כאשר קיימת אי בהירות באשר לפסק הבורר, רשאים הצדדים להגיש בקשה להבהרת פסק בורר ככל שהפסק טרם אושר ע"י ביהמ"ש. במידה ולא ניתן לפנות לבורר, על ביהמ"ש ליתן הבהרתו. בעניין זה, יפים דבריה של פרופ' סמדר אוטולנגי בספרה בוררות דין ונוהל,772-774: "עם מתן פסק הבורר הוא functus officio ואינו רשאי עוד להוסיף או לגרוע מן הפסק דבר, גם אם הגיע למסקנה ששגה בפסקו. ביקשו הצדדים את הבורר לפרש דבר סתום או ביטוי מעורפל שבפסק - אין לראות פירוש וביאור כזה כפסק חדש, אלא כחלק בלתי נפרד מהפסק המקורי. במה הדברים אמורים? בפירוש בלבד ולא בתוספת המשנה את הכתוב... הצדדים יכולים לפנות בבקשת הבהרה לבורר, כל עוד לא אושר הפסק על ידי ביהמ"ש. אם אפשרות זו אינה קיימת - ייאלץ בית המשפט לתת הבהרה זו, כאשר הכלים הקיימים בידיו הם החלטות קודמות של הבורר, השתלשלות העניינים בבוררות וכ'ו.." ביהמ"ש מוסמך להבהיר פסק בורר מכח סעיף 23 לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968 הקובע בזו הלשון: "23. (א) בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין, לאשר פסק בוררות; אושר הפסק - דינו לכל דבר, פרט לערעור, כדין פסק-דין של בית המשפט. (ב) לא ייזקק בית המשפט להתנגדות לאישור פסק בוררות אלא בדרך בקשה לביטולו או במסגרת ערעור על פסק הבוררות לפי סעיף 29ב." לעניין זה ראו עו"ד ישראל שמעוני, אופק חדש בבוררות - דיני בוררות עם ערכאת הערעור 266: "יש שיגרסו כי לבורר תהא סמכות להבהרה רק אם הצדדים הסכימו יחדיו לפנות לבורר, וכי בהסכמה זו נכרת למעשה הסכם בוררות חדש. לדעתנו, אין לבורר סמכות להבהיר את הפסק ללא הסכמת הצדדים. עם זאת, אנו סבורים כי גם לא בכל עניין יש לפנות לבורר לבהרה אלא רק מקום שהעניין טעון הבהרה אמיתית וכנה. יש להביא בחשבון שאם לא יובהר פסק הדין, לא יהיה ניתן לבצעו וההליך יירד לטימיון. יש להוסיף כי גם ביהמ"ש רשאי להבהיר את פסקו של הבורר מתוקף סעיף 23 לחוק הקובע כי פסק בורר שאושר הוא כפסק דינו של ביהמ"ש לכל דבר ועניין, פרט לערעור. הואיל ואישור פסק הבורר הופך אותו לפסק דין, רשאי ביהמ"ש להבהירו. החסרון במצב זה הוא שביהמ"ש אינו בקי בתיק על בוריו. ואם מבקשים הבהרה ממי שאינו בקי בנושא, אנו יוצרים סיבוך שלא לצורך ומטלים על השופט ללמוד את תיק הבוררות מתחילתו, למרות שרוב ההבהרות אינן מצריכות העמקה בנבכי התיק אלא במסמכים ספציפיים." בקשת הבהרהיישוב סכסוכיםבורר