קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד אורנג: בפני בקשה לאישור התובענה כייצוגית. התובעת הגישה תביעה בטענה כי נפלה שגיאה בחשבונות לתשלום שהפיקה הנתבעת. לטענתה, הנתבעת מכפילה את זמן כל שיחה בתעריף התשלום הקבוע ,מעגלת סכום זה ולבסוף סוכמת את מכפלת כל שיחה בתעריף, לסכום אחד לתשלום. לגרסת התובעת על הנתבעת לסכום ראשית את כל זמני השיחות לכפול את התוצאה בתעריף הקבוע וכך היא הייתה נדרשת לפעולת העיגול פעם אחת בלבד. בעוד שבשיטה בה נוהגת הנתבעת היא נדרשת לפעולת העיגול כמספר השיחות שבוצעו. התובעת מציינת כי בדרך זו גורמת הנתבעת לחיובי יתר שכן כאשר הסכום מסתיים בספרה 5 ומעלה הוא מעוגל כלפי מעלה ועל כן מבין 9 הספרות,5 יעוגלו כלפי מעלה ורק ארבע כלפי מטה. 3. הנתבעת טוענת כי פעולתה זו הנה בהתאם להוראות סעיף 67.4 (ג) (1) (ב) לרישיון: "סכום לתשלום עבור שיחה יחידה יעוגל לסכום הקרוב המסתיים בשלוש ספרות אחרי הנקודה העשרונית של השקל...". לטענת הנתבעת הוראות ההסכם מחייבות אותה לנהוג בדרך בה היא פועלת(חישוב התשלום בגין כל שיחה נפרדת וביצוע עיגול) ועל כן אין כל עילת תביעה כנגדה. 4. התובעת משיבה כי הוראות הסעיף הם הינן לצורך תצוגה בחשבונית בלבד ולא לצרכי חיוב. ולשיטתה הוראות אחרות של הרישיון מלמדות כי שיטת החישוב היא מכפלה של סך זמן האוויר בתעריף ולא באמצעות סכימה של עלות כל שיחה ושיחה. התובעת מפנה להוראות סעיף 6 לנספח ה' 1 לרישיון, שקובע כך: " ...יובהר, כי באשר לאופן חישוב הסכום לחיוב, להבדיל מאופן הצגתו ב"פירוט השיחות" וב"פירוט החשבון" כפי שנקבע בהוראות, על בעל הרשיון לחשבו בהתאם לתעריף הקבוע בתקנות, וזאת ללא עיגול". עוד היא מפנה לאמור בסעיף (9) (ד) (4) ,וסעיף (9) (י) לנספח זה. לטענתה הוראות אלו מחייבות את המשיבה לבצע חישוב מדויק כך שתוצאת המכפלה-שהיא מדויקת צריכה להיות שווה לתוצאת הסכימה, כלומר הסכימה צריכה להיות מדויקת, נטולת עיגולים. התובעת טוענת שגם ללא ההבהרות הקיימות בנספח ה' 1 ,בהינתן פרשנות עצמאית לסעיפים 67.4(ג) לרשיון וסעיף 2.2.2 לתקן בלבד, ניתן יהיה להסיק שהם עוסקים בתצוגה בלבד ולא באופן החיוב. התובעת טוענת כי הנתבעת הפרה את הסכם ההתקשרות שחל בינה לבין לקוחותיה, ומכל מקום הוראות הרישיון גוברות על פני הוראות ההסכם עם הלקוחות(בסעיף 55.2 , 55.4 (ז) לרשיון) והנתבעת הפרה את תנאי הרישיון. עוד לטענתה התובעת מחויבת להשיב את הסכומים שגבתה שלא כדין מכוח הוראות פקודת הנזיקין הפרת חובה חקוקה-חוק התקשורת(בזק ושידורים),התשמ"ב-1982, ומכוח הוראות חוק עשיית עושר ולא במשפט. 