כספים. לענין זה הלכה פסוקה היא כי כאשר בית המשפט מחשב ובודק את מצבת נכסיו של החייב כדי לתהות על קנקנה וערכה של הצעת הסדר הרי שיכולת השתכרות הינה נכס חשוב ביותר אשר על חייב להעמידו במלואו לטובת נושיו. 2. דברים דנן מקבלים משנה חשיבות במקרה דנן בו עסקינן בתיק ובחייב "מפורסם" אשר למהלכיו ולדרך בה מטפל הדין בעניינו ישנה חשיפה והשלכה ציבורית ברורה. לענין זה אין צורך להכביר מילים כי לדיני פשיטת הרגל ובמיוחד הסדרים המחלצים חייב בפשיטת רגל ישנו כפל פנים לצד הפן הכספי ספציפי הנוגע לתועלתם של נושיו הספציפיים של חייב קיים פן חשוב לא פחות שהינו המסר הציבורי שמעביר בית המשפט בעניינם של חייבים. מסר אשר יש לו השלכות מרחיקות לכת בכל הנוגע להתנהגות ולאורח שבו עשויים חייבים עתידיים פוטנציאליים וכלכל את צעדיהם. אין ולא יתכן ספק כי מקום בו חייב אשר קיימות תהיות לגבי אורח התנהלותו ותום ליבו מצליח להותיר חובות עתק ולזכות בהפטר או ההסדר מהר יחסית ובתנאים מקלים הרי שהדבר יוצר מסר מזיק הנקלט היטב בציבור. מסר לפיו חייב שהוא מתוחכם "ומוצלח" די הצורך יכול לתעתע בדין ובנושים ולהוסיף לחיות ברמת חיים גבוהה ביותר הן במהלך פשיטת הרגל והן לאחריה. מצב שכזה המועצם עשרת מונים מקום בו מדובר בחייב מפורסם ו"מתוקשר" עשוי לפגוע קשות באמון הציבור במערכת האכיפה והגבייה החוקית ולעיתים אף להניע אי אלו נושים לעשות דין לעצמם ואף לנקוט בדרכי גביה בלתי חוקיות ולעיתים אלימות (לענין זה ראה ע.א. 5388/07 יורם גיל נ' דרזנר ואח') . 3. מימד זה של פשיטת הרגל בולט עד מאוד במקרה שבפני ולא ניתן להתעלם ממנו. להשלמת התמונה אבהיר כי אין עסקינן במקרה "רגיל" בו מציע החייב סך פלוני לנושיו כאשר רוב הנושים מסכימים ונושה אחד שנשייתו נופלת מ- 25% מתנגד. אכן, במקרים שכאלה הלכה פסוקה היא כי בית המשפט יכבד בד"כ את שיקול דעתם של נושים ויפעיל את סמכותו שלא לאשר את הסדר אך ורק במקרים קיצוניים בהם מוצע שעור דיבידנד נמוך במיוחד או צורת הסכם שנראית על פניה פגומה ומשולה ל"גבינה שוויצרית שיש בה יותר חורים מאשר גבינה". אלא מאי, בנסיבות המקרה לא בכדי מפנה הנושה המתנגד לסעיף 35 (ז) לפקודת פשיטת הרגל. סעיף זה לא רק שהוא בגדר הנחיה לבית המשפט לאכוף תקנת הציבור ולהפעיל שיקול דעת החורג מהסכמת או אי הסכמת רוב הנושים אלא שהוא יוצר מחסום חוקי מפורש ונפרד אשר כל מהותו הינה אפשרות ולעיתים אף חובה שלא לאשר הסדר נושים - וזאת חרף העובדה כי זכה לתמיכת רוב הנושים. במה אמורים דברים, מצוות הסעיף הינה כי אם מתקיימות נסיבות אשר עשויות היו למנוע או להקים סייג לבקשת הפטר מצד החייב, לו הוגשה, הרי שבית המשפט לא יאשר הצעת הסדר נושים אלא אם היא עומדת ברף מינימום קשיח וגבוה. זאת, כאמור, בלא קשר לשאלה באיזה רוב מסכימים הנושים לבקשה. במצבים כאלו הרי שדווקא אישורה של הפשרה מצריך את בית המשפט לנקוט בנסיבות מיוחדות ולפרטן. 