קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול פירוק זמני של עמותה: בפני מספר בקשות שעניינן המשותף הוא להורות על ביטול פירוקה הזמני של עמותת "רמת איתרי" (להלן: "העמותה"), שהיא עמותה שמטרתה קידום ועידוד לימוד תורה שבכתב ותורה שבעל פה, הקמת ישיבות, אולפנים ומכוני מחקר בארץ. מפעלה העיקרי של העמותה הוא "ישיבת איתרי" הירושלמית (להלן: "הישיבה"). המבקשים כולם טוענים לניהול העמותה מכאן ולהבא על ידם. הרקע לבקשות וההליכים שהתקיימו עד כה 1. הרקע למינוי משיב 1 כמפרק זמני לעמותה וההליכים השונים שננקטו בעניינה החל מיום הגשת בקשת הפירוק ביום 2.12.03 נסקרו בהרחבה בהחלטת בית המשפט (כב' השופט י' שפירא) מיום 2.07.08 ומיום 2.12.08 ולפיכך פטור אני מלפרטן במסגרת זו. בקצירת האומר יצוין כי בקשת הפירוק הוגשה בתחילה על ידי אחד מנושי העמותה, בעילת חדלות פירעון וביצוע פעולות בניגוד לחוק ולמטרות העמותה. נושה זו אמנם חזר בו מבקשתו בשלב מאוחר יותר, אך בין לבין מינה רשם העמותות(להלן: "הרשם") את רו"ח פנחס רצבי לחקור את אופן התנהלות העמותה ולאור מממצאיו הצטרף הרשם לבקשת הפירוק. ביום 22.06.04, דחה בית המשפט (כב' השופט ד' חשין) את בקשת הרשם והורה על ניהול העמותה על ידי מנהל מיוחד, עו"ד פנחס רובין, לתקופה מוגבלת של חצי שנה. מאוחר יותר, הורה בית המשפט (כב' השופטת ח' בן-עמי) על שחרור המנהל המיוחד מתפקידו, תוך מינוי עו"ד אבנר כהן כמפרק זמני מפעיל לעמותה (להלן: "המפרק הזמני"). המפרק הזמני פעל לייצוב המערכות בעמותה, בדק את תביעות החוב, הגיש תביעות בשם העמותה ובסופו של דבר גם מכר את נכס המקרקעין בגבעת המטוס שהיה שייך לעמותה. 2. ביום 10.05.07 הגישו מבקשים 16-1 (אשר יכונו להלן "חברי העמותה") בקשה להורות על ביטול פירוקה הזמני של העמותה ולהשיב את ניהולה לחבריה באמצעות מוסדותיה (בש"א 5519/07). בהחלטות שניתנו באותה בקשה על ידי בית משפט זה (כב' השופט י' שפירא) ביום 2.07.08 וביום 2.12.08 הותלו הליכי הפירוק הזמני לתקופה של שישה חודשים ונקבע מתווה לסיום הליכי הפירוק של העמותה, שכלל בין היתר את התליית פעולתו של ועד העמותה ומינוי חמשה חברי וועד במקומם (רו"ח ועו"ד ד"ר שלמה נס, הרב דודי זילברשלג, מר שמה הבא, רו"ח רענן קופ ועו"ד ליאון אמיראס). 3. על החלטות אלו, הוגשה הן בקשה לעיון חוזר לבית משפט זה והן בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 364/09). בהחלטה מיום 13.04.09 שניתנה בבקשה לעיון חוזר, קיבל בית המשפט (כב' השופט י' שפירא) את הבקשה, התלה את מינוי הועד הזמני שמונה על ידו, והורה כי המפרק הזמני יפעל למכירת נכס העמותה בשכונת גבעת המטוס ויזמן אסיפת נושים לצורך אישור הצעה להסדר נושים. במסגרת פסק הדין שניתן בבקשת רשות הערעור (להלן: "פסק הדין בערעור") נקבע על ידי בית המשפט העליון כי לאור הגשת הבקשה לעיון חוזר, ראוי שההחלטות נשוא בקשת רשות הערעור תבוטלנה. עם זאת, בית המשפט ראה לנכון להעיר במסגרת פסק דינו מיום 16.06.09 ארבע הערות ששתיים מהן נוגעות לשאלת הדרך הראויה להשבת העמותה לתפקודה הרגיל בה עוסקת החלטה זו. האחת, כי יש לעשות מאמץ על מנת שהמעבר מניהול העמותה על ידי המפרק הזמני לניהולה על ידי גורמים אחרים, בין אם מוסדות קבועים ובין אם בתחילה על ידי וועד זמני, יהיה בצורה חדה ככל הניתן, גם אם בתחילה לא יהא מנוס מהדרגתיות מסוימת. השנייה, כי יש לעשות מאמץ להגיע להסכמה בסוגיית מעמדם של חברי העמותה הנוכחיים וצירוף חברים חדשים, ובמידה והדבר לא יצלח "נדרשת מחשבה יצירתית על מנת להגיע לפתרון שיבטיח כי מחד לא ימשיכו להיות מעורבים בעמותה גורמים אשר נושאים באחריות, ולוּ עקיפה, למצבה הנוכחי ומנגד לא יוטל דופי בחברים שאין לייחס להם אחריות למצב". 4. עתה עומדות בפני בית המשפט בקשתם של חברי העמותה להשיב לידיהם את מושכות ניהול העמותה, כשלצידה שתי בקשות נוספות של שני גופים אחרים המעוניינים ליטול אף הם את מושכות העמותה לידיהם (בש"א 10630/09 ובש"א 149/10). גוף אחד, היא עמותת "יעד מרדכי-צרפת" (להלן: "עמותת יעד מרדכי"), שהיא עמותה אשר פועלת להקמת מפעלי תורה, חינוך וחסד, ומבקשת להפעיל את מוסדות העמותה תוך שהיא מוכנה ליטול על עצמה את פירעון חובות העמותה ולהקצות סכומי כסף נכבדים ומשמעותיים, ככל שיידרשו, לשיפוץ מוסדות העמותה לתחזוקתם השוטפת. הגוף השני, היא עמותת "נזר מרדכי - בני ברק" המאגדת כ-50 מבוגרי הישיבה (להלן: "עמותת הבוגרים"). יצוין כי בקשות אלו כמו גם התגובות שהוגשו להן ניתנו בשעה שעמדה על הפרק מחלוקת בדבר מכירת נכס המקרקעין בגבעת המטוס שהיה שייך לעמותה, ומטבעם של דברים, הצדדים התייחסו גם לעניין זה. עם זאת, משמכירת הנכס אושרה במסגרת הדיון שהתקיים ביום 29.04.10, שאלה זו ירדה מהפרק ונותרה להכרעה אך השאלה בדבר ביטול פירוקה הזמני של העמותה ודרך ניהולה מכאן ולהבא. 5. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 12.05.10 קבע בית המשפט (כב' השופט י' שפירא) כי המפרק הזמני "יפרסם מודעה בעיתון מתאים, הקורא לציבור להציע הצעות להשתלבות בעמותה". בהמשך לכך, ביום 30.05.10 פרסם המפרק הזמני בעיתונות הזמנה לבוגרי הישיבה להצטרף כחברים לעמותה וליטול חלק בפעילותה, קידומה ושגשוגה של העמותה ושל הישיבה. בדיון שהתקיים ביום 16.06.10 ציין המפרק הזמני כי הוגשו לו 143 בקשות. בתגובת הרשם מיום 21.02.11 הוא ציין כי כפי שנמסר לו על ידי המפרק הזמני, נכון לאותו מועד בעקבות הפרסום צורפו לעמותה כ-160 חברי עמותה חדשים אשר נבדקו ואושרו על ידי המפרק הזמני. טענות "חברי העמותה" (בש"א 5519/07) 6. לטענת חברי העמותה למרות עמדת המפרק הזמני (המפורטת להלן) שיש להפקיע את חברותם בעמותה, אין כל הצדקה לעשות כן. לדבריהם, כלל חברי העמותה הנוכחיים מונו כדין ועד היום לא הוצג כל פגם שנפל כביכול בהחלטות שנתקבלו כדין, בהתאם להוראות חוק העמותות, התש"ם-1980 (להלן: "חוק העמותות") ולתקנון העמותה, על ידי מוסדות העמותה אשר קיבלו אותם כחברים כדין. בנסיבות אלו, אין כל עילה בדין לערער על קבלתם כחברים או להרהר אחריה. חברי העמותה הוסיפו וציינו כי בשלהי שנות ה-90 של המאה הקודמת ערך הרשם בדיקה סביב תוקפן של החלטות מוסדות העמותה, ובהחלטתו מחודש ספטמבר 2001 הוא ציין את שמות חברי העמותה, בתוכם נמנו ארבעה מבין חברי העמותה כיום: הרבנים חיים וייס ומשיבים 16-14 (שמואל רייך, נתן קמינצקי ויצחק ברטלר). על ארבעה אלו נטען, אפוא, שלא יכולה להיות מחלוקת בדבר היותם חברי עמותה כדין. בהמשך, בשנת 2002, נוהלה בוררות מקיפה בבית דין רבני בין חברי העמותה דאז לבין גורמים שונים שהיו כרוכים בניהולה של הישיבה, בראשם הרב מרדכי אליפנט מייסד העמותה ומי שעמד בראשה במשך שנים, בנוגע לזכויות ממוניות ולזכויות החברים במוסדות העמותה. פסקי הבוררות שנתקבלו במסגרת אותה בוררות מחייבים את הצדדים לה ואת חליפיהם, ובהחלטת ביניים שניתנה על ידי בית הדין ביום 24.02.02 