קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אכיפת פסק דין בהליך ביזיון בית המשפט: 1. בת.א. 2339-98, שנדון בבית המשפט המחוזי בת"א, נערך הסכם פשרה בין המבקשת לבין המשיבים 1-2. ב- 4.12.00 ניתן להסכם תוקף פסק דין. בהסכם נקבע: "ניתן צו מניעה קבוע המורה לכ"א מהנתבעים [המשיבים 1-2 - י.ג.], לעובדיהם... וכל הפועלים בשמם או מטעמם בכל דרך שהיא, לחדול ולהימנע מלמלא, למכור מלפרק מלהחזיק, מלהוביל, מלהשתמש, מלצבוע, מלסחור ומלבצע כל פעולה שהיא במכלי הגז... אשר שם התובעת [המבקשת - י.ג.] או ראשי התיבות של שמה... מופיע או חרוט עליהם או בכל מכל גז שבבעלות התובעת [המבקשת - י.ג.]". בבקשה דנן מבוקש לאכוף על המשיבים בהליכי בזיון בית משפט [בזיון אזרחי] את קיום פסק הדין. נטען שהמשיבים חוזרים ומפרים את פסק הדין. 2. המבקשת והמשיבה 1 הן חברות העוסקות בתחום משק הגז. המשיבה 1, שנקראה בעבר ש.א.מ מרכז הגז השרון בע"מ, שינתה שמה לש.א.מ מרכז הגז בע"מ. המשיב 2 העביר את מניותיו במשיבה 1 לאשתו. המשיב 2 חתם ב- 15.3.09 וב- 27.5.09 על תצהירים בהם הצהיר שהוא ממנהלי המשיבה 1 [ראו נספח 5 לבש"א 18976/09]. המשיב 3 חתם ב- 19.7.09 על מכתב בו הוא מציג עצמו כמנכ"ל המשיבה 1 [נספח 9 לבש"א 18976/09]. 3. בסעיף 10 להחלטה מ- 3.1.10, בבקשה הראשונה לביזיון בית המשפט, ציין בית המשפט: "המשיב 2 הודיע פעמיים בנובמבר 2008 למפקחים במשרד התשתיות הלאומיות, שהמשיבים ימשיכו למלא ולשווק גז במכלי גז זרים. בנספח ז' שצורף לנספח 30 לתגובת המבקשת נרשם ע"י מנהל מרחב ת"א של אגף הפיקוח במשרד התשתיות: "לאחר זמן קצר הגיע למקום מר אבי פרל [המשיב 2 - י.ג.]... איך שהוא הגיע הוא אמר לנו... הוא ימשיך למלא ולהוביל בלונים זרים". בזכרון דברים נוסף שצורף כנספח ז'... מציין מנהל מרחב ת"א של משרד התשתיות לעניין שיחה שניהל עימו המשיב 2: "לשאלתי מדוע הוא ממלא מכלים זרים ויוצא מהמתקן לחלוקה עם מכלים אלה, הסביר לי שמאחר ואין הוא יכול להחליף את המכלים שלו במכלים זרים, ושאני יודע שהחברות הגדולות רוצות לסגור אותו.. אין לו ברירה והוא ימשיך לעבוד כך". 4. ב- 11.10.09 הוגשה ע"י המבקשת כנגד המשיבים בקשה ראשונה עפ"י פקודת ביזיון בית משפט בגין הפרת פסק הדין מ- 4.12.00 [בש"א 18976/09]. בהחלטה מ- 3.1.10 קבע בית המשפט: א. הוכח שהמשיבים ממלאים גז במכלי הגז של המבקשת במתקן מילוי הגז של המשיבה 1, ומוכרים גז במכלי הגז של המבקשת לצרכנים, בניגוד לצווים שנתנו ע"י בית המשפט. ב. המדובר ברצף רב של פעולות מפרות, והמשיבים מפיקים תועלת כספית מהשימושים המפרים. עוד הורה בית המשפט בהחלטה מ- 3.1.10: "על כל אחד מהמשיבים 1-3 יוטל בגין בזיון בית המשפט קנס כספי בסך 10,000 ₪ על כל הפרה עתידית של פסק דין מ- 4.12.00, שניתן בבית המשפט המחוזי בת"א בת.א. 2339/98". 5. ב- 12.5.10 הוגשה ע"י המבקשת בקשה שניה עפ"י פקודת בזיון בית משפט כנגד המשיבים [בקשה 14]. בהחלטה מ- 5.9.10 קבע בית המשפט: א. מנהל התפעול של המשיבה הודה בביצוע הפעולות המפרות: התקשרות עם מסגר חיצוני, קביעת תנאי התקשרות, העברת עשרות מכלים... בתוכם שני המכלים המפרים, למסגר - בשני משלוחים בחודש ינואר 2010, הסבת המכלים של המבקשת למכלים בעלי תוית זיהוי של המשיבה [השחזה, פירוק מגני גז, הרכבת מגני גז של המשיבה, צביעה לצבע המכלים של המשיבה], סיכום על החזרתם למתקן מילוי הגז של המשיבה במגמה להכניסם למלאי מכלי המשיבה 1. ב. בית המשפט השתכנע שהפעולות המפרות נעשו ע"י מנהל התפעול בהסכמת המשיבים 1-3 בעבור המשיבה 1. ג. החומרה שבמעשים המפרים היא שנעשו פעולות רתכות במסגריה חיצונית כדי שניתן יהיה להציג את המכלים של המבקשת כמכלים של המשיבה ולהסיר כל תווי זיהוי של המבקשת מהמכלים. להפרות הנ"ל שלוו בפעולות השחזה, פירוק מגני הגז ורתכות עלולה הייתה להיות גם משמעות לעניין הפרת כללי הבטיחות וסיכון הצרכנים. עוד הורה בית המשפט בהחלטה מ- 5.9.10: "הנני מחייב את כ"א מהמשיבים 1-3 בקנס כספי בסך 20,000 ₪ בגין הפעולות המפרות שנעשו בשני המכלים של המבקשת. הקנס ישולם למרכז לגביית קנסות". 