תקנה 106 א' לתקנות ההוצאה לפועל קובעת, כי התנגדות לביצוע שטר תוגש תוך 20 יום מיום שהומצאה האזהרה. מאחר והמועד נקבע בחיקוק, ניתן להאריכו רק אם קיימים טעמים מיוחדים לכך (ראה הסיפא של תקנה 528 לתקנות סד"א). קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר: מהלך הדיון בבקשה וטענות הצדדים בפני בקשותיה של המבקשת כי אורה על הארכת המועד להגשת ההתנגדות לביצוע שטר שהגישה בתיק זה, עד למועד הגשתה בפועל, וכי אורה על ביטול העיקולים אשר הוטלו על חשבונותיה, במסגרת תיק ההוצאה לפועל נשוא ההתנגדות. על פי הנטען בבקשה, המדובר בשיקים אשר הגיש המשיב לביצוע, בלשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא, בתיק מס' 1720062103, שהם חלק מסדרת שיקים שמסרה המבקשת בידי צד שלישי ("שורש בריאות בע"מ") אשר הוסבו לזכות המשיב. בגין השיקים הראשונים מתוך סדרת השיקים האמורה ניתן פסק הדין, מפי כב' הש' ברגנר, ביום 23/12/2010, בתא"מ 1330/09 , ובו נקבע כי ההיסב נעשה שלא כדין, שכן על פני השיקים הופיע הכיתוב "שלמו ל..." ולא "שלמו לפקודת...", ולפיכך, סחירותם מוגבלת. המבקשת, לטענתה, כאשר קיבלה לידיה את האזהרה בגין השיקים נשוא תיק זה, סברה כי המדובר בטעות, לאור פסק הדין האמור, ולפיכך לא פעלה בעניין זה. רק לאחר שהוטל עיקול על חשבונותיה, פנתה לבא-כוחה, ביום 6/1/2011, והוא פעל להגשת בקשותיה שבפני, ביום 13/1/2011. ביום בפני 27/1/2011 התייצבו בפני הצדדים לדיון בבקשה לביטול העיקולים. ב"כ הצדדים הסכימו כי הבקשה להארכת המועד תישמע לגופה. המבקשת טענה כי "לא היה נעים לה", כלשונה, ליצור קשר עם עורך דינה, בקשר לאזהרה שהתקבלה לידיה מתיק ההוצאה לפועל נשוא ההתנגדות, משום שבא-כוחה מייצגה בהתנדבות, ללא שכר, ומשום שידעה כי המדובר באותו נושא בגינו ניתן כבר פסק דין. המבקשת העידה כי לא הבינה שהמדובר ב"שיקים חדשים", אלא בחלק מסדרת השיקים המוחזקת על ידי המשיב. המבקשת לא זכרה באיזה מועד, בדיוק, הודיעה לבא-כוחה על קיומה של האזהרה. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה. ב"כ המבקשת טען כי ההליך התנהל בחוסר תום-לב מצידו של המשיב, שכן הסכים, בעבר, למתן רשות להגן למבקשת בגין חלק מן השיקים באותה סדרה. ב"כ המבקשת הוסיף וטען כי מאחר ועסקת היסוד היא אחת, והשיקים צורתם זהה, אין סיבה שפסק דינו של כב' הש' ברגנר לא יחול גם על השיקים נשוא תיק זה, ולפיכך, לדידו, קיימים בענייננו מעשה בית דין והשתק פלוגתא. לטענתו, היה על ב"כ המשיב להודיע לו ולבית המשפט, כי פעל להגשת שיקים נוספים, מאותה סדרה, לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. ב"כ המשיב טען בסיכומיו, כי אין בפי המבקשת טעם מיוחד להארכת המועד. לטענתו, ב"כ המבקשת ידע על העובדה שהשיקים הוגשו לביצוע כבר ביום 6/1/2011, ובכל זאת הגיש את ההתנגדות רק ביום 13/1/2011. ב"כ המשיב טען כי הוא סבור שפסק דינו של כב' הש' ברגנר הינו שגוי, ולפיכך הוגש עליו ערעור מטעם המשיב. דיון והכרעה "תקנה 106 א' לתקנות ההוצאה לפועל קובעת, כי התנגדות לביצוע שטר תוגש תוך 20 יום מיום שהומצאה האזהרה. מאחר והמועד נקבע בחיקוק, ניתן להאריכו רק אם קיימים טעמים מיוחדים לכך (ראה הסיפא של תקנה 528 לתקנות סד"א)." (כב' הש' הנדל בבר"ע (באר-שבע) 1532/97 - אלומנרקיס בית מסחר נ' ארביב אשר, תקדין-מחוזי 98 (1) - 606 - ההדגשה שלי - י.