קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול הסכם קומבינציה: זוהי תובענה לסעד הצהרתי שלפיו הסכם קומבינציה שנחתם ביום 29.5.08 בין המבקשים לבין המשיבה (להלן:-" הסכם הקומבינציה" או "ההסכם") והמתייחס לנכס מקרקעין הידוע כחלקות 286,287 בגוש 3704 (להלן:-"הנכס" או "המגרש") בוטל כדין על ידי המבקשים, אין לו תוקף עוד ויש למחוק את הערת האזהרה שנרשמה על פיו. בנוסף עותרים המבקשים לחיוב המשיבה במסירת כל התוכניות והמסמכים שערכה בקשר עם הנכס לידיהם ללא תמורה כדי שיוכלו לעשות בהם שימוש . רקע: המבקשים, בעליו של הנכס הנ"ל, התקשרו עם המשיבה, חברה קבלנית, בהסכם הנ"ל, שעל פיו מכרו המבקשים למשיבה חלק מהנכס וכנגד כך התחייבה המשיבה באמצעות בעליה ומנהלה מר יורם ישר (להלן: -"מר ישר") לפעול לאישור תוכנית מתאר מפורטת אשר תגדיל את אחוזי הבניה המותרים ותאפשר בנית בניין בן 18 דירות לפחות, וזאת תוך 9 חודשים מיום חתימת ההסכם, דהיינו, עד 29.2.09. לאחר האישור אמורה הייתה המשיבה לבנות את הבניין ולמסור חלק מהדירות למבקשים. בהסכם נכלל תנאי מתלה שקבע כי אם תוך 12 חודשים מיום חתימתו לא תאושר התב"ע, יתבטל ההסכם, אלא אם כן יסכימו הצדדים בכתב על מתן ארכה למשיבה ( להלן : - "התנאי המתלה"). על פי הנטען בתובענה, המועד הנקוב בהסכם חלף, הצדדים לא הסכימו על הארכתו , ולפיכך ההסכם בטל ומחוסר תוקף החל מ-29.5.09. הצדדים אמנם ניהלו מו"מ לגבי המשך ההתקשרות, אך מו"מ זה לא צלח , והמבקשים הודיעו למר ישר ביום 31.8.09 במהלך פגישה עימו כי ההסכם בטל. בפגישה נוספת שהתקיימה בחודש נובמבר 2009 התברר למבקשים כי המשיבה רשמה לטובת עצמה הערת אזהרה על פי ההסכם. ביום 20.1.10 שלח ב"כ המבקשים למשיבה מכתב שכלל הודעת ביטול ההסכם (נספח 8 לתובענה), והציע לקבוע פגישה לצורך הסדרת היחסים המשפטיים בין הצדדים, לרבות טיפול בשומות המס שהוצאו ואשר, על פי הנטען בתובענה, סירבה המשיבה כבר בחודש נובמבר לטפל בהן וליתן ערבויות בנקאיות. המשיבה דחתה את הודעת הביטול במכתבה מ -26.1.10 (נספח 9 לתובענה) בו ייחסה את האחריות לעיכוב באישור התב"ע למבקשים. לטענתה, המבקשים נמנעו מלחתום על התוכניות והמסמכים שהועברו אליהם ובכך גרמו לעיכוב. המבקשים מצידם השיבו לטענה זו במכתב מיום 4.2.10 (נספח 10 לתובענה) בו טענו שהפניה אליהם נעשתה בעת שהסכם הקומבינציה כבר לא היה בתוקף, שכן חלפו למעלה מ-18 חודשים מאז חתימת ההסכם. להשלמת התמונה ייאמר כי בחודש פברואר 2010 הוטלו על נכסי המבקשים עיקולים על ידי רשויות המס בשל אי תשלום מס שבח בגין ההסכם. לאחר פניית המבקשים לרשויות המס, הוקפא הטיפול בגביית המס, והעיקולים בוטלו. ביום 17.06.2010 הגישו המבקשים תובענה זו נגד המשיבה. ישיבות ההוכחות התקיימו ביום 24.10.2010 ו-28.11.2010 ונחקרו לפני מר שמואל סבו ( להלן : "מבקש 7" או "מר סבו"), מר ישר ועו"ד