אכיפת פסק דין בהליך לפי פקודת ביזיון בית המשפט: פקודת בזיון בית המשפט קובעת בסעיף 6(1) כי בית המשפט מוסמך "לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לצו שניתן על ידם והמצווה לעשות מעשה או האוסר לעשות מעשה". הליך זה הינו הליך הנושא אופי מיוחד שמטרתו כפיית ביצוע הצו השיפוטי, בעיקר במבט צופה פני עתיד (ראו: בע"מ 1855/08 וינסנט ג'יוריס נ' רונית ביטון, תק-על 2011(1), 1676 , 1678; ע"פ 5177/03 מור נ' דנציגר - משק פרחים "דן", פ"ד נח(4) 184, 189 - הנשיא ברק; רע"א 3888/04 מלכיאל שרבט נ' שלום שרבט, פ"ד נט(4), 49 , 56-57. מטרתו של הליך זה הינה לקיים הליך מהיר ויעיל שיוביל לקיום צווים שניתנו במועד שנקבע להם, ובמיוחד למנוע דחיית ביצועם כתוצאת ביזוי או זלזול. נקבע כי הפקודה חולשת גם על פסקי דין מוסכמים שניתן להם תוקף של פסק דין (ראו: רע"פ 7148/98 עזרא נ' זלזניאק פ"ד נג' (3) 337). יחד עם זאת, לעניין נקיטת הליכים במסגרת הפקודה, קיימת הבחנה מהותית בין צו אופרטיבי, המחייב לעשות מעשה או להימנע ממנו, לבין סעד הצהרתי, במסגרתו ניתנה הצהרה כלשהי על זכות משפטית. אכיפת פסק דין בהליכים לפי הפקודה יחול במקרה בו אין מבצעים את אשר בית המשפט ציווה לעשות או במקרה בו עושים דבר שבית המשפט אסר את ביצועו (וראו: מ. קשת, בזיון בית המשפט, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין התשס"ב - 2002, עמ' 114-115). לא אחת נקבע, כי סעד הצהרתי איננו ניתן לאכיפה בהליכים לפי הפקודה ובזו הלשון: אם בית המשפט לא הורה דבר אלא אך הצהיר על הדין ועל הסמכויות, הכוחות והזכויות המוענקות על פיו, ניתן לומר, כי פלוני בהתנהגותו פעל שלא כדין, אך אין לומר עליו, כי בשל התנהגות זו שלא כדין הוא אחראי לביזיון בית המשפט" (ראו: בשג"צ 306/85 הרב מאיר כהנא, חבר-כנסת נ' שלמה הלל, יו"ר הכנסת, פ''ד לט (4) 485; בג"צ 1635/90 יוסף ז'רז'בסקי נ' ראש הממשלה, מר יצחק שמיר, פ''ד מה(1) 749). כמו כן נקבע, כי לצורך אכיפת פסק דין במסגרת הפקודה, על פסק הדין להיות ברור וחד משמעי (ראו עניין שרבט לעיל). ביזיון בית המשפטאכיפת פסק דין