קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול מינוי מומחה עקב משלוח מסמכים אסורים: בפני מונחת בקשה לביטול מינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה מטעם בית המשפט לאור היחשפותו למסמכים מסויימים. לחלופין, ביקשו הנתבעים להורות על הוצאת מסמכים אלו מהתיק ולדרוש החזרתם מהמומחה. רקע בפני תביעה בגין נזקים שנגרמו בעקבות תאונת דרכים שהוכרה גם כתאונת עבודה ע"י המל"ל ולכן חל עליה סעיף 6 ב' לחוק הפלת"ד. בתאריך 29.11.10 התקבלה בקשת התובעת להבאת ראיות לסתור את החלטת המל"ל בתחום הפסיכיאטרי ו ד"ר יובל בן- אבנון מונה על ידי בית המשפט כמומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה. לטענת המבקשים, מסמכים מסויימים כגון המסמך הערוך ע"י הגב' סטוור, הנחזה להיות חוות דעת רפואית אסורה להמצאה למומחה בית המשפט בהתאם לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים (הנתבעת צרפה לבקשתה העתקי המסמכים). לשיטתה עיון במסמכים הרפואיים מראה בברור כי מדובר בחוות דעת רפואית, כאשר כל המומחים, מאבחנים בהרחבה את מצבה הנפשי של התובעת וקובעים כי הינה סובלת מ- PTSD. (הנתבעת מפנה לחוות דעתה של רחל סטוור שבו נכתב כדלקמן:"...... מדובר בבחורה שסובלת במשך שנה מ-PTSD חמור וכרוני על רקע תאונת הדרכים.........". במסמכים רפואיים אלה יש בכדי לפגוע באובייקטיביות של ד"ר יובל בן-אבנון, בבואו לבחון את הממצאים שיעלו מבדיקתו, שכן רופא אחר לפניו כבר נתן את פרשנותו ואבחנתו המשוערת לאותם ממצאים. מכיוון שכך הנתבעת מבקשת לפסול את מינויו של ד"ר בן אבנון ולמנות תחתיו מומחה רפואי אחר בתחום הפסיכיאטריה שלא נחשף למסמכים. מכיוון שהמומחה טרם החל את בדיקתו לא נגרם נזק למי מהצדדים. לשיטתה של המשיבה כל המסמכים מהווים חלק מתיקה הרפואי של התובעת במסגרת הטיפול שעברה, וככאלה אין לפסולם. המסמכים מתעדים טיפול רציף בתובעת ומאפשרים למומחה הרפואי שמונה לקבל תמונה אמיתית על מצבה הרפואי. ביום 16.7.10 המציא ד"ר קפצן אלכסנדר, מומחה בתחום הפסיכיאטריה, אישור רפואי המתאר את מצבה הנפשי של התובעת. ביום 22.10.10 שונה הטיפול התרופתי. המסמכים נערכו במהלך השוטף והרגיל של הטיפולים להם נזקקה התובעת בעקבות התאונה ומשכך הם מותרים להצגה בפני ד"ר בן- אבנון. כותרות המסמכים ג' וד' בהם צוין כי הינם חוו"ד קב"ן למפקד וחוו"ד פסיכיאטר למפקד אינם מהווים חוו"ד רפואית ואינם נחזים אף שכאלו. מוסיפה התובעת ומציינת שלא פעם נפסק כי קו הגבול שבין חוו"ד רפואית לבין מסמך רפואי אחר אינו ברור כשמאפייניה של חוו"ד שהיא כוללת הבעת דעה בדבר סיכויי החלמתו של הנפגע, מצבו העתידי ושיעור נכות התפקודית (י. אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מהדורה שנייה, עמ' 279, סעיף 439). ברע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור פ"ד מט(4) 865, בעמ' 874 נקבע: "ד. (1) המומחה הרפואי כמשמעו בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) הוא "מוסד" שהוקם על-ידי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ותפקידו לסייע לבית המשפט להגיע לחקר מצב של הנפגע לאשורו. יש להזרים אליו מידע אותנטי רלוואנטי כדי לאפשר לו לבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר. יש לסמוך על הניסיון ועל הידע המקצועי של המומחה שיידע לבדוק, למיין ולסנן את המידע הנמסר לו, על סמך בדיקות שהוא עורך, על סמך החומר הרפואי שהוא מקבל ועל סמך התרשמותו המקצועית" ובהמשך צויין: "אף שלעתים קשה להבחין בין מסמכים טיפוליים אותנטיים לבין הבעת דעה שהיא בגדר חוות-דעת, אין לפסול מסמכים שבהם, בנוסף לקביעת האבחון, מסיק הרופא את המסקנה הטיפולית המתאימה בעיניו, הגם שניתן לראות בה מעין חוות-דעת. זה דרכו של טיפול, שלצורך קביעתו על הרופא לערוך בדיקות, להסיק מסקנות ולגבש עמדה לגבי מהות המחלה ומהות