קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול רישיון רופא שיניים: ערעור על-פי סעיף 51 לפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט - 1979 (להלן - הפקודה) על החלטת כב' השופט ורדי זילר, נשיא (בדימוס) של בית המשפט המחוזי בירושלים (אשר אליו הואצלו סמכויות שר הבריאות בענייני משמעת לפי הפקודה) מיום 28.6.11, לפיה נמצא כי המערער פעל בניגוד לסעיפים 45(1), (3) ו- (7) לפקודה; קרי, התנהגות בלתי הולמת, הפרה מתמדת של הוראות הפקודה, והפרת הוראה מהוראות חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996; והוטל עליו עונש של ביטול רישיון לעסוק ברפואת שיניים. תחילתם של ההליכים בקובלנה שהגיש המשנה למנכ"ל משרד הבריאות נגד המערער, בקשר לשתי פרשיות: האחת, על כך שלא העביר כרטיס טיפולים לשניים ממטופליו (להלן - המתלוננים) למרות פניות חוזרות ונשנות; השניה, על כך שלא הגיב לתלונה על טיפול שהעניק למטופלת אחרת (להלן - המתלוננת) אשר כלל בניית גשר של 12 יחידות בלסת עליונה ותותבת נשלפת בת 8 יחידות בלסת תחתונה. הפרשיה הראשונה: בין השנים 2004 - 2005 העניק המערער טיפול שיניים למתלוננים. לאחר סיום הטיפול פנו המתלוננים מספר פעמים אל המערער, על מנת לקבל את כרטיס הטיפולים שלהם. למרות פניות חוזרות ונשנות, לא העביר להם המערער את כרטיס הטיפולים. או אז הגישו המתלוננים תלונה נגד המערער למשרד הבריאות. לאחר הגשת התלונה, פנתה ד"ר עמליה מוטשניק מן האגף להבטחת איכות במשרד הבריאות במכתב למערער, וביקשה ממנו להעביר את החומר המבוקש אל המתלוננים. המערער לא הגיב לפנייתה של ד"ר מוטשניק וגם לא העביר את החומר כפי שנתבקש. ד"ר מוטשניק שבה ופנתה למערער במכתב בבקשה לקבל את תגובתו לתלונה. המערער הוזהר כי העדר מענה מצִדו הוא עבירה. גם על מכתב זה לא השיב המערער. עוד פעם ופעמיים, פנתה ד"ר מוטשניק אל המערער, בסך הכל 4 פניות מאת האגף להבטחת איכות במשרד הבריאות, הוא גם הוזהר כי בהעדר מענה מצִדו יועבר העניין להמשך טיפול ליחידת הדין המשמעתי; המערער לא השיב לכל הפניות הללו. הפרשיה השניה: ד"ר מוטשניק שלחה אל המערער את מכתב התלונה וביקשה לקבל את התייחסותו לתלונה בצירוף כרטיס הטיפולים השלם של המתלוננת, העתק תכנית הטיפול וצילומי הרנטגן. פעם, פעמיים ושלוש פנתה ד"ר מוטשניק אל המערער, גם הבהירה לו כי בהעדר מענה מצִדו יועבר עניינו ליחידת הדין המשמעתי לשם פתיחה בהליך משמעתי. לבסוף, השיב המערער לד"ר מוטשניק, אך למכתבו לא צֵרף את כרטיס הטיפולים של המתלוננת, לא את תכנית הטיפולים ולא את צילומי הרנטגן. כיוון שכך, שבה ד"ר מוטשניק ופנתה אל המערער; הוא לא השיב, גם לא בעקבות מכתב תזכורת נוסף. המערער לא התייצב לדיון הראשון לפני ועדת המשמעת, חרף העובדה שכתב הקובלנה הומצא לו והוא הוזמן כדין. בגמר הדיון, נשלחו אל המערער הפרוטוקול והראיות שהוגשו, בדואר רשום, וכמו כן, פורסמה הודעה בעיתון על מועד הדיון הבא. המערער לא התייצב גם לדיון השני בעניינו. לאחר שהוגש לוועדת המשמעת אישור המסירה וצילום פרסום הודעה בעיתון על מועד הדיון, החליטה הוועדה ביום 8.4.11 להרשיע את המערער בשלושת סעיפי האישום שבקובלנה. הוועדה המליצה לפני שר הבריאות לבטל את רישיונו של המערער לעסוק ברפואת שיניים. בהמלצתה כתבה ועדת המשמעת על המערער, כי - "באופן סיסטמטי התעלם מפניות המטופלים ומפניות משרד הבריאות... לא השיב לפניית משרד הבריאות באמצעות ד"ר מוטשניק לקבלת תשובות והבהרות לתלונות מטופלים שהופנו אליו ולא נענו... הוועדה סבורה שהתנהגותו... מהווה זלזול ברשויות המדינה, פוגעת בשלום