קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול אגרות חוב להמרה: טלירן 1993 בע"מ (להלן: "המבקשת" או "טלירן") החזיקה 21.19% מהון המניות של ויזקום טכנולוגיות בע"מ (להלן: "המשיבה" או "ויזקום"). בנוסף, החזיקה טלירן באג"ח להמרה של ויזקום, על פי הסכם אג"ח והסכם השקעה, שמכוחם העמידה, יחד עם אחרים, מימון לויזקום. ויזקום הינה חברה ציבורית מוגבלת במניות, אשר מניותיה נסחרות בבורסה בפרנקפורט, ועוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מילונים אלקטרוניים ומוצרים בתחום הסקירה, התרגום ותצוגה אלקטרונית. טלירן - המבקשת הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני, במעמד צד אחד, בו עתרה לקבלת סעדים דלקמן: צו מניעה זמני, האוסר על כינוס אסיפה כללית של בעלי המניות של המשיבה. לחילופין, צו מניעה זמני המורה כי ההצבעה באסיפות בעלי המניות של החברה תיערך בהתאם להחזקות בחברה, כפי שהיו עובר להמרת אגרות חוב להמרה של החברה, מתוך סדרה של 811,541 יורו (סדרה א') שהונפקה ביום 25.11.09 או בסמוך לכך, על פי הסכם אג"ח שנחתם באותו מועד, ומכוח הסכם השקעה שנחתם עם החברה, במסגרתו העמידה המבקשת, יחד עם אחרים, מימון לחברה. צו מניעה זמני, האוסר על עריכת שינויים בהרכב דירקטוריון החברה ו/או על פיטוריו של מנהל המבקשת, מר רונן אלעד, מדירקטוריון החברה, בהתבסס על הצבעת בעלי המניות. צו המורה כי מועד הפרעון הקבוע בהסכם האג"ח ליום 24.11.10, יוארך עד להכרעה בתביעה. בד בבד עם הגשת הבקשה לסעדים זמניים, הוגשה גם תובענה לסעדים הצהרתיים בהמרצת פתיחה. ביום 15.11. 10 ניתן על ידי סג"נ כב' השופט זפט, צו ארעי, על פי סעדים ב' ו-ד' בעתירה. הצו הותנה בהפקדת 75,000 ₪ ובערבות בעלי השליטה במבקשת. כמו כן, נקצבו מועדים להגשת תשובה ותגובת הצדדים לבקשה ונקבע, כי המשך הדיון בבקשה יתקיים בפני. בדיון שהתקיים ביום 16.1.11 במעמד הצדדים, סיכמו ב"כ הצדדים את טיעוניהם. רקע עובדתי בקצרה בין טלירן לבין ויזקום התקיימה מערכת יחסים עסקית, החל משנת 2005, במסגרתה סיפקה טלירן לויזקום מוצרים מוגמרים, בתחום הסריקה והתרגום האלקטרוניים. במהלך שנת 2009 התגלע סכסוך בין הצדדים, שהוביל לסיום היחסים המסחריים ביניהם. ביום 13.6.10 הגישה ויזקום תביעה כספית בסך 10 מיליון ₪ ותביעה למתן חשבונות, כנגד טלירן ובעלי השליטה בה, לבית המשפט המחוזי מרכז. במסגרת תביעה זו טוענת ויזקום, כי טלירן הפרה את הסכם הייצור וגבתה תשלומי יתר, עבור השירותים שהעניקה לה. טלירן הגישה כתב הגנה ותביעה שכנגד מטעמה, בסך של כ- 6 מיליון ₪, בגין תשלומים שונים ונזקים שנגרמו לה, לטענתה. הליך גישור שהתנהל בין הצדדים לא צלח והצדדים הודיעו, כי בכוונתם להמשיך בהליכים המשפטיים ביניהם. חרף העובדה שבין הצדדים מתנהל הליך בבית המשפט המחוזי מרכז, הוגשה הבקשה למתן סעדים זמניים לבית משפט זה, מכוח תניית שיפוט, המקנה לבתי המשפט בת"א את הסמכות לדון בכל העניינים הנוגעים להסכם ההשקעה ו/ או הנובעים ממנו (סעיף 9.2 להסכם, צורף כנספח 8 לבקשה). במהלך