עיקרה של השאלה העומדת לדיון: אלו מגבלות דיוניות חלות על בירור תביעת חוב כנגד חברה בהסדר נושים, שהועברה על ידי בית המשפט, שדן בערעור על החלטת הנאמן בתביעת החוב, לבירור בפסים של תביעה רגילה. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בירור תביעת חוב בתביעה רגילה: 1. המבקשת [להלן: "רסידו"] הינה חלק מקבוצת מילומור בע"מ - חברה העוסקת בעיקר בתחום הנדל"ן. המשיבה [להלן:"אשדר"] הינה חלק מקבוצת אשטרום שעיסוקה בבנייה. ב- 2.4.08 נחתם הסכם בין אשדר לבין רסידו להשלמת פרויקט בנייה של שני בנייני מגורים בעיר כפר סבא [להלן: "הפרויקט"]. השלמת הפרויקט נדרשה לאחר שחברה קבלנית קודמת שנשכרה לביצוע הפרויקט נקלעה להליכי פירוק. ב- 4/08 החלה רסידו בעבודה באתר הפרויקט, ונעזרה גם בקבלני משנה. 2. ב- 28.9.08, הוגשה בקשה להקפאת הליכים מטעם חברת מילומור וחברות הבת. בבקשה להקפאת הליכים נטען שהחברה אינה מצויה עדיין בחדלות פירעון, אולם היא הולכת וקרבה לקשיי תזרים העלולים להביא אותה לכך, וזאת חרף העובדה שבעל השליטה בקבוצה הזרים לחברות בשנה האחרונה כ-60 מיליון ₪ [ראו החלטה מ- 6.10.08 בתיק פש"ר 2548/08]. 3. ב- 29.9.08, כ- 5 חודשים לאחר תחילת העבודות בפרויקט, הודיעה אשדר על ביטול ההסכם עם רסידו, והפסיקה את פעילותה של רסידו באתר הבנייה של הפרויקט. ההודעה על הפסקת העבודה ניתנה יום לאחר שהוגשה לבית המשפט בקשה להקפאת הליכים מטעם קבוצת מילומור. במכתב ביטול ההסכם ששלחה אשדר לרסידו ב- 29.9.08 - לא נטען שהבקשה להקפאת הליכים היא העילה לביטול ההסכם. בהודעה נטען שרסידו הפרה הפרה יסודית את ההסכם, בכך שלמרות ההבטחות הרבות לא עמדה בלו"ז ביצוע העבודות, כמות העובדים באתר לא גדלה, היה קיים מחסור חמור באספקת חומרים, ונוצרו בעיות רבות עם קבלני המשנה שלא קיבלו את שכרם מרסידו עבור עבודות שביצעו, חרף העובדה שאשדר שילמה את התמורה עבורם. ב- 12.10.08 השיבה רסידו על מכתב הביטול, והודיעה שתהא מוכנה לסלק את ידה מהפרויקט בכפוף לעריכת התחשבנות לעניין הכספים המגיעים לה עפ"י ההסכם. עבודת רסידו בפרויקט אשדר הופסקה, ופרויקט הבניה הושלם ע"י אשדר. 4. ב- 6.10.08 הורה בית המשפט המחוזי בת"א בעניין רסידו על הקפאת הליכים ועל מינוי רו"ח ברדיצ'ב כנאמן [להלן: "הנאמן"]. לנאמן ניתנו הוראות לעניין תוכנית ההבראה והסדר הנושים. בדיון שהתקיים בתביעה הביאו ב"כ הצדדים לידיעת בית המשפט, שאושר הסדר נושים, ובמסגרת הסדר הנושים אמורה רסידו לשלם את החובות בחלוף כ-4 שנים. 5. ב- 24.11.08 הגישה אשדר תביעת חוב לנאמן ע"ס 4,060,508 ₪ בגין הפרת ההסכם מ- 2.4.08 ע"י רסידו. עיקר הטענה בתביעת החוב, שרסידו הפרה את ההסכם הפרה יסודית, בכך שלא עמדה בלוח הזמנים שנקבע להשלמת הפרויקט, לא עמדה בהתחייבויותיה לשלם את שכרם של קבלני המשנה להם מסרה עבודות מסוימות לביצוע, קבלני המשנה סירבו להשלים את עבודותיהם והדבר שיבש באופן חמור את ביצוע הפרויקט [ראו סעיף 2.2 למכתב הנלווה שצורף לתביעת החוב]. אשדר עתרה בתביעת החוב להפעיל את הוראת סעיף 54.5 להסכם לעניין סעד הפיצויים ואופן תחשיבו. 