קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטוח פריצה לחנות: מבוא ועובדות מוסכמות: 1. ביום 24.3.05, בסביבות השעה 02:00, אירעה פריצה לחנות הלבשה של התובעת שברחוב חורי 39, חיפה (להלן: "הפריצה" ו"החנות" בהתאם). 2. במועד הפריצה התובעת היתה מבוטחת על-ידי הנתבעת באמצעות פוליסת מבצר לבתי עסק (להלן: "הפוליסה"). מכאן התביעה לפיה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 178,179 ש"ח עבור פריטים שנגנבו ממנה, לטענתה, במהלך הפריצה. 3. בחנות התובעת הותקנה מערכת אזעקה המחוברת לחב' מוקד 99 (להלן: "חב' המוקד"). 4. החזית של החנות סגורה בזכוכית ומאחוריה סורג ברזל אשר היה סגור בעת הפריצה. בצד ימין של הכניסה לחנות קיים פתח המכוסה בזכוכית ומאחוריו לא היה סורג מברזל (להלן: "הפתח"). הפורץ שבר את החלק התחתון של הזכוכית המכסה את הפתח ודרכו הוא נכנס לחנות. 5. מערכת האזעקה שבחנות פעלה באופן מיידי וכעבור מספר דקות סייר מטעם חב' המוקד הגיע לזירת האירוע. כמו כן, למקום הגיעו שוטרים אשר תפסו את הפורץ במהלך יציאתו מהחנות. יצויין כי מחוץ לחנות, סמוך לפתח דרכו נכנס הפורץ, נמצאו 7 מעילי עור של חב' ורסצ'ה (להלן: "מעילי עור") ובכיסו נמצא סך של 100 ש"ח במזומן אשר נטל מהקופה של החנות. 6. הפורץ הועמד לדין פלילי והוא הורשע בעבירה של פריצה וגניבת 7 מעילי עור וסכום מזומן של כ-100 ש"ח. טענות הצדדים בתמצית: 7. לטענת התובעת, במהלך הפריצה נטל הפורץ מהחנות כ-800 פריטים שונים בשווי של 178,179 ש"ח, וזאת על-פי חוות דעת רואה חשבון שהוגשה מטעמה. התובעת טוענת כי לפורץ היו שותפים נוספים למעשה, אולם אלה לא נתפסו. 8. לטענת הנתבעת, אירוע הפריצה נמשך מספר בודד של דקות, כ-8 דקות, ולא יעלה על הדעת כי במהלך האירוע, כאשר הפורץ נתפס ונמצאו ברשותו מעילי העור, הוא הספיק להוציא מהחנות כל אותם פריטים להם טוענת התובעת. טענת התובעת ולפיה לפורץ היו שותפים למעשה הינה בבחינת השערה, שאין לה כל אחיזה במציאות. הנתבעת מבקשת לדחות את ממצאי חוות דעת רואה החשבון מטעם התובעת וטוענת כי הנהלת החשבונות של התובעת לא התנהלה כדין והרישום שלה אינו משקף את המציאות. ד י ו ן: 9. מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעתו של מר ערן אייזיק לעניין מהלך ומשך התרחשות אירוע הפריצה לאור הנתונים שהתקבלו מחברת המוקד. כמו כן, הנתבעת הזמינה למתן עדות במשפט את נציגת חברת המוקד, גב' סיגל עמיר, ואשר באמצעותה הוגש דו"ח האירוע, מוצג נ/8. מהעדויות והראיות הנ"ל עולים הממצאים כדלקמן: - בשעה 01:42 - 01:47 התקבלה בחברת המוקד קריאה ממספר גלאים בחנות. - בשעה 01:50 הגיע סייר מטעם חברת המוקד ו-4 דקות לאחר מכן הוא דיווח למוקדנית כי היתה פריצה לחנות, כי המשטרה נמצאת במקום והיא תפסה את הפורץ. 