סעיף 1(א) בחוק השליחות, התשכ"ה-1965 קובע: "שליחות היא יפוי כוחו של שלוח לעשות בשמו או במקומו של שולח פעולה משפטית כלפי צד שלישי". סעיף 2 בחוק השליחות קובע כי "שלוחו של אדם כמותו, ופעולת השלוח, לרבות ידיעתו וכוונתו, מחייבת ומזכה, לפי העניין, את השולח". השליחות מוקנית על ידי השולח לשלוח ומקורה תמיד בהתנהגות השולח. התנהגות זו יכולה להתבטא בהרשאה, בכתב או בעל-פה, מאת השולח לשלוח, או בהודעה עליה מאת השולח לצד השלישי, או על ידי התנהגות השולח כלפי אחד מהם (סעיף 3 (א) לחוק השליחות). לפי סעיף 9 (ב) בחוק השליחות, רשאי שולח לבטל פעולה שנעשתה בהפרת התחייבויות השלוח. סעיף 9 (ב) בחוק השליחות קובע כך: פעולה שהשלוח עשה כלפי צד שלישי עקב הפרת חובה כאמור וההפרה היתה על דעת הצד השלישי, זכאי השולח, נוסף על התרופות האמורות בסעיף-קטן (א), לבטל את הפעולה וכן לתבוע גם מן הצד השלישי את הפיצויים המגיעים לו מן השלוח. שליחות