קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להוספת נתבעים לתביעה ייצוגית: מבוא: זוהי בקשה לאישור תובענה ייצוגית ובה נטען, כי ביום 13/12/2010, נהג עובד מטעם הנתבעת, משאית המובילה כ-2,000 ליטר סולר, את הסולר פרק לתוך מיכל מים שמצוי במרכז קליטה בצפת ואשר מוביל מים למערכת המים העירונית בשכונות הצפוניות. עוד נטען, כי משנתגלה הזיהום פרסם משרד הבריאות מיידת, אזהרה לתושבי שכונת כנען בצפת שלא להשתמש במים לשתיה. הזרמת המים לאותן שכונות הופסקה והמים סופקו במיכליות. התובע שמעון אלפסי, הינו תושב צפת שכונת כנענן (להלן: "המשיב"). טענות המבקשת: א. "כימוטל" - חברה להובלת סולר בשרות חברת הדלק "דור אלון" (להלן: "הנתבעת" או "המבקשת" לפי העניין), הגישה בקשה זו שבפני להוספת נתבעים לתובענה. לטענת המבקשת הינה בעלת מוניטין רב, מן המקצועיות בארץ, נהגיה מנוסים ומקצועיים. האחריות לאירוע הנטען אינה מוטלת על כתפי המבקשת, אלא על הנתבעים, אשר הוספתם מתבקשת והם: 1. חברת סביוני כנען, מרכז קליטה צפת בע"מ- אשר עובדיה הטעו את נהג המבקשת במסירת מידע שגוי, באשר למיקום צינור הדלק. חברת סביוני כנען נמנעה מלסמן את הצנרת על ידי שילוט מתאים, בניגוד לתקנות הפיקוח על העבודה. חברת סביוני כנען ייזום והשקעות בע"מ -מנהלת את המתחם ואחראית על סימון השילוט ועל הדרכת עובדי האתר ומנהליו. 2. תאגיד המים "פלג הגליל"- תאגיד המים, אשר במועד התרחשות האירוע היה מופקד על התשתיות הציבוריות של המים והביוב ואחראי על אספקת מים לתושבי צפת. ע"פ חוק המים חלה חובה על תאגיד המים להימנע מפעולות המזהמות את המים. 3. עיריית צפת - האחראית למתן רישיונות עסק, כאמור בחוק רישוי עסקים (אחסנת נפט). ב. כנגד תאגיד המים "פלג הגליל", הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית על פי אותה מערכת עובדות כפי שמפורטת על ידי אותו תובע בת.א 10-12-23985 בבית משפט השלום בעפולה, בה הנתבעת היחידה היא פלג הגליל. ג. הבקשה נסמכת, על תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות, הקובעת כי: "(א) בכל עניין של סדר דין בבקשה לאישור או בתובענה ייצוגית, יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים, והכל אם אין בחוק או בתקנות אלה הוראה אחרת לעניין הנדון". ואכן, בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), קיימת תקנה המקנה לבית המשפט שיקול דעת להוספת נתבעים, לבקשת אחד מבעלי הדין או אף ללא בקשה כזו. תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, (להלן: "התקנות") מאפשרת לבית המשפט שיקול דעת לצורך בחינת השאלה, אם יש מקום להעתר לבקשת בעל דין להוספת נתבעים, או אף ללא בקשה כזו: "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". מכאן טוענת המבקשת, ברור, כי אם לא יורה בית המשפט על צירוף הצדדים כמבוקש יהא עליה לפתוח בהליכים נוספים נגדם ובכך יסורבל ההליך המשפטי שלא לצורך. טענות המשיב: א. די בנטען בבקשת הנתבעת, כדי לייתר את הדיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, הואיל והמבקשת מודה בעובדות המתוארות בבקשת האישור באשר להגדרת האירוע, נשוא כתב התביעה, "כמפגע סביבתי". אלא שהמבקשת טוענת, כי אחראים לו גם מעוולים נוספים. ב. המשיב טוען כי, מקום בו קיימים מספר מעוולים, הדין אינו מחייב את הניזוק להגיש תביעתו נגד כל המזיקים. הניזוק