5. התנאים לאישור תובענה כייצוגית קבועים בסעיפים 4 ו-8 לחוק תובענות ייצוגיות. סעיף 4(א) לחוק, קובע כי על התובע הייצוגי להיות בעל עילת תביעה אישית ואילו סעיף 8(א) לחוק מונה ארבעה תנאים מצטברים לאישורה של תובענה כייצוגית. בענין הדרישה שלתובע הייצוגי תהא עילת תביעה אישית, נאמר ע"י כב' השופט א. רובינשטיין בע"א 3955/04 עו"ד אריה רייזל נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח', ,: ”כאמור, כדי לפסוע אל תוך עולמן של התובענות הייצוגיות, תנאי בסיסי הוא קיומה של עילת תביעה אישית. בהעדרה של עילה כזו, דין התובענה להימחק או להידחות על הסף, וממילא לא ניתן לאשרה כתובענה ייצוגית. על התובע המבקש להיות תובע ייצוגי, לשכנע את בית המשפט - במישור הראייתי ולא רק במישור הטיעוני - במידת הסבירות הראויה, שקמה לו לכאורה עילת תביעה (ע"א 2967/95 מגן וקשת נ' טמפו, פ"ד נא(2) 312, 330-329, השופטת שטרסברג-כהן). הדברים מדברים בעדם: תביעה ייצוגית היא מנוף הטעון בסיס ארכימדי, שאם לא כן תלויה התביעה הייצוגית על בלימה.“ דהינו בשלב הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נדרשת התובעת לשכנע לפחות באופן לכאורי כי עומדת לה אפשרות סבירה להצלחה בעילות התביעה עליהן ביססה את התובענה. 6. הנתבעת טוענת כי אין לתובעת כל עילת תביעה שכן היא פועלת בדיוק באופן שנקבע ברישיון. הנתבעת מפנה בעניין זה להוראת סעיף 67.4 (ג) (1) (ב) לרישיון הקובעת כי: (א) מבלי לגרוע מיתר הוראות הרשיון הנוגעות לאופן עריכת החשבון למנוי ולאופן החיוב,בעל הרשיון יפעל בהתאם לתקן ישראלי 5262,שעייננו אמינות החיוב וגילוי נאות בחשבונות טלפון (להלן בסעיף זה:"התקן"). (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)- (1) לעניין הוראת סעיף 2.2.2 לתקן, תחול שיטת עיגול סכומים בהתאם לאלה: ....(ב) סכום לתשלום עבור שיחה יחידה יעוגל לסכום הקרוב המסתיים בשלוש ספרות אחרי הנקודה העשרונית של השקל, כאשר סכום המסתיים בחמש מאיות האגורה (ארבע ספרות אחרי הנקודה העשרונית) יעוגל כלפי מעלה." עוד מפנה הנתבעת להוראות סעיף 2.2.2 לתקן ישראלי 5262 אליו מפנה הרישיון הקובע כי "סכומים בחשבון יעוגלו בעיגול אריתמטי עד לספרה השניה אחרי הנקודה העשרונית. סכום של שיחה יחידה יעוגל בשיטת עיגול אריתמטי עד לספרה השלישית אחרי הנקודה העשרונית" התובעת משיבה כי לא ניתן להתעלם מהוראות סעיף 6 לנספח ה'1 לרישיון המבהירה כי שיטת העיגול הינה לצורכי תצוגה ולא לצורכי חיוב : "סכומים בחשבון יפורטו ויעוגלו בהתאם לקבוע בסעיף 2.2.2 לתקן הישראלי 5262-"אמינות החיוב וגילוי נאות בחשבונות טלפון" (בנספח זה "התקן") והוראות הרישיון הכללי לעניין זה. יובהר כי באשר לאופן חישוב הסכום לחיוב, להבדיל מאופן הצגתו בפירוט השיחות ובפירוט החשבון כפי שנקבע בהוראות על בעל הרישיון לחשבו בהתאם לתעריף הקבוע בתקנות,וזאת ללא העיגול." התובעת מסבירה כי לצורך תצוגה של תעריף דקת שיחה יש לאפשר לנתבעת להציג בחשבון את הסכום בעיגול אך בכדי לחשב את הסכום אותו על הנתבעת לגבות יש לחשב את התעריף ללא עיגול. הנתבעת משיבה לטענה זו כי הוראות הרישיון גוברות על האמור בנספח ועל כן אם קיימת סתירה בין הוראות הרישיון לבין הוראות הנספח- הוראות הרישיון גוברות. 