חודש נובמבר 2009, בטרם פרץ הסכסוך בין הצדדים, ביקשה ויזקום לגייס סכומי כסף ממשקיעים, לרבות מטלירן. הדבר נעשה בדרך של הנפקת אג"ח להמרה, בהתאם להסכם השקעה, שנחתם ביום 30.11.09 (נספח 8 לבקשה), ולהסכם אג"ח (נספח 9). במסגרת הסכם ההשקעה, התחייב כל אחד מהמשקיעים - לרבות המבקשת - לרכוש במועד הסגירה את האג"ח להמרה. מנגד, התחייבה המשיבה, בין היתר, להנפיק ולמכור לכל אחד מהמשקיעים את האג"ח, בהתאם לסכום ההשקעה, אשר נקבע בנספח 3 להסכם ההשקעה. סכום התמורה ששילמה המבקשת בגין האג"ח להמרה, עמד על סך של 100,806 יורו. ביצוע התשלום נעשה על דרך של קיזוז חוב קודם, שהמשיבה היתה חייבת למבקשת, בהסכמתה של המבקשת. בהתאם להוראות הסכם האג"ח, הונפקו למחזיקים אג"ח רשומות על שם (סדרה א'), העומדות לפירעון בתשלום אחד ביום 24.11.10, ונושאות ריבית שנתית בשיעור של 5%. זכות המחזיקים להמיר את האג"ח למניות המרה, הוסדרה בסעיף 9.2 להסכם האג"ח, בו נקבע, כי בתקופת האג"ח, תהיה הקרן ניתנת להמרה למניות רגילות, בנות 0.01 ₪ ע"נ, בהתאם לתנאים הבאים: "9.2 מחזיק איגרת החוב יוכל לממש את זכות ההמרה בתקופת איגרת החוב, לפי שיקול דעתו הבלעדי, בקרות אחד האירועים הבאים: 9.2.1 החברה תבצע הצעת זכויות לכל בעלי מניותיה במחיר 0.25 יורו למניה רגילה. 9.2.2 שער הסגירה של מנית החברה בבורסה בפרנקפורט יהיה 0.25 יורו (או נמוך מכך), וזאת במשך 5 ימי מסחר רצופים או יותר 9.2.3 ביום הפירעון". סעיף 10 להסכם האג"ח קובע, כי החברה רשאית להודיע על המרת האג"ח למניות המרה, בדרך של "המרה כפויה" כדלקמן: "החל משישה (6) חודשים מיום ההנפקה, החברה תהיה רשאית לפי שיקול דעתה הבלעדי, להמיר את אגרות החוב במלואן, למניות ההמרה, וזאת על ידי משלוח הודעה בכתב למחזיק בציון סכום הקרן המומר "להלן: הודעת המרה"). המרה כאמור תתבצע על פי שער ההמרה". טענות המבקשת לטענת המבקשת, התברר לה לאחרונה, כי המשיבה המירה אג"ח למניות המרה, למחזיקי אג"ח אחרים של אותה סדרה, מבלי שנעשתה כל פנייה בבקשה להמרת האג"ח גם אליה, בניגוד גמור ומוחלט להוראותיו הברורות של הסכם האג"ח, המחייבות את המשיבה לעשות כן. כתוצאה מהמרה זו, דוללו החזקותיה של המבקשת במשיבה, כך שהיא מחזיקה כיום בם 18.55% ממניות המשיבה (במקום 21.19%). המבקשת טוענת, כי מדובר בהתנהלות כוחנית ופסולה של המשיבה, אשר עושה כל שלאל ידה, על מנת לדחוק את רגליה של המבקשת מהחזקותיה בחברה ולהימנע מתשלום חובותיה כלפיה. לאחר שנודע למבקשת על המרת האג"ח למחזיקים האחרים, היא פנתה ביום 27.10.10 למשיבה בבקשה לברר את נסיבות המעשה (נספח 2). המענה שהתקבל מאת המשיבה ביום 2.11.10 היה, כי המשיבה החליטה לבטל את אגרות החוב שניתנו למבקשת במסגרת הסכם ההשקעה, ו"ככל שעובדה זו נעלמה משום מה מעיני מרשתך, הרי שהיא מתבקשת לראות במכתבנו זה הודעת ביטול נוספת" (נספח 3). המבקשת סבורה, כי דילול החזקותיה במשיבה הינו הטעם לביצוע המהלך הפסול, של המרת האג"ח למחזיקים אחרים, ותכליתו כולה בשינוי מאזן ההצבעה בדירקטוריון החברה ובאסיפה