10. כמו כן, מטעם הנתבעת הוגשו דו"חות פעולה של שוטר ומתנדבת אשר הגיעו לזירת האירוע לאחר שקיבלו קריאה מתחנת המשטרה, מוצגים נ/10, נ/11. מדו"חות הפעולה עולה כי ההודעה על האירוע התקבלה בשעה 01:50 ולאחר מכן השוטר והמתנדבת פנו לכיוון החנות. השוטר והמתנדבת, מר קיסר שרוף וגב' ריחב עלי, העידו בבית המשפט. בחקירתם התגלו אי התאמות באשר למקום בו היו בעת קבלת הקריאה ופרק הזמן שעבר עד הגיעם לחנות. אולם, אין לבוא בטרוניה לעדים אלה אשר נשאלו לפרטי פרטים ביחס לאירוע מלפני כ-5 שנים. מכל מקום, חזקה כי דו"חות הפעולה משקפים נאמנה את מהלך האירועים ואין כל סיבה לפקפק באמינותם. כאמור, מדוחות הפעולה עולה כי הקריאה לשוטר ולמתנדבת להגיע לזירת הפריצה התקבלה בשעה 01:50 ועל פי דו"ח המוקד, כאמור לעיל, בשעה 01:54 הסייר כבר דיווח למוקדנית כי המשטרה נמצאת במקום. אי לכך יש לומר כי השוטר והמתנדבת הגיעו לזירת האירוע מספר דקות מועט לאחר קבלת ההודעה. 11. מהנתונים כמפורט לעיל עולה כי אירוע הפריצה נמשך לכל היותר כ-8 דקות, מהשעה 01:42 ועד הגיעו של הסייר למקום בשעה 01:50, ולפיכך, אין זה הגיוני ולא מתקבל על הדעת כי במהלך פרק זמן כה קצר, הפורץ הספיק להוציא מהחנות את כל הפריטים להם טוענת התובעת, מה גם ובחלק מהזמן הוא פרץ את הקופה והוציא מתוכה כ-100 ש"ח. לעניין זה יצוין כי ביום 5.4.05, כשבועיים ימים לאחר אירוע הפריצה, חתם מנהל התובעת, מר אליאס חמאתי, על תצהיר ובו הוא מפרט את הפריטים שנגנבו מהחנות ואת עלותם, מוצג נ/7. בתצהיר נמנו 45 מכנסי ג'ינס, כ-20 בלייזרים, כ-18 מעילים, כ-23 חליפות, כ-130 מכנסי גברים, כ-135 חליפות ושמלות בנות, כ-110 עניבות, כ-75 חולצות גברים וכ-230 חולצות, ובסה"כ 786 פריטים. לא ניתן להוציא כמות כה עצומה של פריטים מהחנות בפרק זמן קצר של כ-8 דקות, ואשר בחלקן "בוזבזו" לצורך פריצת הקופה. 12. חיזוק לטענה לעיל מצאתי בעובדה כי הפתח ממנו נכנס הפורץ לחנות, תמונה מוצג נ/1, הינו פתח קטן ומן הסתם לא מאפשר הוצאת פריטים מהחנות בכמויות גדולות ובבת אחת. 13. טענת התובעת ולפיה היו שותפים למעשה הפריצה שלא נתפסו ובעזרתם נגנבו הפריטים להם היא טוענת, דינה להידחות. טענה זו הינה בגדר השערה ולא נתמכה בכל ראיה במשפט. בנדון התובעת העלתה טענות מטענות שונות כנגד המשטרה שלא חקרה, כביכול, כראוי את אירוע הפריצה ואף לא שאלה את הפורץ באם היו לו שותפים למעשה. דא עקא, טענות אלה, תהיינה מוצדקות אשר תהיינה, ובנדון אינני קובע דבר וחצי דבר, אינן פוטרות את התובעת מחובתה להוכיח טענותיה במשפט, במיוחד טענה כה מרכזית כאילו הפריצה בוצעה על-ידי מספר פורצים. 14. התובעת מפנה לכך כי על-פי דו"ח המוקד מספר גלאי אזעקה פעלו בחנות בו זמנית, ומאחר ושטח החנות הוא כ-200 מ"ר, אזי יש להסיק כי במקום היו מספר פורצים. גם טענה זו אין לקבל. הטענה ביחס לשטח החנות עלתה בראשונה בסיכומי התובעת ואין לה כל תימוכין בחומר הראיות. כמו כן, התובעת לא הגישה חוות דעת מומחה לעניין מערכת האזעקה המותקנת בחנות ומשנשאל המומחה מטעם הנתבעת לעניין זה, מר ערן אייזיק, הוא השיב שלא ניתן לקבוע על סמך הקריאות במוקד באופן חד משמעי באם היו במהלך אירוע הפריצה מספר פורצים (שם, עמ' 23 שורה 12 לפרוטוקול הדיון). 