קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לביטול מינוי שמאי מכריע: מונחת לפני בקשתם של המבקשים לביטול מינויו של שמאי מקרקעין מכריע אשר על מינויו הסכימו הצדדים במסגרת הסכם פשרה שנכרת ביניהם וקיבל תוקף של פסק דין בבית משפט השלום בפתח תקווה ביום 7.7.2008, ולביטול פסק דין שניתן על ידי בית משפט זה ביום 7.3.2011 לבקשת הצדדים ובהסכמתם (להלן: "פסק הדין"). לחלופין - מבקשים המבקשים לאשר להם ארכה להגשת ערעור על פסק הדין מיום 7.3.2011. א. תמצית העובדות הצריכות לעניין המבקשים הינם בעלים של מקרקעין הידועים כחלקה 115 בגוש 6427, בכפר סבא. במהלך השנים הופקעו חלקים מהמקרקעין על ידי המשיבה. ביום 7.7.2008 הגיעו הצדדים להסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט השלום בפתח תקווה בתיק ה"פ 182/08, ולפיו הוסכם, בין היתר, כי המבקשים לא ימנעו מהמשיבה לתפוס חזקה במקרקעין, כי המשיבה תשלם למבקשים את פיצויי ההפקעה שאינם שנויים במחלוקת, וכי המבקשים "יהיו רשאים להגיש לבית המשפט המחוזי תביעה לפיצויים בעד יתרת הפיצויים המגיעים להם לטענתם" (סעיף 9.1 בהסכם הפשרה אשר צורף כנספח ה1 להמרצת הפתיחה). כן הסכימו הצדדים כי במידה שהמבקשים יגישו תובענה לבית המשפט לקבלת פיצויי הפקעה "מיד עם הגשתה ימנה בית המשפט כמומחה מטעמו לעניין שומת פיצויי ההפקעה את שמאי המקרקעין אלי אגמון" (סעיף 9.2 בהסכם הפשרה). ביום 22.9.2008 הגישו המבקשים תובענה בבית משפט זה במסגרתה עתרו לקבלת פיצויי הפקעה, וביקשו למנות את השמאי מר אגמון כמומחה מטעם בית המשפט. ביום 7.3.2011 ניתן על ידי בית משפט זה פסק דין הנותן תוקף להסכמת הצדדים אשר עיקריו הינם כדלקמן: "1. התביעה תימחק ללא צו להוצאות. 2. במידה והמבקשים (התובעים) יגישו תביעה חדשה לבית המשפט בנושא התובענה שנמחקה, אזי המשיבה לא תטען טענת התיישנות כנגד התובענה החדשה, במידה ותובענה חדשה זו תוגש תוך 5 שנים מהיום. 3. במידה ותוגש תביעה חדשה על ידי המבקשים בנושא התובענה שנמחקה בתיק זה, אזי ישובו הצדדים ויפנו לשמאי מר אלי אגמון אשר מונה על ידי [צ"ל: בית המשפט] כשמאי מוסכם בתובענה נושא תיק זה. מר אגמון, אשר טרם המציא לצדדים את חוות הדעת שהוכנה על ידו בתיק זה, ישמש כשמאי מוסכם גם בתובענה החדשה". בבקשה שלפני מתבקש בית המשפט לבטל את מינוי השמאי המוסכם, להצהיר על בטלותם של ההסכמים הנ"ל שנחתמו בין המבקשים לבין המשיבה, ולחלופין - להאריך למבקשים את המועד להגשת ערעור על פסק הדין שניתן בהסכמת הצדדים ביום 7.3.2011. ב. עיקר טענות הצדדים המבקשים מלאים טענות כרימון לעניין יצוגם הכושל והפגיעה בזכויותיהם על ידי מי ששימש בעבר כבא כוחם. בקשר לכך טוענים המבקשים כי הוטעו ביודעין על ידי בא כוחם דאז אשר גרם להם, לטענתם, נזקים כבדים כתוצאה מהחתימה על ההסכם מיום 7.7.2008 (סעיפים 5 ו- 7 בבקשה). לפיכך מבקשים המבקשים לבטל את ההסכם נושא פסק הדין שניתן בבית משפט השלום, ובכלל זה גם את ביטול מינויו של השמאי אגמון כשמאי מכריע. עוד נטען כי פסק הדין שניתן בבית משפט זה בהסכמת הצדדים ביום 7.3.2011 אינו משקף את הסכמתם, שכן בבסיסה מונחות אותן הטעיה ותרמית שבוצעו כלפיהם על ידי בא כוחם בעבר (סעיף 14 בתשובת המבקשים), ולפיכך יש לבטל את הסכמתם למינוי השמאי אגמון כשמאי מכריע שעוגנה אף בפסק הדין. לחילופין מתבקש בית המשפט ליתן למבקשים ארכה להגשת ערעור על פסק הדין שניתן לבקשת הצדדים ובהסכמתם ביום 7.3.2011. המשיבה טוענת כי בית המשפט חסר סמכות לדון בבקשת המבקשים שכן הדרך להשיג על פסק דין שניתן בהסכמת הצדדים היא במסגרת ערעור על פסק הדין או בהגשת תובענה לביטולו (סעיף 14 בתגובת המשיבה). לגופם של דברים טוענת המשיבה כי מטרתם היחידה של התובעים היא לבטל את מינויו של השמאי אגמון כשמאי מכריע על אף הסכמת הצדדים למינויו הן במסגרת הסכם הפשרה מיום 7.7.2008 שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט השלום בפתח תקווה, והן בפסק הדין שניתן בהסכמת הצדדים בבית משפט זה ביום 7.3.2011 שעה שהמבקשים היו מיוצגים על ידי עו"ד אחר מזה שכלפיו נטענות טענות שונות על ידי המבקשים. עוד מוסיפה המשיבה וטוענת כי פסק הדין מיום 7.3.2011 ניתן לאחר שהמשיבה ויתרה על פסיקת הוצאות לזכותה בעת מחיקת התובענה במסגרת ההסכמה שהושגה בין הצדדים. לפיכך טוענת המשיבה כי אין לאפשר למבקשים לסגת מהסכמתם שעוגנה בפסק הדין שניתן בבית משפט זה (סעיפים 12-13 בתגובה). כן טוענת המשיבה כי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין נמצאת בסמכותו של בית המשפט שידון בערעור, ולא בידי הערכאה שנתנה את פסק הדין. בנוסף נטען כי המבקשים הגישו בקשה להארכת המועד להגשת ערעור על פסק הדין שניתן ביום 7.3.2011 אף לבית המשפט העליון (סעיף 15 בתגובה), וגם מטעם זה אין לתת את הארכה המבוקשת. ג. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת המבקשים, בתגובת המשיבה, ובתשובת המבקשים לתגובה זו הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה בהעדר סמכות לבית המשפט זה לדון בה. ההלכה המחייבת קובעת כי משקם בית המשפט מכסאו אין הוא רשאי עוד לשנות את החלטתו ללא הסמכה מפורשת לכך בדין או מצידם של כל הצדדים בתובענה (ראו למשל: ע"א 2170/90 פולגת תעשיות בע"מ נ' אריגי זליג שטיינמץ ובניו בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים, 28.6.1993) בפסקה 9 בפסק הדין). הדרך לתקיפת פסק דין שניתן בהסכמת הצדדים היא אחת משתי אלה: א. תקיפת פסק דין שניתן בהסכמת הצדדים בעילה חוזית (טעות, הטעיה, תרמית וכד') תעשה באמצעות הגשת "תביעה חדשה שעילתה הפגם שנתגלה בהסכם" [ההדגשה במקור - ב.א.] (רע"פ 7148/98 עזרא נ' זלזניאק, פ''ד נג(3) 337, 344-345 (להלן: "ענין עזרא")). תביעה זו תוגש לבית המשפט אשר לו הסמכות העניינית לדון בכך, אשר ככלל הינו בית המשפט שנתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים (ראו למשל: ע"א 4272/91 ברבי נ' ברבי, פ"ד מח(4) 689, 699 (1994), ע"א 3203/91 אזולאי נ' אזולאי (פורסם במאגרים משפטיים, 23.10.1995) בפסקאות 4-5 בפסק הדין)). ב. מאידך "כאשר צד מבקש לבטל את פסק-הדין מחמת שנפל פגם בהליכי המשפט, לרבות בסדרי הדין, פתוחה בפניו הדרך לנקוט הליכי ערעור רגילים" [ההדגשה במקור - ב.א.] (ענין עזרא בעמ' 345) בבית המשפט שלערעור. במקרה הנוכחי אין המבקשים טוענים כי נפל פגם בהליך השיפוטי בבית משפט זה אשר נתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים ביום 7.3.2011. עולה אם כן כי טענותיהם של המבקשים מתמקדות בעילות ביטול חוזיות. משכך, בית משפט זה אינו מוסמך לדון בבקשתם זו של המבקשים לביטול הסכם הפשרה מיום 7.7.2008, כולו או מקצתו, שכן הסמכות לביטול הסכם זה נתונה לערכאה אשר אימצה את ההסכם ונתנה לו תוקף של פסק דין - קרי: בית משפט השלום בפתח תקווה. משקם בית משפט זה מכסאו וסיים את מלאכתו עם מתן פסק הדין ביום 7.3.2011 - שוב אינו מוסמך לדון בבקשתו של מי מהצדדים לביטול פסק דין זה בהעדר הסכמה לכך מצידם של כל הצדדים לתובענה. יש לדחות מחוסר סמכות אף את בקשתם החלופית של המבקשים להארכת המועד להגשת ערעור על פסק הדין. "הערכאה המוסמכת לדון בבקשה כזו [בקשה להארכת מועד להגשת ערעור - ב.א.] היא בית המשפט העליון ולא בית המשפט המחוזי" (בש"מ 10781/03 גימור מתכות בע"מ נ' עיריית יבנה (פורסם במאגרים משפטיים, 26.1.2004) על ידי כב' רשם בית המשפט העליון (כתוארו אז) ע. שחם). יתר על כן: משהגישו המבקשים לבית המשפט המוסמך (הוא בית המשפט העליון) בקשה דומה להארכת המועד להגשת הערעור, ברי כי אין מקום להכרעה בעניין זה בבית משפט זה. הבקשה נדחית איפוא, על כל חלופותיה, מחוסר סמכות. המבקשים יישאו, בחלקים שווים ביניהם, בהוצאות המשיבה בגין הגשת בקשה זו בסך של 1,200 ש"ח. שמאותשמאי מכריע