4. בלא לקבוע מסמרות הרי שבנסיבות המקרה דנן קיימת יותר מתהייה האם לא עומד סעיף 35 (ז) בדרכו של החייב. לא די בכך שעצם הקלעותו לפשיטת רגל והאורח בו צבר חובות עתק הינן בנסיבות אשר, ואני זהירה בלשוני, לא הוסר הספק לגביהם, הרי שלא בכדי הבהיר אף הנאמן כי אין מדובר בבקשת הפטר ובדין עשה כן. לאורך פשיטת הרגל עלו תהיות וטענות כבדות משקל על אורח התנהלות החייב, תום ליבו, והאם אכן קיים את החובות שדורש הדין מחייב המצוי במעמדו. זו הנקודה לומר כי גם הנאמן לא רק שלא ביקש הפטר, כפי שאמרתי לעיל, אלא שהדגיש מפורשות במהלך הדיון כי החייב איננו מבקש להפטר. אעיר בענין זה, כי חסד עשו הנושים עם החייב בדרך בה הסכימו לדון בהצעת הסדר ובכך חסכו ממנו את הבירור העובדתי אשר היה עשוי לקבוע ממצאים בכל הנוגע לתחולת סעיף 35 (ז). זאת באשר, פעם נוספת, ולא לקבוע מסמרות בדבר, יתכן והיו עולים מכך ממצאים אשר לא היו מטיבים עם החייב, וזאת בלשון המעטה. 5. יוצא אם כך כי אין עסקינן אך ורק בהתנגדות של נושה בודד אלא ענין לנו בשילוב של שלושה אלמנטים אשר במשקלה המשותף מציבים מכשול קשה במתכונתה של הצעת ההסדר וגירסתה הנוכחית. האחד, טעמים כבדי משקל של הכוונת התנהגות EX-ANTE קרי, המסר הכללי שמעביר בית המשפט לחייבים עתידיים, נושים ולציבור בכללותו. מסר אשר חשיבותו מועצמת עד מאוד נוכח מיהות החייב הספציפי ופרסומו הרב. השני, העובדה כי הצעת ההסדר אמנם זכתה לרוב אך עדיין רוב זה רחוק מלהיות מוחלט וסך של 16.2% מהנשיה מתנגדים לו באורח נחרץ דבר זה מבדיל את המקרה ממקרים בהם הצעת הסדר - אף אם נמוכה - זוכה לרוב של כמעט 100% דבר המצמצם מאוד את יכולת בית המשפט להתערב בה. השלישי, קיום תחולתו האפשרית של סעיף 35 (ז) אשר מהווה כאמור מחסום עצמאי ומשמעותי בפני אישור הצעת הסדר אף אם זכתה לרוב. אין צורך להכביר מילים כי בנסיבות שנוצרו במקרה הנוכחי הרי שיתכן מאוד כי בירור עובדתי לעומק בנושא זה לא יטיב עם החייב ואי לכך כאשר עננה שכזו תלויה מעל ראשו ולא נסתרה הרי שאין ספק שהדבר משפיע על שיקול דעת בית המשפט, מעצים את כוחן של ההתנגדויות ומקל על התערבות בהסכמת הרוב וזאת חרף כל הכבוד הראוי לשיקול הכלכלי שעמד מאחוריה. 6. סוף דבר, בנסיבות המקרה לא אוכל לאשר את ההסדר המתכונתו הנוכחית. אסיים בהחלטה זו כפי שפתחתי אותה - אני ערה לעובדה כי מדובר במקרה חריג ביותר אשר נסיבותיו המיוחדות במשקלן המצטבר יוצרים צורך בלתי נמנע בהתערבות בית המשפט בשיקול דעת הנושים ובהסדר שכזה. זאת, בכדי למנוע מצב בו נשלח מסר בלתי ראוי לציבור וזאת כמעט "בשידור חי". 7. אי לכך, בכדי שניתן יהיה לאשר הסדר לחייב זה בעל כושר ההשתכרות יוצא הדופן, לעומת חייבים אחרים, הרי שיהיה עליו להוסיף להצעתו הנוכחית לרבות התוספת עליה עמד בא כוחו בענין מס הכנסה, סך של 50% מהכנסותיו העתידיות מתוכניות המדיה וזאת למשך שנתיים. הסכום של 50% נקבע על ידי שלא מתוך יוזמה שלי אלא אני נסמכת בכך על ההצעה אשר החייב עצמו הביא במסגרת הצעתו הראשונה כאשר סך כל ההצעה היה נמוך יותר. אכן, באותו שלב ביקשו הנושים שלא להתלות את הדיבידנד המגיע להם בקשר עתידי עם החייב אלא שודאי שאין פסול בתוספת מקשר עתידי כזה להצעה הגבוהה יותר אותה היו הנושים מוכנים לקבל מניה וביה. דומה כי דבר זה הינו איזון ראוי בנסיבות המקרה בין כיבוד שיקול דעתם של הנושים אשר ביקשו להילך להסדר, לבין כושר השתכרותו הניכר של החייב והמסר הציבורי אשר חובה על בית המשפט לקחת אותו בחשבון באישור הסדרים לחייבים. 8. אשר על כן, אני מחליטה כפי שפורט בסעיף 7 לעיל. אין צו נוסף. הסדר נושיםנושה