הכללית שלה, על מנת לדחוק את רגליה של המבקשת מהחברה, להביא לשינוי בהרכב הדירקטוריון ולהוציא את בעל השליטה במבקשת מדירקטוריון החברה - והכל על מנת לפגוע בזכויותיה של המבקשת ולהעמידה בפני עובדות מוגמרות. לדברי המבקשת, לא עומדת למשיבה כל זכות לבטל את אגרות החוב, ולחילופין הביטול מקים בצידו, באופן אוטומטי, חובת השבה לפי סעיף 9 (א) לחוק החוזים (תרופות). בנוסף, אין החברה יכולה לטעון לזכות ביטול, מחד גיסא, ואף לסבור כי זכותה לקזז את סכום האג"ח כנגד חוב נטען ומוכחש של המבקשת לחברה, מאידך גיסא, שכן הסכם האג"ח קובע במפורש, כי לא קיימת זכות לקזז סכומים על פיו. במהלך הדיון חזר ב"כ המבקשת וטען, כי לא ניתנה למרשתו הודעת המרה בכתב, כנדרש. טענות המשיבה המשיבה טענה תחילה, כי המבקשת אינה מחזיקה ומעולם לא החזיקה במניותיה, אלא המניות (בשיעור של 17% בלבד) הוחזקו על ידי אלעד רונן אחזקות בע"מ. טענה פורמלית זו נסתרת על ידי האמור בהסכם ההשקעה והסכם העברת המניות מרוען אלעד אחזקות לטלירן, שהוצגו על ידי ב"כ המשיבה במהלך הדיון (ע' 4 לפרוטוקול), ומכל מקום - אינה רלבנטית לדיון בשאלה, אם האג"ח הומרו כדין למניות, אם לאו. המשיבה הודפת את טענותיה של המבקשת, כי לא ידעה על המרת האג"ח ומציינת, כי דיווחה לבורסה הגרמנית בהודעות לציבור, על מימוש אגרות החוב על ידי בעלי מניות אחרים ביום 24.8.10, ועל שינוי ההחזקות כתוצאה ממימוש אגרות החוב ביום 7.10.10, והדיווחים שבנדון היו גלויים בפני המבקשת מאז. לדבריה, מדובר בהמרה שבוצעה על ידי בעלי אגרות החוב, ולא בהמרה "כפויה ומפלה" של החברה, כפי שטוענת המבקשת. דבר ההמרה דווח לבורסה בפרנקפורט, אך המבקשת לא נתנה עד עצם היום הזה "הודעת המרה" על פי סעיף 9 לאיגרת החוב שבידה. המשיבה מלינה, כי המבקשת מנסה לפגוע בזכויות של צדדים שלישיים - בעלי מניות שהשקיעו בחברה, פעלו על פי תנאי איגרת החוב והשקיעו כספים בחברה - בעוד שהמבקשת הוציאה את אגרות החוב מן החברה בדרכי מרמה, בדרך של קיזוז חוב, כביכול, שהמשיבה חבה לה. לדברי המשיבה, המחלוקת האמיתית נסבה על בטלות האג"ח, מחמת קבלתן בתרמית על ידי המבקשת, אשר לדברי המשיבה עשקה אותה, גרמה לתשלומי מחירים מנופחים עבור המוצרים שסיפקה לה ודרדרה אותה אל עברי פי פחת. לאחר גילוי התרמית, הגישה המשיבה את תביעתה הכספית לבית המשפט המחוזי מרכז, בו תידרש המבקשת להזים את טענותיה. המבקשת מנסה, כך נטען, להאריך את מועד ההמרה של האג"ח שברשותה, עד למועד בירור התובענה ההצהרתית שהגישה, למרות שלא נתנה הודעת המרה, והיא אינה זכאית לארכה של תקופת ההמרה על פני בעלי אג"ח אחרים. ככל שתתכבד המבקשת ותיתן הודעת המרה ותסורב - היא תוכל לבקש, בסעד של צו עשה - ולא בסעד הצהרתי כפי שנקטה - כי יוקצו לה מניות נושא האג"ח. במהלך הדיון הפנה ב"כ המשיבה להודעות ההמרה שנשלחו לבורסה, ואישר כי לא צורפו ההודעה של מחזיקי האג"ח, למרות שמדובר על סדרה של 18 מחזיקי אג"ח, שכל אחד מהם נתן הודעת המרה. מחזיקי האג"ח אינם צד לבקשה, אך ב"כ המשיבה טען, כי