6. ב- 20.1.09 דחה הנאמן את תביעת החוב של אשדר וקבע: א. מועד סיום העבודות בפרויקט נקבע ל- 6.10.09. עד למועד סילוק ידה של רסידו מהפרויקט בספט' 2008 - בוצעו על ידה באתר הפרויקט עבודות בהיקף של 9 מיליון ₪ - כ- 50% מההיקף הכספי של ההסכם. רסידו לא פיגרה בלוח הזמנים. אשדר הפסיקה את פעילות רסידו בפרויקט בעת שחובה לרסידו עמד ע"ס נטען של כ- 3.9 מיליון ₪ בגין עבודות שביצעה רסידו עד כה. ב. לא הוכח שרסידו לא שילמה לקבלני משנה ולספקים בפרויקט, שביצעו עבורה חלק מהעבודות בפרויקט. אשדר מושתקת מלטעון טענות בדבר אי תשלום לקבלני משנה לאור העובדה שעיכבה תשלומים המגיעים לרסידו. ג. סילוק ידה של רסידו מהפרויקט, כפי שנעשה על ידי אשדר, מהווה הפרה של ההסכם ע"י אשדר, וזאת אינה יכולה לדרוש פיצוי או להעלות טענות כנגד רסידו. 7. ב- 4.2.09 הגישה אשדר ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת הנאמן בתביעת החוב. ב- 3.1.10 הורה בית המשפט המחוזי [כב' השופטת ורדה אלשיך] בערעור על החלטת הנאמן: "נוכח ריבוי הטיעונים העובדתיים ולאור עמדת הכונס הרשמי, דומה כי אין מנוס להיעתר לסעד החלופי כאמור בתגובת הכונס הרשמי". הכונס הרשמי בתגובתו, שאומצה על ידי בית המשפט המחוזי, הדגיש: "הכנ"ר סבור, כי בשל היות המחלוקות הרבות נושאות מרכיבים עובדתיים למכביר אשר יצריכו שמיעת עדים מטעם הצדדים, לרבות חוות דעת מומחים, הבאת ראיות רבות [חוזים, תוכניות, תכתובות, חשבונות וכיוצ"ב], וכן שאר מאפיינים המחייבים אף הליכים מקדמיים אזרחיים, כי המחלוקות הרבות אינן מתאימות לידון על דרך של מתן הוראות בערעור על החלטת נאמן, וכי יש להפנות את הצדדים לבירור עובדתי בבית משפט מוסמך". ב- 31.3.11, בבקשה להבהרה, שהוגשה בהסכמת הצדדים, הורה בית המשפט המחוזי [כב' השופטת ורדה אלשיך]: "עניין לנו בערעור על החלטת בעל תפקיד בתביעת חוב אשר הועבר על ידי עקב ריבוי מחלוקות עובדתיות לפסים של תביעה בערכאה אזרחית. פירושם של דברים כי מדובר בהליך שהוא חלופה להליך ערעור על תביעת חוב, ועל כן באורח עקרוני אין מקום להרחבה גורפת של החזית ולעריכת מקצה שיפורים של טענות שלא בא זכרן במסגרת תביעת החוב, זאת אלא אם ניתן אישור מבית המשפט הדן בתובענה". 