נקבע כי על העמותה להתכנס ולקבל החלטה כדין בדבר צירופם של הרבנים: שלום גלבר, יצחק מרדכי רובין (משיבים 12 ו-13) ויפרח פרלמוטר (שהלך בינתיים לבית עולמו) כחברים בעמותה. בהתאם להחלטה זו התכנסה האסיפה הכללית של העמותה ביום 5.06.02 וקיבלה החלטה כדין על צירוף הרבנים הנזכרים כחברי עמותה ועל מינויים כחברי ועד העמותה. על כן גם על חברותם של רבנים אלו לא ניתן לערער כיום. בחלוף כשנה, ביום 9.08.03 התכנס ועד העמותה והחליט כדין על צירוף חברים נוספים לעמותה בהתאם לבקשות הצטרפות שהוגשו לוועד לפי הוראות הדין והתקנון, ובמסגרת זו צורפו הרבנים: רפאל גוטוירט, גד הלר, ראובן הרצברג, צבי ויצמן, אבא טורצקי, אפרים מזוז, יעקב שהרבני, איסר שפריי, ישראל רוטנברג, יהודה אזרד ושלמה קרלנשטיין (משיבים 11-1). צא ולמד אפוא, כי כל חברי העמותה המבקשים כאן, נתקבלו בדין בהתאם לחוק העמותות ולתקנון העמותה. ביום 5.08.03 אמנם פנתה הרבנית אליפנט (אשת הרב אליפנט שכיהנה כחברה בהנהלת העמותה) לרשם בבקשה לערער על זהות חברי העמותה, אך בתגובה השיב לה עו"ד ליברמן מנהל מחלקת פיקוח ובקרה במשרד הרשם כי "ברגע שהצדדים קבלו על עצמם ללכת לבורר אין רשם העמותות מתכוון לשמש כערכאת ערעור על החלטת בית הדין". בכך אפוא, נטען נתן הרשם גושפנקא מלאה להליכים הפנימיים של העמותה ומוסדותיה על יסוד החלטת בית הדין הרבני. מה גם, שעל פי דין הרשם אינו צד בשאלת קבלתם של חברי העמותה המסורה אך לעמותה, ואל לו לנקוט עמדה בעניין זה. כן נטען שאין בסיס לטענת המפרק הזמני כי עם כניסת העמותה להליכי פירוק "אין יותר חברים לעמותה", שכן האסיפה הכללית הינה גוף שנותר פעיל גם במקרה של פירוק העמותה, וודאי במקרה של פירוק זמני כבמקרה זה. 7. חברי העמותה הוסיפו וטענו כי בתי המשפט השונים והמותבים השונים שדנו בתיק זה לא מצאו, מעולם, להטיל דופי בחברות של מי מהם. אדרבה, בית המשפט (כב' השופט ד' חשין) בהחלטתו מיום 22.06.04 בה העביר את סמכויות הוועד למנהל המיוחד, ציין במפורש כי העברת הסמכויות נעשית "מבלי שהדבר יתפרש חלילה כהטלת דופי במי מחברי הוועד הנוכחי". גם בהחלטה מיום 2.12.08 ציין בית המשפט (כב' השופט י' שפירא) כי ככל שיש לרשם השגות פרטניות כלשהן כנגד חברותו של מי מחברי העמותה, הוא מוזמן לפרטן בפניו ואז יתקיים דיון פרטני בנושא. מה גם שככל שעלו טענות לגבי ניהול העמותה הם הועלו כנגד חברי ועד העמותה שניהלו אותה, אך לא כלפי חברי העמותה, שמעבר להיותם חברי האסיפה הכללית אינם מנהלים את העמותה ביום-יום, ופשיטא כי אין בהתנהלותם של חברי הוועד, ככל שהוכח שנפל בה פגם, כדי להעיד דבר על מעמדם של חברי העמותה. חברי העמותה הוסיפו כי כל החשדות והחקירות הנטענות של הרשם ושל המפרק הזמני מתמקדות ברב וייס, שהיה מנהל העמותה עד לשנת 2003, באופן אישי, שאינו נמנה כיום על ועד העמותה ואינו מועמד כלל לקבל את "מפתחות" העמותה, לא במישרין ולא בעקיפין. מה גם, שאין מקום לאפשר הטלת דופי אישי ברב וייס על ידי המפרק הזמני מבלי שהרב וייס צד להליך ויכול להשיב לטענות החמורות הנטענות נגדו. על אחת כמה וכמה שהטלת דופי בטוהר מידותיהם וניקיון כפיהם של שאר חברי העמותה, שמרביתם לא כיהנו בוועד העמותה וכלל לא היו חברי עמותה בין השנים 1999 עד 2002 שהיא התקופה בה נעשו הפעולות שהובילו להתדרדרותה של העמותה, אינה צודקת ואינה ראויה. גם בית המשפט העליון בהחלטתו בערעור ציין שיש לעשות מאמץ ש"לא יוטל דופי בחברים שאין לייחס להם אחריות למצב". בוודאי שאין בהטלת דופי זו כדי לפסלם מלהיות חברי עמותה. חוק העמותות הקובע רשימת מקרים בהם חבר ועד יהיה פסול לכהונה אינו קובע כל מגבלה על חברות באסיפה כללית. 8. בהמשך לכך נטען כי ככלל, מינוי חברי עמותה והרחקתם נעשים רק בהתאם לחוק העמותות ולתקנון העמותה, ומשהתנאים הקבועים בחוק העמותות ובתקנון העמותה להוצאת חברים מהעמותה לא נתקיימו במקרה זה בכל הנוגע לחברי העמותה, לא ניתן לדוחקם החוצה, אך בשל העובדה כי יש מי שמבקש להטיל בהם דופי. ככלל גם, אין בפירוק הזמני כדי לפגוע במבנה הבסיסי של העמותה ועל כן אין לערוך "מהפכים" לא רצוניים או כפויים בעמותה, בניגוד לעמדת חברי העמותה. על כל אלו נטען כי הדרישה לעריכת הסדר כולל שינויים מבניים ופרסונאליים בעמותה, משתווה לדרישה לפירוק סופי של העמותה וחיסולה, שכן תוצאות מהלך מסוג זה היא העברת נכסי העמותה לעמותה אחרת, חדשה וזרה, שאין בינה לבין העמותה ולא כלום. תוצאה זו מנוגדת להחלטת בית המשפט אודות זמניות הפירוק עליו הורה. טענות עמותת יעד מרדכי (בש"א 10630/09) 9. לטענת עמותת יעד מרדכי, היא פועלת בדומה לעמותה להעמקת החינוך התורני בארץ. במסגרת פעילותה היא מחזיקה במוסדות חינוך תורניים רבים, ומנהלת ישיבה קטנה, ישיבה גבוהה ו"כוללים" (ישיבה לאברכים נשואים) ברחבי הארץ. לאחרונה, היא החליטה להקים קריית חינוך בירושלים ולרכז בה את כל הגופים הפועלים מטעמה ובשל הדמיון שבין הפעילות של שתי העמותות היא מעוניינת להשתלב בהפעלת מוסדות העמותה באופן שיאפשר את החייאת הישיבה. עמותת יעד מרדכי ציינה כי מחזוריה הכספיים עולים על 10,000,000 ₪ בשנה שמרביתם מתקבל מתרומות שונות, היא מוכרת על ידי משרד החינוך המעניק לה תקציב לפי מספר תלמידיה והתנהלותה היא ללא דופי. עמותת יעד מרדכי גם ציינה את עיקרי תכניתה להפעלת מוסדות העמותה על ידה, ביניהם: נשיאה בכל חובות העמותה כפי שהוכרו והוכרעו על ידי המפרק הזמני; שיפוץ בנייני העמותה והבאתם למצב תקין; תפעול מוסדות העמותה באופן שוטף; צירוף 35 אנשים מטעמה שיאושרו על ידי הרשם כחברי עמותה; ומינוי ועד חדש לעמותה על ידי בית המשפט שיכלול חמישה אנשים, מתוכם שלושה אנשים מטעמה. עמותת יעד מרדכי ציינה כי היא מותירה את ההכרעה בשאלת מעמדם של חברי העמותה כיום בידי בית המשפט. לטענתה, יתרונות הבחירה בה כמי שתפעיל את העמותה מכאן ולהבא, הן בכך שהיא נותנת מענה לתביעות החוב של הנושים, היא שומרת על מוסדות העמותה כמוסדות חינוך תורניים ומגשימה בכך את המטרות שלשמן הוקמה העמותה ואת רצון התורמים עבורה, כשבד בבד היא מאפשרת את קידום מטרותיה שלה. טענות עמותת הבוגרים (נזר מרדכי) (בש"א 149/10) 10. עמותת הבוגרים ציינה כי שמה לעצמה כיום מטרה לעזור לישיבה ולהחזירה למצבה הקודם, המפואר, שהיה לה בעבר הלא רחוק. הדרך לכך היא בצירוף חברים חדשים לעמותה באופן שיבטיח, הן ניקיון כפיים והן נאמנות לעמותה, יישמר את ייחודיותה של הישיבה וישמור על קיומה העצמאי. עמותת הבוגרים ציינה כי הרב אליפנט זצ"ל שהלך לעולמו ביום כ"א חשון תש"ע (7.11.09) ואשר הקים את מוסדות העמותה מכספו הפרטי כפי שתיאר בפני בית המשפט כשהופיע בפניו ביום 17.07.08, התריע באותו מעמד מפני החזרה לעמותה הישנה, בשל ראייתו כבר אז את כוונת חברי העמותה אשר חברו לגורמים זרים במטרה להשתלט על קרקעות העמותה. עמותת הבוגרים ציינה כי בין כל המספידים שהספידו את הרב אליפנט בהיכל הישיבה, ביניהם גדולי ראשי הישיבות בארץ, רבני הישיבה וגדולי תלמידיו של הרב אליפנט, שררה תמימות דעים כי יש לשמר את מתכונת הישיבה במתכונתה הנוכחית ולהמשיך את מוסדות העמותה ולפתחם. היא הוסיפה כי לעמותה עורף כלכלי עצמאי נכבד, יש לה הכנסות מהשכרת נכסיה, תמיכה ממשרד החינוך, תשלום שכר לימוד ותרומות, והיא אינה זקוקה לאפוטרופוסים זרים. על כן לדעתה, יש לצרף חברים חדשים לעמותה בעלי זיקה מוכחת לעמותה ומוסדותיה ואשר אין ספק באשר לכוונותיהם ולכך שבראש מעיינם הדאגה לפיתוח הישיבה ושמירה על האינטרסים המיוחדים שלה ושל העמותה. 