בתצהיריה מנכ"ל החברה ויו"ר ועדת הביקורת צוין, שניתנו על ידם הודעות המרה. ב"כ המשיבה אישר, כי לא נאמר במכתבו של עו"ד קסיר (נספח 3), כי ניתנו הודעות המרה על ידי מחזיקי האג"ח, מכיוון ש"לא היתה צריכה להינתן הודעת המרה", ואין למבקשת זכות להתערב בפעולות המרה של בעלי מניות, שהמירו כדין קודם, לאחר ששילמו תמורה גבוהה ולא הוזמנו לדיון בבקשה (עמ' 7). ב"כ המשיבה סבור, כי לחברה יש חובה לתת הזדמנות שווה כאשר היא עושה את ההמרה מטעמה. לעומת זאת,כאשר בעלי המניות בוחרים, כל אחד מטעמיו, להמיר את החוב הכספי שבידיהם למניות של החברה, החברה אינה צריכה להודיע לבעלי המניות האחרים, "כך אומר ההסכם וכך גם ההגינות". גם אם משמעות ההמרה היא דילול ההחזקות של המבקשת, זהו פועל יוצא של המרת האג"ח. חיובה של המשיבה להודיע על כל בעל מניות שנותן הודעת המרה יצור "סבך בירוקרטי", במיוחד שהחברה עשתה כן בדרך של הודעה לציבור וגם בדו"ח הכספי שלה (עמ' 7 לפרוטוקול). בעלי האג"ח שלחו הודעת המרה עד כמה הפליג ב"כ המשיבה בתיאור מצב עובדתי, שאינו נתמך בראיות או בעדויות, ניתן ללמוד מהטענה, כי בעלי המניות האחרים הודיעו לחברה על רצונם להמיר את האג"ח למניות. סעיף 9.3. להסכם האג"ח קובע את האופן בו רשאי מחזיק אג"ח להודיע על רצונו להמירה במניות: "מחזיק שירצה לממש את זכותו להמיר את סכו הקרן של אגירות החוב או חלק ממנו במניות ההמרה (להלן: "המבקש"), יגיש לחברה, במשרדה הרשום או בכל מקום אחר עליו תודיע החברה, בקשה על כך בכתב, על גבי טופס כפי שיקבע על ידי החברה (להלן" בקשת ההמרה"), בצירוף תעודת איגרת החוב, תוך ציון האירוע בגינו מתבקשת ההמרה. המועד בו תוגש לחברה בקשת ההמרה, יקרא להלן: "יום ההמרה". לא הוצגה כל בקשת המרה או "זנב" בקשה, שהוגשה על ידי מי ממחזיקי האג"ח, לא פורט "האירוע בגינו מתבקשת ההמרה", ולא צוין "יום ההמרה", כנדרש על פי סעיף 9.3 להסכם האג"ח. תצהירו של מנכ"ל המשיבה, מר שמעון אמויאל, עוסק רובו ככולו בטענות הנוגעות לסכסוך הכספי בין הצדדים ולתביעות ההדדיות, שהוגשו לבית המשפט המחוזי מרכז. בסעיף 10 לתצהיר נאמר, בחצי פה, כי "מחזיקי האג"ח למעט המבקשת ביקשו מהחברה להמיר את איגרות החוב למניות, בהתאם לתנאי איגרות החוב...", אך מר אמויאל קימץ בפרטים ולא מצא לנכון לספר, מתי נשלחו הבקשות ועל שום מה, וכמובן לא טרח לצרף את הבקשות לתצהירו. יו"ר ועדת הביקורת של החברה, מר רוני לרנר, טרח לפרט בתצהירו את השתלשלות הבדיקות הכספיות שערך, את ממצאיו לגבי חיובי יתר של המשיבה, ואת הליקויים בחשבוניות שהונפקו לה - טענות שמקומן להתברר בבית משפט אליו הוגשו התביעות הכספיות - אך לא התייחס כלל לפעולת המרת האג"ח ונסיבותיה. בהסכם האג"ח (סעיף 9.2) אכן נקבע, כי מחזיק איגרת החוב יכול לממש את זכות ההמרה בתקופת האג"ח, לפי שיקול דעתו הבלעדי, אך הדבר מותנה בהתקיים אחד מאלה: הצעת זכויות של החברה לכל בעלי המניות (סעיף 9.2.1); ירידה בשער הסגירה של מנית החברה בבורסה בפרנקפורט (סעיף 9.2.2); הגיע יום הפירעון (סעיף 9.2.3). אין