8. ב- 10.8.10 הגישה אשדר את התביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, עפ"י החלטת בית המשפט שדן בערעור על החלטת הנאמן בתביעת החוב. נטען שבתביעה שהוגשה לבית המשפט חרגה אשדר ממתווה תביעת החוב שהוגשה בפני הנאמן במספר מישורים: ראשית, תביעת החוב עמדה ע"ס 4,060,508 ₪ נכון ל- 24.11.08, ואילו התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי הועמדה ע"ס 5,000,000 ₪. שנית, הוספה עילה לכתב התביעה שהוגש לבית המשפט המחוזי, ונטען בסעיף 23 לתביעה, שאשדר הייתה זכאית לבטל את ההסכם עם רסידו עקב הגשת הבקשה ע"י קבוצת מילומור להקפאת הליכים. טענה זו לא נטענה בהוכחת החוב שהוגשה, ואשדר אף הדגישה בסעיפים 6 ו-8 להודעת הערעור על החלטת הנאמן: "החברה הפרה את התחייבויותיה בהסכם... ובלי קשר להליך הנדון [הבקשה להקפאת הליכים - י.ג.] ביום 29.9.08 הודיעה... לחברה [לרסידו- י.ג.] על סילוק ידה... מאתר הפרויקט... בדיעבד נודע למערערת [אשדר- י.ג.] כי החברה הגישה בקשה להקפאת הליכים בתיק הנדון". שלישית, צורפו לתביעה תחשיבי נזק חדשים שלא היו בפני הנאמן. כן צורפו ראיות ומסמכים שלא הוגשו לנאמן שדן בתביעת החוב. רביעית, בסעיף 25 לתביעה נטען שנשלחו התראות רבות בגין ההפרות שהתרחשו קודם ביטול ההסכם. אשדר טענה שבפני הנאמן לא נטען שנשלחו מכתבי התראה בטרם מתן הודעת הביטול. עניין זה רלוונטי לעניין השאלה האם הביטול היה כדין, שהרי הפרה לא יסודית עלולה להפוך להפרה יסודית לאחר משלוח מכתבי התראה, ואזי קמה זכות הביטול. 9. רסידו הגישה בעניין בקשה לסילוק על הסף ולמחיקת טענות ומסמכים, ועיקר טענתה שלא ניתן בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט לערוך מקצה שיפורים: להגדיל את סכום התביעה, ולטעון טענות ולצרף מסמכים שלא היו בפני הנאמן במסגרת תביעת החוב שהוגשה. רסידו לא הסתפקה בכך, והגישה בקשה נוספת לסילוק על הסף וטענה שאין צורך לשמוע הוכחות בתביעה שהוגשה. עוד הוסיפה רסידו, שניתן לקבוע שתביעת החוב נעדרת עילה ויש להורות על סילוק על הסף של התביעה, וזאת חרף העובדה שבית המשפט המחוזי בערעור על החלטת הנאמן קבע בהחלטתו כי נוכח ריבוי הטיעונים העובדתיים תביעת החוב תתברר בפסים של תביעה רגילה [ראו בעניין גם תגובת הכונס הרשמי שהובאה בסעיף 7 להחלטה]. כן הגישה רסידו בקשה למחוק כתבי תגובה בבקשות הביניים הנ"ל שהוגשו מהטעם שהן כוללות טענות עובדתיות שאינן מאומתות בתצהיר, ולאור טענתה שבחלק מכתבי התגובה הועלו טענות פוגעניות כלפי הנאמן. 10. עיקרה של השאלה העומדת לדיון: אלו מגבלות דיוניות חלות על בירור תביעת חוב כנגד חברה בהסדר נושים, שהועברה על ידי בית המשפט, שדן בערעור על החלטת הנאמן בתביעת החוב, לבירור בפסים של תביעה רגילה. 