קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לביטול הסכם עד מדינה: השופט נ.זלוצ'ובר: 1. בדיון ביום 23/2/11 ביקשו ב"כ הנאשמים 1 ו-2 להכריז על בטלות הסכם "עד המדינה" שנחתם עם העד X וכן כתוצאה מהאמור למנוע את העדתו של עד המדינה X X ומאחר וכבר העיד בפנינו - להתעלם מעדותו. מדובר בפרשה סבוכה בה מעורבים, על פי עשרים האישומים שבכתב האישום, שמונה נאשמים, כל אחד על פי מה שמיוחס לו. בין היתר, נטען בכתב האישום, כי הנאשמים חברים בארגון פשיעה שבראשו עומד נאשם מס' 1 וגם לנאשם 2 תפקיד מרכזי בארגון ולכל אחד מהנאשמים תפקיד בהיררכיה הארגונית והמעשים נשוא כתב האישום בוצעו במסגרת פעילות הארגון. במסגרת פעילות הארגון חלק מהנאשמים מואשמים בעבירת רצח, ארבעה ניסיונות רצח, תקיפה הגורמת חבלה ממשית, סחיטה באיומים ובכח, עבירות סמים, עבירות נשק ועוד. על פי כתב האישום, הארגון עסק בנוסף בהימורים לא חוקיים, בהברחות טובין ואלכוהול מאוניה לתחומי הארץ ובX הלוואות בשוק השחור. חלק מהנאשמים מואשמים גם בהלבנת הון ועבירות מס. 2. טענת הסנגור, עו"ד פלדמן, אליה הצטרף עו"ד שרמן, היא שעד המדינה X X הוא "מבצע עיקרי" (מבצע כלשון סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977) בשתים מהעבירות עליהן הוא מעיד (ניסיון רצח של רפי בן שימול- אישום מס' 5 והטמנת מטען נפץ ברכבו של אלי אגאי שזה ניסיון רצח נוסף - אישום מס' 6) ואשר הובטח לו, בין היתר, שלא יועמד לדין בגינן וכן הובטחו לו טובות הנאה נוספות. נטען, כי על פי הנחית היועמ"ש מס' 4.2201 מיום 30/8/05 במקרים חריגים ניתן לשקול חתימת הסכם עם עד מדינה שהוא המבצע העיקרי, אולם באם נחתם הסכם כזה הוא דורש אישור (לפי סעיף 2(ד) להנחיות) של פרקליט המדינה או לכל הפחות פרקליטת המחוז צריכה להיוועץ בטרם אישרה את הסכם עם העד, עם פרקליט המדינה, בהתאם לסעיף 5 באותן הנחיות. נטען, כי במקרה שלפנינו לא היתה היוועצות ולפיכך גם לא אישור של פרקליט המדינה. משכך, לטענתם, ההסכם שנחתם עם העד בטל מעיקרו ובבית המשפט מעיד עד בעבור תמורה כספית והטבות שניתנו לו שלא במסגרת הסכם עד מדינה ובמקרה כזה עדותו פסולה. 3. על פני הדברים, נראה, כי ב"כ הנאשמים תוקפים "תקיפה ישירה" את ההחלטה המינהלית לחתום עם העד X X הסכם לפיו ישמש כ"עד מדינה" והעתירה היא לביטולו של ההסכם. בית המשפט הפלילי הדן בתיק על פי כתב האישום שבפניו, פועל על פי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א - 1971, הקובעת בסעיף 1(א): "סמכות להזמין עדים" "מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת לעניין; והוא, כשאין הוראה אחרת בפקודה זו." ובסעיף 2 לפקודה נקבע: "הכל כשרים להעיד הכל כשרים להעיד בכל משפט, בכפוף לאמור בסעיפים 3 ו-4, ואין אדם פסול להעיד מפני שהוא בעל דין בתובענה אזרחית, או מתלונן או נאשם במשפט פלילי, או מפני שהוא מעבידו, עובדו, בן זוגו או קרובו של התובע, המתלונן, הנתבע או הנאשם, או מפני שהורשע או נושא עונש על עבירה." אין טענה, כי העד X X לא כשר להעיד, אלא תוקפים את עצם חוקיותו של ההסכם. בעניין זה כבר נקבע ע"י בית המשפט העליון בבג"צ 6059/93 "בהקשר זה יש לאבחן בין הפן של המשפט הפלילי לבין הפן של המשפט המינהלי: לפי הראשון נבחנת אמינותה של העדות; לפי השני נבחנת חוקיותו של ההסכם. בנושא הראשון פונים לבית המשפט הפלילי; בנושא השני פונים לבית המשפט הגבוה לצדק, אולם זאת רק במקרה בו יש פגם ברור וגלוי המצביע על פגיעה בטוהר המידות השלטוני או בעקרונות המינהל הציבור התקין." באשר לאמינותה של העדות ומשקלה יתן בית משפט זה את דעתו על כך בבוא העת בהכרעת הדין על פי מכלול הראיות שישמע. אשר לטענה בנוגע לחוקיותו של ההסכם עם X X, נראה, שמקומה להתברר בפני ערכאה אחרת ולא הערכאה הפלילית הדיונית. 