11. עמותת הבוגרים התייחסה לבקשת הטוענים להיותם חברי עמותה וטענה כי אין לאפשר להם להיות חברים בעמותה. לדבריה, מבין כל חברי הקבוצה המכנה עצמה חברי העמותה, למעשה רק ביחס לשלושה מהם אין מחלוקת כי הם אכן חברי העמותה. השלושה הם: הרב קמינצקי, הרב ברטלר (משיבים 15 ו-16) ומר אהרון ליברמן. באשר לשאר חברי קבוצה זו, נטען כי יש לאמץ את עמדת הרשם כי הם אינם חברים חוקיים בעמותה, אלא למעשה מונו בכפיית בית הדין הרבני. מה גם, שלכל הפחות לגבי שניים מתוכם, הרב חיים וייס ומר שמואל רייך (משיב 14) גילה בית המשפט את דעתו כי הם פסולים מלהיות חברי עמותה בשל חלקם במצב אליו נקלעה העמותה ואי הסדרים ששררו בה. ולמעשה, גם שאר חברי קבוצה זו נושאים באחריות למצב העמותה והם למעשה שלוחיו של הרב וייס, ועל מנת למנוע נזק עתידי, דומה שיש להפסיק את חברותם בעמותה. כן נטען, כי על אף שחובות העמותה נוצרו בשנת 2000 עובר להצטרפות "חברי העמותה" כחברים, לאחר צירופם הכסף היה בידי עורכי דינם של "חברי העמותה" והם אלו שאפשרו את התדרדרות העמותה והישיבה. בכל מקרה, למפרק זמני מפעיל ולרשם אגב הליכי פירוק נתונה הסמכות להורות על מחיקת חברים מפנקסי העמותה, ככל שהדבר נדרש לשם "הבראת" העמותה כבקמרה זה. 12. באשר לבקשת עמותת יעד מרדכי, טענה עמותת הבוגרים כי העמותה אינה זקוקה לשום עמותה אחרת שתבוא ו"תושיע" אותה, וכי עמותת יעד מרדכי אך מבקשת להשתלט על נכסי הנדל"ן של העמותה. היא הצביעה על כך שמנהל עמותת יעד מרדכי הוא לא אחר מאשר מר שלמה קרלינשטיין (מבקש 11) שהוא נמנה בין חברי העמותה המבקשים להשאיר את מושכות העמותה בידיהם. כן הצביעה על כך שבמסגרת בקשתה ציינה עמותת יעד מרדכי כי היא מבקשת את הפסקת התביעות המנוהלות על ידי המפרק הזמני להשבת מיליוני דולרים לעמותה כשהיא מציינת שאם העברת ניהול העמותה לידיה היא תחליט אם להמשיך בניהול תביעות אלו, דבר שגם חושף את מטרותיה האמיתיות הכלכליות ולא יותר מכך. עמדת המפרק הזמני 13. בתגובה שהגיש המפרק הזמני הוא בירך את בוגרי הישיבה ש"שינסו מותניהם" להעמיד עצמם לסיוע ולקידום העמותה. לדבריו, בוגרי הישיבה, להבדיל מהגורמים האחרים המבקשים את ניהול העמותה, אינם זרים לעמותה ואינם מבקשים לקדם אינטרסים כלכליים, אלא אך טובת הישיבה והעמותה לנגד עיניהם. בפגישות שקיים עם חלק מהם הוא התרשם מדאגתם הכנה והעמוקה לגורל הישיבה ולשגשוגה. בוגרי הישיבה גם מרימים מיוזמתם במשך חודשים תרומה לאחזקת הישיבה בסך של כ-10,500 ₪ לחודש. הוא ציין כי פנה אל כל בוגרי הישיבה והציע להם להגיש מועמדות להיות חברים בעמותה. הבוגרים אשר הביעו את הסכמתם נבדקו על ידו ואושרו כחברי העמותה והם אלו שיבחרו את ועד העמותה אשר ינהל את העמותה מכאן ולהבא לפי תקנון חדש שיקבע על ידם ויקבל את אישורו של בית המשפט. המפרק הזמני ציין עוד כי בשל העובדה כי על בוגרי הישיבה נמנים אלפי אנשים, הסיכוי שגורם כלשהו יוכל להשתלט על העמותה באמצעות הכנסת אנשי שלומו, היא בלתי סבירה ואולי אף בלתי אפשרית. מה גם, שהוא יחד עם הרשם והכנ"ר ווידא שלא נעשו מעשים בלתי כשרים במהלך הצגת המועמדות והבחירות להקמת מאגר החברים. 14. המפרק הזמני ציין גם כי הוא סבור שלעמותה יש מקורות מימון שיאפשרו את הפעלתה בתזרים חיובי ואין אפוא, צורך בגורם זר על מנת לנהל אותה. כיום, לאחר מכירת נכס העמותה בגבעת המטוס תמורת 9,500,000 ₪ באופן שיש בתמורה שנתקבלה כדי לסלק את חובות העמותה ולגבש הסדר נושים מיטבי, בוודאי שאין כל צורך במקור חיצוני לכיסוי חובות העמותה והצעת עמותת "יעד מרדכי" המבוססת בעיקר על קבלת אחריות לחובות העמותה נתרוקנה מכל תוכן. כן נטען כי התנאי שהעמידה עמותת יעד מרדכי לפיו בית המשפט יאשר ויכשיר את כל חברי העמותה להמשיך לכהן בתפקידם, עומדת בניגוד לפסק הדין בערעור אשר קבע מפורשות כי יש להבטיח ש"לא ימשיכו להיות מעורבים בעמותה גורמים אשר נושאים באחריות, ולוּ עקיפה, למצבה הנוכחי". בהקשר זה הוא גם הצביע על כך שמנהל העמותה לפי המתווה המוצע על ידי עמותת יעד מרדכי אמור להיות מר שלמה קרלנשטיין שהינו אחד מחברי העמותה שמונה על ידי הרב וייס, ושטען במסגרת תיק זה כי לא נפל פגם בהתנהלות הרב וייס וכי יש להפסיק את כל התביעות שהוגשו כנגדו. מצב דברים זה, בו איש מטעמו של הרב וייס יקבל את ניהול העמותה, אינו מתקבל על הדעת. הוא גם חלק על טענת עמותת יעד מרדכי בדבר הזהות שבין מטרות עמותה זו והעמותה וציין כי מדובר בישיבות שונות הפונות לטווחי גיל שונים ולסוגים שונים של אוכלוסיה, כשלכל אחת מהן דרך חינוכית מיוחדת משלה. מסירת העמותה לידי עמותת יעד מרדכי תגרום לכך שהעמותה תבלע בתוך פעילות עמותת יעד מרדכי, תאבד את צביונה הייחודי ובכך תוסכל כל מטרת הבראת העמותה. פשיטא גם כי לא ניתן להעביר את פעילות העמותה שבבעלותה מבנים ונכסי מקרקעין בשווי של עשרות מיליוני דולרים לעמותה אחרת מבלי לקיים מכרז. 15. המפרק הזמני גם התנגד להותרת חברי העמותה כיום כחברים בעתיד, בין היתר בהתאם לקביעת בית המשפט העליון כי אין לאפשר מעורבות בניהול העמותה למי שגרמו, ולוּ באופן עקיף, להתדרדרותה של העמותה בעבר. בהקשר זה הוא ציין כי לפי ממצאי חקירתו, הרב וייס ו/או מי מטעמו עשו בעמותה ככל שלאל ידם, הבריחו את נכסיה בסכומים של מיליוני דולרים, הסבו לה נזקים אדירים ושלשלו חלק מכספיה לכיסם. לנוכח חשדות אלו ניתן ביום 15.12.03 בבית משפט זה (כב' השופט ד' חשין) צו מניעה כנגד הרב וייס האוסר עליו ליטול חלק כלשהו בהנהלת העמותה, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים. בהמשך לכך גם הוגש נגדו כתב אישום חמור (ת.