ארז אביב שהיה בא כוחם של המבקשים עד לחודש דצמבר 2009 עת התפטר מתפקידו ( להלן : - "עו"ד אביב"). ב"כ הצדדים הגישו סיכומים והגיעה העת למתן פסק דין. 2. טענות הצדדים טענות המבקשים הסכם הקומבינציה בטל לנוכח התנאי המתלה. תכנית המתאר לא אושרה עד ליום 29.05.2009 ובשל כך ההסכם בוטל והוא וחסר תוקף. התכנית הופקדה בתנאים רק ביום 11.05.2009 ובאוקטובר 2009 אף הוסיפה הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, מחוז מרכז ( להלן :"הוועדה המחוזית") וביקשה שינויים בתוכניות. משלא התקיים התנאי המתלה התבטל ההסכם מאליו. בהתאם לסע' 3(ו) ו- 3(ט) להסכם, עם ביטול ההסכם לנוכח אי קיום התנאי המתלה שייכים כל המסמכים, שרטוטים ותוכניות למבקשים ובאפשרותם לעשות בהם כל שימוש שנדרש על ידם. הערת האזהרה שנרשמה לטובת המשיבה על הנכס נרשמה בניגוד להסכם ותוך הפרתו. על פי סע' 27 להסכם רישום הערת אזהרה לטובת המשיבה יעשה רק עם מתן היתר בניה לבניית הבית המשותף ועם קבלת ערבות בנקאית אוטונומית מהקבלן בסך של 1,500,000 ₪. הסכם הקומבינציה בטל ולא נתקיימו התנאים הקבועים בהסכם לרישום הערת אזהרה, ולכן יש למחוק אותה לאלתר. המבקשים פעלו בתום לב לקיום הוראות ההסכם ושיתפו פעולה עם המשיבה עד שהפך ההסכם בטל לנוכח אי קיום התנאי המתלה. משלב זה סירבו המבקשים ליתן כל ארכה למשיבה. המשיבה היא שפעלה בחוסר תום לב בקיום הוראות ההסכם ובאי גילוי מצבו הכלכלי של מר ישר. טענות המשיבה תכנית המתאר אושרה כבר ביום 11.05.2009 , בכפוף להשלמת הנחיות טכניות של הוועדה המחוזית. המבקשים הם אלה שמנעו את השלמת קבלת אישור התכנית וקבלת היתרי בנייה בכך שנמנעו מלחתום על תכנית התב"ע כנדרש על ידי עיריית רחובות ובהתאם להסכם, למרות בקשות חוזרות ונשנות מטעם המשיבה בעניין. בכך פעלו המבקשים עצמם לסיכול ביצוע ההסכם. גם מכתב ב"כ כוח המבקשים דאז המודיע על התפטרותם מעיד כי המבקשים נמנעו מלפעול כדי לקדם את קבלת היתרי הבנייה ולביצוע ההסכם. עוד עולה מהמכתב כי ביום 17.12.2009 , מועד הוצאת המכתב, טרם קיבלו המבקשים עצמם החלטה האם לבטל את ההסכם אם לאו. המבקשים לא הודיעו למשיבה על ביטול ההסכם, לא בכתב ולא בעל פה בפגישות שנערכו איתם בנוכחות באי כוחם דאז. נהפוך הוא - כל העת הם המשיכו להביע עניין באשר להתקדמות הליכי קבלת אישורי התכנית והיתרי הבנייה ולמעשה הסכימו בהתנהגותם להארכת המועדים הקבועים בהסכם. המבקשים פעלו בחוסר תום לב שעה שמחד גיסא, הציגו למשיבה מצג שלפיו הם מעוניינים בקידום התכניות וביצוע ההסכם, ומאידך גיסא, פעלו מול העירייה כדי לעכב את הטיפול בבקשות לאישור התכנית, כפי שניתן ללמוד ממכתב ששלחו המבקשים היום 11.11.2009 לעיריית רחובות. מכתב זה מהווה הפרה יסודית של ההסכם על ידי המבקשים מאחר שנשלח עוד במסגרת התקופה שהוגדרה על פי ההסכם להשלמת אישור התכנית. הערת האזהרה נרשמה בידיעת