הציבור, הינה חמורה ובלתי ראויה בעליל. התנהגותו של הנקבל... מהווה התנהגות שאינה הולמת רופא שיניים, מה גם שהנקבל התמיד בהתנהגותו זו לאורך שנים. אין ספק כי בהתנהגותו זו הפר הנקבל ברגל גסה, את חוק זכויות החולה... נחה דעתנו כי נעשו כל ההליכים הנדרשים ומוצו כל הדרכים ומעבר לכך, לתת לנקבל הזדמנות להשמיע דברו... לאור התנהגותו החמורה והמזלזלת של הנקבל ברשויות המדינה, בציבור המטופלים, התנהגות שנמשכה לאורך שנים, אנו סבורים כי מי שמתנהג כך אינו ראוי להחזיק ברישיון לעסוק ברפואת שיניים. לפיכך אנו ממליצים בפני כבוד השר לבטל את רישיונו של הנקבל לצמיתות ...". בטרם הגשת המלצתה של ועדת המשמעת פנה בא-כוח המערער בבקשה לבטל את הדיונים שהתקיימו בהעדרו, ולקביעת דיון חדש. לדבריו: "לנקבל אין הסבר המניח את הדעת לגבי היעדרותו מהדיונים שלעיל, יחד עם זאת, פסילת רשיונו לצמיתות הינו עונש בלתי סביר לאור העבירות המיוחסות לו... הנקבל מוכן לשאת בתוצאות היעדרותו מדיוני הועדה, אך יש לו טענות הגנה טובות לעניין העבירות המיוחסות לו וראוי שתשמענה בפני הועדה בטרם ינקטו נגדו אמצעי משמעת כה דראסטיים...". ועדת המשמעת דחתה את הבקשה בציינהּ כי המערער הוזמן לדיונים כדין, וכי לדבריו אין לו הסבר מניח את הדעת לגבי העדרותו מן הדיונים. בהחלטה מיום 28.6.11 אישר כבוד השופט ו' זילר, נשיא (בדימוס) של בית המשפט המחוזי בירושלים (אשר אליו הואצלו סמכויות שר הבריאות בענייני משמעת לפי הפקודה), את המלצת ועדת המשמעת והורה על ביטול רשיונו של המערער. בהחלטתו ציין בין היתר כי "מסתבר שלאדישות הגסה והדוחה של הנקבל יש גבול, והגבול הוא החשש מפני תוצאותיה. משנוכח הנקבל שהרעה פוקדת אותו הוא פנה באמצעות בא כוחו לועדה. בפניה זו הוא הודה שאין לו הסבר המניח את הדעת על העדרותו מן הדיונים... אפילו בשלב זה לא פירט הנקבל מהן הטענות המזכות אותו להתעלל ברשויות הבריאות ובמטופליו לאורך שנים, באי מסירת מידע ובאי מתן תשובה לאף אחת מהפניות אליו... דיוני ועדת המשמעת אינם תכנית כבקשתך, רוצה הנקבל מאזין ומשתתף בהן, רוצה להתעלם מהם ומבקש להכתיב את ביטולם, מבלי להתחשב בזמן, בהוצאה, בטרדה ובעיות הסדר התקין... בהחלטתי במקרה דומה שניתנה בעבר כתבתי בין השאר ש'עסקינן ברופאה שכמוה כנושאת שלט ועליו כתוב: אני מטפלת בחולים ובתור שכזאת אצור בקרבי כל המידע הדרוש כדי לקבוע אם גרמתי לנזק. חרף זאת ידעו כל באי שער עולם שלא אחשוף דבר, לא אמסור דבר, ולא אענה לשאלה שתופנה אליי, גם אם יש בה צורך לשם תיקון המעוות. נושאת שלט כזה היא כפי שכבר אמרתי פגע רע, ואסור לאפשר לה להמשיך ולטפל בבני אדם'. מה שהיה שם הוא שיהיה פה". כבוד הנשיא (בדימוס) ו' זילר, ציין עוד כי אם בעתיד תהיינה נסיבות שמהן ילמדו המופקדים על הענקת רישיונות כי אין עוד סיכון בפעילות הרפואית של המערער, ואם יגיעו למסקנה כי הוא כשיר בכל המובנים, וההיבט הציבורי מאפשר זאת, "לא תהיה מניעה לשקול הענקת רישיון מחדש בתנאים ובמגבלות בהן מעניקים רישיונות חדשים". המערער טוען נגד ביטול רישיונו, כי זו פגיעה אנושה במעמדו המקצועי והכלכלי; הרסנית. לדבריו, החלטה שניתנה במעמד צד אחד מבלי שהצד השני נשמע "הינה פגיעה מהותית בזכות היסוד להליך הוגן... החלטת המשיב הנסמכת על המלצת ועדת המשמעת לוקה בחוסר סבירות קיצוני, פוגעת אנושות בחופש העיסוק שלו וכל זאת ללא כל סיבה אמיתית... אין ספק שהוא ראוי לעונש על הזלזול שהפגין כלפי ועדת המשמעת, אולם ביטול על אתר של רישיונו כרופא שיניים הינו עונש החורג מכל פרופורציה". לטענת המערער, לא יוחסה לו כל תלונה הנוגעת לרשלנות