פ. 3982/04 בבית משפט השלום בירושלים). כן ציין כי יחד עם הרב וייס כיהנו כחברי ועד העמותה ה"ה שמואל רייך, נתן קמינצקי ויצחק ברטלר (משיבים 16-14), וברי כי יש להם אחריות להתנהלות העמותה בעבר. המפרק הזמני גם ציין כי חלק מהטוענים להיותם חברי עמותה אינם מוכרים כלל על ידי הרשם כחברי עמותה מפני שהם מונו על ידי בית הדין הרבני. על כל אלו הוסיף המפרק הזמני כי בכל מקרה הוא סבור שבירור התביעות כנגד החייבים השונים לעמותה צריך להמשיך להיעשות על ידו גם לאחר החזרת העמותה לניהול הוועד החדש שייבחר על ידי חברי העמותה החדשים. בדיון שהתקיים ביום 29.04.10 הוסיף המפרק הזמני וטען כי למעשה, מאחר והעמותה פורקה, חברוּת החברים בה הופסקה בדומה לחברה שנכנסה להליכי פירוק. משכך, רצונם לשוב כיום ולהיות חברים בעמותה מצביע על האינטרס הרכושי שלהם ולא יעלה על הדעת שאותם אנשים הקשורים בכל מה שעבר על העמותה והוביל כמעט לפירוקה המוחלט ישובו לשלוט בה. עמדת רשם העמותות 16. עמדת הרשם היא כי הוא לא הכשיר את "חברי העמותה" להיות חברי עמותה. לדבריו, לפני למעלה מעשור הוא נדרש להכריע בסוגית זהות חברי העמותה וחברי ועד העמותה בשל מחלוקת בין "מחנה וייס" ל"מחנה אליפנט", וביום 12.08.99 הוא נתן הכרעה מפורשת, בה נקב בשמות חברי העמותה ורשימת חברי הוועד. החלטתו זו לא מצאה חן בעיני מי מהמעורבים, ובראשם, ככל הנראה, הרב וייס, וגורמים אלו עתרו למתן צו מניעה זמני לביטול החלטתו (ת"א 1413/99, בש"א 3723/99). ואולם, בית המשפט דחה את עתירתם. בנסיבות אלו פנו המתנגדים להחלטתו לבית דין רבני אשר הפך את כל ההחלטות הקודמות ובהחלטה מיום י"ח אייר תשס"ב מינה חברי ועד חדשים לעמותה. בהמשך לכך, פנתה הרבנית אליפנט לרשם העמותות בבקשה שיורה על ביטול החלטת בית הדין הרבני ובתגובה הרשם שלח מכתב ביום 28.08.03 בו ציין עו"ד ליברמן מנהל מחלקת פיקוח ובקרה אצלו כי אין זה בסמכות בית הדין הרבני לקבוע מי הם חברי ועד בעמותה. עם זאת, הרשם אינו מתכוון להתערב בהליכים המנוהלים בערכאות שונות בין הצדדים. משכך, לטענתו, יש לבצע הליך מחודש מיסודו לצורך קביעת זהות חברי העמותה וחברי הוועד. בדיון שהתקיים ביום 29.04.10 הוסיפה ב"כ הרשם וטענה כי לרשם אין דרך לבדוק את הקשר של הטוענים להיותם "חברי עמותה" לרב וייס וגם משום כך, יש לקבוע כי כל מי שהיה חבר עמותה בעבר לא יהיה חבר בה בעתיד. באשר לעמותת יעד מרדכי היא ציינה, כי היא אינה פוסלת את האפשרות של העברת פעילות העמותה לעמותה אחרת, אך עובר לכך יש לבדוק את זהותה של העמותה המעוניינת בקבלת פעילות העמותה, ובמקרה של עמותת יעד מרדכי זהותה נחשפה בכך שמנהלה היה חבר עמותה בעבר ועל כן יש לדחות את הצעתה. בדיון שהתקיים ביום 16.06.10 שבה ב"כ הרשם וטענה כי אין להחזיר את ניהול העמותה לחבריה וכי "יש להקים את העמותה מחדש על כל מוסדותיה וחבריה". היא הוסיפה וציינה כי "אם בית המשפט יחליט שאין לו סיבה לעשות את זה, הרשם יחליט שחברי הוועדה יפורקו" ו"אולי נחזור למתכונת הקודמת שאומרת שאולי צריך להעביר את הפעילות הזאת לעמותה אחרת". עמדת הכנ"ר 17. ב"כ הכנ"ר שהביעה את עמדתה בדיון שהתקיים ביום 29.04.10 ציינה כי יש לקבוע דרך למעבר העמותה לידיים שלא היו מעורבות במחדלי העבר ואין להם אחריות, ולוּ עקיפה, למצבה של העמותה שהיה בכי רע, וכפי שקבע בית המשפט העליון בפסק דינו. על מנת להבטיח זאת יש ללכת בדרך הטובה, היעילה, המהירה והאפקטיבית ולפנות לבוגרי הישיבה ולבוגרי מוסדות העמותה לצרף את המעוניינים מביניהם כחברי עמותה, לערוך בחירות לוועד ולשנות את התקנון. לטענתה, דרך זו עדיפה על פני הדרך של העברת פעילות העמותה לעמותה אחרת כנגד לקיחת אחריות על חובות העמותה, שכן דרך זו, האחרונה, ארוכה יותר והיא דורשת פרסום הודעה לציבור המזמינה עמותות המעוניינות ליטול על עצמן את פעילות העמותה להציע את הצעותיהן. המשך ניהול העמותה על ידי בוגריה גם ראוי יותר על מנת להבטיח שהעמותה לא תשנה את פניה. דיון והכרעה 18. לא צריכה להיות מחלוקת כי הדרך בה נקט בית המשפט במינוי המפרק הזמני לא נועדה להביא בסופו של דבר לפירוקה של העמותה. אכן, מינויו של מפרק זמני על ידי בית משפט מלמדת כי בית המשפט השתכנע כי לא ניתן עוד ליתן אמון בהנהלתה הנוכחית של העמותה, אך בד בבד עולה ממינוי זה שבית המשפט סבור היה שיש מקום להמשך פעילות העמותה למען חבריה ולמען האינטרס הציבורי שהיא מבקשת ליישם (והשוו פש"ר (מחוזי-ת"א) 2624/99 רשם העמותות נ' ארגון השוטרים הבינלאומי סניף ישראל, פורסם במאגרים [15.07.01]). המטרה לשמה מונה המפרק הזמני במקרה זה הייתה, אפוא, להפעיל את העמותה ובד בבד לבחון את היקף תביעות החוב בה אל מול נכסי העמותה, לבחון את אופן ניהולה ולפעול לתיקון הליקויים שנחשפו בדו"ח החוקר מטעם רשם העמותות. כך הייתה עמדתו של הרשם (עמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 8.09.05) וכך גם הייתה עמדת הכנ"ר (עמ' 5 ו-8 לפרוטוקול אותו הדיון). מטרה זו, גם עולה בקנה אחד עם הנטייה הכללית בפסיקת בתי המשפט, שלא לנקוט בסנקציה החריפה והדרסטית של פירוק תאגיד כאשר קיים פתרון אחר, פוגעני פחות מפירוק. בוודאי כך הוא כאשר עילת הפירוק אינה נעוצה בהיות התאגיד חדל פירעון (פש"ר (מחוזי-ת"א) 2624/99 בעניין ארגון השוטרים, ; בש"א (מחוזי-ת"א) 25618/06 גשר תנועה חברתית-לאומית נ' חליוה, פורסם במאגרים [4.04.07]). על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בעמותה שהינה מעצם שמה וטבעה תאגיד, שבמובדל מחברה פרטית, שלא נועד להשאת רווחי חבריה אלא להגשמת תכלית ציבורית-חברתית מסוימת, שיש לשאוף לקיומה של העמותה לאחר תיקון הליקויים בה ולהימנע מפירוקה ולפגוע בכך בחברי העמותה ובנהנים משירותיה (ראו החלטת בית המשפט (כב' השופט י' שפירא) בתיק זה מיום 2.12.08). 19. אכן בעבר נפלה מחלוקת בין הצדדים אם בַּשלה השעה להשיב את מושכות העמותה לידיה על מנת שתנהל את עצמה בגפהּ. ואולם כיום, אין למעשה מחלוקת כי העמותה הובאה למצב בו היא יכולה לנהל את עצמה בלא התערבות המפרק הזמני. עתה הגיעה אפוא, השעה להכריע בשאלה מי הם הגורמים שישלטו בעמותה על מנת שהיא לא תשוב למצב שהייתה בו עת מונה המפרק הזמני. לשם כך יש להכריע תחילה בשאלה מי הם חברי העמותה כיום ומה מעמדם לאור מינוי המפרק הזמני. לאחר מכן יש להכריע בשאלה האם יש להותיר את חברי העמותה בכהונתם מכאן ולהבא או שמא יש להחליפם באחרים. ולבסוף, במידה והמסקנה היא כי יש להחליף את חברי העמותה או לצרף אליהם חברים חדשים, יש להכריע בשאלה מי יהיו החברים החדשים. מעמד חברי העמותה שכיהנו ערב מינוי המפרק הזמני 20. באשר למעמד חברי עמותה לאור מינוי המפרק הזמני, הצדק בעניין זה עם ב"כ חברי העמותה, כי אין במינויו של מפרק זמני כדי לבטל את כהונתם של חברי עמותה. כשם שבמקרה בו ניתן צו פירוק לחברה, בעלי המניות ממשיכים לאחוז במנייתם, והיקף מעורבותם לאחר מתן הצו אינו דומה להיקפו עובר לנתינתו (צפורה כהן, פירוק חברות, תש"ס-2000, בעמ' 231 ו-344). כך, למשל, הם מאבדים את זכות ההצבעה והזכות לקבל דיבידנד (פש"ר (מחוזי-ת"א) 2118/02, בש,א 8169/03 רובננקו שמואל אחזקות בע"מ נ' רו"ח חיים קמיל, נאמן, פורסם במאגרים [23.06.03]), כך גם בפירוק עמותה, חברי העמותה נשארים במקומם ומאבדים מכוחם. על אחת כמה וכמה שכך הוא המצב במקרה של מינוי מפרק זמני בטרם מתן צו פירוק, כבמקרה זה. המפרק הזמני יכול ויבוא בנעלי ועד העמותה ובנעלי האסיפה הכללית שלה, אך אין במינויו של מפרק זמני כדי לבטל את חברותם של חברי עמותה. למעשה, גם מעמדם של חברי וועד עמותה אינו מתבטל עם מינויו של מפרק זמני ואין הכרח כי בכל מקרה יותר למפרק הזמני שמינויו לא בא על רקע של חדלות פירעון, לסלק ולמדר כליל את הנהלת העמותה, ולעשות בעמותה כבתוך שלו (פש"ר (מחוזי-ת"א) 2624/99 בעניין ארגון השוטרים). 