ובהסכמת המבקשים וב"כ המבקשים דאז טיפל ברישומה בעצמו. הערת האזהרה נרשמה לנוכח בקשת העירייה כי ירשמו הזכויות החוזיות של המשיבה על הקרקע לנוכח העובדה כי היא טיפלה מול העירייה בקבלת האישור. המשיבה לא נדרשה להוציא ערבויות אישיות בטרם נדרשה לעשות כן על ידי רשויות המס ובטרם ניתן אישור התוכניות. המבקשים ביקשו לערוך "מקצה שיפורים" להסכם תוך ניסיון סחיטה של המשיבה ואיומים כי אם לא יענו דרישותיהם בחיוב יבוטל ההסכם. 3. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובסיכומים ולאחר שמיעת העדים אני קובעת כי דין התובענה להתקבל. לית מאן דפליג שבתום 12 חודשים מיום חתימת הסכם הקומבינציה לא אושרה עדיין התכנית, ולא נכנסה לתוקף. השאלה המרכזית השנויה במחלוקת והעומדת להכרעה בענייננו היא : האם בהתנהגותם הסכימו הצדדים על הארכת המועד לקיומו של התנאי המתלה והמשך ביצוע ההסכם כטענת המשיבה או האם ההסכם בטל מעיקרו לנוכח אי קיום התנאי המתלה כטענת המבקשים, שאז זכאים המבקשים לביטול הערת האזהרה שהמשיבה רשמה לזכות עצמה. כמו כן וכפועל יוצא מההכרעה בשאלת תוקף ההסכם, עומדת להכרעה השאלה האם על המשיבה למסור למבקשים את כל התכניות והשרטוטים בנוגע לנכס. כבר עתה אומר שאני סבורה שלנוכח אי קיום התנאי המתלה, ההסכם בטל. המבקשים לא הסכימו בכתב להארכת מועד ביצוע התנאי המתלה ולא ניתן גם לראות בהתנהלותם לאחר מועד זה, הסכמה להארכת מועד לקיום התנאי המתלה ולביצוע ההסכם. סעיפים 27-29 לחוק החוזים (חלק כללי ) התשל"ג 1973 ( להלן: - "חוק החוזים") מגדירים מהו חוזה על תנאי ומהי נפקותו. סע' 27 לחוק החוזים קובע: "(א) חוזה יכול שיהיה תלוי בהתקיים תנאי (להלן- תנאי מתלה) או שיחדל בהתקיים תנאי (להלן - תנאי מפסיק). (ב) חוזה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי או רשיון על פי חיקוק , חזקה שקבלת ההסכמה או הרשיון הוא תנאי מתלה. (ג) חוזה שהיה מותנה בתנאי מתלה , זכאי כל צד לסעדים לשם מניעת הפרתו, אף לפני שנתקיים התנאי". סע' 29 לחוק החוזים קובע: "היה חוזה מותנה והתנאי לא התקיים תוך התקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזו תוך- זמן סביר, הרי אם היה זה תנאי מתלה - מתבטל החוזה, ואם תנאי מפסיק מתבטלת ההתנאה". מן האמור לעיל עולה שהסכם על תנאי הוא חוזה לכל דבר ועניין החל מרגע כריתתו ועד התרחשות או אי התרחשות התנאי, שאז ייקבע גורל הזכויות והחובות הנובעות מההסכם : אם מתקיים התנאי המתלה - החוזה הופך מחוזה על תנאי לחוזה רגיל, אם לא מתקיים התנאי - החוזה בטל ואינו מחייב עוד את הצדדים ( גבריאלה שלו דיני חוזים -החלק הכללי, לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי עמ' 472-275 (2005)) ע"א 1363/04 צאלים החזקות בע"מ נ' "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ (11.12.2007)( להלן : "עניין צאלים") וכן ע"א 2821/91 מרכזי שליטה בע"מ נ' הושאג משיאן, פ"ד מח (4), 107,114 (1991)) . בענייננו, אין חולק כי מדובר בחוזה המותנה בתנאי מתלה לנוכח לשון סע' 3(ב) (5) ולנוכח לשון סע' 3ו(1) ו- (2) כדלקמן : "3(ב) (5). אם תוך 12 חודשים מיום חתימת הסכם זה לא תאושר התב"ע, אזי הסכם זה יתבטל , אלא אם יחליטו הצדדים בכתב על מתן ארכה נוספת לקבלן , ובתקופה שתצוין במכתב האמור". 