רשאי לתבוע את מלוא הנזק מכל המזיקים בתביעה אחרת, או לתבוע את הנזק בשלמותו מכל אחד מהם בנפרד, מבלי לתבוע את יתר המזיקים. במידה וכימוטל טוענת, כי הנזק נגרם כתוצאה מרשלנותם של אלה אשר צירופם מבוקש, דרכה של כימוטל פתוחה לתביעת שיפוי כנגדם. אלא שברור מטענותיה של המבקשת, כי היא חבה באחריות בגין מלוא הנזק שנגרם לחברי הקבוצה. ג. הפנייה לתקנות סדר הדין האזרחי אפשרית רק מקום בו אין הסדר ספציפי בתקנות תובענות ייצוגיות. בענייננו, נקבע הסדר ספציפי לצירוף בעל דין, בתקנה 18(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות אשר קובעת: "בית המשפט רשאי, בכל שלב משלבי הדיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית או בתובענה הייצוגית, להורות על מחיקת הבקשה או התובענה אם לא צורף משיב ראוי, או להורות על צירופו של משיב, וכן על מחיקת משיב שצורף לבקשה לאישור או לתובענה." ד. המשיב עוד טען, כי על פי ההלכה שנפסקה בע"א 5187/01 יוסף ברנע ואח' נגד מדינת ישראל ואח' פ"ד נז(1) 545, בעמ' 548, הרי שכל עוד לא ניתן אישור להגשת התביעה כייצוגית, התביעה עצמה אינה נחשבת כמוגשת. ה. הנתבעים אותם מבקשת כימוטל לצרף כבעלי אחריות נזיקית משותפת, מנויים בסעיפים 3(א) ו-4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו 2006, (להלן: "החוק"), הקובעות: "3. (א) לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית; על אף האמור, לא תוגש נגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזק שנגרם על ידי צד שלישי, שעילתה הפעלה או אי הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה של הרשות ביחס לאותו צד שלישי; בסעיף קטן זה ובסעיפים 5(ב)(2), 9 ו-21 , "רשות" - כהגדרתה בסעיף 2 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים. 4. (א) אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית כמפורט להלן: (1) אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם - בשם אותה קבוצה;". לפיכך, ברור כי סעיף 3(א) לחוק אינו מאפשר הגשת תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזק שנגרם ע"י צד שלישי, כאשר עילת התביעה הינה, כבמקרה זה, אי הפעלת פיקוח, הסדרה או אכיפה ע"י רשות, כנטען ע"י המבקשת. סעיף 2 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000 המגדיר רשות, כולל בהגדרתו הן רשות מקומית והן גוף הממלא תפקיד ציבורי על פי דין. לפיכך, לא ניתן לצרף את עיריית צפת כנתבעת ולא את "פלג הגליל", חברה המספקת שירותי מים וביוב מכוח חוק תאגידי מים וביוב. טענות המבקשת בתשובה לתגובת המשיב: א. המבקשת אינה מודה באחריותה לקרות הארוע ולנזקים שנגרמו כתוצאה הימנו, אלא מתארת בבקשתה את השתלשלות האירועים וטוענת כי האחריות מוטלת על הנתבעים הפוטנציאליים, נשוא בקשתה. ב. לטענתה תקנה 24 לתקנות סדר הדין וכן תקנה 18 לתקנות תובענות ייצוגיות, קובעות כי בית המשפט מוסמך ורשאי, בכל שלב, להורות על צירופו צד להליך המתנהל בפניו. ג. סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות דן בנזק שנגרם על ידי צד שלישי שעילתו הפעלה או אי הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה של רשות. אולם, בענייננו נטען למחדליה של העירייה אשר נתנה אישורים ורישיונות שלא בהתאם לחוק או לתקנות. ד. כן גם לגבי תאגיד המים "פלג הגליל" הנטען בבקשה לאישור