21. די ברור גם כי אין בסמכותו של מפרק זמני להפקיע את חברותם של חברים מכהנים או להוסיף עליהם בלא קבלת אישור בית המשפט. אכן, במובן מסוים, המפרק הזמני בא בנעליהם של חברי הוועד ואלו רשאים במקרה שלפנינו, לפי סעיף 5 לתקנון העמותה, לקבל חברים חדשים ולהפקיע את חברותם של חברים בה מהטעמים המנויים בתקנון. אולם אין המפרק הזמני מקבל באופן אוטומטי עם מינוי את כלל סמכויות הוועד. בהתאם לסעיף 300 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: "הפקודה") שהוחל על גם על פירוק עמותה בהתאם לסעיף 54 לחוק העמותות, רשאי בית המשפט למנות, לפני מתן צו פירוק, מפרק זמני לעמותה. הפקודה אינה קובעת את כל סמכויותיו ואת תפקידיו של המפרק הזמני. סמכויות המפרק הזמני ותפקידו יקבעו על ידי בית המשפט בצו המינוי, כך לגבי מפרק זמני של חברה (פירוק חברות, עמ' 236) וכך גם ממילא לגבי מפרק זמני של עמותה (בן-ציון גרינברגר ונחמיה בן-תור, דיני עמותות - הלכה למעשה (תל-אביב, תשס"ב) כרך ב, עמ' 508; דוד א' פרנקל, דיני עמותות בישראל (תל-אביב, תש"ס) עמ' 210). סמכויותיו של המפרק הזמני נקבעות על ידי בית המשפט אשר ברצונו מרחיבם וברצונו מקצרם. 22. אכן, ככלל, מפרק זמני שמונה לשם הבראת עמותה, להבדיל מחיסולה, נכנס בנעלי האורגנים המקוריים של העמותה וזוכה במכלול סמכויותיהם, ובהיותו חופשי מהבעיות שהובילו את העמותה אל המצב בשלו נדרש המינוי, ביניהם כשלים מערכתיים ומגבלות התקנון, בכוחו לפעול לתיקון כשלי העמותה והעלאתה לדרך המלך. סמכויות המפרק הזמני בדומה לסמכויות בעלי תפקידים אחרים הממונים במסגרת הליכי חדלות פירעון, נועדו לאפשר את היכולת לשנות ולהיחלץ מהמצב הבעייתי שנוצר ואשר חִייב את מינוי בעל התפקיד, ובשל כך פעולותיו אינן יכולות להיות תלויות בהכרח בכללי התקנון. מגבלותיו של המפרק הזמני הן שעל פעולותיו להיעשות בתום לב ולטובת העמותה, תוך קבלת אישור של בית המשפט (בש"א (מחוזי-ת"א) 25618/06 בעניין גשר). סעיף 56 לחוק העמותות קובע כי בית המשפט רשאי, לפי בקשת מפרק לתת למפרק הוראות בכל הנוגע לפירוק. מטבעם של דברים גם, מפרק זמני שבא לתקן ליקויים שנוצרו תחת ניהולם של חברי העמותה וחברי וועד, ימצא לא פעם כי לשם תיקון הליקויים והבטחת שימור המצב המתוקן מפני התדרדרות חוזרת, עליו לפעול לקביעת קריטריונים על פיהם תקבע זהות האסיפה הכללית שתבחר את ועד העמותה החדש. פעילות זו היא חלק אינטגראלי מתפקידו של המפרק הזמני והיא נעשית כמו שאר תפקידיו בפיקוח בית המשפט, הבוחן בין היתר את הקריטריונים ודן בהשגות המובאות בפניו. לאמור, סמכויותיו של מפרק זמני רחבים יותר מאשר של וועד עמותה, שכן מפרק זמני אינו כפוף לתקנון העמותה, אך בד בבד פעולותיו תלויות בקבלת אישור של בית המשפט. מכאן שכל עוד לא ניתן אישור לצירוף חברי עמותה חדשים או להפקעת חברותם של החברים המכהנים או מי מהם, חברי העמותה שכיהנו עם מינויו של המפרק הזמני עומדים בכהונתם גם היום. 23. ובאשר להתערבותו של הרשם בפנקס חברי העמותה. אין מחלוקת כי הרשם הוא הגוף המפקח על פעילות העמותות בישראל ובמסגרת תפקידו זה הוא רשאי, במקרים המתאימים, להתערב בדרך ניהולה של עמותה אשר נפלו אי סדרים בניהולה. תפקידו זה הוא שעומד ביסוד חוק העמותות אשר נועד לאפשר מימוש של חופש ההתאגדות תוך הסדרת הפיקוח על העמותות, בעיקר בהיבט הכספי להבטחת ניהול משק כספים תקין ומבוקר, שמירת זכויות חברי העמותה ונושיה ומניעת הונאתם (ע"א 1775/10 עמותת קרית נדבורנה - בני ברק נ' רשם העמותות, פורסם במאגרים [11.05.11]). מטבעם של דברים, ככל שמדובר בעמותה הנתמכת גם מכספי הציבור, הפיקוח על עמותה שכזו ראוי שיהיה קפדני יותר (פש"ר (מחוזי-ת"א) 2624/99 בעניין ארגון השוטרים; עת"מ (מחוזי-י-ם) 8086/08 איגוד השחייה בישראל נ' רשם העמותות, פורסם במאגרים [12.05.08]; פש"ר (מחוזי-ת"א) 2211/03 ההסתדרות הכללית של עובדים בארץ ישראל התאגדות לתרבות גופנית "הפועל" נ' עמותת איגוד טניס השולחן בישראל, פורסם במאגרים [13.08.06]). בין הסמכויות המוקנות לו, היא הסמכות לפי סעיף 40 לחוק העמותות, המאפשרת לו, בתנאים מסוימים, למנות חוקר בכדי לבדוק תפקודה של עמותה. אך בניגוד לטענת ב"כ הרשם, אין בכוח הרשם להורות על פירוק העמותה. לרשם מסורה, מכוח סעיף 50(א) לחוק העמותות, סמכות להגיש לבית המשפט בקשה לפירוק עמותה, אך הסמכות להורות על הפירוק מסורה לסמכותו הבלעדית של בית המשפט, אשר ייתן צו פירוק מקום בו שוכנע בקיומה של עילה מעילות הפירוק המנויות בסעיף 49 לחוק העמותות. 24. ככלל גם, הרשם איננו יכול להתערב בפנקס החברים של עמותה. סמכויותיו של הרשם להתערב בענייניהן הפנימיים של עמותות מנויות בסעיפים שונים בחוק העמותות (למשל, שינוי תקנון שאינו עומד בהוראות החוק [סע' 12], מינוי חברים של העמותה לשמש כוועד, מקום בו אין לעמותה ועד נבחר [26(ב)], ועוד). אך הסמכות להתערב בפנקס החברים כל עוד הדבר נעשה בהתאם לחוק העמותות ותקנון העמותה, אינה בין סמכויות אלו. גם אין בידי רשם העמותות את הסמכות לנקוט בצעד זה בתור צעד חלקי ופחות דרסטי מפירוק העמותה, שכן כאמור הפירוק עצמו מסור גם כן לבית המשפט (עת"מ (מנהליים-י-ם) 307/07 עמותת ישיבת השרון ע.ר. נ' רשם העמותות, פורסם במאגרים [26.02.08]). לכל היותר, הוא יכול להתנות את אי הגשת בקשת הפירוק או את הסכמתו למחיקתה בהחלפת חברים בעמותה. ככל שהוגשה בקשת פירוק על ידי הרשם, הקביעה אם יש בתכנית הבראה מוצעת כדי לייתר את הצורך בפירוק, מסורה לידי בית המשפט. במסגרת זו, ככל שסבור בית המשפט כי לשם הבראת העמותה יש להחליף את חברי העמותה או מי מהם באחרים, יכריע בית המשפט גם בשאלה זו. 25. המסקנה היא אפוא, כי חברי העמותה שכיהנו עם מינויו של המפרק הזמני עומדים בכהונתם גם היום, ולא היה זה בסמכותו של המפרק הזמני או של הרשם לסלק מי מחבריה. מעתה אפוא, יש לדון בשאלה מי הם החברים הרשומים כיום של העמותה. זהותם של חברי העמותה כיום 26. בעניין זה טען הרשם כאמור, כי הפעם האחרונה שהוא הכריע בשאלת זהות החברים בעמותה הייתה ביום 12.08.99 במחלוקת שהתגלעה בין "מחנה וייס" ובין "מחנה אלפינט" שהובאה לפתחו. אז נקב בשמותיהם של שבעה עשר חברי עמותה, מתוכם נותרו כיום רק ארבעה בפנקס החברים של העמותה (הרבנים קמינצקי, וייס, ברטלר ורייך, מבקשים 16-14). מאז אותה החלטה הוא לא הכשיר חברי עמותה נוספים. אכן, בית הדין הרבני אליו פנו הצדדים שישמש כבורר, כאמור, הורה על צירוף חברים נוספים, ואולם משבית הדין הרבני לא היה מוסמך לקבוע מי יהיה חבר עמותה, יש לבצע לדעת הרשם הליך מחודש לצורך קביעת זהות חברי העמותה. 