6. ב- 27.6.10 הוגשה ע"י המבקשת בקשה שלישית עפ"י פקודת בזיון בית המשפט כנגד המשיבים [בקשה 19 - הבקשה נשוא הדיון]. בבקשה נטען: "בבוקר יום 8.6.10 הגיעו פקחי מינהל הגז... לשדה חקלאי... בו נמצאים מבנים חקלאיים וגם שתי מכולות... הפקחים תפסו מאות מכלי גז... נמסרו למבקשת ממינהל הגז 535 מכלי גז בני 12 ק"ג של המבקשת ו- 80 מכלי גז בני 48 ק"ג של המבקשת אשר נתפסו אצל המשיבים ב- 8.6.10 בתוך שתי המכולות". המבקשת טענה שהמשיבים הפרו את פסק הדין בעצם הקמת מאגר נסתר של 615 מכלי גז של המבקשת שהוחזקו בשתי מכולות בשדה חקלאי מחוץ למתקן הגז של המשיבה 1. המבקשת הדגישה שהפעולות המפרות נעשו כדי להרוויח כספים משימוש ומכירה שלא כדין של מכלי גז של המבקשת. עוד הוסיפה המבקשת שהחזקת מכלי הגז בשתי מכולות בשדה חקלאי מהוה סיכון בטיחותי ונוגדת את הוראת סעיף 4(א) לחוק הגז [בטיחות ורישוי] תשמ"ט - 1989 ואת הוראת תקנה 2(א) לצו הגז [בטיחות ורישוי] [בטיחות ההחסנה של מכלים ומכלי מחנאות במחסן גפ"מ ובמחסן עזר], תשנ"ב-1992, והינה בניגוד לתקן הישראלי האוסר על אחסון מכלי גז במכולות סגורות. 7. ב- 19.8.09 כונס נכסים מטעם המבקשת ביצע תפיסת 267 מכלי גז של המבקשת בני 12 ק"ג מתוכם 53 מלאים, ו- 114 מכלי גז של המבקשת בני 48 ק"ג מתוכם 67 מלאים. כל המכלים נתפסו במתקן הגז של המשיבה 1 באבן יהודה [ראו סעיף 6 להחלטה מ- 3.1.10 בבקשה לביזיון מ- 11.10.09]. לאחר 19.8.09 המבקשת בתיאום עם המשיבה 1 הגיעה למתקן הגז של המשיבה 1 באבן יהודה וקיבלה את מכלי הגז שלה שנאספו על ידי המשיבה. על פי הפירוט שהובא בתצהירו של מיכה בן ברוך, מנהל השינוע של אמישראגז, להלן פירוט מכלי הגז של המבקשת שנאספו ממתקן הגז של המשיבה 1 באבן יהודה מ- 15.11.09 ועד ה- 4.5.10 בחתך חודשים: תאריך מכלי 12 ק"ג שנלקחו מכלי 48 ק"ג שנלקחו 15.11.09 146 15.11.09 44 6 7.1.10 55 6 11.2.10 88 14.2.10 43 62 12.4.10 145 14.4.10 91 28.4.10 33 73 4.5.10 140 4 סה"כ 694 242 8. הוכח שב- 8.6.10 נתפסו 615 מכלי גז של המבקשת בשתי המכולות שהחזיקה המשיבה 1 בשדה החקלאי מחוץ למתקן הגז של המשיבה 1. טענת קנוניה של המבקשת עם משרד התשתיות - משוללת יסוד, ולא הוכחה. ב- 8.6.10 נצפו פקחי משרד התשתיות מבצעים תפיסת מכלי גז של המבקשת בשתי המכולות של המשיבה בשדה החקלאי [ראו סעיף 2 לתצהיר החוקר ציון שרוי, תצהיר החוקר ויקי טיאר והתמונות שהוצגו]. חוקר פרטי נסע אחרי המשאיות, שתפסו את המכלים והעבירו אותם למתקן אחסון של סופרגז. החוקר נכנס למתקן וצילם את המכלים [ראו תצהיר החוקר שרוי ותמונות 9-10]. משרד התשתיות הודיע למנהל השינוע של אמישראגז על התפיסה [ראו סעיף 2 לתצהיר מיכה בן ברוך]. משרד התשתיות העביר למבקשת 615 מכלים של המבקשת אשר נתפסו בשתי מכולות של המשיבה 1 [ראו סעיף 3 לתצהיר מיכה בן ברוך, אישור מסירת המכלים ע"י משרד התשתיות - נספח 15 לתצהיר המבקשת, וכן ראו תמונות 11-14]. 