7. איני סבורה כי קמה סתירה בין הוראות הנספח להוראות הרישיון וגם אם קמה סתירה הרי אין מקום לטעמי לקבוע בשלב זה של הדיון בצורה נחרצת כי הוראות הרישיון עדיפות. הוראת סעיף 67.4 (ג) (1) (ב) לרישיון מפנה לתקן ישראלי 5262 וגם הוראות סעיף 6 לנספח ה'1 לרישיון מפנה להוראות התקן הנ"ל איני רואה מניעה כי הנספח ישליך על פרשנות הוראת הרישיון ויבהיר את הטעון ברור. גם אם קיימת סתירה לא ניתן לקבוע בשלב זה באופן פסקני מבלי שהובאה בפני עמדת הרגולטור, כי הנספח נסוג בפני הוראות הרישיון במיוחד כאשר גם הנספח וגם הרישיון מפנים שניהם לאותה הוראת תקן. הנתבעת טוענת כי כל תיקון ברישיון יש לבצע באמצעות שינוי ברישיון ולא באמצעות הנספח אך גם קביעה זו הינה מוקדמת לשלב זה של הדיון בטרם נשמעה עמדת הרגולטור. 8. לא למותר לציין בעניין זה, כי בכל מקרה יש לברר את טענת התובעת לפיה הוראות סעיף 67.4 (ג) (1) (ב) לרישיון המפנה לסעיף 2.2.2 לתקן עוסקות בכללים לתצוגה בחשבון ולא לאופן החיוב ועל כן הוראת הרישיון אינה מאפשרת חיוב בגין כל שיחה בודדת בנפרד. התובעת מפנה בעניין זה לאמור בסעיף 2.2 לתקן המגדיר את הקווים המנחים לפרטי המידע שיופיעו בחשבון דהינו פרטי התצוגה לעומת סעיף 3 לתקן אשר עוסק באופן החיוב, וגם טענה זו מן הדין לברר. מטעם זה אין לקבל גם את הטענה בשלב זה כי הוראת הנספח ממילא נכנסה לתוקפה רק מסוף שנת 2009 ויהיה מקום לדון בה אם תדחה הטענה כי הוראת העיגול של שיחה יחידה אפשרית רק לצורכי תצוגה. 9. עוד טוענת הנתבעת כי הוראות הנספח עוסקות אך ורק בשאלה הכיצד יש לגלות את המידע לצרכן והן אינן אמורות לקבוע את דרך החיוב. קביעה זו אינה מתיישבת עם האמור בסעיף 6 הנ"ל המתייחס באופן מפורש לאופן חישוב הסכום לחיוב ועל כן טענה זו נדחית. 10. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי נספח ה' 1 חל על לקוחות פרטיים בלבד , לעומת לקוח עסקי אשר עליו לבקש בנפרד להחיל על עצמו את הוראות הנספח והתובעת לא ביקשה לקבל את חשבונותיה במתכונת של לקוח פרטי ועל כן הנספח כלל אינו חל עליה. בעניין זה משיבה התובעת כי השוני בין לקוחות פרטיים ללקוחות עסקיים נוגע רק לצורת החשבון ולא להוראות המהותיות הנוגעות לאופן חישוב החיובים ואין זה סביר כי הנתבעת תחזיק 2 מערכות חיוב האחת ללקוחות פרטיים והשנייה ללקוחות עסקיים, אלא עליה להחזיק מערכת חיוב אחת. בשלב זה של הדיון פרשנותה של התובעת עדיפה בעיני על פרשנות הנתבעת כאשר אם נכונה טענת התובעת כי העיגול המותר לכל שיחה בנפרד הוא לצורכי תצוגה בלבד ובכך עוסק סעיף 2.2.2 לתקן , אזי גם ניתן להבין את טיבה של ההוראה לפיה הדבר ישים בעיקר ללקוחות פרטיים ואילו עצם החיוב בגין השיחות יעשה בצורה שווה הן ללקוח העסקי והן ללקוח הפרטי. איני סבורה כי ההוראה אליה מפנה הנתבעת מביאה למסקנה כי אין לתובעת עילת תביעה כנגדה. 11. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי הרגולטור מאפשר לה לקבוע תעריף משתנה לאורך השיחה ועל כן ברור כי עליה לבצע תחשיב נפרד לכל שיחה. טענה זו יש לדחות משני טעמים, ראשית קיומה של קבוצה ספציפית אינו שולל את עילת התביעה של התובעת ולקוחות הדומים לה. שנית והעיקר, גם לאופן החישוב באשר לקבוצה זו ניתנה תשובה במסגרת סעיף 67.4 (ג) (3) לרישיון. 12. לאור האמור , שכנעה התובעת כי עומדת לה עילה אישית לכאורה כנגד הנתבעת הן בשל הפרת הוראות סעיף 55.2 לרישיון, 55.4 (ז) לרישיון הפרת חובה חקוקה ועילה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט. לטעמי הצביעה התובעת על תשתית עובדתית מספקת על מנת להצביע על קיומו של סיכוי סביר לכך שהשאלה שבמחלוקת תוכרע לטובת הקבוצה אותה היא מבקשת לייצג. סעיף 8 לחוק תובענות יצוגיות 13. התנאי הראשון שבסעיף 8(א)(1) לחוק דורש שהתובענה תעלה שאלות משותפות של עובדה ומשפט העשויות להיות מוכרעות לטובת הקבוצה- התובעת טוענת בבקשה כי , הנתבעת פעלה כפי שפעלה באשר לכלל לקוחותיה . מומחה מטעמה מר חווה , ביצע בדיקות בעשרות רבות של חשבונות של לקוחות הנתבעת,בכל החשבונות של הלקוחות התגלו טעויות בביצוע מכפלת כמות השניות לחיוב בתעריף לשניית שיחה, למעט בחשבונות שמשך זמן השיחה בהם היה פחות מ50 דקות לחודש. הנתבעת טוענת כי יש לבדוק את החשבוניות של כל חברי הקבוצה,בדיקה עובדתית שאינה משותפת לכלל חברי הקבוצה. לטעמי מתעוררת שאלה עובדתית ומשפטית מרכזית משותפת לתובעת ולכל לקוחותיה של הנתבעת. שונות בהיקף הנזק הנגרם לכל לקוח בפני עצמו, אינו נימוק לדחיית בקשת האישור. כאמור שאלת עיגול כל שיחה משותפת לכלל לקוחות הנתבעת ואם תוכח התביעה הרי שכל אחד מחברי הקבוצה יזכה לסעד המבוקש, כאשר חישוב הסכום להשבה יעשה ע"י חשבון פשוט, על יסוד בסיס הנתונים המצוי בחשבון עצמו. 14. התנאי השני , בסעיף 8(א)(2) לחוק דורש מהתובעת להוכיח כי התובענה הייצוגית הינה ההליך היעיל וההוגן לבירור המחלוקת. התובעת טוענת כי לאור סכום הנזק הנמוך שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה, הרי שאין כל כדאיות לכל אחד מחברי הקבוצה להגיש תביעה בנפרד, והתביעה מתאימה להתברר בהליך זה. הנתבעת טוענת כי פעלה ע"פ פרשנות פשוטה ונכונה של תנאי הרישיון ועל כן יש לפטור אותה מהחובה להשיב כספים וכל היותר לחייבה לשנות את אופן החישוב מכאן ולהבא. עוד לטענתה, בכדי למצוא אצל מי ממנויי