מה הדין בסוגיית בקשה להגיש חוות דעת משלימה בהליך פלילי ? קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להבאת ראיות נוספות בהליך פלילי: ההליך מדובר בבקשה לאפשר לעד המומחה לשוב ולהעיד, לאחר שמיעת אחרון עדי התביעה, בעקבות קבלת חוות דעת משלימה, וזאת מכוח סמכותו של בית המשפט, בהתאם לסעיפים 3 ו-167 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. בתאריכים 4.10.10 ו- 19.10.10, העיד ע.ת. 13 - ד"ר נחמן ריקרדו, רופא משפטי מהמרכז הלאומי לרפואה משפטית בנוגע לחווות דעת שניתנה על ידיו, בכל הקשור לנתיחת גופת המנוח (להלן: "העד המומחה"). במהלך חקירתו הנגדית, ציין העד המומחה באחת מתשובותיו, כי "מסביב לפצע כניסת קליע בראש, בקודקוד בצד שמאל יש הטבעה של קנה הנשק" (עמ' 168 לפרוטוקול), וכי ממצא זה מלמד בהכרח כי בשעת הירי, הנשק הוצמד בצורה חלקית לגולגולתו של המנוח. בעקבות ממצא זה, אשר לא היה ידוע לצדדים טרם עדותו של העד המומחה, ביקש ב"כ הנאשם להפסיק את חקירתו הנגדית ולהיערך לחקירה נוספת במועד אחר. לאחר דיון, ובעקבות בקשתו של העד המומחה לקבל לידיו מוצגים נוספים מתיק החקירה, על מנת להשיב לשאלות שהוצגו בפניו, נמסרו לו המוצגים הרלוונטיים, על מנת שיוכל להשלים את חוות דעתו. ביום 2.1.10, התקבלה במשרדי המאשימה חוות הדעת המשלימה, בעקבותיה מבקשת המאשימה לאפשר לעד המומחה לשוב ולהעיד בפני בית המשפט ולהגיש באמצעותו את חוות הדעת המשלימה. טענות ב"כ הנאשם ב"כ הנאשם התנגדו לבקשה, הואיל ולטענתם הוגשה רק בתום פרשת התביעה, אף שאינה מתבססת על ראיה או מידע חדשים שלא היו זמינים בשלב החקירה, ויש בכך כדי להעמיד בסיכון ממשי את זכותו של הנאשם להליך פלילי הוגן. הבקשה אינה מעוגנת בסדרי הדין, והיא הוגשה ללא נימוקים וסימוכין וללא הקפדה על זכויות הנאשם, שבכללן, חובת הגילוי המלא של חומר החקירה. חוות הדעת המשלימה שהוגשה מטעם המאשימה, מהווה "ניסיון למקצה שיפורים" לאחר שטענות הנאשם כבר נחשפו. הסמכות להחזרתו של עד למסירת עדות נוספת, לאחר תום חקירתו הנגדית קיימת, אך זו שמורה למצבים חריגים ומיוחדים, כשהתגלתה ראיה חדשה שלא הייתה בידי התביעה ושלא ניתן היה להשיגה, או לצורך הפרכת טענת הגנה שלא ניתן היה לצפותה באופן סביר ("עדות הזמה"), והרעיון להתחיל מחדש חקירה במישור הפורנזי, שלא נעשתה בשלב שבו הייתה חייבת להיעשות, לא על יסוד ראיות חדשות, אלא על יסוד ראיות שהיו קיימות מלכתחילה, מנוגד לרציונאל  הבסיסי של סדר הדין הפלילי ושל הגינות ההליך. הנאשם נערך להתגונן ביחס להאשמות כלפיו, על יסוד חוות הדעת המקורית שהוגשה לבית המשפט, יתר פעולותיו של העד המומחה שתועדו בחומר החקירה, חוות דעת מקצועית נוספת המצויה בתיק (מעבדה ניידת ומז"פ), והטענות המפורשות