3(ו)(1). תנאי מתלה לתוקפו של חוזה זה הוא ביצועו וקיומו של כל שלב מהשלבים המנויים בס"ק 3(ב) לעיל במועדים הקבועים בו , בלי לגרוע מהאמור לעיל- אישור תב"ע המאפשרת לבנות על החלקות לפחות 18 דירות , כאשר דירות הבעלים יתוכננו כהגדרתן בהסכם זה, מהווה תנאי מתלה לתוקפו של החוזה ואם לא תאושר תב"ע כאמור יחול האמור בס"ק 3(ו)(2). 3(ו)(2). לא בוצע או התקיים, במועדו, שלב מהשלבים האמורים לעיל- לא יהיה תוקף לחוזה זה ויראו אותו כאילו לא נחתם מלכתחילה, אלא אם הוסכם בין הצדדים בדבר הארכת המועד לקיום שלב או שלבים למועד מאוחר יותר, במקרה כזה ובכפוף להלן- לא יהיה למי מהצדדים טענה , דרישה או תביעה כלפי משנהו בקשר עם חוזה זה.(ההגשה במקור - ה.ג). מהאמור לעיל עולה כי אישור התב"ע, תוך 12 חודשים מיום חתימת ההסכם, מהווה תנאי מתלה לקיום ההסכם. אי מתן אישור כאמור יוביל לביטול ההסכם מאליו, באופן מיידי, מתום 12 חודשים מיום חתימתו, דהיינו מיום 29.05.2009. המשיבה טענה לכתחילה בתשובתה להמרצת הפתיחה כי התקיים התנאי המתלה וניתן אישור הוועדה המחוזית עוד ביום 11.05.2009( סע' 3.7.ד לתשובה להמרצת הפתיחה) , אולם בהמשך הדרך ובסיכומיה חזרה בה בצדק מטענה זו באומרה ש"אין חולק כי אכן נכון לחודש מאי 2009 טרם אושרה התכנית" ( סע' 15 לסיכומים). משמע, אין חולק כי נקבע בהסכם תנאי מתלה לקיומו, וכן אין חולק שבמועד שהוגדר לזמן האחרון לביצועו - 29.05.2009 - לא התקיימו תנאיו. המשיבה טוענת שהמבקשים מעולם לא נתנו לה הודעה על ביטול ההסכם ולכן הוא לא בטל ויש לאוכפו. דין טענה זו להידחות. משמעות סע' 29 לחוק החוזים היא שכאשר "קבעו הצדדים מועד לקיום התנאי, והתנאי לא קוים עד מועד זה, מתבטל החוזה באותו מועד" ( גבריאלה שלו דיני חוזים -החלק הכללי, לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי עמ' 485 (2005), וכן עניין צאלים). כלומר על פי הוראת חוק החוזים לא נדרשת הודעת ביטול במקרה של אי קיום תנאי מתלה, אלא החוזה בטל מעצמו החל מהמועד שהוגדר על ידי הצדדים כמועד קיום התנאי המתלה. הוראת סע' 29 לחוק החוזים היא הוראות חוק דיספוזיטיבית והצדדים חופשיים לקבוע תנאים בחוזה המאמצים או החורגים מהוראת סעיף זה. בהתאם, צדדים יכולים לקבוע בחוזה כי באי התקיימות התנאי המתלה לא יפקע החוזה באופן מיידי אלא מוקנית להם זכות לביטול החוזה בלבד המותנית בהודעת ביטול כדין ( עניין צאלים, ע"א 187/87 עובדיה בן יחזקאל לוי נ' הרב