27. אכן, אין בעצם קביעתו של בית דין רבני, כמו גם של כל בורר אחר, כדי להפוך אדם לחבר עמותה או למחוק חבר עמותה מפנקסי עמותה. עם זאת, עמותה באמצעות האורגנים המוסמכים שלה יכולה לקבל על עצמה, במסגרת סכסוך עם חבר מחבריה כמו גם אם גורם מחוצה לה, את הכרעתו של בורר מוסכם. משהסכימה לכך, ובהינתן כי ההכרעה בשאלה האם לקבל אדם מסוים כחבר או להוציא חבר מסוים מפנקס חברי העמותה נמסרה לאותו בורר, הרי שהחלטתו מחייבת את העמותה. בצדק אפוא, ציין עו"ד ליברמן ממשרד רשם העמותות במכתבו מיום 28.08.03 כי "ברגע שהצדדים קבלו על עצמם ללכת לבורר אין רשם העמותות מתכוון לשמש כערכאת ערעור על החלטת בית הדין". במקרה זה גם, ועד העמותה, שהוא בעל הסמכות לקבל חברים חדשים לפי הוראות סעיף 5 לתקנון העמותה, קיבל את החברים שצירופם נקבע במסגרת החלטת בית הדין הרבני, במסגרת אסיפת ועד העמותה מיום 5.06.02 ודיווח על כך לרשם ביום 11.06.02. משכך, ברור כי לא בית הדין החליט על צירופם של החברים לעמותה, אלא מוסדותיה המוסמכים כתוצאה מהליך משפטי לגיטימי שהתנהל בין חברי העמותה לפני בית הדין. לא מצאתי אפוא, ממש בטענה הרשם כיום, כמו גם בטענת המפרק הזמני כי אין לראות בחברים שצירופם נקבע במסגרת החלטת הבוררות של בית הדין הרבני, כחברי עמותה. ככל שהיה מי שנפגע מהחלטה זו, היה בידו לפנות לפורום המתאים, אם בבקשה לביטול פסק הבוררות ואם בבקשה לרשם להורות על ביטול החלטת ועד העמותה בדבר צירוף החברים שנתקבלה לטענתו שלא כדין. כאמור גם, פניית הרבנית אלפנט לרשם העמותות ביום 5.08.03 נדחתה על ידו במכתבו של עו"ד ליברמן. אכן, אין במכתבו של עו"ד ליברמן כדי לאשר את דבר צירוף החברים או לתת להם גושפנקא כלשהי, אך כאמור, אין צורך באישורו של הרשם לצירוף חברי עמותה, ולאור העובדה כי הדבר נעשה בהתאם לתקנון העמותה, גם לא הייתה סיבה להתערבותו. לכן אפוא, יש לדחות את הטענה בדבר אי חברותם בעמותה של הרבנים שלום גלבר ויצחק מרדכי רובין (מבקשים 12 ו-13). כמו כן, חברי העמותה באותה תקופה קיבלו החלטות בין היתר באשר לזהות חברי הוועד, ואיש לא ערער על כך. בנסיבות אלו, קבלת חברים נוספים על ידי הוועד שהוסמך לעשות כן כאמור, במסגרת האסיפה ביום 9.08.03 (שדווחה לרשם חמישה ימים לאחר מכן), נעשתה גם היא כדין ואין מקום לשעות לטענות בדבר אי חברותם של החברים שנתקבלו במסגרת אותה אסיפה, היינו הרבנים: אבא טורצקי, גד הלר, ראובן הרצברג, ישראל רוטנברג, שלמה קרלנשטיין, יהודה אזרד, צבי ויצמן, אפרים מזוז, רפאל גוטוירט, יעקב שהרבני ואיסר שפריי (מבקשים 11-1). יוצא אפוא, כי כל 16 חברי העמותה המבקשים בבקשה זו נתקבלו כחברי עמותה ומכהנים בתפקידם זה גם כיום כדין. בשולי עניין זה יצוין כי מלבד 16 חברים אלו רשומים בפנקס חברי העמותה חברים נוספים. כך לפי טענת המפרק הזמני, ישנם עוד 11 חברים, אשר לא נטלו חלק בהליך זה, ובהתאם לאמור לעיל, כל הרשום בפנקס חברי העמותה הינו חבר עמותה גם כיום. 28. מעתה יש לדון, האם יש מקום לקבוע כי חברי העמותה ייוותרו בתפקידם מכאן ולהבא עם החזרת מושכות העמותה לידיה, או שמא יש לקבל את טענות המפרק הזמני, הרשם והכנ"ר ולהורות על הפקעת חברותם של כלל החברים או של מי מהם, במסגרת ההסדר שיאפשר את ניהול העמותה מכאן ולהבא על ידי מוסדותיה שלה במסגרת סיום הליך הבקשה לפירוק העמותה. הפקעת חברותם של חברי העמותה או מי מהם 29. התנאים לקבלת חברים לעמותה, פרישתם והוצאתם מסורים לפי הוראות סעיף 16 לחוק העמותות לתקנון העמותה. לעומת זאת, החובה ליתן הודעה על פרישת חבר מהעמותה זמן סביר מראש, החובה לפרט בתקנון את הטעמים שבעטיים ניתן להוציא חבר מהעמותה והחובה לתת הזדמנות נאותה לחבר המועמד להוצאה מהעמותה להשמיע את טענותיו, קבועים בחוק ולא ניתן להתנות עליהן בתקנון. במקרה זה כאמור, נקבע בתקנון העמותה כי הסמכות לקבלה והוצאה של חברים מהעמותה מסורה לוועד העמותה. לרשם העמותות כמו גם למפרק הזמני אין סמכות לקבל או להוציא חבר מעמותה, כאמור. עם זאת, במסגרת הדיון בפירוק העמותה, וכחלק מהגעה להסדר שיאפשר להשיג את המטרה לתיקון התנהלות העמותה מבלי להיזקק לסעד החמור של פירוקה, מסורה הסמכות להורות על תיקון תקנון העמותה, כמו גם על הפקעת חברותם של חברי עמותה וקביעת קריטריונים לקבלת חברים אחרים, בידי בית המשפט. סמכות זו נגזרת מעצם הסמכות להורות על פירוק העמותה. היא גם מסתברת, שכן לבית המשפט סמכויות הגוברות על סמכויותיו של וועד העמותה, ואם זה מוסמך להפקיע את חברותם של חברי העמותה, אין מקום לספק שבית המשפט מוסמך לעשות כן (וראה לעניין סמכותו של בית המשפט להתערב במבנה אחזקת מנייה בחברה אגב פירוק או הסדר בהקפאת הליכים פש"ר (מחוזי-ת"א) 2118 בעניין רובננקו; פש"ר (מחוזי-ת"א) 1156/03 עליזי נ' טרנס מערכות בטחון וטכנולוגיות בע"מ, פורסם במאגרים [7.01.04]). 30. אכן, ככל שמדובר בתאגיד פרטי, יימנע בית המשפט, בדרך כלל, מלהתערב בנעשה בנכסיה לאחר שפרעה את כל חובותיה. אך לא כך הוא כאשר מדובר בעמותה, וודאי לא כאשר מדובר בעמותה שעילת הפירוק בגינה מונה המפרק הזמני היא קיומם של אי סדרים בניהולה. במקרה שכזה, בעת שבית המשפט מחזיר את המושכות לידי העמותה, חובה עליו לוודא כי העמותה לא תקלע עד מהרה, בשנית, למצב בו הייתה, ושמא אז כבר לא יהיה מנוס מפירוקה הסופי. הדבר נכון מקל וחומר כאשר מדובר בעמותה שחלק נכבד מפעילותה ממומן מקופת הציבור. אם קיים חשש שהנהלים הקבועים בתקנון העמותה עלולים להוביל לאותם אי סדרים שנתגלו בה גם בהמשך, על בית המשפט לפעול לשינוי התקנון בטרם יחזיר את השליטה לעמותה. כך גם, בית המשפט יימנע מלאשר החזרת העמותה לידיה אם קיים חשש שהשבת השליטה לידי חברי העמותה אשר כיהנו בתפקידם בתקופה שהובילה להגשת בקשת הפירוק ו/או אשר מכהנים בה בעת הכוונה להשיב את השליטה בעמותה לידיה, תוביל אותה בשנית אל עברי פי פחת (בש"א (מחוזי-ת"א) 11902/03 הרב נחמן צוקר נ' רו"ח אוריאל להב, פורסם במאגרים [6.03.05]). אכן, שונה התערבות בנהלים שנקבעו בתקנון עמותה מהתערבות בזהות חברי העמותה, שכן זו האחרונה פוגעת ביתר שאת בחופש ההתאגדות של חברי העמותה, שהוכרה זה מכבר כאחת מבין חירויות היסוד של כל חברה בעלת משטר דמוקרטי (בג"צ 253/64 ג'ריס נ' הממונה על מחוז חיפה, פ"ד יח(4) 673; ע"א 4263/04 קיבוץ משמר העמק נ' עו"ד טומי מנור, מפרק אפרוחי הצפון בע"מ, פורסם במאגרים [21.01.09]; דיני עמותות, כרך א, עמ' 21). ומשום כך, ההתערבות בזהות חברי העמותה תהיה מועטה יותר ובמקרים חריגים יותר ולאחר שבית המשפט הזהיר את עצמו כי עליו להתערב אך במינימום הנדרש תוך מזעור הפגיעה בחופש ההתאגדות של חברי העמותה, רצונם של החברים ומטרותיה של העמותה (ראו פש"ר (מחוזי-ת"א) 2624/99 בעניין ארגון השוטרים). 