9. כנגד טענו המשיבים, שחפצו להחזיר את 615 המכלים למבקשת. לחיזוק גרסתם טענו שב- 3.6.10 [יום חמישי] תואם בין שחר פרל מטעם המשיבה 1 לבין יפתח באבש מטעם המבקשת מועד להחזרת 615 המכלים בתחילת השבוע שלאחר מכן [יום ראשון 6.6.10 או יום שני 7.6.10]. עוד הוסיפו שמר יפתח באבש מטעם המבקשת לא הגיע ליטול את המכלים, והפקחים של משרד התשתיות תפסו את 615 המכלים של המבקשת ב- 8.6.10 [יום שלישי] בשתי המכולות שהוחזקו על ידי המשיבה 1 בשדה חקלאי מחוץ למתקן מילוי הגז של המשיבה 1. גרסה המשיבים אינה מהימנה על בית המשפט מהטעמים הבאים: א. עפ"י הטבלה שבסעיף 7 להחלטה, המועד האחרון בו הוזמנה המבקשת ליטול את מכלי הגז שלה, שנאספו על ידי המשיבה והוחזקו במתקן הגז של המשיבה, היה ב- 4.5.10. במועד זה הועברו למבקשת 144 מכלי גז שלה, ולא דווח למבקשת על ידי המשיבה שמצויים בהחזקתה מכלים נוספים של המבקשת. 615 מכלי הגז של המבקשת נתפסו בשתי מכולות של המשיבה 1 בשדה חקלאי ב- 8.6.10 - כעבור חודש ימים מהמועד האחרון בו קיבלה המבקשת מהמשיבה את מכלי הגז שלה. המשיב 2 העיד בחקירתו שכשבועיים לפני התפיסה פנה לחברו שי בן ארצי כדי שיאפשר לו לאחסן בשדה חקלאי שלו את מכלי הגז של המבקשת למספר ימים [ראו עדות המשיב 2 בעמ' 189-190]. המשיבים נמנעו מלהציג גרסה ברורה מתי בפועל הועברו 615 מכלי המבקשת לשתי המכולות בשדה החקלאי של שי בן ארצי. המשיבים נמנעו מלהעיד את שי בן ארצי, בעל השדה החקלאי, ואת שחר פרל שטיפל מטעם המשיבה 1 בהעברת המכלים. מהניתוח הסטטיסטי של הטבלה, שהובאה בסעיף 7 להחלטה- שנושאה מכלי הגז של המבקשת שהוחזרו למבקשת במתקן הגז של המשיבה בחתך חודשים - עולה בבירור שאין שום סבירות ש-615 המכלים של המבקשת, שאוחסנו ב-2 מכולות בשדה חקלאי ונתפסו ב- 8.6.10, נאספו על ידי המשיבים מ- 5.5.10 [המועד האחרון בו קיבלה המבקשת את מכלי הגז שלה במתקן הגז של המשיבה] במשך שבועיים עד המועד בו ביקש המשיב 2 מחברו לאפשר לו לאחסן את המכלים בשדה החקלאי שלו או במשך כחודש ימים עד מועד התפיסה בפועל ב- 8.6.10. ב. הנהג יפתח באבש הצהיר בסעיפים 6-7 לתצהירו: "התקשרתי לשחר פרל מס' פעמים והוא לא ענה לי. לבסוף שחר פרל חזר אלי ביום חמישי 3.6.10, ואמרתי לו שאני רוצה לתאם לקיחת מכלי אמישראגז. שחר פרל אמר לי להתקשר אליו בשבוע הבא ואז נתאם את מועד לקיחת המכלים. באותה שיחה לא סיכמנו מועד ללקיחת המכלים... לאחר מכן ביום שלישי 8.6.10 [מועד תפיסת המכלים על ידי הפקחים של משרד התשתיות - י.ג.] התקשר אלי שחר פרל ואמר לי למה לא התקשרתי אליו". גרסתו של הנהג יפתח באבש לא נסתרה בחקירתו בבית המשפט. גרסת המשיבים לא הוכחה. שחר פרל שהיה מעורב בעניין מטעם המשיבה 1 לא הגיש תצהיר ולא העיד. גם אם שחר פרל שבר את רגלו כשבועיים קודם לכן- לא הייתה מניעה לגבות ממנו עדות בביתו. לעניין הימנעות מהבאת ראיה ראו: ע"א 9656/05 שוורץ נ' רמנוב תקדין -עליון 2008(3) 1377 סעיפים 25-27 לפסק הדין, וע"א 465/88 בנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו פ"ד מ"ה(4) 651, 658. ג. לצורך הובלת 615 מכלים יש צורך במשלוח של מספר משאיות או במספר של הובלות. לא מצינו בגרסת המשיבים, ששחר פרל או מי מהמשיבים הודיעו ליפתח באבש מטעם המבקשת, שהמדובר ב- 615 מכלים ושיש צורך להיערך מבחינת משאיות והובלות כדי לקבל את מכלי הגז של המבקשת. ד. המשיבים בסכסוך עם המבקשת ובהתדיינויות משפטיות. אין שום סבירות שהמשיבים יעבירו את מכלי הגז למכולות בשדה חקלאי, יפרו את הוראות הדין בנוגע לנוהל אחסון מכלי גז, יסכנו את רישיון ספק הגז שלהם, ובמודע יזמינו את המבקשת ליטול את מכליה ממכולות סגורות בשדה