ב..) . כב' הש' ב' אוקון ניתח את המושג טעם מיוחד בהחלטתו בע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט, פד"י נ"ה (2), 904, בעמ' 908: "טעם מיוחד יוכר במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור עקב אירועים שהינם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין, כמו מוות או מחלה. טעם מיוחד קיים אף במקרה שבו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי כלול בקטגוריה זו ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית. אין מכירים כטעם מיוחד בתקלות שניתן להיערך להן מבעוד מועד, כמו קשיי הבנה או עומס עבודה. אין נעתרים לבקשה המבוססת על טעות שאין לה הנמקה במובן זה שסדרי עבודה שגרתיים אמורים לגלותה. שיקולים אלו כפופים תמיד גם לאינטרס הנגדי של יתר בעלי הדין ככל שאינטרס הסופיות של בעל הדין האחר הוא מובהק יותר, והסתמכותו על חלוף המועד ברורה יותר, כך יהיה מקום לדרושה שלטעם המיוחד אופי של העדר שליטה או של תקלה שאינה רגילה או צפויה". (ההדגשה שלי - י.ב.). אולם, יש לזכור כי לא אחת הובעה הדעה בפסיקה כי טיבו של טעם מיוחד הנדרש בהליך התנגדות שונה מטיבו של טעם הנדרש בהליך ערעורי. "ה"טעם המיוחד" הנדרש לעניין הארכת מועד להגשת התנגדות אינו זהה ל"טעם המיוחד" שיידרש לצורך הארכת מועד להגשת ערעור. במקרה האחרון, כבר קיבל בעל הדין את יומו בבית המשפט, וכבר נמצא בגדרו של ההליך המשפטי, ועל כן יידרש להציג טעם משמעותי יותר ממי שמאחר להעלות הגנתו בפני הערכאה הדיונית הראשונה". (בש"א (שלום עכ') 3163/06 פרחי יוסף נ' ארזים גליל מוצר עץ בע"מ, תקדין-שלום 2007 (2) 19945, 19946 (2007)) . ברם, בשני המקרים המדובר בטעם מיוחד הנושא אופי של העדר שליטה של בעל הדין באירועים שגרמו לאיחור. שאלה זו של קיומו של טעם מיוחד כפופה למספר שיקולים שונים, המושכים, לעיתים, לכיוונים מנוגדים: "מקום שעוצמת הפגיעה בציפיות אלה היא פחותה, יהיה ניתן להכיר בטעות. כך, למשל, ניתנה הארכת מועד מקום שבו נתן בעל-הדין הודעה לבעל-הדין האחר ביחס לכוונתו להגיש עתירה לדיון נוסף. ההודעה שללה את צפייתו של בעל-הדין האחר להתגבשות "מעין חסינות" מפני המשך ההליכים (בש"א 2108/99 עזבון המנוח סמואל נ' אוריאל) . במקרים אחרים יגבר האינטרס של בעל-הדין הטועה על הציפייה משום שציפייה כזו לא התגבשה, למשל עקב טעות דומה של בעל-הדין האחר (בש"פ 6292/00 חורי נ' מדינת ישראל. לעתים חשיבות האינטרס של בעל-הדין הטועה תכתיב את התוצאה. " (בש"א 6708/00 אהרון נגד אהרון, פ"ד נ"ד (4) 702 ). יש להזכיר בעניין זה גם את החלטתה של כב' הש' דורנר ברע"א 3588/00 אלפונסו מכלוף נ' אברהם סעדיה, דינים עליון 2000 (10) 34 : "ככלל, נסיבות אישיות דוגמת אלו שהציג המבקש אינן עולות כדי "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד על-פי תקנות סדרי-הדין. ואולם, בנסיבות המקרה שבפניי - שבהן מדובר בשיק שהוצא על סכום ניכר וכאשר המבקש טוען כי השיק זויף - האיזון בין זכויות הצדדים מחייב להאריך את המועד להגשת התנגדות לביצוע השיק, וזאת על-מנת לאפשר בירור לגוף העניין של זכויות הצדדים על-פיו.". (ההדגשות שלי - י.