הטיפול. ברור שהמומחה בן-חורין להגיע למסקנות ולהערכות שונות מהרופא המטפל". בהמשך אף צויין ששעה שאורתופד "חי" בעיקר מבדיקה קלינית ומצילומי רנטגן, הרי פסיכיאטר ניזון ממכלול העובדות הרלוואנטיות הקשורות באישיותו של הנבדק לפני התאונה ואחריה. מה שצילום רנטגן מהווה בעבור האורתופד יכול מידע על התנהגות האדם, מצבו הנפשי, מאפייני אישיותו, הישגיו וכישוריו האינטלקטואליים לפני התאונה ואחריה, להוות בעבור פסיכיאטר. בית המשפט העליון אף ציין שאין לפסול פסילה גורפת כל חומר שבא ממקור פרטי, אך יש לנהוג לגבי חומר כזה משנה זהירות. ברעא 3906/95 אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ פ"ד מט(3) 303 בעמ' 307 נפסק: "מכאן לטיבם של המסמכים שאותם ביקשו להמציא למומחה, ולכשרותם להיות מומצאים למומחה. לגבי סיכום המחלה לא אכביר מילים, שכן אינני מוצאת כל סיבה שלא להעבירו לידיו של המומחה, ומוטב היה אלמלא התנגדה המשיבה להעברת מסמך זה. לגבי הדו"ח הדיאגנוסטי, מסתבר שדו"ח זה נעשה במסגרת בית החולים כבדיקה למטרת טיפול. יש בו אנמנזה, דיאגנוזה וחיווי דעה בנושאים הקשרים במצבה הנפשי, השכלי והאינטלקטואלי של המאושפזת. אלה הם הכלים שבהם נבדק מצבו של מי שלוקה במחלת נפש, ומה שמשמשת הבדיקה הדיאגנוסטית בעבור רופא פסיכיאטר, משמשים צילום או בדיקת מעבדה בעבור רופא אורתופד או פנימאי. אף שחלק מן הכלול בדו"ח מהווה אוסף של ידיעות מפי הנבדקת, אולי ללא בדיקה עצמאית מצד הבודק בדבר אמיתותן, חזקה על המומחה שיידע למיין את החומר ולהעבירו בכור ביקורתו האישית, על סמך הידע והניסיון המקצועי שלו ועל סמך הבנת תפקידו כמומחה מטעם בית המשפט". ובהמשך (בעמ' 308) נקבע: "שני עקרונות צריכים להנחותנו ולשמש אמת מידה לתיחום מסגרת החומר אותו נרשה להעביר למומחה: האחד, שמלאכת השיפוט תשאר תמיד בידי בית המשפט ולא תועבר על ידו למומחה; השני, שיאופשר למומחה לקבל זרימת מידע ותעוד הדרושים לו כדי שחוות דעתו תהיה רצינית, ענינית ומקצועית. לא הרי אורטופד, 'החי' בעיקר מבדיקה קלינית ומצילומי רנטגן, כהרי פסיכיאטור הניזון ממכלול העובדות הרלוונטיות הקשורות באישיותו של הנבדק לפני התאונה ואחריה. מה שצילום רנטגן מהווה עבור האורטופד יכול מידע על התנהגות האדם, מצבו הנפשי, מאפיני אישיותו, הישגיו וכישוריו האינטלקטואלים לפני התאונה ואחריה, להוות עבור פסיכיאטור". הינה כי כן אנו רואים כי הגישה בפסיקה היא להתיר עיון בסמכים ובמיוחד כאשר אנו נמצאים בתחום הפסיכיאטריה. בסופו של יום רק ביהמ"ש הוא זה שיפסוק ולא המומחה. בית המשפט יתרשם מחוות דעתו של המומחה אך אינו מחויב לו. יחד עם זאת על מנת שהמומחה יחווה דעתו המקצועית והאובייקטיבית יש לאפשר לו קבלת מידע, עדכני והיסטורי לעניין הנתון. אין ספק שמלאכתו של הפסיכיאטר אינו דומה למלאכתו של האורטופד. בעוד שהאורטופד יכול להסתמך גם על בדיקות הדמיה שונות, עדיין לא הגענו לעידן ולטכנולוגיה שבה יכול הפסיכיאטר להסתמך על בדיקות הדמיה לאבחון מדויק. על הפסיכיאטר להיות מוזן גם ממידע היסטורי בתיק הנפגע בת.ד., התרשמות שוטפת ומבחנים קוגניטיביים שונים. יש לסמוך על הניסיון ועל הידע המקצועי של המומחה שיידע לבדוק, למיין ולסנן את המידע הנמסר לו, על סמך בדיקות שהוא עורך, על סמך החומר הרפואי שהוא מקבל ועל סמך התרשמותו המקצועית. סוף דבר הבקשה נידחת. מיניו של ד"ר בן אבנון יישאר בתוקפו. המסמכים יישארו בידי המומחה. יובהר כי אין המומחה קשור בהערות/מסקנות של מטפלי הנפגעת והוא רשאי לערוך בדיקות עצמאיות ולהגיע למסקנות עצמאיות, והכול כפי שייראה לו ללא קשר למידע שבמסמכים שבמחלוקת. העתק החלטה זו תועברו גם למומחה. המבקשת תשא בהוצאות המשיבה ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל בסך 3,600 ₪, ללא קשר להוצאות המשפט. משלוחמסמכיםמומחהמשלוח מסמכים למומחה רפואיביטול מינוי מומחהמינוי מומחה