4. מעבר לנדרש, לאור האמור לעיל בסעיף 3, גם לגופו של עניין לא מצאתי שיש להיעתר לבקשה. יש ממש בטענתו של עו"ד אלטמן, כי הקביעה מי הוא עבריין עיקרי או מי הוא עבריין מרכזי או מבצע עיקרי, במיוחד כשמדובר בארגון פשיעה, לכאורה עפ"י כתב האישום, לא מתבצעת רק על פי מידת מרכזיותו של העד באישום מבודד מכתב האישום, המכיל עשרים אישומים, והיא נמדדת, בין היתר, גם תוך השוואה לחלקם ומרכזיותם של אחרים בתיק זה ובעיקר אלה העומדים, לכאורה על פי כתב האישום, בראש הארגון, כאשר באותם האישומים לגביהם העד מעיד (ויש עוד רבים אחרים שהעד כלל לא מעורב בהם), העד פעל, לכאורה, בהנחייתם, על פי האינטרסים שלהם ועל פי החלטתם. עוד יש להוסיף, כי הגם שיש ספק אם פרקליט המדינה היה מעורב בהחלטה לחתום הסכם "עד מדינה" לפני חתימתו, הרי התובע הצהיר במפורש, כי לאחר חתימת ההסכם ובעת הפעלתו של עד המדינה כסוכן סמוי, פרקליט המדינה היה מעורב בנושא ויתרה מכך, עו"ד אלטמן הצהיר, כי עמדתו כיום של פרקליט המדינה היא שאין צורך במקרים מסוג זה בנסיבות שפורטו להיוועץ בו. יתרה מכך, מדובר בהנחיה של היועמ"ש ולא בחוק מחייב. על האמור יש להוסיף, כי בבג"צ 6059/93 דני בראון נ' אהרון שדר- פרקליט מחוז תל אביב, תק- על 93(4), 56, נקבע: "אין עדותו של עד מדינה נפסלת, על אתר, אך ורק בשל כך שלא קויים כלל זה או אחר שהובא בהנחיות המנהליות הנ"ל את גורמי התביעה." בשולי הדברים אני מוסיף, כי כתב האישום בתיק זה הוגש 14/3/10. עוד לפני הגשתו של כתב האישום (במהלך החקירה במשטרה) היה ידוע לנאשמים, כי נחתם הסכם עד מדינה עם העד X X. ב"כ הנאשמים 1 ו- 2, בחרו להעלות את טענותיהם נגד ההסכם רק ביום 23/2/11 וזו כמובן זכותם, אך ברור שלשיהוי עלולות להיות תוצאות בהליך בחינה מינהלי. מחד גיסא, חתימת ההסכם אין עימה עיוות דין לנאשמים ומאידך גיסא, ביטולו של ההסכם עתה יפגע באופן ממשי באינטרס הציבור בשפיטתם של הנאשמים, שכן ראיות התביעה תיפגענה באופן קשה ובלתי הפיך ובשלב זה אין לתביעה דרך עתה לאסוף ראיות אחרות לתמוך בכתב האישום. לאור כל האמור, אני מציע לחברי לדחות את הבקשה לבטל את הסכם עד המדינה ולהורות לעד להמשיך בעדותו. נתן זלוצ'ובר, שופט השופטת יעל רז- לוי: אני מסכימה לאמור בחוות דעתו של חברי השופט זלוצ'ובר על נימוקיה, כי יש מקום לדחות הבקשה. עתירתם של הנאשמים מופנית כנגד הסכם עד המדינה שנחתם עם העד X X, שהם עותרים לביטולו. זוהי מהות עתירתם היוצאת חוצץ כנגד החלטת פרקליט המחוז לחתום ההסכם האמור, בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. בגדרה של העתירה נדרשת אף הכרעה ולו לכאורה, האם עד המדינה הוא המבצע העיקרי או העבריין המרכזי זאת אל מול הנאשמים האחרים, הכרעה שנראה כי אין מקום שתעשה בהליך זה בנסיבות העניין, כאשר אנו מצויים בעיצומן של שמיעת הראיות. מהטעמים דלעיל אין מקום לדון בעתירה מסוג זה במסגרת ההליך הפלילי דכאן ודינה להתברר בהליך ובערכאה המתאימה, כפי שציין חברי כב' השופט זלוצ'ובר. יעל רז-לוי, שופטת השופט ברוך אזולאי, ס. נשיא: אני מצטרף למסקנה  שיש לדחות את הבקשה מהנימוק המהותי שבנסיבות העניין אין בטענות ב"כ נאשמים 1 ו-2 כדי להצדיק התערבות בהחלטה לחתום על הסכם עד מדינה בשלב זה של דיון בכתב האישום בנסיבות העניין. מאידך גיסא, אין לשלול מכל וכל את האפשרות שבית משפט הדן בכתב אישום יתן את דעתו במקרה מתאים בדרך של תקיפה עקיפה לשאלת החתימה על הסכם עד מדינה, ככל שיש לכך רלוונטיות לדיון בשאלות שבתחום הסמכות הנתונה לבית המשפט הדן בכתב האישום. ברוך אזולאי, שופטסג"נ אשר על כן, הוחלט לדחות את הבקשה. משפט פליליחוזהעד מדינהביטול חוזה