החלטה בפניי בקשה מטעמם של הנאשמים (להלן – המבקשים) למחוק את כתב האישום שהוגש על ידי המאשימה (להלן – המשיבה) בתיק 43517-08-10. רקע עובדתי כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום בתיק 40742-02-10 בגין עבירות שבוצעו לכאורה ביום 16.3.05 כתב האישום, ככל שהינו מתייחס לנאשמת 1, הינו בגין העסקת עובדים זרים שלא כדין, עבירה על סעיפים 2(א)(1) ו-(2) ו- 2(ב)(2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 וככל שהינו מתייחס לנאשם 2 בגין הפרת אחריות נושא משרה – עבירות על סעיפים 2 (א) ו-5 לחוק. ביום 24.6.10 נמחק כתב אישום זה (על ידי כב' השופטת הופמן) בגין אי התייצבות נציג המאשימה לדיון שהיה קבוע להקראה. בחודש 8/10 הגישה המאשימה כתב אישום בתיק שבכותרת בגין אותה מסכת עובדתית ובגין אותן העבירות במקום כתב האישום שנמחק. הצדדים הגישו טיעוניהם בכתב לעניין זה. טענות המבקשים בתמצית – א. פסק הדין, אשר מחק את כתב אישום הינו פסק דין חלוט וככל שהמאשימה מעוניינת להגיש כתב אישום הזהה לכתב האישום שבוטל אזי היה עליה להגיש ערעור ומשלא עשתה כן – אין היא יכולה להגיש את כתב האישום בשנית. ב. המאשימה לא נתנה כל הסבר או נימוק להגשת כתב האישום על אותה עבירה בשנית. ג. בדרך התנהלות זו יש טעם לפגם המקים טענת הגנה מן הצדק ועינוי דין לנאשם. ד. לאחר שבוטל כתב האישום גרסו המבקשים את כל המסמכים שעמדו לרשותם להגנתם וכיום אין להם דרך להתגונן בשל גריסת המסמכים והראיות. ה. הגשת כתב האישום בשנית מאיינת את הסנקציה שהטיל בית הדין על המאשימה בגין אי התייצבותה. ו. על פי הפסיקה – החלטה להורות על ביטול כתב אישום בגין אי התייצבות תובע עשויה לקדם את האינטרס הציבורי של שמירה על סדרי משפט וכן מכיוון שמדובר בעבירה המצויה ברף הנמוך של החומרה יש ליתן את הדעת לכך שלא יוגש כתב אישום חדש/נוסף. (ע"פ 7481/06 מדינת ישראל נ' גוטליין). 6. טענות המשיבה בתמצית - א. ככל הנראה בשל טעות במשרדי המשיבה ונוכח חילופי גברי במשרדיה לא התייצב נציג מטעמה לדיון שהיה קבוע להקראה. כפי שנרשם בפרוטוקול הדיון, אף לא הייתה התייצבות לדיון זה מטעם המבקשים. ב. הואיל וטרם בוצעה הקראה של כתב האישום בתיק הרי שמחיקת כתב האישום אין פירושה זיכוי המבקשים מהאישום וכתב אישום שבוטל טרם הקראה יכול שיוגש מחדש. ג. באשר לטענת המבקשים להגנה מן הצדק – על פי פסיקת בית הדין הארצי, אמת המידה לתחולת ההגנה מן הצדק הינה התנהגות בלתי נסבלת של הרשות, התנהגות שערורייתית ומקוממת בהתעמרותה בנאשם שאין הדעת יכולה לסבול. ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק, מהווה מהלך קיצוני ונדיר שבית הדין נוהג בו במשורה ובמקרים חריגים בלבד. המקרה דנן, בו נמחק כתב האישום עקב אי התייצבות המאשימה לדיון, מבלי שנדון העניין לגופו ובעקבות זאת הוחלט להגיש כתב אישום מחדש, אינו מגיע לכדי אי סבירות חריגה ושערורייתית שיש בה כדי להצדיק את ביטול כתב האישום מטעמי הגנה מן הצדק. ד. באשר לחומרתן של העבירות – בפסיקה נקבע, לא אחת, כי עבירת העסקת עובד זר ללא