מקצועית או להתנהגות בלתי הולמת כלפי מטופל. לפיכך העונש חורג באופן קיצוני מן הסביר. לדברי המערער, "השלים את חוק לימודיו בחו"ל. מסכת הקשיים בפניה ניצב עד שזכה לקבל רישיון ישראלי היתה גדולה ורבה. המשיב בהינף קולמוס ביטל את רשיונו והפך אותו בן לילה מבעל מקצוע מכובד, המתפרנס בכבוד מעיסוקו, לחסר מקצוע ופרנסה... האפשרות אותה מעניק המשיב למערער לפנות בבקשה לקבלת רשיון חדש הינה לעג לרש... אחת מדרישות הפקודה לקבלת רשיון היא היות המבקש אדם הגון. אחרי הדברים החמורים שנאמרו על המערער הן בדוח הועדה והן בהחלטת המשיב מבטיחים שיחלפו עוד שנים רבות בטרם יוכר הוא כאדם הגון הזכאי לבוא בקהל רופאי השיניים". לדידו של המערער מדובר בעונש קיצוני ובלתי סביר העומד בניגוד לזכויות היסוד שלו להליך הוגן ולחופש העיסוק. הוא מבקש לבטלוֹ ולהורות לוועדת המשמעת לקיים דיון מחודש בעניינו. מנגד טוען ב"כ משרד הבריאות כי יש להותיר את העונש על כנו. לדבריו, המערער איננו מבין עדיין את חומרת מעשיו. את מחדליו כלפי משרד הבריאות וכלפי מטופליו טרם הסיר. הסבר להתנהגותו עדיין לא נתן, והוא ממשיך לרמוס ברגל גסה את רשויות המדינה. ב"כ משרד הבריאות מבהיר כי העונש לא הוטל על המערער בשל הזלזול שהפגין כלפי ועדת המשמעת, אלא בשל הזלזול במטופלים ובמשרד הבריאות. הענישה נועדה להרתיע רופאי שיניים ולהגן על ציבור המטופלים. ככלל, טוען ב"כ משרד הבריאות, נוטים בתי המשפט שלא להתערב בהחלטות של הגורמים המקצועיים המוסמכים באשר לעונשים משמעתיים, אלא רק באותם מצבים נדירים שבהם ארע משגה מהותי בהחלטת הגורם המוסמך. בעניין דנן אין הצדקה להתערב בהחלטה. אין מדובר במעידה חד-פעמית אלא בדפוס עברייני קבוע אצל המערער. לטענת ב"כ משרד הבריאות, אין למערער להלין אלא רק על עצמו, משום שהתנהגותו אכן אינה הולמת רופא שיניים. בדין בּוּטל רישיונו לעסוק ברפואת שיניים. 10. לטעמי צודק כבוד הנשיא (בדימוס) ו' זילר במרבית דבריו. ראוי המערער לביקורת שהוטחה בו. מעשיו ומחדליו מגונים. אוי לו לרופא שיניים שזוהי דרך הילוכו; אוי לו ואוי לקהל מטופליו. עליו לבוא על עונשו, כגמול הולם על התנהגותו; על מנת לבטא את הסלידה מדרכו; למען יראו וייראו, הוא ורופאי שיניים פוטנציאליים אחרים שכמותו. 11. בעניין אחד אינני תמים-דעים עם כבוד הנשיא (בדימוס) ו' זילר: ב'שורה התחתונה'. ביטול רישיון לעסוק ברפואת שיניים שמוּר למצבים החמורים ביותר. עם כל חומרת מחדליו של המערער, הם אינם נמנים על החמורים ביותר. אין טענה על מטופל של המערער שמת בעקבות טיפול רשלני, למשל, ולא על מטופלת שהורדמה ונאנסה. הטענות הן "רק" אלוּ שפורטו לעיל; לא פחות, אך גם לא יותר. העונש הראוי בנסיבות העניין איננו ביטול הרישיון, אלא התלייתו לתקופה מסויימת. 12. כארבעה חודשים חלפו בשעתו מאז שהמערער התעשת קמעא ופנה בבקשה לקיים דיון מחוּדש על מנת שוועדת המשמעת תשמע את טענות ההגנה שלו לעניין העבירות שיוחסו לו, ועד למתן החלטת כבוד הנשיא (בדימוס) ו' זילר. דומה כי מוטב היה לוועדת המשמעת לפתוח לו שער אז, בעת נעילת שער, ולשמוע מה בפיו. משלא נעשה הדבר אז, יֵעשה עתה. 13. החלטתי אפוא לקבל את הערעור, לבטל את החלטת כבוד הנשיא (בדימוס) ו' זילר על ביטול רישיונו של המערער, להורות לוועדת המשמעת לקיים דיון מחודש בעניינו, ולחייב את המערער להתייצב לכל דיון ככל שיידרש. 14. חרף קבלת הערעור, ישא המערער בהוצאות המשיב בשל אופן התנהלותו. קופת הציבור לא צריכה לשאת בשגיונותיו. המערער ישלם למשרד הבריאות הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪. רפואהרישיון רופאשיניים