חקלאי - מקום האסור על אחסנת מכלי גז על פי דין, ובכך יגלו בפומבי שהפרו את הוראות החוק. הגרסה של המשיב 2 בעדותו בעמ' 189 שורה 4, שהעברת המכלים ממתקן הגז של המשיבה נעשתה כי "רצינו לעשות סוף סוף סדר וניקינו" אינה מהימנה על בית המשפט. ה. אין שום סבירות שהמשיבים יקצו משאבים של משאיות ופועלים [עלויות כספיות] לצורך העמסה, הובלה ופריקה של 615 מכלי גז של המבקשת, בה בעת שלא הוכח שהיה חוסר במקום אחסון במתקן הגז של המשיבה 1, ובה בעת שניתן היה לתאם ללא דיחוי עם בעלי תפקיד בחברת אמישראגז [המבקשת] את העברת המכלים ממתקן הגז של המשיבה. הטענה שתואם מועד להחזרת 615 המכלים עם נהג של חב' כח אדם שפעל מטעם אמישראגז,יפתח באבש- לא הוכחה. זאת ועוד, אם הגרסה הייתה נכונה - המשיבה לא הייתה מסתפקת בפניה לנהג אלא הייתה פונה לבעלי תפקידים בכירים מטעם המבקשת כדי שיפנו לאלתר את 615 מכלי הגז של המבקשת, ולא הייתה נכנסת להוצאות כספיות והקצאת משאבים לצורך פינוי זמני של 615 מכלי גז למספר ימים, כפי שהעיד המשיב 2 בעמ' 190 שורה 1. יש לזכור שהמשיבה 1 היא חברה קטנה. מנכ"ל החברה העיד בהליך הקודם, שבמשיבה 1 עובדים 30 עובדים בלבד, ובמתקן מילוי הגז עובדים 5 מתוכם [עמ' 142 ש' 16-17, 22]. ו. עד למועד התפיסה ב- 8.6.10 - כל מכלי הגז של המבקשת שהוחזרו או נתפסו בכינוס הנכסים הוחזקו תמיד במתקן הגז של המשיבה באבן יהודה, ובית המשפט השתכנע שההחזקה במכולות סגורות בשדה חקלאי נועדה להסתיר את המכלים. במתקן מילוי הגז של המשיבה באבן יהודה לא היה חוסר במקום לאחסון מכלים. בתצהירים שהוגשו מטעם המשיבה לא הובא הסבר משכנע מדוע הועברו 615 מכלים של המבקשת ל- 2 מכולות סגורות בשטח חקלאי מחוץ למתקן מילוי הגז של המשיבה 1 למספר ימים עד למועד שהמבקשת תבוא לקבלם כגרסת המשיבים. הגרסה של המשיב 2 שהעברת המכלים למכולות בשדה החקלאי נעשו מטעמי נוחות תפעולית וכדי שלא יהיה צורך לפתוח שערים במועד החזרת המכלים [עמ' 193 שורות 18-20] - אינה מהימנה על בית המשפט. 10. המשיבים 2 ו- 3 היו מעורבים בעניין העברת 615 מכלי הגז של המבקשת לשתי מכולות בשדה החקלאי, והדבר נעשה בידיעתם המלאה: א. בהחלטה מ- 5.9.10 צויין בעמ' 8: "מנכ"ל החברה יורם טמיר העיד שבמשיבה 1 עובדים 30 עובדים בלבד [עמ' 142 שורות 16-17] ובמתקן מילוי הגז עובדים 5 מתוכם [עמ' 142 שורה 22]. משרד הנהלת החברה ממוקם ליד מתקן מילוי הגז של החברה [עמ' 120 שורות 16-17]. בחברה עובדים: המשיב 2, אשתו של המשיב 2, ובנו של המשיב 2". ב. המשיב 2 הודה בעמ' 189-190, שפנה לחברו שי בן ארצי שיקצה לו מקום בשדה חקלאי לאחסן את 615 מכלי הגז של המבקשת. המכלים אוחסנו במכולות בשדה החקלאי של החבר. ב- 8.6.10 קיבל המשיב 2 הודעה מהחבר, שפקחי משרד התשתיות באו לתפוס את המכלים. המשיב 2 הגיע באותו יום למקום התפיסה של המכלים בשדה החקלאי. ג. המשיב 3, מנכ"ל המשיבה 1, חתם ב- 8.6.10 - ביום התפיסה של 615 מכלי הגז של המבקשת - על מכתב למבקשת ובו נאמר: "בהמשך לשיחתנו ולשיחתך עם שחר פרל מחברתנו: ביום 3.6.10 תואם בינך לבין שחר כי אמישראגז תגיע למחסננו לאסוף מכלים שלה בתחילת שבוע זה. בשיחתנו המשותפת היום, ציינת כי העניין פרח מזיכרונך עקב עומס העבודה, ולכן לא בוצע. הנני להודיעך כי הבוקר נתפסו המכלים ע"י פקחי משרד התשתיות שריף ואוסמה כמכלים זרים, ואתה מוזמן לפנות אליהם לקבלם". הגרסה של המשיב 3, שאינו בקיא בפרטים ואין לו מושג - אינה מהימנה על בית המשפט, במיוחד כאשר עפ"י עדות המשיב 3 המדובר בחברה קטנה שמשרד המנכ"ל ממוקם בצמוד למתקן מילוי הגז של החברה, ובמתקן מילוי הגז עובדים רק 5 עובדים.