שנטענו על יסוד חוות דעתו של העד המומחה, הן בשלבי החקירה והן במהלך המשפט, כאשר היערכות זו, כללה אף היוועצות במומחים רלוונטיים ולימוד הספרות בעניין. המשטרה והתביעה הדגישו לכל אורך הדרך תיזה אחרת - "תיזת זוויות הירי", על יסוד חוות דעתו של המומחה, על פיה נחקר הנאשם, נערך שחזור מצולם שני ונתבקשו מומחים נוספים לחוות דעתם, שעל פיהם נטענו טענות בפני בית המשפט, וכעת מבקשת התביעה לחזור לאחור ולהביא 'ראייה מחליפה', שתרפא מחדלים של התביעה. במהלך חקירתו הנגדית מיום 19.10.10, התבקש העד להשיב לשאלות ותמיהות שעלו ביחס לטענתו החדשה, בין היתר, נדרש העד להסביר תמיהות ביחס להתנהלותו ונדרש להכיר במחדלי חקירה מהותיים לנוכח טענתו. העד סיפק תשובות והסברים בהם יידרש בית המשפט להכריע. עדותו של העד המומחה נשמעה לאחר שהות של למעלה משנה שהיה בה כדי לאפשר למאשימה להיערך ולהבהיר כל ממצא או טענה שדרשו הבהרה, וללבן כל סוגיה של אי התאמה בין דעתו לבין מסקנותיהם של מומחים אחרים, ורק לקראת תום חקירתו הנגדית, העלה העד טענה חדשה ומפתיעה, העומדת בסתירה לכל מהלכי החקירה, ולכל טענות המאשימה ועדיה, שעל יסודם נוהל התיק, עד לאותה נקודת מפנה, לפיה טען העד בעניין זוויות הירי, כי הירי לראשו של המנוח בוצע "בהצמדה חלקית" (בזווית), של האקדח, הואיל ולדברי העד נמצא שפשוף על העור שאותו הוא מזהה כ"הטבעת הקנה". הטענה כי בוצע ירי בהצמדה חלקית, אינה נכונה מבחינה פיסית עובדתית ועומדת בסתירה לעדויות הראייה. טענת העד לא הוכחה מבחינה מדעית אובייקטיבית והיא סותרת את הממצאים, הן לנוכח היעדרם של ממצאים פתולוגיים והן לנוכח חוות דעת מומחי מז"פ, שאף חוות הדעת המשלימה ממחישה אותם. העד המומחה לא טרח להתעדכן בממצאי מעבדת מז"פ , ציין כי חוות דעת לעניין הערכת מרחק הירי מותנית בתוצאות מז"פ, הוא לא טרח להשלים את חוות דעתו שלו, ומסר עדותו בהסתמך על אותו מידע חלקי שמנע ממנו לתת חוות דעת במקור. גם חוות הדעת המשלימה לא שיתפה את מעבדת הנשק כלל. הנפקות המשפטית של מחדלי חקירה מבוארת היטב בדין ובהלכה הפסוקה. הנאשם רשאי להביא ראיות כדי לסתור טענות ולהשלים בדיקות שמומחי המאשימה התרשלו בביצוען, וכן רשאי הוא להסתמך על כל נזק ראייתי שנגרם לו בשל המחדלים, כאשר המסקנה המתבקשת מהמחדל פועלת לטובת הנאשם. הנאשם מתנגד ועומד על מחיקת הסעיפים בחוות הדעת המשלימה המתיימרים להביע דעה ביחס למשמעות הירי דרך הכובע. העד המומחה העיד כי הוא איננו מומחה לסיבים ושאין הוא העד הרלוונטי לעניין משמעות הירי דרך הכובע, והיות שכך, אין אפשרות להזדקק לעדות מאוחרת שלו בנושא זה או לתת פרשנות בנוגע לתחומיהם של עדים מומחים ממעבדת סיבים וחומרים וכן למומחים לענייני נשק או לבצע ניסויים רלוונטיים כפי