11. בע"א 505/62 שותפות אחים מאיר נ' מפרק חב' אשראי לעם בע"מ פד"י י"ז 833, 839 פסק כב' השופט זוסמן: "הוכחת חוב שהובאה בפני המפרק מפקיעה את עילת התביעה... זכותו של נושה אשר נפגע על ידי סירוב המפרק להכיר בתביעתו מובטחת על ידי זכות ערעור לבית המשפט". משהוגשה תביעת חוב לנאמן חלה הפקעה מוחלטת של יכולת הפעולה העצמאית של הנושה. התשלום לנושים מבוצע ע"י נאמן שמונה ע"י בית המשפט, המחויב בהקפדה על עיקרון השוויון בין הנושים בכפוף לסולם הקדימה הקבוע בדין. בדונו בתביעת חוב ממלא הנאמן בהסדר נושים תפקיד מעין שיפוטי. ריכוז כלל תביעות החוב בידי הנאמן נועד לקיים מנגנון מרוכז, יעיל, מהיר ושוויוני לחלוקת נכסי החייב בין הנושים על פי הכללים שנקבעו בדין. ראו: ע"א 8765/07 פז נ' עו"ד שושני תקדין עליון 2010(4), 3075. הקפדה על עיקרון השוויון בין הנושים משמעה שנושים מאותה דרגת קדימות יזכו להיפרע ממסת הרכוש של החברה, שהיקפה מוגבל, בשיעור שווה ביחס לחובם. סטייה מעיקרון השוויון פוגע בקניינם של הנושים. בית המשפט בערעור על החלטת נאמן רשאי להורות על העברת הדיון בתביעת החוב לפסים של תביעה רגילה . ראו: רע"א 3131/00 עו"ד גד שילר נ' מנס, פד"י נ"ה(4) 157, 160. משהועבר בירור תביעת החוב לפסים של תביעה רגילה - מפעיל בית המשפט את הכלים הדיוניים העומדים לרשותו לרבות שמיעת עדויות, ואינו מכריע רק על סמך כתבי הטענות והמסמכים שהוגשו בפניו. יחד עם זאת לא ניתן להתעלם משני היבטים נוספים: ראשית, בית המשפט של חברות לא נתבקש להתיר הגשת תביעה כנגד החברה שבהקפאת הליכים, ולא התיר הגשת תביעה עצמאית של הנושה. בית המשפט העביר את בירור תביעת החוב שהוגשה לנאמן לפסים של תביעה רגילה. שנית, בית המשפט, שדן בערעור על החלטת הנאמן והעביר את תביעת החוב לפסים רגילים, הנחה בהחלטתו מ- 31.3.11: "מדובר בהליך שהוא חלופה להליך ערעור על תביעת חוב... אין מקום להרחבה גורפת של החזית ולעריכת מקצה שיפורים של טענות שלא בא זכרן במסגרת תביעת החוב, זאת אלא אם ניתן אישור מבית המשפט הדן בתובענה". 12. באשר לטענות רסידו בדבר חריגה ממתווה תביעת החוב שהוגשה ע"י אשדר בפני הנאמן - במקצת מטיעוניה יש הצדקה ויש מקום להתערב. לא ניתן להגדיל את סכום התביעה מ- 4,060,508 ₪ ל- 5,000,000 ₪ רק מהטעם שתביעת החוב הועברה לבירור למתווה של תביעה רגילה. לא ניתן להוסיף עילת תביעה בתביעת החוב, ולטעון שהגשת הבקשה להקפאת הליכים מעמידה מכוח ההסכם עילת תביעה לביטול ההסכם. הטעמים לכך הם כדלקמן: ראשית, הטענה בדבר קיומה של עילה לביטול ההסכם מכוח הגשת הבקשה להקפאת הליכים - לא רק שלא נטענה בתביעת החוב שהוגשה לנאמן אלא שעפ"י מכתב הביטול, מכוחו הופסקה עבודת רסידו בפרויקט, לא הייתה העילה לביטול החוזה. במכתב הביטול פורטו עילות אחרות