חולק, כי אף אחד משלושת התנאים הללו לא התקיים ולמעשה, הודעות בעלי המניות ניתנו - אם אכן ניתנו - היו מטעמים שלא גולו על ידי המשיבה או על ידם. טענתה של המשיבה, כי פעולת המרת האג"ח למניות היתה פרי יוזמתם של מחזיקי האג"ח, ולא יוזמתה שלה, לא זכתה לתימוכין כנדרש - ולכן אני דוחה אותה. בהתאם, אני דוחה גם את טענת ב"כ המשיבה, כי נשלחו הודעות לבורסה לני"ע בפרנקפורט, אך המבקשת לא נתנה עד היום הודעת המרה מצידה. המבקשת לא היתה חייבת להידרש להודעה עלומה שנשלחה לבורסה, ולא היתה חייבת ליתן הודעת המרה מצידה, כאשר לא התקיימו הנסיבות המצדיקות מעשה זה, על פי תנאי הסכם האג"ח. המשיבה הודיעה על ביטול האג"ח כאשר נודע למבקשת על המרת האג"ח, היא פנתה ביום 27.10.10 למשיבה בבקשה לברר את נסיבות המעשה (נספח 2). היועמ"ש של המשיבה, עו"ד אורי קסיר, השיב לפנייתה ביום 2.11.10, כדלקמן (נספח 3): "... לנוכח הגילויים החמורים, בין היתר, בדבר הפרתה היסודית את הסכם הייצרו שנכרת בין הצדדים, גבייתה במרמה סכומים ניכרים ממרשתנו והעובדה כי אגרות החוב ניתנו לה [למבקשת] בהתבסס על מצגים כוזבים ושקיים כאילו מגיעים לה כספים מסוימים ממרשתנו, החליטה ויזקום לבטל את גרות החוב שניתנו למרשתך במסגרת הסכם ההשקעה. ככל שעובדה זו נעלמה משום מה מעיני מרשתך, הרי שהיא מתבקשת לראות במכתבנו זה הודעת ביטול נוספת. בשים לב להודעת הביטול המאורה להוראות הדין, דריות משתך, לרבות אלה אשר הועלו במסגרת סעיפים 4 ו- 6 למכתבך שבסימוכין, נדחות". במכתבו של עו"ד קסיר נאמר, כי לנוכח גילויי המרמה והפרתו היסודית של הסכם הייצור, שנכרת בין הצדדים, החליטה המשיבה לבטל את אגרות החוב שניתנו למבקשת בשעתו. אין צורך בקריאה מעמיקה כדי להיווכח, כי מדובר בטענה שונה בתכלית מזו שהועלתה בתגובת המשיבים ובתצהירים שהוגשו לביהמ"ש, כאילו ניתנו הודעות המרה על ידי מחזיקי האג"ח, ואין מדובר ביוזמה של המשיבה. זכות הביטול הנזכרת במכתב, מנין קמה למשיבה? סתם עו"ד קסיר ולא פירש. גם במהלך טיעוניו של ב"כ המשיבה בבית המשפט, לא נמצאה כל אמירה או הפניה לזכות ביטול חד- צדדית, שהמשיבה סברה כי ניתנה לה. לא בכדי נעשה הדבר, שכן המחלוקת אם המבקשת הפרה את ההסכם בהפרה יסודית טרם הוכרעה ומשכך - לא קמה למשיבה עדיין זכות ביטול. ב"כ המשיבה אישר, כי לא נכתב במכתבו של עו"ד קסיר, שניתנו הודעות המרה על ידי מחזיקי האג"ח, אך לדבריו כך נעשה משום ש"לא היתה צריכה להינתן הודעת המרה... עונים לו [לב"כ המבקשת] שבוטלה איגרת החוב שלו" (ע' 7). בסעיף 1 לחוק החברות מוגדר "נייר ערך" בלשון זו: "לרבות מניה, איגרת חוב, או זכויות לרכוש, להמיר או למכור כל אחת מאלה, והכל בין אם הן על שם ובין אם הן למוכ"ז". המשיבה ביקשה לבצע גיוס הון, בדרך של אגרות חוב להמרה, ופנתה לשם כך למשקיעים שונים, לרבות המבקשת. כאשר מדובר באג"ח הניתנת להמרה, יש להוסיף לה 2 סוגי הטבות - ריבית ואופציה להמרה. אין חולק, כי במקרה דנן, ראתה גם המשיבה את השווי הכספי הגלום באיגרת החוב, ולכן טרחה לציין, כי "ביטלה" את