15. כאמור, התובעת הגישה חוות דעת רואה חשבון מטעמה לתמיכה בטענתה באשר לשווי הפריטים שנגנבו מהחנות במהלך הפריצה. מחוות הדעת עולה כי המומחה חישב את המלאי של החנות ערב הפריצה, הפחית ממנו ערך המלאי שהיה אמור להיות בחנות לולא הפריצה, וההפרש בין שני סכומים אלה מהווה לדידו שווי התכולה שנגנבה מהחנות, 178,179 ש"ח, הוא סכום התביעה. בנוסף לחוות דעתו, הגיש המומחה מטעם התובעת גם כן תצהיר עדות ראשית. לאחר ששקלתי בדבר, לא שוכנעתי כי חוות הדעת של המומחה מטעם התובעת משקפת נאמנה את שווי התכולה שנגנבה במהלך אירוע הפריצה. מספר טעמים לדבר: א. בסעיף 8 לתצהיר עדותו הראשית, מוצג ת/2, מפרט המומחה מטעם התובעת את המלאי של החנות לאחר הפריצה באומרו: "ערך המלאי שהוצג ע"י התובעת (להלן: אופנת כל גיל) הינו כדלקמן:". משמע, המומחה לא בדק בעצמו את המלאי של החנות לאחר הפריצה ובנדון הוא הסתמך על הנתונים של התובעת. מאחר והתובעת הינה בעל דין מעוניין, ומבלי שהמומחה ביקר את הנתונים אשר סיפקה לו, אין מקום לקבל אותם נתונים כאמינים ונכונים. ב. לצורך עריכת חוות דעתו התחשב המומחה בהכנסות הגולמיות שהיו לתובעת עד לאירוע הפריצה והוא ציין כי גובה ההכנסות היה 191,116 ש"ח. אולם, מדו"ח הכנסות התובעת לחודשים ינואר-מרץ 2005, מוצג נ/3, עולה כי הסכום בו נקב המומחה משקף את הכנסותיה הגולמיות לחודשים ינואר-פברואר בלבד, בעוד כי במהלך חודש מרץ היתה הכנסה נוספת בסך של 102,437 ש"ח. המומחה מטעם התובעת נשאל בחקירתו הנגדית באשר להתעלמותו מההכנסות לחודש משרץ 2005, אולם הוא לא ידע לתת תשובה משכנעת והעלה השערות כי דו"ח ההכנסות, מוצג נ/3, משקף מועד קליטת הנתונים המפורטים בו אך לא מועד המכירות שהיו בפועל (שם, עמ' 17 שורה 5 לפרוטוקול הדיון). כמו כן, בהמשך חקירתו אישר המומחה כי באם יילקחו בחשבון ההכנסות הגולמיות לחודש מרץ 2005, אזי שווי התכולה שנגנבה, כביכול, מהחנות במהלך הפריצה יפחת באופן משמעותי והוא יהיה בסך דל כ-98,000 ש"ח, במקום כ-178,000 ש"ח. ג. תצהירו של מנהל התובעת, מר אליאס חמאתי, מיום 5.4.05, מוצג נ/7, מפרט את התכולה שנגנבה, כביכול, מהחנות במהלך הפריצה ושווייה. על-פי אותו תצהיר שווי הפריטים שנגנבו מגיע לסך של כ-95,000 ש"ח, סכום הקטן משמעותית מהסכום הנטען בחוות דעת מומחה התובעת. יצויין כי בסעיף 41 לסיכומיה טענה התובעת כי הנתונים בתצהירו של מר חמאתי הם אמינים ומדויקים. לתובעת הפתרונים איך טענה זו מתיישבת עם סכום התביעה ועם חוות דעת המומחה מטעמה. 16. לאור האמור לעיל, נחה דעתי כי הפורץ אשר נכנס לחנות התובעת נתפס בטרם הספיק ליטול פריטים מחנות התובעת, זאת למעט 7 ג'קטים מעור וסכום מזומן של 100 ש"ח, שאין חולק כי הם הוחזרו לתובעת. 17. בהתאם לפוליסה, על התובעת לשלם השתתפות עצמית למקרה והתביעה היתה מתקבלת בסך השווה ערך ל-2,500 $. בסיכומיה טוענת התובעת כי מלבד הפריטים שנגנבו ממנה במהלך האירוע, נגרם לה נזק בסך של 1,500 ש"ח עבור תיקון האזעקה וסך של 996 ש"ח עבור הזכוכית שנופצה. התובעת לא הגישה כל ראיה באשר לנזקיה לעיל ומכל מקום מדובר בסכומים הנמוכים מגובה ההשתתפות העצמית. לפיכך, אין לפסוק לתובעת פיצוי בגין נזקים נטענים אלה. 18. לסיכום, אני דוחה את התביעה. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק על הוצאות המשפט מיום הוצאתן ועל שכ"ט עו"ד מהיום ועד התשלום המלא בפועל. פוליסהביטוח פריצה / גניבהפריצהכיסוי ביטוחי