המשיב 3 גם חתם על המכתב מ- 8.6.10. ד. מטעם המשיבים לא העידו: שחר פרל, אשר ביצע מטעם המבקשת את העברת המכלים לשתי המכולות בשדה החקלאי, ומר שי בן ארצי, שהקצה מקום בשדה החקלאי לצורך אחסון 615 מכלי הגז של המבקשת. לעניין הימנעות מהבאת ראיה ראו: הלכת שוורץ והלכת בנק למימון ולסחר בע"מ כמצוין לעיל. 11. באוגוסט 1989 החלה הרפורמה במשק הגז בישראל, שעיקרה מתן אפשרות לכל אדם לעסוק במכירה או שיווק של גז בכפוף לכך שעמד בדרישת הבטיחות, חיוב בתי הזיקוק למכור גז לכל ספק, ומתן אפשרות לצרכנים להחליף את ספק הגז על אף האמור בחוזה שנחתם ביניהם. לעניין מטרות הרפורמה במשק הגז - ראו : ע"א 2512/90 סופרגז נ' תופיני סער פ"ד מ"ה(4) 405, 418. רפורמה זו יושמה בחקיקת סעיף 17 לחוק ההסדרים במשק המדינה [תיקוני חקיקה] תשמ"ט - 1989, סעיף 59ד' לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969, וחוק המקרקעין [החלפת ספק גז בבית משותף] התשנ"א - 1991. לצורך ביצוע הוראת סעיף 17 לחוק ההסדרים, בדבר זכות הצרכן להחלפת ספק גז, הותקנו תקנות ביצוע המסדירות את החלפת ספק הגז ע"י קביעת פרוצדורה ונוהל החלפה. בצו הפיקוח על מצרכים ושרותים [סימון ומילוי מכלי גז] התשנ"א - 1991 נקבע בתקנה 5: "ספק גז לא יכניס למתקן גז שלו ולא יחזיק בו מכל גז שיש עליו סימון של ספק גז אחר". חריג להוראה זו מצוי בתקנות בסיטואציה שהצרכן מבקש להחליף ספק גז, וספק הגז היוצא אינו נוטל את מכלי הגז שלו. תקנה 6ב. לצו הפיקוח על מצרכים ושרותים [סימון ומילוי מכלי גז] מורה: "על אף האמור בסעיף 3, רשאי הממונה, במקרים מסוימים, להתיר לספקי גז, להוביל מכלי גז שיש עליהם סימון של ספק גז אחר". מכוח תקנה זו הוציא מינהל הגז במשרד האנרגיה והתשתיות נוהל של הצמדת טופס החלפת ספק החתום בידי הצרכן, כדי להוכיח שהמכל הזר מובל במסגרת החלפת ספק גז. במכתב מנהל אגף הפיקוח והבטיחות במשרד התשתיות הלאומיות מ- 28.11.08, שהופנה למשיב 2 [צורף לבקשה לביזיון בית המשפט הראשונה] הודגש: "הדרך לאפשר לספק גז נכנס להוביל מכלי גז של החברה היוצאת... במסגרת החלפת ספק מבית הצרכן ועד מקום האחסון של החברה הנכנסת, מבלי שנעברה עבירה, כאשר התנאי הוא שלכל מכל זר מוצמד טופס החלפת ספק המוכיח בצורה הבהירה ביותר שהמכל הזר מובל במסגרת החלפת ספק. כנ"ל לגבי אחסון מכלים אלו במתקן החברה. האחסון של מכלים זרים אסור, אך אם מציגים בפנינו טופסי החלפת ספק מתאימים לכלל המכלים, אזי לא נעברה עבירה של אחסון מכלים זרים". ובמכתב נוסף של מנהל אגף הפיקוח במשרד התשתיות הלאומיות מ- 4.12.08, שהופנה למשיב 3 [צורף בבקשה לביזיון בית המשפט הראשונה] נאמר במפורש: "טופסי החלפת ספק החתומים בידי הצרכן צריכים להיות אצל הנהג כאסמכתא כאשר הוא מוביל את מכלי הצרכן של הספק הקודם למתקני החברה. כאשר המכלים הזרים נמצאים במתקני החברה, לאחר שהובאו מבתי הצרכנים, טופסי החלפת ספק צריכים להימצא במתקני החברה". לצורך החזקה כדין של מכלי גז של המבקשת בידי המשיבה יש להוכיח לא רק שבידי המשיבה 1 טופסי החלפת ספק גז חתומים ע"י הצרכן בהתייחס למספר המכלים הזרים המוחזקים בידה, אלא גם להוכיח: [א] שצרכן הגז נתן הודעה לספק הגז היוצא כדי לאפשר לו לקחת את מכל הגז שלו, והמכל לא פורק בתוך 10 ימים מיום ההודעה [ב] שצרכן הגז נתן יפוי כוח לספק הגז הנכנס, וזאת כדי שספק הגז הנכנס יוכל לפרק את מכל הגז של הספק היוצא. תקנה 2(ג) לתקנות ההסדרים במשק המדינה [תיקוני חקיקה] [משק הגז - החלפת ספק גז] תשנ"א - 1991 [ להלן : "תקנות ההסדרים"] מורה שצרכן גז שמעוניין להחליף את ספק הגז יתן הודעה לספק הגז היוצא כדי לאפשר לו לקחת את מכל הגז שלו. תקנה 3(א) לתקנות ההסדרים מורה שספק גז יוצא, שיקבל הודעה מצרכן גז, חייב לפרק ולפנות את מכל הגז השייך לו בתוך 10 ימים ממועד מסירת ההודעה. תקנה 3(ב) לתקנות ההסדרים מורה: "לא פירק ספק הגז היוצא מכלי גז... רשאי צרכן הגז לעשות כן באמצעות ספק הגז הנכנס שעימו התקשר... ובלבד שמכלי הגז והציוד המושאל יועברו לאחר פירוקם למקום המיועד לאחסון ציוד לפי החוק האמור. ספק הגז היוצא יטול את מכלי הגז והציוד שפורקו תוך 48 שעות ממסירת הודעה על פירוקם". תקנה 4(ב) לתקנות ההסדרים מורה: "שלוח... יפעל על סמך יפוי כוח בכתב מאת צרכן הגז, ויחולו עליו כל הזכויות והחובות לעניין תקנות אלה שיש לצרכן גז, לרבות הזכות לפרק מכלי גז וציוד מושאל במקרה שספק הגז היוצא לא עשה דבר". לא הוכח שבידי המשיבה היו טפסי החלפת ספק גז חתומים על ידי הצרכן בהתייחס ל-615 מכלי גז של המבקשת שהוחזקו על ידה. לא הוכח שצרכני הגז נתנו הודעה למבקשת לעניין 615 מכלי הגז - כדי לאפשר לה לקחת את מכלי הגז שלה, ושחלפו 10 ימים ממועד ההודעה ומכלי הגז לא פורקו. לא הוכח שצרכני הגז נתנו יפוי כוח למשיבה לעניין 615 מכלי הגז של המבקשת, וזאת כדי שהמשיבה תוכל לפרק את 615 מכלי הגז. מילוי תנאים אלה נדרש בחקיקה לצורך פירוק, הובלה, והחזקת 615 מכלי גז של המבקשת בידי המשיבה. יש לציין לעניין זה שבהסכם שקיבל תוקף פסק הדין [נשוא הבקשה לביזיון בית משפט] נאסר על המשיבים להחזיק מכלי גז של המבקשת, ונקבע כחריג שצווי המניעה הקבועים לא יחולו מקום בו פעולת המשיבים היא בהתאם להוראות הדין. גם בתקנה 5 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים [סימון ומילוי מכלי גז] תשנ"א -1991 נאסר על החזקת מכלי גז זרים במתקן הגז של המשיבה אלא אם כן התקיים החריג של החלפת ספק גז בתנאים שנקבעו בחקיקה. לעניין החזקה אסורה על פי החוק של מכלי גז במכולות סגורות בשדה חקלאי מחוץ למתקן מילוי הגז של המשיבה, ראו: הוראות חוק הגז [בטיחות ורישוי] תשמ"ט - 1989, ותקנות צו הגז [בטיחות ורישוי] [בטיחות ההחסנה של מכלים ומכלי מחנאות במחסן גפ"מ ובמחסן עזר] תשנ"ב - 1992. ואפילו היינו קובעים שאיסוף מכלי הגז של המבקשת וההחזקה הראשונית בידי המשיבה הייתה כדין, הרי המשך החזקת המכלים לאחר מכן במשך תקופה ממושכת, אי דיווח עליהם למבקשת, אי מסירתם למבקשת ב- 4.5.10 [בית המשפט השתכנע שהמכלים לא נצברו במשך תקופה של שבועיים או חודש-ראו האמור בסעיף 9(א) להחלטה], והסתרתם מחוץ למתקן הגז של המשיבה בשדה חקלאי - במקום שאסור על פי החוק לאחסן בו מכלי גז - הופכת את ההחזקה להחזקה שלא כדין, ולהחזקה האסורה על פי פסק הדין נשוא הבקשה לביזיון בית משפט. יודגש מכלי גז הם ציוד יקר. אי החזרת המכלים על ידי הספק הנכנס לספק היוצא מקטין את מלאי המכלים של ספק הגז היוצא, ומקשה עליו להרחיב את פעילותו ולפנות ללקוחות נוספים חדשים. דפוס התנהגות זו פוגע בתחרות במשק הגז, שהמחוקק מבקש לעודד. 12. העובדה שב- 24.11.10 מונה כונס נכסים בהסכמה ע"י בית המשפט במחוז המרכז עם הסמכה "לבצע מספר בדיקות פתע לפי שיקול דעתו במתקן מילוי הגז של המשיבים ו/או בכל מקרקעין אחר שבחזקתה על מנת לוודא כי לא מצויים במקום מכלי גז מכל סוג שהוא [של המבקשת - י.ג.]" - אין בה כדי להועיל למשיבים באופן שיתייתר הצורך להזדקק לבקשתם לביזיון בית המשפט, וזאת מהטעמים הבאים: א. עוד בסעיף 11 להחלטה מ- 3.1.10 [הבקשה הראשונה לביזיון ביהמ"ש ] קבע בית המשפט: "מונה אמנם כונס נכסים [ב- 19.8.09- י.