אגרות החוב של המבקשת, לאחר שעלה בלבה חשד, כי המבקשת גבתה ממנה כספים במרמה. בהסכם ההשקעה או בהסכם האג"ח לא נקבע, מתי מגיע הסכם ההשקעה לקיצו (לתנאים מסוג זה ראה, ע"א 7398/00 גולדברג נ' ועד הנאמנים לנכסי הווקף המוסלמי, פ"ד נז(6) 730). איגרת החוב נתפסת כסוג של הלוואה, ועל כן הסמכות להחליט על הוצאת איגרות חוב קבועה בחוק החברות כחלק מסמכות של אורגני החברה ללוות בשם החברה (סעיף 285 לחוק, כפי שנאמר על ידי כב' השופט שחם בת.א. (י-ם) 1609/05 בורנשטיין נ' Enterprise (Endeavour)Capital A.G, מיום 27.3.08, ). אם סברה החברה, כי במקום הודעת המרה, ניתן להסתפק בהודעה מאוחרת על ביטול אגרת החוב - הודעה שנמסרה לראשונה רק לאחר שכבר בוצעה פעולה ההמרה ודוללו החזקותיה של המבקשת בחברה - טעות בידה. איננו נמצאים במערב הפרוע, והודעות ביטול אינן יכולות להינתן בדיעבד, ללא התראה ותוך פגיעה בזכויות קנייניות של הצד שכנגד. אג"ח להמרה אינן מסמך בעלמא. הן מייצגות שווי כלכלי, שמשמעותו היא הזכות להמיר את האג"ח למניות, או לפדות את תמורתן בכסף. מחיקת אגרות החוב של המבקשת "מוחקת" אף את זכותה לגביית סך של כ- 100,000 יורו, שהחבה חבה לה, עבור המימון שבגינו ניתנו למבקשת אגרות החוב. אין כל אפשרות "למחוק" חוב כספי, באקט חד-צדדי של המשיבה. גם אם נכונה הטענה, כי מתן צו המניעה יגרום לפגיעה בזכויותיהם של בעלי המניות האחרים, ששילמו עליהן במיטב כספם ולא יוכלו לממש את זכות הצבעתם - הדבר נעשה בהתעלם מזכויותיה הקודמות של המבקשת, על פי שיעור ההחזקות עובר להמרה, והכתובת לתלונות אלה היא המשיבה, שאיפשרה לבצע את ההמרה, מבלי ליתן הזדמנות שווה גם למבקשת. טענות המרמה, הפרת ההסכם ועוד - תבררנה, מן הסתם, במסגרת ההליך המשפטי המתנהל בין הצדדים בבית המשפט המחוזי מרכז. בהליך זה תוכרע אף השאלה, אם למבקשת זכות כספית כלפי המשיבה או שמא ההיפך הוא הנכון, והמשיבה היא הזכאית לכספים בסופו של יום. אולם, כל עוד לא הוכרעה המחלוקת הכספית בין הצדדים, אין המשיבה רשאית "לבטל" באורח חד-צדדי את אגרות החוב ולהעמיד את המבקשת בפני עובדה מוגמרת, כי זכויות ההצבעה שלה בחברה נשללות או מדוללות באופן שרירותי, ללא כל הודעה. מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשת, שכן אם לא ינתן צו המניעה ואסיפות בעלי המניות תיערכנה לפי שיעור החזקת מניות עתה, לא תהא עוד כל משמעות לבירור התובענה. סיכויי המבקשת לזכות בתובענה לסעד הצהרתי, שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה, אינם נראים קלושים, בשלב זה. אשר על כן, אני קובעת, כי צו המניעה, שניתן בשעתו במסגרת סעד ארעי - לפיו ההצבעות באסיפות בעלי המניות של החברה תיערכנה בהתאם להחזקות בחברה, כפי שהיו עובר להמרת האג"ח (סעד ב'), ומועד הפירעון הקבוע בהסכם האג"ח ליום 24.11.10, יוארך עד להכרעה בתובענה (סעד ד') - יעמוד בתוקפו, עד לסיום ההליכים בתובענה. לא מצאתי מקום למתן הסעדים הנוספים, שהתבקשו בבקשה לצו מניעה. המשיבה תישא בהוצאות הבקשה בסך 15,000 ₪. איגרת חובחובאגרה