מכוחן ניתנה הודעת הביטול. שנית, הגדלת סכום התביעה או הוספת עילה חדשה עלולה ליתן יתרון לא הוגן לאשדר על פני נושים נוספים של רסידו שהגישו תביעות חוב במועד הקבוע בתקנות, ובמיוחד כאשר התביעה מוגשת בפסים רגילים לאחר שאושר הסדר נושים בעניין רסידו בפני בית המשפט. בהסדר נושים של חברה חלק ניכר משיקולי הנושים בקבלת ההסדר או דחייתו מבוסס על אחוז הדיבידנד שישולם לנושים. הגדלת סכום התביעה, בסטייה מהסכום שנתבע בתביעת החוב, והוספת עילה חדשה לתביעה עלולים לפגוע באינטרסים המוגנים של הנושים האחרים מכוח עיקרון השוויון. לעניין זה נציין שלנושים הייתה מוקנית זכות לעיין ולקבל דיווח על תביעות החוב של נושים אחרים בטרם אישור הסדר הנושים. ההסדרים בדין אינם מאפשרים הפליה בין נושים שהינם באותה דרגה בסולם דין הקדימה. יש לאפשר הצגת תחשיבי נזק חדשים ככל שהם לא חורגים מסכום התביעה שנתבע בתביעת החוב שהוגשה בפני הנאמן . אשדר טענה שלאחר ביטול ההסכם עם רסידו סיימה את בניית הפרויקט ובידה נתונים מדויקים הנדרשים לצורך ביצוע תחשיבי הנזק. זאת ועוד, בסעיף 54.5 להסכם נקבעה נוסחה לעניין אופן תחשיב הפיצויים, ולצורך ביצוע התחשיב עפ"י אותה נוסחה בהסכם יש צורך בהצגת תחשיבי נזק עדכניים. יש להתיר צירוף מסמכים וראיות גם אם הם לא היו בפני הנאמן - כל עוד הם מיועדים לצורך הוכחת העילה שנתבעה בתביעת החוב ושאושרה לבירור במסגרת התביעה, ובמיוחד כאשר התביעה הועברה לפסים של תביעה רגילה. עוד נציין שגם על פי תקנה 24 לתקנות החברות [בקשה לפשרה או להסדר] תשס"ב - 2002 , לצורך בדיקת תביעת חוב רשאי בעל תפקיד לקבל מהחברה ומכל נושא משרה כל מסמך הדרוש לו לצורך בדיקתו. השוו גם תקנה 76(ב) לתקנות פשיטת רגל התשמ"ה - 1985. בע"א 71/64 הנאמן על נכסי שותפות שאר נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד י"ח(3),350, 361 פסק כב' השופט כהן לעניין ערעור על החלטת נאמן בפשיטת רגל: "יש לבית המשפט בפשיטת רגל סמכות רחבה ביותר להכריע גם בשאלות שבעובדה ולגבות ראיות לצורך זה - בין אם הייתה אותה השאלה קודם לכן בדיון לפני הנאמן ובין אם לאו". לענייננו ניתן ללמוד מהלכה זו על דרך ההיקש, ויש חשיבות לכך באשר העברת בירור הוכחת החוב לפסים של תביעה רגילה נועדה כהגדרת בית המשפט המחוזי להיות "חלופה להליך ערעור על תביעת חוב". יש לאפשר הצגת מכתבי ההתראה והטיעון בעניין זה, שייתכן והופכים הפרה לא יסודית להפרה יסודית המצדיקה ביטול ההסכם. במכתב הביטול מ- 29.9.08 נטען מפורש על ידי אשדר, שלמרות הבטחות רבות של רסידו, הפרה רסידו את ההסכם. הנאמן קבע בסעיף 13(ה) להחלטה בתביעת החוב: "בניגוד לקבוע בסעיף 54 (2) להסכם לא נשלחה על ידי הנושה [אשדר - י.