ג.] כדי לתפוס את מכלי הגז של המבקשת, אולם כפי שהוכח לא היה במינוי זה כדי למנוע את המשך ההפרות הרבות ע"י המשיבים או מי מהם. לא ניתן לאכוף את פסק הדין אלא באמצעות צו בהליכי ביזיון אזרחי המופנה אישית כנגד כל אחד מהמשיבים. המדובר ברצף של פעולות מפרות : איסוף מכלי גז ריקים של המבקשת, מילוי גז במכלים אלה, הובלת מכלי הגז המפרים, ואספקתם לצרכנים. אין במינוי כונס נכסים לתפיסת המכלים כדי להועיל. יש לאכוף את פסק הדין באמצעות צו שיופנה כלפי כל אחד מהמשיבים ויתייחס לכל שרשרת הפעולות המפרות". ב. כנגד המשיבים הוגשו 3 בקשות לביזיון בית משפט שנדונו בפני. הבקשה הראשונה הוגשה ב- 11.10.09. הבקשה השניה הוגשה ב- 12.5.10, הבקשה השלישית הוגשה ב- 27.6.10. בהחלטה בעניין הבקשה הראשונה נקבע שהמשיבים הפרו את פסק הדין במילוי גז במכלי המבקשת ושיווקם לצרכני המשיבה. בהחלטה בעניין הבקשה השניה נקבע שהמשיבים הסבו מכלי גז בעלי תווית זיהוי של המבקשת למכלים בעלי תווית זיהוי של המשיבה 1 [באמצעות פעולות של השחזה, פירוק מגני גז, הרכבת מגני גז של המשיבה וצביעה לצבע המכלים של המשיבה], ובבקשה השלישית - היא הבקשה שבנדון-הוכח שהמשיבים החזיקו במקום מסתור מאות רבות של מכלי גז של המבקשת ולא דיווחו למבקשת במועד קבלת מכלי הגז מצרכני הגז או ב- 4.5.10 [המועד בו הגיעו נציגי המבקשת למתקן הגז של המשיבה כדי לקבל מכלי גז של המבקשת שהוחזקו בידי המשיבה] על הימצאות 615 מכלי גז של המבקשת בידי המשיבה, שלגביהם השתכנע בית המשפט שאיסופם נמשך על פני תקופה ממושכת ושלא נצברו מ- 4.5.10 [המועד האחרון שהמבקשת קיבלה מכלי גז שלה אשר הוחזקו בידי המשיבה] ועד מועד תפיסתם ב- 8.6.10. המדובר בהפרות חוזרות ונשנות שלובשות צורות שונות, ושכל מטרתן להקנות למשיבה 1 רווחים כספיים שלא כדין. בנסיבות אלה אין להסתפק במינוי כונס נכסים לצורך הפסקת המעשים המפרים כדי שפסק הדין יבוצע ככתבו וכלשונו. ג. בהחלטה מ- 24.11.10, שניתנה על ידי בית המשפט במחוז המרכז, מונה כונס נכסים למשך שנה עד 1.11.11. המבקשת זכאית לכך שפסק הדין יאכף לעתיד ללא הגבלת זמן, ובקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט נושאת פני עתיד ואינה מוגבלת בזמן. זאת ועוד, בהחלטה על מינוי כונס הנכסים הוגבל הכונס לבצע בדיקות פתע, כ- 3-5 בדיקות, במשך תקופת מינוי שנקצבה למשך שנה. המבקשת זכאית לכך שפסק הדין יאכף ללא מגבלה של מס' בדיקות. הגבלת מס' בדיקות הפתע שיערכו על ידי הכונס יש בה כדי להביא למסקנה שהליך הכינוס אינו יכול להוות תחליף לסעדים לפי פקודת ביזיון בית המשפט. מתן סעד לפי פקודת ביזיון בית המשפט יעיל ואפקטיבי יותר ממינוי כונס נכסים באשר הוא מופנה גם כנגד "הבעלים" של החברה ומנהליה, ואין המדובר רק בניסיון כונס נכסים לאתר מכלי גז של המבקשת המוחזקים בידי המשיבה 1, שאין ידוע מראש אם ישא פרי. ד. פעולת כינוס היא פעולה שמחייבת מאמץ רב, הוצאות כספיות נכבדות, לרבות תיאום עם משטרה, הזמנת משאיות ופועלים, ואין הצדקה להמיר צווים לפי פקודת ביזיון המופנים ישירות כלפי החברה ואישית כנגד מנהליה בצו שישליך את יהבו אך ורק על כונס הנכסים שמונה. זאת ועוד, בהליך כינוס נכסים איתור מכלי גז של המבקשת המוחזקים בידי המשיבה 1 יתקל בקשיים רבים, באשר הוכח שהמשיבה 1 החזיקה 615 מכלי גז של המבקשת בסתר בשתי מכולות בשטח חקלאי של חבר של המשיב 1, מחוץ לשטח מתקן מילוי הגז של המשיבה 1, ובניגוד להוראות החקיקה בדבר התנאים הנדרשים לאופן החזקת מכלי גז. לא מצופה מכונס נכסים שיממן עלות חברת חקירות שתעסוק ברציפות וללא הגבלת זמן באיתור מכלי הגז של המבקשת אצל המשיבה . 