היתר הינה בעיה חברתית ומוסרית שיש למגרה. בענייננו מיוחסות למבקשים אף עבירות של העסקת עובד זר ללא התקשרות בחוזה עבודה שנודעה להבטיח תנאי העסקה הגונים. ה. לבית הדין הסמכות הטבועה לביטול פסקי דין שניתנו במעמד צד אחד או שלא במעמד הצדדים כלל, הגם שמדובר בהליכים פליליים. הואיל והמבקשים עצמם לא התייצבו לדיון ממילא לא נגרם להם כל נזק ולכן יש להורות על דחיית הבקשה. הכרעה - 7. סעיף 133 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982 (להלן- החוק) קובע – "לא התייצב התובע במועד שנקבע למשפט אף על פי שהודע לו המועד, ובית המשפט לא ראה לדחות את המשפט למועד אחר, ינהג בית המשפט כאמור בסעיף 94 כאילו חזר בו התובע מהאישום, אולם רשאי הוא להרשיע את הנאשם בעבירה המתגלית מן העובדות שהודה בהן או שהוכחו, ולגזור את דינו" (ההדגשה הוספה – א.ס.). סעיף 94 לחוק קובע: "(א) חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום.19) (ב) בהסכמת התובע והנאשם רשאי בית המשפט לבטל אישום, בכל עת עד להכרעת הדין, ודין הביטול יהיה כדין ביטול לפני תשובת הנאשם. (ג) אישום שבוטל, לפי סעיף קטן (ב), לא יוגש מחדש אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה ומטעמים שיירשמו". 8. במקרה מושא ההחלטה, כתב האישום בתיק בתיק 40742-02-10 בוטל לפני הקראה וזאת בנסיבות בהן לא היתה התייצבות של מי מהצדדים לדיון שהיה קבוע להקראה. על פי הוראת סעיף 133 לחוק ביטול בנסיבות אלה דינו כדין חזרה מאישום ואין הוא מהווה זיכוי של הנאשם מהאישום. מקרה זה אף אינו מצוי בגדרו של סעיף 94(ב) לחוק, שעניינו ביטול כתב אישום בהסכמת התובע והנאשם אשר לצורך הגשתו מחדש על פי הוראת סעיף 94(ג) יש צורך באישור היועץ המשפטי. המלומד י. קדמי בספרו על סדר הדין בפלילים, (מהדורה 2009 חלק שני, כרך א' עמ' 953- 954) מתייחס להבחנה שבין חזרת תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום לבין חזרה מאישום לאחר מכן, ולגבי חזרה מאישום לפני תחילת המשפט מציין לאמור - "ב. נראה כי חזרה מאישום - מסוים או מכתב האישום כולו – בשלב מוקדם זה דינה כדין "תיקון" כתב האישום כאמור בסעיף 91 לחסד"פ... ג. חזר בו תובע מאישום לפני תחילת המשפט - קרי: לפני מתן תשובה לאישום – יבטל בית המשפט את האישום. כאמור "ביטול" אינו מונע אישום מחדש" (הדגשות שלי – א. ס). אף מהפרקטיקה הנוהגת, ביטול האישום בנסיבות של אי התייצבות התובע אינו מונע הגשת האישום מחדש וכך מורים בתי המשפט חדשות לבקרים. 9. שלא למותר לציין, כי על פי ההלכה הפסוקה – "את סמכותו של ביהמ"ש לבטל אישום בגין אי התייצבותו של התובע (לפי סעיף 133 בתוספת סעיף 94 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982) יש להפעיל במשורה ובמקרים חריגים בלבד..." (ע"פ 7481/06 מדינת ישראל נ' גוטליין, דברי השופטת ר. יפה כ"ץ אליהם הצטרף השופט הנדל). במקרה דנן, אין להתעלם מכך שאף אם היה מחדל בהתנהגות המשיבה בכך שלא התייצבה לדיון ההקראה, הרי גם המבקשים עצמם לא התייצבו לדיון ולכן לא נגרם להם כל נזק בגין אי התייצבות המשיבה ובנסיבות אלה מחייב האינטרס הציבורי להתיר למשיבה הגשת כתב האישום מחדש ובירור אשמתם של הנאשמים לגופו. 