שמציעה חוות הדעת. בסעיף 1א לחוות הדעת המשלימה, קבע העד המומחה, כי "מסביב לפצע כניסת קליע בראש נמצאת תמונת ראי של קצה קנה הנשק", ואולם, לקביעה זו לא צורפו תמונות המפרטות ומבהירות את פרטי ההתאמה, תוך התייחסות לקנה מידה, למימדים ולזוויות, תוך הצבעה על החלק של האקדח שסימני ההטבעה שלו ניכרים כ"תמונת מראה". אי צירופן מעורר תמיהה, כך שההגנה נדרשת לנחש את עצם טיבו של הממצא. בהיעדרן של תמונות הממחישות את הטבעת הקנה ו"תמונת הראי", לרבות התייחסות לקנה המידה, הסימן המדויק על העור ועל החלק באקדח שלו, המתאים לזוויות לכיוון שבהן הוצמד האקדח, לא תוכל ההגנה לקיים חקירה נגדית לעד המומחה, בה במידה ותתאפשר העדתו פעם נוספת. מידע זה  חיוני לברור  הטענה, ואם לא יומצאו התצלומים, תגיש ההגנה בקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ. ב"כ הנאשם ציינו, כי מלבד חרב ההרשעה המרחפת מעל הנאשם והמתח הכרוך בכך, נדרש הנאשם להוציא הון רב  למימון  ההגנה בעקבות עדותו של העד המומחה. מדובר בהתפתחות בתיק שדורשת שעות עבודה מרובות נוספות וכן היוועצות מחדש עם מומחים. בהקשר של מימוש הזכות להליך הוגן, מוגבל כוחה של התביעה הכללית לשוב ולייצר חזיתות חדשות ולהגיש ראיות שאותן לא הגישה מלכתחילה. בהקשר זה, הפנו לת"פ (ת"א) 73/84 מ"י נ' הרנוי (לא פורסם), , לדבריו של השופט שטרוזמן.  בענייננו, קבלת הבקשה, תהווה פגיעה ממשית בהגינות ההליך עם חשיפת פערי היכולת במימון 'התנצחות' בין מומחים בסבב חוזר, ובה במידה ויעיד העד המומחה, הנאשם שומר את זכותו לחקירה נגדית משלימה של כל עד רלוונטי נוסף, שעדותו או חלקים ממנה עומדים בסתירה לקביעות של העד המומחה. תגובת המבקשת העד המומחה הינו עד מקצועי, חסר כל פניות בתיק, שמסר עדות מהימנה בבית המשפט בנוגע לתחום מומחיותו המקצועית, כסגן הרופא המשפטי הראשי במכון הלאומי לרפואה משפטית. השלמת חקירה, הגשת חוות דעת משלימה והחזרתו של עד לאחר שהסתיימה חקירתו הנגדית, אכן אינן דבר שבשגרה. עם זאת, המחוקק ראה לנכון בסעיפים 3, 61 ו-167 לחוק סדר הדין הפלילי {נוסח משולב}, התשמ"ב - 1982, כי ייתכנו מצבים בהם יהיה צורך לסטות מהפרוצדורה כדי לעשות משפט צדק, ולהשלים דברים שנתגלו כטעונים השלמה, אף לאחר הגשת סיכומים וטרם מתן פסק הדין. השלמת החקירה בוצעה בסמכות, שכן בהתאם לסעיף 61 לחסד"פ והנחיה מס' 6.11 להנחיות פרקליט המדינה, רשאית המבקשת במהלך ניהול ההליך המשפט לבצע השלמת חקירה בשלב שלאחר כתב האישום, וזאת על מנת לנהל את ההליך המשפטי באופן יעיל על מנת לעשות משפט צדק. ב"כ המבקשת הפנה לאסופת פסיקה, והוסיף כי קיימת מגמה ברורה בפסיקה לאפשר הבאת ראיות חדשות, כל עוד לא יגרום הדבר לעיוות דין. בין היתר, הפנה לדברי השופטת י. צור בת"פ (מחוזי ים) 366/99 מדינת ישראל נ' אהוד סבירסקי (בן אמריה), תק-מח 2000(4), 5071, 5072 (2000), שקבעה: "אין לקבל מצב דברים לפיו תיסגר האפשרות בפני התביעה להשלים דברים שהתגלו כטעונים השלמה. ההליך הפלילי נועד לגילוי האמת ולעשיית הצדק ונקל לשער כי יהיו מקרים בהם דווקא הנאשם יהיה זה שיבקש השלמת חקירה או תיקון עניינים שנודעו לו לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. מתן אפשרות להשלים ראיה בשלבים מאוחרים פועלת לשני הכיוונים והשיקולים של עשיית צדק יפעלו באופן זהה גם אם הנאשם יבקש להשלים את ראיותיו". בענייננו, פרשת התביעה טרם הסתיימה, ואין מדובר בהוספת עד חדש, אלא בהשבת עד מומחה שכבר העיד, ובחוות דעת משלימה שתאפשר לבית המשפט לראות תמונה מלאה, כדי שייעשה משפט צדק. אין בבקשה זו כדי לפגוע בזכויות הנאשם למשפט הוגן או בקו הגנתו, הואיל והעד המומחה כבר מסר גרסתו בפני בית המשפט, ותהא בידי המשיבים האפשרות להתגונן בפני ממצאי העד המומחה, ויש באפשרותם להביא ראיות לסתירת טענותיו של העד, מכוח סעיף 168 לחסד"פ. בית המשפט נדרש לסוגיה של פגיעה בהגנת הנאשם בע"פ 951/80 יצחק קניר נ' מדינת ישראל פדי לה (3), 505, שם נקבע, כי לא כל ראייה חדשה שמוגשת לבית המשפט ויש בה כדי לסייע להרשעת הנאשם, יש בה כדי לגרום לעיוות דין, שכן עיוות דין משמעותו פגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן. באשר לטענת המשיבים בנוגע לאי צירוף התמונות לחוות הדעת המשלימה, הרי שלאחר שיחה עם העד המומחה, מודיעה המבקשת כי התמונות יימסרו בהקדם למשיבים. דיון  בהתאם להלכה הפסוקה, הסמכות להחזיר עד אל דוכן העדים נתונה  לשיקול דעתו של בית המשפט. סמכות זו נועדה לאפשר תיקון של שגיאות שניצולם לטובת אחד הצדדים עלול להביא לעיוות דין. סעיף 3 לחסד"פ קובע לאמור:             "בכל עניין של סדר הדין שאין עליו הוראה בחיקוק, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק". סעיף 167 לחסד"פ קובע לאמור: "סיימו בעל הדין הבאת ראיותיהם, רשאי בית המשפט, אם ראה צורך בכך,להורות על הזמנת עד - ואפילו כבר נשמעה עדותו בבית המשפט - ועל הבאת ראיות אחרות, אם לבקשת בעלי דין ואם מיזמת בית המשפט". הכלל הוא שעל התביעה להציג את ראיותיה ב"חבילה אחת", במסגרת פרשת התביעה. עם זאת, בה במידה והתברר לב"כ כוח התביעה, כי חסרה  ראיה כלשהי,  שנתגלתה בשלב מאוחר יותר, רשאי הוא לבקש מבית המשפט להתיר לו הגשת "ראיה משלימה", מטעמים של עשיית צדק, להבדיל מ"ראיה נוספת" ("הזמה") לפי סעיף 165 לחסד"פ, ורשאי בית המשפט להיעתר לבקשה כזו, כל עוד לא נסתיימה  הבאת הראיות במשפט (י. קדמי, בספרו על סדר הדין בפלילים, חלק שני עמ' 1034-1035). בהקשר זה, יפים הדברים שקבע השופט ברק, כתוארו אז, בעניין עפ 951/80 יצחק קניר נ' מדינת ישראל, פ"ד, ל"ה, (3) 505, לפיהם: "הגישה, לפיה יש להשאיר לבית המשפט שיקול-דעת אם להזמין עדים ולקבל ראיות גם לאחר שלב הסיכומים, עולה בקנה אחד עם תפיסת היסוד בדבר מהות ההליך הפלילי. הליך זה אינו תחרות או מאבק בין תובע לנאשם, אשר כל סטייה מכללי התחרות או המאבק יש בה כדי להכריז על המנצח. ההליך הפלילי הוא מסגרת דינים, הבאים להגשים את המשפט הפלילי, דהיינו, לקבוע חפות או אשמה. לשם כך על ההליך הפלילי לחשוף את האמת, וזו מטרתו העיקרית. כמובן, עמידה על כללים וחשיפת האמת אינן שתי משימות נוגדות. נהפוך הוא: הכללים באים לקבוע סטנדרט של ניהול משפט, אשר -על-פי ניסיון החיים - יש בו כדי להביא לחשיפת האמת, ובכך תואמות שתי משימות אלה. עם זאת, יש ועמידה פורמאלית על סדר הכללים בעניין מיוחד יהיה בה כדי לגרום לעיוות דין, אם בדרך של הרשעת החף מפשע ואם בדרך של זיכוי הנאשם. בנסיבות אלה יש לשאוף לכך, כי הכללים עצמם ייתנו לבית המשפט סמכות ושיקול-דעת לעשות צדק..." (הדגשות ב.א.). בנסיבות העניין, ולאחר ששקלנו את טענות הצדדים, מצאנו כי יש מקום לקבל את הבקשה. הצורך בהבאת הראיה הנוספת התברר לב"כ המאשימה בעקבות שאלות שנשאל העד על ידי ב"כ הנאשם. אכן ראוי היה שהעד יפנה את תשומת לב גורמי החקירה לעניין נשוא הבקשה בשלב מוקדם יותר, וראוי היה שב"כ המאשימה והחוקרים המופקדים על החקירה יפעלו כנדרש עפ"י הערת המומחה בחוות דעתו שביקש כבר אז לקבל את הממצאים של מומחית מעבדת הירי, על מנת שיוכל להשלים את חוות דעתו, ולא היה מקום להמתין עם ההשלמה עד אשר העיד על כך העד בתשובה לשאלות ב"כ הנאשם. אף שהבקשה  הוגשה לאחר שמיעת אחרון עדי התביעה, מדובר בשלב בו טרם הוחל בפרשת ההגנה ויהא בידי ההגנה להתייחס לעדות זאת בטרם תתחיל ההגנה בהשמעת עדיה, ואף לחקור שוב את העד המומחה על חוות הדעת המשלימה. אנו ערים לכך, שהעדת העד המומחה פעם נוספת עלולה לעורר את הצורך שהנאשם יסתייע במומחים נוספים, אך בנסיבות העניין נראה לנו, כי חשיפת האמת צריכה לעמוד לנגד עינינו, והיא המטה את הכף לטובת קבלת הבקשה, וזאת אף משלא מצאנו שקבלתה תגרום לעיוות דין, בהתחשב בכך שתתאפשר חקירה נגדית והגשת חוות דעת נגדיות וכן בשים לב לכך שעיקרי הדברים נשוא חוות הדעת המשלימה, נאמרו ע"י המומחה כבר בחקירה הנגדית. גם אם יש ממש בטענת ב"כ הנאשם, שהיה מקום שהמומחה יעיין במסמכים ובחוות הדעת הנוספות מבעוד מועד, עדיין מחדל זה, אין בו כדי לסגור את הדלת בפני הגשת חוות דעת משלימה, וזאת בשים לב לכך שמטרתו העיקרית של ההליך הפלילי הינה חשיפת האמת. לאור  האמור, אנו מתירים לב"כ המאשימה להעיד שוב את העד המומחה מטעמה, ולהגיש באמצעותו את חוות הדעת המשלימה . משפט פליליחוות דעת