יהושע דויטש פ"ד מג (3) 309 (1989)). בענייננו, משלא התנו הצדדים את ביטול ההסכם בהודעת ביטול, אלא הגדירו תנאי מתלה ומועד ספציפי לקיומו, חל ההסדר הקבוע בסע' 29 לחוק החוזים ושלפיו כאמור אי קיום התנאי המתלה במועד מוביל לבטלות ההסכם מאליו, החל מהמועד המוגדר בהסכם. בענייננו התבטל ההסכם מאליו ביום 29.05.2009. אלא שהמבקשים לא הסתפקו בכך והודיעו למשיבה על ביטול ההסכם, הן בעל פה ביום 31.08.2009 הן בכתב ביום 20.1.2010 (נספח 8 לתובענה), למרות שלא היו חייבים לעשות כן. המשיבה טוענת עוד כי המבקשים בהתנהגותם המשיכו את ביצוע ההסכם הלכה למעשה והאריכו בפועל את המועדים לקיומו ולכן לא ניתן לקבוע כי ההסכם בטל. גם דין טענה זו להידחות. בחינת התנהלות המבקשים כפי שהיא עולה הן מכתבי הטענות הן מעדויות הצדדים, כפי שיפורטו להלן, מעלה כי המבקשים ראו את ההסכם כמבוטל ולא הסכימו לאפשר הארכתו לא בחתימה מפורשת בדבר הארכת מועדים ולא בחתימה על תכניות הבנייה. ניתן לראות בהתמשכות ההליכים בין הצדדים לאחר פקיעת ההסכם כניסיון לחדש את ההתקשרות ומשא ומתן להסכם חדש בלבד, משא ומתן שלא צלח. מלשון התנאי המתלה עולה כי הצדדים קבעו שמתן ארכה לקיום התנאי המתלה וביצוע ההסכם יעשה בכתב. אין חולק כי לא ניתנה ארכה בכתב , לא במפורש ולא מכללא, שכן החל ממועד בטלות ההסכם סרבו המבקשים לחתום על כל מסמך בקשר לנכס כפי שעולה מעדויות הצדדים: מתצהירה של האדריכלית , גב' נעמי בידרמן ( להלן: - "גב' בידרמן") עולה שמר סבו היה עימה בקשר רציף ופעל לשם קידום וזירוז קבלת האישור עד לשלב בו היה ברור כי לא התקיים התנאי המתלה ולא ניתן אישור במועד הנדרש. כלשונה - "רק לאחר שלב זה" סירבו המבקשים לחתום על התכניות( סע' 5-6 לתצהיר). מר סבו עצמו לא ידע להצביע על מסמך עליו חתם לאחר חודש מאי 2009 וטען באופן כללי כי חתם על מסמכים בהתאם לבקשותיו של מר ישר אולם טען כי למעשה לא ראה כל תכניות לחתימה( שורות 25-31 עמ' 4 לפרוטוקול מיום 24.10.10 (להלן :"הפרוטוקול הראשון"), ואכן לא הוצגה לבית משפט כל תכנית חתומה כמו גם כל מסמך אחר חתום בידי מי מהמבקשים. עדותו של מר ישר, היתה רצופה באי דיוקים, סתירות והעלתה ספק באשר למהימנותו ( עוד בעניין זה בהמשך). עם זאת דווקא לנוכח תשובותיו המעורפלות ניתן ללמוד כי המבקשים לא חתמו על כל מסמך החל ממועד ביטול ההסכם. כך, טען מר ישר כי הוא קיבל הסכמה בכתב מהמבקשים להאריך את מועד קיום התנאי המתלה ( שורות 8-9 עמ' 9 לפרוטוקול הראשון) אולם לעניין זה הוסיף כי יש לו פרשנות משלו לביטוי "הסכמה בכתב". ברי כי לא ניתן לקבל טענה מסוג זה על אחת כמה וכמה שלא הוצג לבית המשפט כל מסמך המעיד על כך שאכן ניתנה חתימה שניתנת לפרשנות, זאת גם בניגוד לטענתו שקיימים מסמכים חתומים ושניתן לצרפם ( שורות 13-14 עמ' 9 לפרוטוקול הראשון). מר ישר טען גם בעדותו כי יש לו תכתובות של עורכי