תובענה ייצוגית אינו מתבסס על עילה הנעוצה בהפעלה או אי הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה של רשות. העילה הנדונה נעוצה במעשה שנעשה בניגוד לדין, המחייב את תאגיד המים לספק מים שאינם מזוהמים. דיון: א. אבהיר תחילה, כי יש מקום לקבל הטענה ולפיה ראוי לצרף את כל הצדדים הנוגעים למחלוקת, ו/או ההכרעה במחלוקת יכולה להשפיע על זכויותיהם או חובותיהם כדי להגיע לפתרון ראוי ומהיר של הסוגיה שהעומדה לדיון, לשם היעילות ומניעת הליכם נוספים מיותרים. אלא, שיש לעשות כן באופן שיתאים לנסיבות כל מקרה ובהתאם לסייגים הקבועים בחוק. ב. עוד אומר למעלה מן הדרוש, כי אין לקבל הטענה כאילו הודתה המבקשת באחריותה לאירוע ולנזק. בסעיף 13 לבקשה נאמר: "עולה מן האמור, כי האחריות לאירוע הנטען איננה מוטלת על המבקשת אלא על הנתבעים הנוספים...". מכאן ברור שאין מקום לטענת המשיב. ג. עוד אומר, כי אין מקום לשאלה, האם תחול תקנה מכח סדר הדין האזרחי, או תקנה 18 לפי התקנות לחוק תובענות ייצוגיות. זאת מן הטעם, כי על פי שתי התקנות בית המשפט רשאי להורות על צירוף בעל דין, אם ראה לנכון לעשות כן לשם היעילות ומאותם הנימוקים. הואיל והבקשה הנדונה לצרוף הצדדים הוגשה עוד בטרם נקבע האם ראויה התובענה להתברר כתובענה ייצוגית, להבדיל מבקשה למחיקה על הסף, הרי ראוי לאפשר גם לנתבעים הפוטנציאליים להגיב ולפרט עמדתם, בשלב זה, טרם דחייתה או אישורה. ד. לגופה של מחלוקת, השאלה היא, האם ניתן לצרף את כל הצדדים הנוספים כמבוקש והאם ראוי לצרפם לשם הכרעה יעילה ושלמה במחלוקת כולה. נדון עתה בשאלה, האם ניתן לצרף את עיריית צפת ואת תאגיד המים "פלג הגליל" כנתבעים בתביעה ייצוגית זו? המשיב נסמך בתגובתו על הקבוע בסעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות, לפיו לא תוגש נגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזק שנגרם על ידי צד שלישי, שעילתו הפעלה או אי הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה של הרשות ביחס לאותו צד שלישי. לפיכך נבחן תחילה את הגדרת המונח רשות, כפי שמורה אותנו סיפא לסעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות אשר מפנה לצורך הגדרת המונח רשות להגדרתו בסעיף 2 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים". סעיף 2 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, תש"ס- 2000 (להלן: "החוק") מגדיר רשות: "רשות" - רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין. נבחן עתה מה משמעותה של ההגדרה ביחס לבקשה שבפני. עיריית צפת רשות מקומית ולפיכך עונה על הגדרת המונח "רשות". התאגיד "פלג הגליל", הינו תאגיד אשר ממלא תפקיד ציבורי של אספקת מים לציבור על פי חוק תאגידי מים וביוב, תשס"א-2001 ולפיכך תאגיד זה, אף הוא עונה על הגדרת המונח "רשות". ה. משמצאנו כי צדדים אלה עונים להגדרת "רשות" נבחן עתה את השאלה, האם ניתן להגיש נגד רשויות אלה תביעה ייצוגית לפיצוי בגין הנזק שנגרם לתושבי העיר צפת, בשל כך שלא סופקו להם מים בעקבות אירוע זיהום המים הנטען. בשלב זה של הדיון, הגם שיש להחליט תחילה, האם ראויה התובענה להתברר בהליך של תובענה ייצוגית, לא ראינו להבדיל שלב זה, מהשלב שלאחריו, כאשר נתנה הרשות וקיימת בקשה למחיקה או דחיה על הסף של התובענה. לטעמינו, בשלב זה של הדיון ראוי ליתן למצטרפים הפוטנציאלים אפשרות לאמר