10. שיקול מכריע שראוי לשקול בעניין זה הינו חומרתן של העבירות – במקרה מושא כתב האישום מיוחסת לנאשמים עבירה של העסקת 5 עובדים זרים ללא היתר וללא עריכת חוזה בכתב וזאת במהלך עיסוקם השוטף של המבקשים כקבלני בניין לצרכיהם הכלכליים. לא אחת פסק בית הדין הארצי לעבודה כי מדובר בעבירה חמורה, ובלשונו – "לחובתו של המשיב עלינו לציין כי מדובר בעבירה חמורה, במיוחד כאשר העסקת עובדים זרים ללא היתר הופכת להיות בעיה חברתית ומוסרית. העסקת עובדים זרים ללא היתר וללא הפיקוח של החוק ומשרד העבודה והרווחה המבטיח להם תנאי עבודה הוגנים, פוגעת גם בתנאי עבודתם של עובדים מקומיים רבים הצריכים להתחרות בשוק העבודה עם "עבודה זולה". אנו מצווים מכוח עקרונות הדמוקרטיה של מדינת ישראל ומורשת ישראל להעניק יחס הוגן לזר לפיכך, אין להטיל קנס סמלי או נמוך על המעסיק פועלים זרים ללא היתר מבלי שקיימים נימוקים מיוחדים, דבר שאינו קיים במקרה דנן" (ע"פ 1001/01 מדינת ישראל – נפתלי ניסים, פד"ע לח 145). לזאת אוסיף עוד כי הנפגע מעבירה זו אינו רק הפרט אלא הציבור כולו משאין חולק שהעסקת עובדים זרים פוגעת בשוק התעסוקה המקומי והעסקת עובדים זרים באה במקום העסקתם של עובדים ישראליים. כך שגם מהטעם של חומרת העבירות ראוי למצות עם הנאשמים את הדין ולנהל את ההליך הפלילי בעניינם. 11. אשר לטענות ההגנה מן הצדק, אשר הועלו ע"י המבקשים – ב"כ המשיבה מפנה בתגובתו להלכה שנקבעה בע"פ 2910/94 ארנסט יפת נ' מדינת ישראל (פ"ד נ' (2) 221) לפיה ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק, מהווה מהלך קיצוני ונדיר שבית הדין נוהג בו במשורה ובמקרים חריגים בלבד וכי אמת המידה לתחולת ההגנה מן הצדק היא התנהגות בלתי נסבלת של הרשות, התנהגות שערורייתית ומקוממת בהתעמרותה בנאשם. לטענת ב"כ המאשימה, הגשת כתב האישום מחדש אינה עומדת בקריטריונים לביטול ההליך הפלילי מחמת "הגנה מן הצדק". טענות המאשימה בעניין זה מקובלות עלי ואין נסיבות העניין מצדיקות קבלת הטענה של "הגנה מן הצדק" שפירושה סיכול ההליך הפלילי באיבו וכפי שצויין לעיל האינטרס הציבורי לפיו יש למצות עם המבקשים עם הדין גובר בעניין זה על האינטרס של שמירה על סדרי המשפט ומתן סנקציה על המאשימה בגין אי התייצבותה. עם זאת, חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירה ועד למועד הגשת כתב האישום המחודש – יילקח בחשבון אם ולאחר שתינתן הכרעת דין ובעת גזירת עונשם של הנאשמים. 12. אשר לטענת ב"כ המבקשים לפיה לאחר ביטול פסק הדין גרסו הם את כל המסמכים וכי מצויים הם כיום במצב של חוסר יכולת להתגונן – אין לקבלה. העובדה כי המבקשים לא היו מודעים לדין ולתוצאות של ביטול האישום ולכך כי ניתן יהיה להגישו מחדש – אינה יכולה לסייע להם בעניין זה. 13. לאור האמור לעיל, הבקשה לביטול כתב האישום – נדחית.משפט פליליעובדים זריםביטול כתב אישוםהעסקת עובדים זריםהעסקה שלא כדין (שבחי"ם ועובדים זרים)