הדין שלפיהן המבקשים סירבו לחתום על מסמכים( שורות 3-4 עמ' 9 לפרוטוקול הראשון) , בהמשך טען כי המבקשים כן שיתפו עימו פעולה (שורה 11 עמ' 9 לפרוטוקול הראשון) לאחר מועד פקיעת ההסכם מאליו, אולם מוסיף וטוען כי בין החודשים מאי -יולי 2009 , כל פניותיו למבקשים כי יחתמו על התכניות כשלו, והמבקשים עמדו בסירובם לחתום ( שורות 24-29 עמ' 9 לפרוטוקול הראשון). לעניין זה העיד עו"ד אביב כי לא ניתנה כל ארכה למר ישר על ידי המבקשים וכי הוא מעולם לא קרא מסמך בכתב המקנה למר ישר ארכה של 3 חודשים לקיום התנאי המתלה (שורות 16-20 עמ' 18 לפרוטוקול מיום 28.11.2010 (להלן :- "הפרוטוקול השני"). עוד העיד עו"ד אביב כי המבקשים סירבו לחתום על התכניות וסירבו כי הוא ייעשה שימוש בייפוי הכוח שניתן לו ויחתום בשמם ( שורות 30-32 עמ' 16 לפרוטוקול השני), ויתרה מכך העיד הוא כי הודיע למר ישר שהמבקשים מסרבים לחתום על המסמכים ומסרבים לאפשר לו לחתום בשמם ( שורות 14-15 עמ' 18 לפרוטוקול השני). ממכלול עדויות ותצהירי הצדדים כאמור עולה כי מועד קיום התנאי המתלה לא הוארך בכתב ולא נחתם כל מסמך אחר החל מסוף חודש מאי 2009. יתרה מכך , במהלך שנת 2010 נשלחו מס' מכתבים למר ישר בכולם נאמר באופן מפורש כי ההסכם בטל ( נספחים 8, 16 להמרצת הפתיחה). למעשה די היה באמור לעיל כדי להכריע בתובענה אך למעלה מהצורך אבחן האם בהתנהגותם שינו הצדדים את תנאי ההסכם? התשובה לכך היא שלילית באופן מוחלט. כאמור החל מחודש מאי 2009 סרבו המבקשים לחתום על כך מסמך. בהמשך ישיר להתנהלות זו הצהיר מר סבו, וטענתו זו לא נסתרה , כי בפגישה שנערכה ביום 31.08.2009 ובה נכח מר ישר הודיעו לו המבקשים כי הם רואים את ההסכם כמבוטל. לעניין זה גם העיד עו"ד אביב על כך שניתנו למשיבה מס' רב של פעמים הודעות בעל פה כי המבקשים מסרבים לחתום על תוכניות או על כל מסמך אחר בנוגע לנכס ( שורות 4-9 עמ' 19 לפרוטוקול השני). ובהתאם, הודיעו המבקשים בחודש נובמבר 2009 לוועדה המחוזית כי הם מבטלים את ייפוי הכוח שניתן לעו"ד אביב וכי כל פעולה שתעשה ללא אישורם תהא חסרת תוקף. אין חולק כי המבקשים והמשיבה נפגשו עוד מספר פעמים גם לאחר חודש מאי 2009 אולם אין בכך כדי להוות הסכמה לקיום ההסכם ולהארכת מועד ביצוע, ומר סבו עצמו העיד כי החל מסוף חודש מאי 2009 ראו המבקשים את ההסכם כבטל באופן "אוטומטי" ( שורה 1 עמ' 4 לפרוטוקול, וכן שורה 8 עמ' 5 לפרוטוקול הראשון). המבקשים טוענים כי ניסיונות הידברות אלה היוו מבחינתם בדיקת התקדמות ההליכים מול הוועדה המחוזית ובחינת האפשרות להגיע עם מר ישר להסכמות חדשות בנוגע לנושאים השנויים במחלוקת. טענה זו לא נסתרה ומעידים לעניין זה המכתבים שנשלחו למר ישר מטעם ב"כ המבקשים במהלך שנת 2010 ובהם מצוין כי המבקשים מעוניינים לנהל מו"מ עם מר ישר ולהסדיר את היחסים המשפטיים עימו ( נספחים 8,16 להמרצת הפתיחה). עדויות