הנתבעת נוצרה עילת התביעה הנטענת יש צורך בבדיקה פרטנית,בדיקת כל חשבונית בנפרד, בכדי לברר האם תוצאת עיגול הסכומים של השיחות היחידות גרמה לפער כלשהו בין הסכום בו חויב המנוי למכפלת התעריף במשך הזמן -בדיקה שכזו אינה מתאימה להליך ייצוגי. עוד לטענתה ניהול ההליך בגין נזק קטן כ"כ אינו יעיל. המדובר בפחות משקל אחד לאדם, אין טעם בניהול ההליך כאשר מדובר בנזק מזערי זה . ספק בעיני אם לסעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות תחולה על הנתבעת ובכל מקרה זו לא נהגה ע"פ הוראותיו ולא הודיעה כי תשנה את אופן החישוב. באשר לטענה בדבר הצורך בבדיקה פרטנית, והקושי הטמון בכך הרי שהתובעת מציעה כי אם אכן יוכח בהמשך קושי שכזה הרי שיהיה מקום לשקול מנגנון פיצוי אחר של חברי הקבוצה,בהתאם לדרכים הקבועות בסעיף 20 לחוק התובענות הייצוגיות. לטענת הנתבעת בדבר הנזק המזערי יש להשיב כי ככל שיוכח כי הגביה שגויה יהא עליה להשיב כל סכום שגבתה שלא כדין. 15. התנאים הנוספים קבועים בסעיפים 8(א) (3) ו-(4) לחוק- התובעת טוענת כי היא המתאימה ביותר לייצג את קבוצת הנפגעים מאחר ולטענתה,מנהל המבקשת,מר חווה הינו בעל השכלה וניסיון רלוונטיים ביותר,והוא השקיע שעות רבות בהכנת התביעה. הנתבעת טוענת, כי התובעת לא עומדת בתנאי תום הלב וייצוג הולם, מאחר והיא לא נהגה בתום לב,היא התעלמה מהחובה לפרט על אילו הוראות דין היא מסתמכת.היא הסתירה את העובדה שהנתבעת פועלת בדיוק בהתאם להוראות הדין ובחרה להסתיר את הוראות הרישיון המורות לנתבעת לפעול בדיוק באופן שבה היא פועלת. כמו כן הסתירה התובעת את העובדה כי הגישה כנגד הנתבעת 3 תביעות משפטיות. התובעת שיכנעה אותי כי היא תנהל את התביעה בצורה הולמת. לענין הטענה של חוסר תום לב הנטל להוכיח טענה זו מוטל על הנתבעת וזו לא עמדה בו; העובדה שהוראות הרישיון לא פורטו בכתב התביעה אינה מלמדת על חוסר תום לב שכן לא נסתרה טענת התובעת לפיה סברה בתחילה כי קיימת טעות בחישוב והיא לא ידעה כי הנתבעת טוענת שהיא נוהגת ע"פ הוראות הרישיון. העובדה שמתנהלות תביעות נוספות אף היא אינה מצביעה על חוסר תום לב שכן לא הוכחה זהות בין התביעה שבפני לבין התביעות הנוספות. 16. לאור האמור התובעת עמדה בתנאים שנקבעו בחוק לעניין אישור התביעה כייצוגית. הקבוצה התובעת תכלול את כל לקוחות הנתבעת בתקופה שבין 1/3/09 ועד למועד הגשת התביעה 1/6/10,ואשר כמפורט בבקשה זמן השיחות הכולל עלה על 50 דקות. השאלה המשותפת לקבוצה היא האם רשאית התובעת לכפול כל שיחה בודדת בתעריף ולעגל סכום זה. הסעד הנתבע הינו השבת הסכום שנגבה ביתר, ככל שיקבע כי שיטת החישוב שגויה, או הענקת פיצוי לחברי הקבוצה. 17. על ב"כ התובעת לפעול ע"פ הוראות סעיף 25 (א) לחוק תובענות יצוגיות. סלולר (תביעות)אורנג' (פרטנר)תביעה ייצוגית