31. במקרה זה, טוען המפרק הזמני ומצטרפים אליו בטענה זו ב"כ הרשם וב"כ הכנ"ר כי יש להחליף את כלל חברי העמותה בשל אחריותם למצבה של העמותה. ואכן, ממצאי דו"ח הביניים מיום 1.06.04 של החוקר מטעם הרשם, רו"ח פנחס כנעני מציירים תמונה קשה באשר לאופן ניהול העמותה והשימוש בכספיה ונכסיה, והם מלמדים כי העמותה פעלה בניגוד לחוק העמותות וכללי המנהל התקין. כך, למשל, עלה מהדו"ח כי העמותה התנהלה ללא דוחות כספיים ומערכת הנהלת חשבונות; היא לא פעלה לקידום מטרותיה וחרף נכסיה הרבים, פעולותיה הסתכמו בהפעלת "כולל" בו למדו מספר מועט ביותר של תלמידים; חלק מבעלי התפקידים בעמותה, חברים בה וחברי וועד בה ומקורביהם התגוררו ללא תשלום בנכסי העמותה ואכלו על חשבונה; ורבים מנכסי העמותה הוחזקו על ידי צדדים שלישיים שלא שילמו תמורת שימוש זה והעמותה לא פעלה לגבות את התמורה. 32. עם זאת, לא נאמר בדו"ח דבר באשר לאחריות של מי מחברי העמותה ואף לא לאחריות אישית של מי מחברי הוועד שלה. בד בבד, גם אם נצא מנקודת הנחה מוצדקת כי מי ששימש חבר וועד בתקופה בה התרחשו הליקויים, נושא באחריות, ולוּ עקיפה לקיומם של הליקויים, צודק ב"כ חברי העמותה בטענתו כי רוב חברי העמותה הרשומים כיום (למעט החברים הרבנים קמינצקי, וייס, ברטלר ורייך המכהנים כחברים בעמותה מקדמת דנא, והחברים הרבנים גלבר ורובין שמכהנים כחברים החל מיום 5.06.02) הינם חברים רק משנת 2003, היינו, לאחר התקופה בה נוהלה העמותה בצורה לקויה. גם החברים גלבר ורובין שכיהנו כחברי וועד העמותה, כיהנו בתפקידם כחברי הוועד רק משנת 2003, היינו לאחר התקופה האמורה. 33. אכן, גם במסגרת הדו"ח שהגיש המפרק הזמני ביום 6.06.11 הוא העלה טענות קשות ביחס להתנהלות חברי העמותה תוך כדי הליך השיקום שנעשה על ידו. בין היתר הוא טען כי החברים גורמים להימשכות ההליכים ומחבלים בשיקומה של העמותה; כי הם פועלים להפסקת כל התביעות המנוהלות על ידו כנגד גורמים שונים בעמותה ומחוצה לה; וכי הם מועלים בחובת האמון שלהם כלפי העמותה ופועלים להשתלט על נכסי המקרקעין של העמותה, כשבמסגרת זו הם קידמו עסקת מקרקעין בכלל מקרקעי העמותה לרבות מתחם הישיבה בשווי עשרות מיליוני דולרים באמצעות עו"ד רו"ח ד"ר שלמה נס לחברת "א.א. אור מציון בע"מ" שאין בין מטרותיה העסקיות למטרות העמותה דבר. ברם, מלבד השמעת הטענות והעלאת חשדות לא מצאתי בדו"ח ראייה ממשית אחת שיש בה כדי לאשש את החשדות הנטענות בו כלפי חברי העמותה וגם כלפי עו"ד ורו"ח ד"ר שלמה נס, אשר מונה על ידי בית המשפט (כב' השופט י' שפירא) ביום 2.12.08 לוועד הזמני לניהול העמותה. גם לא מצאתי תשתית ראייתית כלשהי שיש בה כדי לשלול את טענות חברי העמותה כי לא היה להם יד ורגל בכריתת ההסכם בין עו"ד נס לבין חברת "א.א. אור מציון בע"מ", ולא מצאתי אישוש לטענה כי הכוונה הנסתרת מאחורי ההסכם היא הברחת כלל נכסי העמותה והעברתם לידיים אחרות. 34. גם השתייכותם של חברי העמותה ל"מחנה ויייס", כפי שנטען על ידי המפרק הזמני וכפי שאכן ניתן ללמוד מפרוטוקול חקירתו של הרב קמינצקי על ידי המפרק הזמני, אין בה כשלעצמה כדי להטיל דופי בחברי העמותה ולומר כי התנהלותם במסגרת האסיפה הכללית כחברי עמותה הייתה שלא כדין. ופשיטא, כי אין לקבל את טענת ב"כ הרשם כי מאחר ואין דרך לבדוק את הקשר של חברי העמותה לרב וייס, יש לקבוע כלל לפיו כל מי שהיה חבר בעמותה בעבר לא יהיה בה חבר בעתיד. בעניין זה צודק לחלוטין ב"כ חברי העמותה כי אין לפגוע בשמם הטוב של חברי העמותה בלא כל ראייה לטענות הנטענות כנגדם ולהפסיק את חברותם בעמותה אך בשל חברותם עם איש זה או אחר (הרב וייס), שגם לגביו יש אך חשדות לניהול לא תקין של העמותה. בתי המשפט שדנו בתיק זה על ערכאותיהם ומותביהם השונים ציינו לאורך כל הדרך כי יש להימנע מהטלת דופי בחברים שאין לייחס להם אחריות למצב העמותה. כך ציין בית משפט זה (כב' השופט ד' חשין) בראשית הדרך בהחלטה מיום 22.06.04 וכך ציין לאחרונה בית המשפט העליון בפסק דינו בערעור. לא מצאתי בחומר שהונח לעיוני על ידי המפרק הזמני והצדדים האחרים תשתית ראייתית שיהא בה כדי לקבוע שבמי מבין חברי העמותה דבק דופי בשל אחריותו האישית או העקיפה למצב העמותה. 35. לבסוף ייאמר, כי אימוץ גישתם של הרשם, המפרק הזמני והכנ"ר משמעו פירוק העמותה הלכה למעשה ובנייתה מחדש על גבי חורבות העמותה הקיימת. ריקון העמותה מכל חבריה ומילוי השורות מחדש פירושו בניית העמותה מחדש, זולת שמה. לא לכך התכוון בית המשפט בעת מתן צו הפירוק הזמני. אדרבה, מתוצאה מעין זו ביקש בית המשפט להימלט. קבלת העמדה האמורה, שבראשה דוגל המפרק הזמני, תסקל אפוא, את כל מטרת הפירוק הזמני. 36. עם זאת, שונה הדבר בכל הנוגע לרב וייס לגביו הוגש כאמור, כתב אישום בנוגע למעשים שנעשו על ידו לכאורה בעת ששימש כמנהל העמותה, ולגביו כבר קבע בית המשפט (כב' השופט ד' חשין) במפורש בהחלטתו מיום 15.12.03 כי אסור לו ליטול חלק כלשהו בהנהלת העמותה ובעמותות הקשורות עמה, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים. בהמשך לכך, במסגרת זו של השבת מושכות העמותה לידה, ומבלי שיהיה בכך כדי לקבוע עמדה נחרצת באשר לטענות כלפי התנהלותו בהיותו מנהל העמותה, יש לקבוע כי הרב חיים וייס גם לא יוכל להיות חבר בעמותה. 37. כך גם יש לקבוע לגבי הרב נתן קמינצקי (מבקש 15), הרב יצחק ברטלר (מבקש 16) והרב שמואל רייך (מבקש 14). השניים הראשונים, הרבנים קמינצקי וברטלר שימשו כחברי וועד העמותה במשך השנים בהן היו הליקויים, והם נושאים, לכל הפחות מתוקף תפקידם, באחריות עקיפה, אם לא ישירה, לליקויים שנתגלו בעמותה. אכן, הרב קמינצקי הוא היחיד מבין חברי העמותה שנמנה על מייסדי העמותה והישיבה ולצד אי הסדרים שנתגלו בתקופה בה הוא שימש כחבר וועד, יש לזכור את השקעתו במשך שנים רבות ממרצו ומזמנו להקמת העמותה ופועלו המבורך במשך השנים - רובן הגדול עוד עובר לפני תחילתן של הליקויים שנתגלו בעמותה - להצלחת הישיבה, שהעמידה תלמידים הרבה באופייה המיוחד. יש גם לזכור כי לא נטען דבר כנגד יושרו של הרב קמינצקי. עם זאת, בחקירתו בפני המפרק הזמני ביום 10.03.10 ציין הרב קמינצקי כי הוא היה בעל זכות חתימה בעמותה (עמ' 3 לפרוטוקול החקירה) וכי הוא אישר חלק מעסקאות העמותה מתוך הסתמכות על הרב אליפנט והרב וייס (שם). בנסיבות אלו, די ברור כי הרב קמינצקי נושא באחריות לליקויים שנתגלו בעמותה, ולוּ באחריות עקיפה, והוא לא יוכל לכהן כחבר העמותה מכאן ולהבא. באופן דומה יש לקבוע גם לגבי הרב שמואל רייך אשר אמנם לא כיהן כחבר וועד העמותה בפועל, ואולם כפי שהעלה המפרק הזמני במסגרת חקירת העמותה, הרב רייך היה פעיל ב"מחנה וייס" במשך השנים והוא נושא באחריות עקיפה להתנהלות העמותה, וכפי שגם קבע בית המשפט (כב' השופט י' שפירא) בהחלטתו מיום 2.12.08 (פסקה 28 להחלטה). 