הצדדים תומכות גם הן בטענה שההידברות בין הצדדים לאחר חלוף מועד קיום התנאי המתלה היו למטרות מו"מ בלבד : מר סבו העיד כי בפגישות בין הצדדים נידונו הנושאים השנויים במחלוקות וביניהם עניין הבטוחות ורישום הערת האזהרה ( שורות 8-10 עמ' 4 לפרוטוקול הראשון), ועו"ד אביב העיד כי המבקשים והמשיבה ניהלו מו"מ על הארכת ההסכם במסגרתו דנו בנושאי הביטחונות, אולם על פי עדותו לא הצליחו הצדדים להגיע לכלל הסכמה( שורות 26-30 עמ' 18 לפרוטוקול השני). בכל הנוגע למכתב ההתפטרות של עו"ד אביב , הדברים האמורים בו עולים בקנה אחד עם האמור לעיל ועם עדויות הצדדים שכן בכל התקופה המאוחרת לאי קיום התנאי המתלה שקלו המבקשים את המשך התנהלותם מול המשיבה ומול מר ישר, תוך ניסיון להגיע להסכמות , ניסיון שלבסוף לא צלח. עדותו של מר סבו תומכת בכך שאכן בשלב זה נמנעו המבקשים מלקבל החלטה האם לחדש את ההסכם שבוטל עם מר ישר אם לאו ( שורות 3-9 עמ' 5 לפרוטוקול הראשון). עדותו של מר ישר לפני לא היתה משכנעת. היו בה כשלים רבים, והיא העלתה ספק אמיתי באשר למהימנותו של מר ישר וליכולת לבסס תשתית עובדתית על בסיסה. יש בכך כדי לחזק את מסקנתי כי הלכה למעשה בוטל החוזה, המבקשים בהתנהלותם הביעו את חוסר הסכמתם להארכה ולשינוי התנאים ומר ישר היה מודע לכך בשלב מוקדם מאד לאחר חודש מאי 2009, בניגוד לטענותיו. אצביע אך על מקצת התהיות שהעלתה עדותו של מר ישר : בכל הנוגע לעדותו בדבר הארכת המועדים -כמפורט לעיל. בכל הנוגע לרישום הערת האזהרה וערבויות הביצוע - בתחילה העיד מר ישר כי הוא לא פנה מיוזמתו לעו"ד אביב וביקש כי תירשם הערת האזהרה ( שורות 10-11 עמ' 10 לפרוטוקול הראשון). בהמשך הוא טען כי רק הפנה את תשומת ליבו של עו"ד אביב לצורך שתהיה רשומה הערת אזהרה על שם המשיבה (שורות 10 עד 24 עמ' 10 לפרוטוקול הראשון). כך, גם בנוגע לערבויות הביצוע טען מר ישר כי לא עולה מההסכם שהוא התחייב לתת ערבויות ביצוע למבקשים בעוד שעולה מלשון ההסכם באופן שלא משתמע לשתי פנים כי הקבלן יערוב באופן אישי לכל ההתחייבויות ויחתום על נוסח ערבות אישית (סע' 22 להסכם). לחילופין נקבע כי אם יהיה מעוניין בכך הקבלן, הוא יוכל להמציא ערבות בנקאית אוטונומית על סך 1,500,000 דולר (סע' 23 להסכם). יתרה מכך עולה באופן ברור מלשון ההסכם כי רישום הערת האזהרה מותנה, בין היתר, במסירת ערבות ביצוע (סע' 27 להסכם) כפי שהוגדרה בסע' 22, 23 להסכם. כך גם בכל הנוגע לעדותו של מר ישר באשר לסולבנטיות המשיבה: מר ישר טען בעדותו כי החברה סולבנטית ואין לה כל חובות בהוצאה לפועל ( שורות 24-32 עמ' 11 לפרוטוקול הראשון). זאת בניגוד מוחלט למסמכים שהוגשו לבית המשפט ביום 28.11.2010 במעמד ההוכחות, המעידים כי קיימים תיקים פתוחים בהוצאה לפועל ובמסגרתם אף עוקל זה מכבר רכבו של מר ישר. לנוכח כל האמור לעיל, ולאחר סקירה זו של התנהלות המבקשים ועדויות