דברים באשר לשאלה, האם התובענה ראויה להתברר כתובענה ייצוגית במידה ויש מקום ומותר לצרפם כצד לה. דומה, כי תשובה לשאלה זו מצויה בהוראות החוק עצמו אשר קובעות, כפי שהבאנו לעיל, כי מקום שהנזק נגרם על ידי צד שלישי ולא פיזית על ידי הרשות עצמה, לא תוגש תובענה ייצוגית לפיצויים כנגדה. בתובענה עותר התובע לסעד של פיצויי כספי בגין הנזק שנגרם לו ולקבוצה מתאימה כמוהו, בשל כך שלא סופקו מים לשכונת כנען בצפת מקום מגוריו (הכל כמפורט בבקשתו לאישור תובענה ייצוגית). מתוך כותרת הבקשה לאישור תבוענה ייצוגית עולה, כי עילות התביעה הינן "הפרת חובה חקוקה" (סעיפים 38-31 לכתב הבקשה) "התרשלות" (סעיפים 39-40 לבקשה) ו"מטרד" (סעיפים 43-41 לבקשה). מכאן ברור, כי עילות התובענה הינן עילות נזקיות לפיצוי בגין הנזק שנגרם. כך גם ניתן ללמוד מן הסעדים להם עותר המשיב בבקשתו לאישור תובענה ייצוגית ולפיהם יתבקש בית המשפט להורות למבקשת כאן, לפצות את המשיב בגין הנזקים שנגרמו לו ולקבוצה אותה הוא מייצג בסך של 5,000 ₪ לכל אחד. לאחר שלמדנו, כי העיריה והתאגיד "פלג הגליל" הינן רשויות כהגדרתן בחוק, נשאלת השאלה, האם מקום בו נטען בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, כי הרשות עצמה גרמה את הנזק, או שמא צד שלישי? אלא שהתשובה לכך ברורה על פניו. מקריאת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שבפנינו למדנו, כי הנזק נגרם על ידי המבקשת כאן. כך גם למדנו מהבקשה הנדונה להוספת נתבעים נוספים. גם המבקשת וגם המשיב מתארים אירוע שארע כתוצאה מפעולתו של צד שלישי - הנהג שהוביל את המיכלית, בעוד המשיב טוען כי המבקשת אחראית לקרות האירוע ולנזק, המבקש טוענת, כי עובדי חברת סביוני כנען הטעו את הנהג מטעם המבקשת בעת שמסרו לו מידע שגוי בדבר מיקום צינור הדלק אליו עליו להתחבר. נטען עוד, כי בעלת המתחם האחראית על הסימון והשילוט, כמו גם על הדרכת עובדי האתר ומנהליו, לא עשתה את המוטל עליה. לעומתו טוענת המבקשת, כי תאגיד המים "פלג הגליל" הוא אשר לא הפעיל את הסמכויות שניתנו לו על פי דין (חוק המים), ולא פיקח ובכך איפשר את זיהום המים. עיריית צפת גם היא לא הפעילה את סמכיות הפיקוח שניתנו לה על פי דין (חוק רישוי עסקים) ונתנה רשיונות עסק לחברת "סביוני כנען" להפעיל את אתר המים מבלי לפקח על תקינות האתר ובין היתר, על השילוט שיהיה מתאים ותואם לנוזל המצוי בצנרת. מכאן ברור, כי טענות המבקשת כנגד העיריה והתאגיד המים "פלג הגליל" איננה אלא טענות בדבר חוסר הפעלת סמכויות שהוענקו להן כרשות, על פי דין. מאחר שאין חולק, כי הנזק עצמו נגרם כתוצאה ממעשיו של צד שלישי שאינם העיריה או תאגיד המים, שאחריותם הנטענת לנזק נוצרה כתוצאה מאי הפעלת פיקוח ולא באופן ישיר כפי שנטען כלפי חברת "סביוני כנען" מפעילות האחר, הרי שיש לקבל את טענות המשיב. לפיכך המסקנה היא, כי לא ניתן להגיש תביעה ייצוגית זו שבפני כנגד עיריית צפת ותאגיד המים "פלג הגליל" מן הטעמים שפורטו לעיל. ו. אין לקבל טענת המשיב לפיה לא קיימת למבקשת עילת תביעה לפי התוספת השניה לחוק. סעיף 6 לתוספת השניה קובע: "6. תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע; לעניין זה, "גורם המפגע", "מפגע סביבתי" - כמשמעותם בחוק למניעת מפגעים סביבתיים". בסעיף ההגדרות אשר בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), תשנ"ב - 1992, מוגדר "מפגע סביבתי". "מפגע סביבתי" - זיהום אויר, רעש, ריח, זיהום מים, זיום מי-ים, זיהום על ידי פסולת, זיהום על ידי חומרים מסוכנים, זיהום על ידי קרינה, פגיעה בסביבה החופית, והכל כשהם בניגוד לחיקוק, לצו,לתכנית, לרשיון עסק או לכל היתר או רשיון אחר, או שיש בהם פגיעה בבריאותו של אדם או גרימת סבל ממשי לאדם; לענין זה "תכנית" - כהגדרתה בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965;". מכאן למדנו על פי התוספת השניה לחוק, כי תביעה בקשר למפגע סביבתי, הכולל זיהום מים, הינה תביעה שניתן להגיש בה בקשה לאישור תובענה ייצוגית. אלא שהמשיב מוסיף וטוען, כי על אף שהתביעה כנגד הרשויות מתאימה למסגרת התוספת השניה לחוק, הרי שחוק תובענות ייצוגיות אינו מתיר הגשת תובענה ייצוגית כנגד רשות, אלא בנוגע לגבייה שלא כדין של מס, אגרה, או תשלום חובה אחר בלבד. טענה זו יש בה ממש. סעיף 3(א) קובע, כי על אף האמור, היינו על אף שתביעה מתאימה למסגרת התוספת השניה לחוק, לא תוגש נגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזק שנגרם על ידי צד שלישי, שעילתה הפעלה או אי הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה של הרשות ביחס לאותו צד שלישי. מכאן ולאור הוראה זו סבורה אני כי הדין עם המשיב. יש לקבל טענתו בדבר המחסום הדיוני בפני הגשת תובענה ייצוגית נגד רשות, בגין נזק שאירוע כתוצאה מ"מפגע סביבתי". תמיכה למסקנתי זו נמצאה לנו בדבריו של השופט ש. לבנוני, בת.א (חי') 8218/03 העמותה למען איכות הסביבה והחיים בנהריה נ' איתנית מוצרי בניה בע"מ, , ולפיהם: "... לטעמי ולשיטתי, לא ניתן בגדרו של החוק הנ"ל להגיש תובענה כנגד הרשויות, ככל שלא נטענת כנגדן הטענה כי הן גורמות, או עשויות לגרום, פיזית, למפגע סביבתי. מקום שהמדינה, או רשות מקומית, מנהלת, למשל, מפעל שגורם או עלול לגרום למפגע סביבתי, ברי שאז, אך רק אז, ניתן לצרפן לחוג בעלי הדין. אכן אז לובשות הרשויות אדרת של "גורם המפגע". עוד נאמר שם: "מכלול השיקולים האמורים מוליכני למסקנה כי ככל שנטען שהרשויות מתרשלות במילוי תפקידן הסטטוטורי, אין בכך כדי להרחיב את ההגדרה עד כדי הצבעה עליהן כמי ש"עומד לגרום למפגע סביבתי"..". אולם כאן המקום להדגיש, כי אין חסינות מוחלטת, מקום בו רשויות מתרשלות במילוי תפקידן הסטטוטורי. אלא מי אשר טוען כי ניזוק מרשלנותה של רשות מנהלית, פתוחה בפניו הדלת "לבוא בחשבון" עם הרשויות, על דרך ההליך של תקיפה מינהלית, בפני בית המשפט המינהלי, או תובענה מתאימה אחרת. ז. באשר לנתבעים הפוטנציאליים, חברת סביוני כנען מרכז קליטה צפת בע"מ וחברת סביוני כנען ייזום והשקעות בע"מ, יש מקום להעתר לבקשת המבקשת להוסיף אותן כנתבעות, כפוף לכך שתינתן רשות להגשת התובענה כתובענה ייצוגית. במידה והטענות הנטענות ע"י המבקשת יוכחו כנכונות, יש מקום לברר אחריותן לנזק הנטען ע"י המשיב, כך שצרופן כצד דרוש כדי להכריע בשלמות וביעילות בכל השאלות הכרוכות בתובענה ולפסוק בהתאם. כך גם תימנע, ככל שניתן, הגשת תביעות נוספות וימנעו ריבוי הליכים בגין אותו אירוע. ח. לפיכך, אני מורה לחברת סביוני כנען מרכז קליטה צפת בע"מ וחברת סביוני כנען ייזום והשקעות בע"מ, להגיש תשובתן לבקשת המשיב לאשר התובענה כתובענה ייצוגית, תוך 45 יום מיום מהיום ומורה על צרופן כנתבעים נוספים לבקשה לאישור תובענה כייצוגית. צירוף / החלפת בעלי דיןתביעה ייצוגית