38. סופו של יום אפוא, מלבד הרב וייס, הרב קמינצקי, הרב ברטלר והרב שמואל רייך, שאני מורה בזה על הפקעת חברותם בעמותה, חברותם של שאר חברי העמותה תימשך גם להבא. צירוף חברים חדשים לעמותה 39. יחד עם זאת, יש רגליים לסברת המפרק הזמני, כי הוועד שמונה בהתאם להחלטת בית הדין הרבני במסגרת הבוררות, מונה כחלק מקיום הוראת בית הדין הרבני (בהחלטתו מיום י"ג תשרי תשס"ג) על השבת הרב וייס לניהול העמותה. בנסיבות אלו יש גם רגליים לסברה כי קבלת חברים חדשים על ידי וועד זה נועדה לממש את החלטת בית הדין ולאפשר את השליטה של הרב וייס בעמותה באופן שיהיה לו בה רוב מוצק. כאמור, הרב קמינצקי ציין במסגרת חקירתו על ידי המפרק הזמני ביום 10.03.10 כי צירופם של חברי עמותה בעקבות החלטת בין הדין הרבני נועד לחזק את שליטתו של הרב וייס בעמותה. גם עמדתם להפסיק את התביעות המתנהלות כנגד הרב וייס יש בה כדי לאשש מסקנה זו. 40. בנסיבות אלו, על אף שכאמור, אין בסברה זו כדי להטיל דופי אישי במי מחברי העמותה, די בה כדי להוביל למסקנה שעל מנת להעלות את העמותה על דרך המלך ולמנוע ולו סיכוי קל שמי שנושא באחריות למצב העמותה בעבר ישתלט על העמותה פעם נוספת, וידרדר את מצבה בשנית, יש הכרח לצרף לשורות חברי העמותה חברים נוספים שהעמותה וטובתה קרובים ללבם. תוצאה זו גם מאזנת בין הצורך לוודא שמי שלא נושא באחריות למצבה של העמותה לא יפגע, ובין הצורך לוודא שמי שנושא באחריות למצב העמותה לא יוכל לשלוט בה בעתיד. וכפי שכאמור, ציין בית המשפט העליון בפסק הדין בערעור, כי במסגרת ההסדר שיאפשר את השבת מושכות העמותה לידיה יש להבטיח "כי מחד לא ימשיכו להיות מעורבים בעמותה גורמים אשר נושאים באחריות, ולוּ עקיפה, למצבה הנוכחי ומנגד לא יוטל דופי בחברים שאין לייחס להם אחריות למצב". 41. על כך יש להוסיף, כי עיון בדו"ח החוקר מטעם הרשם מלמד כי בבדיקתו מצא החוקר שקיימים בעמותה סכסוכים פנימיים בין בעלי תפקידים וחברי עמותה נוכחיים ובעבר אשר מפריעים ואף משתקים את פעילותה, וכי קיומם של שני פלגים "מחנה אליפנט" ו"מחנה וייס" מקשה על פעילותה היום-יומית. וגם מטעם זה די ברור כי יש צורך להרחיב את שורות חברי העמותה בחברים שרק טובת העמותה נגד עיניהם על מנת שניתן יהיה להתגבר על מצב דברים זה. 42. אכן לוּ חברי העמותה כיום היו נמנים על מייסדי הישיבה היה מקום לשקול ביתר כובד ראש צירוף חברים חדשים אליהם, שכן אפשר והיה בכך כדי לפגוע באופייה המיוחד של העמותה כפי שסברו מייסדיה לשוות לה. ברם, במקרה זה, כל חברי העמותה (למעט הרב קמינצקי, כאמור) אינם נמנים על מייסדי העמותה ורובם המוחלט הצטרפו אליה שנים רבות לאחר ייסודה. בנסיבות אלו, אין בצירוף חברים חדשים כדי לפגוע במטרות לשמן הוקמה העמותה ולדרך בה פעלה במשך השנים אלא אך כדי לסייע בקידומן. בהמשך לכך, יש אפוא, להכריע בין צירופם של בוגרי העמותה כפי שטוענת עמותת הבוגרים (עמותת נזר מרדכי - בני ברק) לפי המתווה עליו מצביעים המפרק הזמני, הרשם והכנ"ר, לבין המתווה המוצע על ידי עמותת יעד מרדכי. 43. על מנת להכריע בשאלה זו על בית המשפט לקבוע מהי ההצעה שתשרת בצורה הטובה ביותר את המטרות לשמן נוסדה העמותה, ואת הציבור הנהנה ממפעלה. ככלל, יש להשיב עמותה למייסדיה, למי שהשקיע ממרצו ומזמנו בהקמתה כמו גם בתפעולה במשך השנים (בש"א (מחוזי ת"א) 11902/03 בעניין הרב נחמן צוקר). למי שתרם תרומה משמעותית לקידום מטרות העמותה במסגרתה והיה שותף לה בעבר, ולמי שקרוב ביותר למטרותיה. כל אלו עדיפים במידה ניכרת על פני גורמים שאינם קשורים לעמותה ולא היו קשורים אליה בעבר. במידה ולא ניתן למצוא ידיים ראויות לאחוז במושכות העמותה מאלו המנויים לעיל, יש למצוא את הגוף שיש בידו להפעיל את העמותה באופן הקרוב ביותר למטרותיה, בדומה להסדר הקבוע בסעיף 58 חוק העמותות באשר להעברת נכסי עמותה שנמחקה ולא היה בתקנונה הוראות למצב מעין זה. 44. בעניין זה תמים דעים אני עם המפרק הזמני כי הדרך הטובה ביותר להבטיח כי לא תהיה השתלטות על העמותה על ידי גורמים "עוינים" שאינם משווים את מטרות העמותה וטובתה דווקא נגד עיניהם או על ידי גורמים העלולים לדרדר את מצבה של העמותה בשנית, היא הדרך המוצעת על ידי המפרק הזמני ולפיה יש לצרף כחברים את בוגרי הישיבה שנענו לקריאתו וניאותו להקדיש מזמנם לסיוע וקידום העמותה במסגרתה קיבלו את חינוכם וביקשו להצטרף כחברים בה. לא יכולה להיות מחלוקת כי אנשים אלו קרובים יותר למטרות העמותה ואמונים יותר על החתירה למימוש מטרות אלו מאשר כל גוף אחר, וודאי מזה אשר יש לו אינטרסים כלכליים בניהול העמותה, וכי בדרך זו תישמר מתכונת הישיבה וייחודיותה. גם לא יכולה להיות מחלוקת כי בדרך זו, בשל ההיקף הגדול של החברים המצטרפים והעדר קשר ישיר בין רבים מהם, ניתן להבטיח כי לא ישתלט על העמותה גורם כלשהו המתכסה באצטלא אחרת ופועל דרך חברים מטעמו. אני גם שותף לעמדתם של המפרק הזמני, הרשם והכנ"ר כי לא ניתן להעביר את השליטה בעמותה לעמותה אחרת מבלי לקיים מכרז המזמין עמותות המעוניינות ליטול על עצמן את פעילות העמותה להציע את הצעותיהן. גם תמים דעים אני עם המפרק הזמני כי בוגרי הישיבה אשר עברו דרכה במהלך חייהם קרובים יותר לאופייה ולדרכה מאשר עמותה אחרת שהצד המשותף היחיד בינה לבין העמותה הוא היותן מפעילות מוסדות תורניים. מה גם שעמותת יעד מרדכי מצהירה על קיומו של אינטרס נוסף מלבד קידום פעילות העמותה והוא יכולתה לקיים על המקרקעין של העמותה את מוסדותיה שלה. על כל אלו יש לומר כי לאחר מכירת נכס המקרקעין של העמותה בגבעת המטוס אין שוב צורך בגוף שייטול על עצמו את פרעון חובות העמותה, וכי גם התנאי שהציבה עמותת יעד מרדכי לפיו כל חברי העמותה הרשומים כיום בפנקס החברים ייוותרו בתפקידם, מונע מקבלת הצעתה, לאור האמור בדבר הוצאה מהעמותה של חלק מהחברים בה. 45. סופו של יום אפוא, משהגיעה השעה להשבת ניהול העמותה לידיה, יש לפעול לכינוס אסיפה כללית חדשה אשר תמנה את מי מבין חברי העמותה הרשומים כיום בפנקס החברים אשר יביע את רצונו להמשיך להיות חבר העמותה בפני המפרק הזמני וכן את בוגרי הישיבה אשר הגישו בקשה למפרק הזמני להצטרף כחברים ובקשתם אושרה על ידו. עם זאת, הרבנים חיים וייס, נתן קמינצקי, יצחק ברטלר ושמואל רייך לא יוכלו עוד להיות חברים בעמותה. האסיפה הכללית שתתכנס תבחר את וועד העמותה החדש ושאר מוסדות העמותה ותצביע במידת הצורך על תקנון חדש לעמותה. המפרק הזמני יזמין את כל חברי העמותה, אלו שחברותם נותרה על כנה, ואלו החברים החדשים שאושרו על ידו, לאסיפה כללית אשר תתקיים במקום ובתאריך שייקבע עד ליום 21.08.11 (כ"א באב תשע"א). המפרק הזמני ישמש יושב ראש האסיפה עד לבחירת וועד חדש לעמותה על ידי האסיפה הכללית ובחירת יושב ראש מחליף לאסיפה. עם כינון הוועד החדש יפוג הפירוק הזמני ועמו תפקידו של המפרק הזמני. מאותה שעה ואילך המפרק הזמני ישמש מנהל מיוחד לצורך ההליכים הבאים בלבד: (א) המשך ייצוג העמותה בתביעה שנוהלה כנגד ה"ה חיים וייס, אפרים רייך ובן-ציון רייך (בש"א 5942/07). (ב) גמר טיפול במימוש המקרקעין בגבעת המטוס (בש"א 10268/09, 123). (ג) כינון אסיפת נושים וניסיון להגיע לכלל הסדר נושים עם נושי העמותה. כפועל יוצא מהחלטה זו המפרק הזמני יחדול מכל פעילות אחרת שלא פורטה לעיל, כולל גם בירור תביעות נגד חברי העמותה או בירור גורל פולסיות הביטוח שהוצאו על שם העמותה. הוועד החדש יחליט בעניינים אלו, אם יראה לנכון לעשות כן. פירוק חברהפירוק עמותהעמותות