הצדדים עולה מסקנה ברורה שלפיה המבקשים ראו את ההסכם בטל החל מסוף חודש מאי 2009 וממועד זה סרבו לשתף פעולה עם המשיבה בנוגע לביצוע ההסכם באופן עקבי. טענות המשיבה עצמה בדבר סירוב המבקשים לשתף עימה פעולה מעידות לא על חוסר תום ליבם של המבקשים וניסיונם לסכל את ביצוע התנאי המתלה, אלא דווקא על סירובם הכן והעקבי להסכים ולהאריך את המועד לביצוע התנאי המתלה וסירובם לקיים את ההסכם במתכונתו. הפגישות והשיחות שנערכו בין הצדדים בהמשך נועדו לצורכי משא ומתן בלבד תוך ניסיון להגיע להסכמות חדשות, שלא הושגו. בהתאם לאמור אני קובעת כי ההסכם לא שונה, לא הוארכו המועדים שהיו קבועים בו בין אם בכתב בין אם בהתנהגות ועם חלוף מועד קיום התנאי המתלה ומשעה שהוא לא נתקיים בוטל ההסכם מאליו. בכל הנוגע להערת האזהרה , לנוכח קביעתי כי ההסכם בטל ומחוסר כל תוקף, מתייתר הצורך לדון בשאלה האם הערת האזהרה נרשמה כדין אם לאו שכן עם ביטול החוזה אין לה כל נפקות ודינה להימחק. בכל הנוגע לבקשת המבקשים כי יועברו לידיהם התשריטים והתוכניות הנוגעים לנכס, אני סבורה כי בהתאם ללשון ההסכם דין הטענה להתקבל. אמנם ההסכם מבוטל למפרע אולם הסעיפים הרלוונטיים לעניין זה מקבלים משמעות אופרטיבית החל ממועד אי קיום התנאי המתלה ובטלות ההסכם למפרע. כך נקבע בסע' 3(ט) להסכם : " לא נתקיים התנאי המתלה לתוקפו של חוזה זה - אזי בלי לגרוע מהאמור בס"ק 3(ו)(3) לעיל, מתחייב הקבלן כי הוא או האדריכל ימציאו לבעלים את כל התכניות , השרטוטים ומסמכים אחרים שערכו בקשר עם הבניין ללא כל תמורה והבעלים יהיו זכאים לעשות בהם שימוש , כפי שימצאו לנכון". סע' 3(ו)(3) קובע כדלקמן: "מובהר כי במקרה כאמור בס"ק (2) לעיל - (הקובע את בטלות ההסכם לנוכח אי קיום התנאי המתלה- הבהרה שלי ה.ג) לא יהיה הקבלן, או כל מי מטעמו, זכאי לכל שיפוי, פיצוי או החזר הוצאות שהוציא בקשר עם התכנון או בקשר עם חוזה זה , מאת הבעלים, ולא יהי זכאי לכל זכות יוצרים, זכות עיכבון או כל זכות אחרת לגבי התכנון , התוכניות , התשריטים, , המקרקעין וכו', כלפי הבעלים או כלפי מי מטעמם". כלומר, סעיפים אלה נכנסים לתוקף ומקבלים משמעות עם ביטול ההסכם, והם מחייבים את הצדדים . בהתאם אני קובעת כי על המשיבה להעביר למבקשים את כל התכניות , השרטוטים והמסמכים בקשר עם הנכס ללא תמורה. סוף דבר: לנוכח כל האמור לעיל אני מקבלת את התובענה וקובעת שהסכם הקומבינציה בוטל מאליו לנוכח אי קיום התנאי המתלה. בהתאם לכך תימחק הערת האזהרה אשר נרשמה על הנכס לטובת המשיבה. תוך 15 יום תעביר המשיבה את כל המסמכים , תכניות והשרטוטים הנוגעים לנכס לב"כ המבקשים ללא כל תמורה ולשימושם המלא של המבקשים על פי ראות עיניהם. המשיבה תישא בהוצאות המבקשים וכן בשכ"ט עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪ בתוספת הצמדה וריבית על פי החוק. חוזהבניהביטול חוזהעסקת קומבינציה