ב.) וכן את הדברים הבאים מתוך ע"א 8547/96 אברהם אלימלך נ' מנהל מרשם המקרקעין, דינים עליון 1998 (9) 70 : "ככלל, טעות או רשלנות של עורך דין או בעל דין לא הוכרו כסיבה להארכת מועד, אולם טעות של של עורך דין או בעל דין שגרמה לאיחור, ואפילו רשלנותם, אינן מונעות לחלוטין הארכת מועד, ובלבד שבעל דין אינו מסתפק בבקשה סתמית אלא מבאר בתצהירו כיצד קרתה התקלה (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, ע' 889)" (ההדגשה שלי - י.ב.) תמונת השיקולים הכוללת לקיומו של טעם מיוחד להארכת מועד בהתנגדות היא, אם כן, זו (מבלי להתחייב לרשימה סגורה של שיקולים): מידת "חוסר השליטה" של בעל הדין באירועים מידת יכולתו להיערך לתקלה מראש. מידת צפייתו של בעל הדין שכנגד ל"מעין חסינות" מפני המשך ההליכים. חשיבות האינטרס של בעל הדין (ובכלל זה סכום התביעה). מידת ההנמקה ו/או הפירוט אודות אופן התרחשות התקלה. נבחן, אם כן, שיקולים אלה בענייננו: אמנם, נכונה הטענה כי המבקשת שלטה באירועים והיא זו שהחליטה על מועד פנייתה לבא-כוחה, לשם הגשת התנגדות. ואולם, לטעמי, טעותה בהבנת מצב הדברים המשפטי, והסתמכותה על פסק דינו של כב' הש' ברגנר, כמייתר דיונים עתידיים בעניין השיקים שבידי המשיב, היא טעות סבירה בנסיבות העניין, המצמצת את יכולתה להיערך לתקלה מראש. כמו כן, סבורני כי פסק דינו של כב' הש' ברגנר, בין אותם צדדים, מקטין עד מאוד את יכולתו של המשיב לטעון ל"ציפייה" לחסינות מפני המשך ההליכים בתיק שבפני. למעשה, המשיב יכול היה לצפות, ואף צריך היה לצפות, כי המבקשת תבקש להסתמך על פסק הדין ותתנגד (גם אם באיחור) לניסיון לעשות שימוש בשיקים, שהם מאותה סדרה ובעלי אותה צורה, כאשר נקבע במפורש כי אינם סחירים. גם אם חולק המשיב על קביעתו זו של בית המשפט, בוודאי שלא יכול היה לפתח "ציפייה לחסינות" בפני המשך ההליכים, באותו עניין ממש. לטעמי, המבקשת פירטה כדבעי את אופן קרות התקלה, ויש לה אינטרס ממשי בקיומו של הדיון, הן לאור הסכומים המצויינים בשיקים והן לאור קביעתו של בית המשפט, כי השיקים אינם סחירים. כל השיקולים שפורטו לעיל, בהצטברם, מובילים למסקנה כי יש בפיה של המבקשת טעם מיוחד להארכת המועד. בשלהי הדברים אציין כי לא ירדתי לסוף דעתו של ב"כ המשיב בנוגע לאותם 7 ימים שחלפו מיום 6/1/2011 ועד ליום 13/1/2011, כנימוק לכך ש"פג תוקפו" של הטעם המיוחד, שהרי 7 ימים אלה פחותים מן המועד הקבוע בחוק להגשת התנגדות, ומכל מקום, יש צורך בזמן מינימלי כדי לנסחה. לאור כל האמור לעיל, אני מאריך את המועד להגשת ההתנגדות מטעם המבקשת, עד למועד הגשתה בפועל. בשלב זה אינני קובע את ההתנגדות לדיון בפני, לאור הסכמת הצדדים כי תוצאותיו של הערעור התלוי ועומד על פסק דינו של כב' הש' ברגנר יכריע את הכף גם בתיק זה. אני קובע את התיק לתזכורת פנימית בפני, בתוך 6 חודשים מהיום. לאור התוצאה אליה הגעתי, העיקולים שהוטלו על חשבונותיה של המבקשת בבנק המזרחי ובבנק הפועלים, בתיק ההוצאה לפועל נשוא ההתנגדות, מבוטלים. שאלת ההוצאות בבקשות אלה תידון בתום הדיון בהתנגדות. שאלות משפטיותשטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטר