קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט: בפני בקשה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט, בהתאם לתקנה 502 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן - תקנות סדר הדין האזרחי). מטבע הדברים, החלטה בבקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט ניתנת במעמד צד אחד, היא התובעת. כאשר בית המשפט נעתר לבקשה והנתבעת מבקשת את ביטול ההיתר, מתקיים דיון במעמד שני הצדדים ונטל ההוכחה מוטל על מגישת הבקשה המקורית, היא התובעת (ע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' CAE Electronics Ltd., פסקה 6, להלן - הלכת אשבורן). הצדדים התובעת היא חברה ישראלית העוסקת בייבוא, שיווק והפצה בישראל של מוצרים שונים וביניהם, פרקטים ושטיחים. הנתבעת היא חברה קנדית העוסקת בשיווק מוצרים לחיפוי רצפות, לרבות הפרקטים נשוא התובענה. דיון סמכות השיפוט של בית משפט בישראל קמה מכוחה של המצאת כתב בי-דין בתחומה של ישראל לידי הנתבע. בעל דין המבקש לפתוח בהליך נגד נתבע הנמצא מחוץ לתחום השיפוט, נדרש לבקש היתר להמצאת כתבי בי-דין לידי הנתבע (ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' Bodstray Company Ltd., פ"ד נ"ח(2) 465, 471, להלן - הלכת ראדא). בעל דין המבקש היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט נדרש לשכנע ולהראות, כי עניינו נכנס לאחת מעילות ההמצאה המנויות בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן - עילת ההמצאה). בנוסף, עליו להראות, שיש לו עילת תובענה לכאורה (להלן - עילת התובענה). זאת ועוד, גם אם יוכיח את קיומן של עילת תובענה ועילת המצאה, עדיין מסור שיקול דעת לבית המשפט לבחון, האם בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לדון בתובענה. יודגש, שהנטל להוכחת עילת התובענה ועילת ההמצאה וכן הנטל לשכנע את בית המשפט, שבית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לדון בתובענה - זאת כאשר מתבקש היתר המצאה מחוץ לתחום שיפוט וכתב התביעה לא הומצא לנתבע הזר בישראל - מוטל על התובע (הלכת ראדא, עמ' 472, הלכת אשבורן, פסקה 6). עילת התובענה המבחן לבדיקת עילת התובענה הוא, שכתב התביעה מעורר "שאלה רצינית שיש לדון בה". כאשר המטרה היא לוודא, שהתובענה אינה טרדנית ואינה תובענת סרק (הלכת אשבורן, פסקה 7). בעניינינו, כתב התביעה והתצהיר התומך בבקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט מעלים שאלה רצינית שיש לדון בה. התובעת הזמינה מוצרים מהנתבעת ושילמה לה את מלוא התמורה המוסכמת. כמו כן שילמה עבור ההובלה של המוצרים לארץ ועבור הביטוח. לטענת התובעת, זמן קצר לאחר קבלת המוצרים בישראל התברר לה, שהמוצרים פגומים ולא ניתן לשווקם בישראל. לטענת התובעת, העובדה שמנהלת הנתבעת הציעה לה פיצוי בסך השווה ל- 20,000 דולר קנדי (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 21 - 23) תומכת בכך, שאין מדובר בתובענת סרק. נדמה, שבנסיבות אלה לא ניתן לומר שמדובר בתובענת סרק טרדנית, שדינה סילוק על הסף והתובעת עומדת בתנאי זה. עילת ההמצאה על בעל הדין המבקש היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט להראות, כי עניינו נכנס בגדר אחת מעילות ההמצאה המנויות בתקנה 500 לתקנות סדר הדין אזרחי. המבחן לבדיקת עילת ההמצאה הוא, "תביעה הראויה לטיעון". זו רמת הוכחה נמוכה מזו הנדרשת בהליך אזרחי רגיל, היא מאזן ההסתברויות, וגבוהה מהסטנדרט של המבחן של עילת התובענה, שמתעוררת "שאלה רצינית שיש לדון בה" (הלכת אשבורן, שם). לטענת התובעת, עניינה נכנס לגדר עילות ההמצאה המנויות בתקנות 500(5) ו- 500(7) לתקנות סדר הדין האזרחי. תקנה 500(5) עוסקת בתובענה על הפרת חוזה בתחום המדינה. על התובעת להראות, כי היה חוזה, כי החוזה הופר, וכי ההפרה ארעה בתחום המדינה. אין מחלוקת שהיה חוזה, התובעת הוכיחה לכאורה שהחוזה הופר והשאלה היחידה היא, האם ההפרה אירעה בתחום המדינה. הנתבעת מכרה לתובעת פרקטים ואין ספק, שאספקת פרקטים פגומים מהווה הפרה של החוזה. בעניין דומה, לגבי מכונה שנשלחה לישראל מניו יורק נאמר על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, כדלהלן: "... גם אם הוסכם שהנתבעת תשלח את המכונה לישראל בתנאי CIF עדיין אין בתנאי זה כדי לגרוע מהתחייבותה היסודית של הנתבעת לספק את המכונה לישראל ולספקה לפי המאפיינים המוסכמים וללא פגמים...." (בש"א 18872/02 תעשיות למינציה בע"מ נ' CNI/OC ENIHCAM XOB REPAP DRADNATS MBPS, כב' השופט אילן שילה, הדגשה הוספה). כך גם במקרה דנן, היה על הנתבעת לספק את הפרקטים לתובעת בישראל ללא פגמים. תקנה 500(7) התייחסה במקור לעילת תביעה בנזיקין ובעניינינו מדובר בעילת תביעה חוזית ולא נזיקית. בהלכת אשבורן נקבע, כי התקנה יכולה לכסות גם מקרים של ניהול משא ומתן בחוסר תום לב, אך טענה זו לא נטענה בכתב התביעה. שיקול דעת בית המשפט משוכה נוספת שעל התובעת לעבור היא לשכנע, שבית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לדון בתובענה וזאת בהשוואה לפורום החלופי (הלכת אשבורן, פסקה 6). במקרה דנן, הפורום החלופי המוצע הוא בית המשפט בקנדה. עוד נקבע, ש"קיימת נטייה לצמצם בהיענות לטענת פורום לא נאות, וזאת לאור ההתפתחויות שחלו באמצעי התחבורה ובדרכי התקשורת המודרניים..." (שם, פסקה 18). זאת ועוד, "בית המשפט הקשה על נתבעים אשר העלו טענות פורום בלתי נאות, כאשר בפניו ניצבו תובעים ישראלים, מתוך רצון להגן על התובע הישראלי ולהקל עליו, בייחוד כשמדובר בצרכן..." (רע"א 3144/03 אלביט הדמיה רפואית בע"מ נ'Harefuah Servicos Saude S/C Ltda. פ"ד נז(5) 414, 422). שאלת הפורום הנאות או הפורום הטבעי מוכרעת בדרך כלל על פי מבחן "מירב הזיקות". במסגרת זו, בית המשפט בוחן גם שיקולי יעילות ואת ציפייתם הסבירה של הצדדים ביחס למקום הדיון בתובענה. נוסף לכך, בית המשפט שוקל את האינטרס של ישראל ושיטת המשפט הישראלית לדון בתובענה (רע"א 10250/08 קציב נ' ZAO RAIFFEISENBANK (תאגיד זר) פסקאות 4 ו- 7; מ. קרייני, "שיקולי הפורום הנאות - מסעם אל תום האלף השני ומעבר לו: הרהורים ומחשבות בעקבות פסק הדין הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ' The Lockformer Co." מחקרי משפט יט(1) 67, 100). לטעמי, השיקולים הרלבנטיים מצביעים על בית המשפט בישראל כעל הפורום הנאות לדון בתובענה. ראשית, המוצרים שנמכרו לתובעת מצויים במחסניה בישראל והעדים הדרושים להוכחת התביעה מצויים בישראל. מאידך, מנכ"ל הנתבעת, גב' לבנה שוורץ, ומר יואב גבאי, עובד לשעבר של הנתבעת שהיה בקשר עם התובעת ביחס לעסקה נשוא התובענה, הם ישראלים לשעבר ודוברי עברית. לפיכך, שיקולי היעילות מצביעים על הפורום הישראלי כפורום המתאים יותר לדון בתובענה. כאשר הנתבעת מספקת מוצרים לחברה בישראל, אין היא יכולה לטעון, שלא צפתה אפשרות להגשת תובענה נגדה בישראל. כאשר עומדים בקשרים מסחריים עם גורמים ברחבי תבל, יש להביא בחשבון, שתתבע לדין באחת מהארצות שאתה סוחר עימן (רע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ' The Lockformer Co., פ"ד נב(1) 109, 115). העובדה, שהנתבעת אינה היצרן של הטובין שסופקו לתובעת אינה משנה את מאזן השיקולים. התובעת רכשה את המוצרים מהנתבעת ולא מהיצרן. מה גם, שלא ברור אם היצרן אינו סולבנטי עוד, כנאמר במפורש במכתב מנהלת הנתבעת מיום 10.7.08 (נספח ד' לתגובה לבקשה) או שהוא עדיין מנהל עסקים עם הנתבעת (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 18 - 19). יצויין עוד, כי השיקולים המערכתיים של בתי המשפט בישראל מתיישבים עם תוצאה זו. לאור כל האמור סבורני, שהפורום הישראלי הוא הפורום הנאות לדון בתובענה ואני דוחה את הבקשה לביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום השיפוט. הנתבעת תגיש כתב הגנה תוך 60 ימים מיום קבלת החלטה זו. היתר המצאה מחוץ לתחוםמשפט בינלאומי