ג.] כל הודעה על הפרת ההסכם...". גם בעניין זה יש לשמוע ראיות ולהכריע. מכתבי ההתראה לא מתייחסים לעילות ביטול שונות מהעילות שפורטו במכתב הביטול מ- 29.9.08. משהועברה תביעת החוב לפסים של תביעה רגילה - יש לאפשר בירור סוגיית מכתבי ההתראה שנשלחו לרסידו לפני ביטול ההסכם. 13. הבקשה להורות על סילוק על הסף של התביעה בהעדר עילה - משוללת יסוד ודינה להידחות. א. בסעיף 2.2 במכתב ההסבר שצורף לתביעת החוב טענה אשדר: "רסידו לא עמדה בלוחות הזמנים שנקבעו להשלמת הפרויקט... רסידו לא עמדה בהתחייבויותיה לשלם את שכרם של קבלני המשנה להם מסרה לביצוע עבודות מסויימות... אלה סירבו להשלים את עבודותיהם ושיבשו באופן חמור את ביצוע הפרויקט כתוצאה מעיכובי השכר מצד רסידו". טענות עובדתיות אלו מצריכות שמיעת עדויות. גם הטענות בדבר תשלומים שלא שולמו על ידי אשדר לרסידו עובר למועד הפסקת העבודה בפרויקט - סכום נטען של כ- 3.9 מיליון ₪ - מצריכות שמיעת עדויות. הנאמן כאמור קבע בסעיף 13(ה) להחלטה בתביעת החוב: "בניגוד לקבוע בסעיף 54(2) להסכם לא נשלחה על ידי הנושה [אשדר - י.ג.] כל הודעה על הפרת ההסכם ובודאי שלא ניתן לחברה הזכות לתקן את ההפרה תוך 7 ימים מיום ההודעה כקבוע בהסכם". אשדר טוענת בסעיף 25 לתביעה שנשלחו לרסידו מכתבי התראה רבים בגין עיכוב ביצוע העבודות ואי התשלום לקבלני המשנה. גם בעניין זה יש לשמוע ראיות. ב. גם הכונס הרשמי בתגובתו בערעור על החלטת הנאמן, וגם בית המשפט בדונו בערעור על החלטת הנאמן - סברו שיש צורך לשמוע ראיות עקב ריבוי הטיעונים העובדתיים. בית המשפט בערעור לא סבר שניתן לדחות את הערעור על סמך הטיעונים בערעור בלבד, והעביר את תביעת החוב לבירור בפסים של תביעה רגילה. ג. גם לאור האמור בסעיף 12 להחלטה, בדבר הרשות להגיש את מכתבי ההתראה ולטעון בעניין זה, וכן להגיש תחשיבי נזק חדשים ככל שהם לא חורגים מסכום התביעה - אין עילה לדחייה על הסף של התביעה ויש לשמוע הוכחות כפי שסבר בית המשפט שדן בערעור על החלטת הנאמן בתביעת החוב. 14. לתוצאה האמורה לעיל ניתן להגיע גם ללא דיון בבקשה למחיקת חלק מהסעיפים בכתבי התשובה שהוגשו בבקשות הביניים ובטענות הפוגעניות שהועלו כנגד הנאמן. יחד עם זאת, היות וההכרעה היא לגופו של עניין - לא היה הצדק להעלות טענות פוגעניות כנגד הנאמן. 15. סוף דבר א. הבקשה לסילוק על הסף בהעדר עילה - נדחית, ויש לברר את תביעת החוב שהועברה, על פי החלטת בית המשפט שדן בערעור על החלטת הנאמן , ולשמוע ראיות בעניין. ב. היקף בירור העניין יעשה על פי המתווה שפורט בסעיף 12 להחלטה. כתב תביעת מתוקן יוגש עד ה- 1.8.11. כתב הגנה מתוקן יוגש עד 1.9.11. ג. לאור התוצאה בבקשות שהוגשו - הוצאות יפסקו בסיום ההליך. תביעת חובחוב