13. ניתן לראות בהמשך החזקת 615 מכלי גז של המבקשת שהוחזקו שלא כדין ע"י המשיבה-הפרה של פסק הדין כמפורט בסעיף 11 להחלטה. לעניין הבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט יש לראות את ההפרה כהפרה אחת. בע"פ 104/89 דרורי נ' מ"י פ"ד מ"ד(1) 844 דן בית המשפט בשאלה מתי מסכת עובדות פלונית הינה עבירה יחידה ומתי נובעות ממנה עבירות רבות. בפסק הדין קבע כב' השופט מלץ: "האבחנה... האם מדובר בפעולה יחידה מתמשכת אשר פיצולה לתת-פעולות אינו בר ביצוע או שמא מדובר בשרשרת של פעולות עוקבות, זו מסתיימת וזו מתחילה, וכל אחת היא חוליה נפרדת... כאשר ניתן ולו באופן מלאכותי להצביע בכל נקודת זמן... אלו עבירות הושלמו כבר ואלו טרם החלו, הרי אז רצף המעשים... אינה מונעת פיצולם לעבירות רבות... תנאי לפיצול... למספר עבירות הוא האפשרות לבודד את רצף ההתרחשויות ולראות בו אוסף של אירועים רודפים עצמאיים... שנית, האם לכל עבירה ניתן לייחס נקודת זמן בה הסתיימה, והאם נקודות זמן אלה שונות מעבירה לעבירה". ניתן ללמוד אנלוגיה גם לענייננו. בענייננו מדובר בהפרה על ידי החזקה מתמשכת שלא כדין ללא דיווח ותוך הסתרת 615 מכלי גז של המבקשת. לא ניתן לפצל את פעולה ההחזקה לתת-פעולות ולהצביע על נקודות זמן שונות לגבי החזקת כל מכל גז. לא הונחה תשתית עובדתית המאפשרת לבודד את רצף ההתרחשויות בעניין ההחזקה כהפרה, ולראות בהן אוסף של אירועים רודפים עצמאיים. לעניין שינוי תווי הזיהוי בשני מכלי הגז של המבקשת מתווי זיהוי של המבקשת לתווי זיהוי של המשיבה [הבקשה השנייה לביזיון בית משפט] ע"י: השחזה, פירוק מגני הברז של המבקשת, הרכבת מגני ברז של המשיבה, צביעת המכלים של המבקשת בצבע המכלים של המשיבה - ניתן לבודד את ההפרה לפעולות נפרדות שנעשו בכל מכל גז, ודומה הדבר בדרך אנלוגיה לדוגמא שהביא כב' השופט מלץ בהלכת דרורי בעמ' 849, לפיה פורץ החודר למספר חדרי מלון - מבצע עבירה כמספר החדרים להם חדר. 14. המשיבים חזרו והפרו את פסק הדין מ- 4.12.00. המשיבים היו מודעים לסנקציות שנקבעו בהחלטה מ- 3.1.10. המשיבים לא הוכיחו שהפעולות המפרות נעשו בנסיבות המותרות עפ"י הדין. לאור ההפרות החוזרות ונשנות, המבקשת חוששת להפרות נוספות של המשיבים גם בעתיד. יש הצדקה להפעלת הליכי ביזיון בית משפט לצרכי הרתעה כנגד הפרה בעתיד. לעניין היקף הסמכות להטלת קנסות בהליכי ביזיון בית המשפט ראו: ע"פ 5177/03 מור נ' דנציגר משק פרחים, . 15. סוף דבר א. הנני מחייב את כל אחד מהמשיבים 1-3 בקנס כספי בסך 10,000 ₪ בגין הפעולות המפרות של החזקת 615 מכלי גז של המבקשת בשתי מכולות בשטח חקלאי מחוץ למתקן הגז של המשיבה 1. הקנס ישולם למרכז לגביית קנסות. ב. לעניין הפרות הנושאות פני עתיד, מובהר בזה שהחל מהמצאת החלטה זו למשיבים - הפרה במובן סעיף 13(א) להחלטה מ- 3.1.10, לעניין הפעלת סנקציות מכוח פקודת ביזיון בית המשפט, תהא במובן שכל מכל גז מפר ייחשב כהפרה נפרדת של ההחלטה מ- 3.1.10. מן הראוי שתוצב לעתיד סנקציה מידתית שיש בה כדי למנוע הפרות נוספות של פסק הדין. כנגד הליכי ביזיון בית המשפט - תהיה למשיבים הגנה אם תינתן הודעה מיידית למבקשת [תוך 48 שעות מקבלת המכלים של המבקשת] על כל מכל של המבקשת שימצא בידי המשיבה, והמשיבה תאפשר למבקשת לקבל את מכליה ללא דיחוי. ג. המשיבים ביחד ולחוד ישלמו למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 50,000 ₪. ביזיון בית המשפטאכיפת פסק דין