בקשה להחזר אגרת בית משפט

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להחזר אגרת בית משפט ששולמה ביתר: בפני בקשת התובע להורות למזכירות בימ"ש להחזיר לתובע את האגרה ששולמה ביתר בסך 7,925 ₪ בתוספת הצמדה וריבית וכן לקבוע כי על הנתבעות לשפותו בתשלום אגרה בסך 668 ₪. העובדות העיקריות: ביום 14.11.2007 הגיש התובע תביעה כספית לבימ"ש השלום ע"ס 330,000 ₪ . במעמד הגשת התביעה שילם התובע מחצית ראשונה של אגרת בימ"ש בסך 4,125 ₪, התובע אף שילם את המחצית השנייה של האגרה ע"ס  4,468 ₪ ביום  23.2.2010. ביום 27.3.2008 ניתן לבקשת התובע פסק דין כנגד הנתבעות בהעדר הגנה. בתאריך 18.5.2008 ניתנה החלטה לביטולו של פסק הדין. בתאריך 6.1.2011 ניתן פס"ד ע"י כב' השופטת זהבה אגי לפיו חויבו הנתבעות לשלם לתובע סך של 38,625 ₪ וכן שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% מהסכום שנפסק. טענות התובע: 1. כתב התביעה הוגש בטעות כתביעה כספית אף  שמדובר בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף. התובע שילם אגרת בית משפט בגין סכום התביעה הכספית,  ועל כן שולמה על ידו      אגרה ביתר למעלה מהסכום שהיה על התובע לשלם בהתאם לתקנות בתי המשפט (אגרות)    תשס"ז- 2007. 2. עם הגשת התביעה, היה על התובע לשלם אגרה בגין נזקי גוף ע"ס 668 ₪ בלבד ולא 4,125 ₪ כפי ששולמו בפועל. 3. עפ"י הוראת תקנה 5(ב)(5) לתקנות בתי משפט (אגרות) תשס"ז-2007 משנסתיים ההליך וניתן פס"ד המחייב את הנתבעות, על הנתבעות לשלם את האגרה החלה, בניכוי הסכום ששילם התובע, כאשר על הנתבעות לשפות את התובע בסכום האגרה ששילם בתוספת הצמדה למדד. 4. על התובע היה לשלם אגרה בסך 668 ₪, אולם בפועל שולמו מחצית ראשונה ומחצית שנייה בסך כולל של 7,925 ₪ ועל כן יש להורות למזכירות בימ"ש להשיב לו את סכום ההפרש ששולם ביתר בסך 7,237 ₪ וכן להורות לנתבעים לשפותו ולשלם לתובע אגרה בסך 668 ₪. טענות הנתבעות: 1. התובע אינו זכאי להחזר האגרה שכן התובע בחר להגדיר את התביעה כתביעה כספית ועל כן שולמה האגרה בהתאם. 2. במסגרת בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד אשר הוגשה ע"י הנתבעות לבית המשפט בשנת 2008, צוין בצורה מפורשת בסע' 6 לבקשה  כי ביום 13.12.07 פנתה ב"כ הנתבעות טלפונית אל ב"כ התובע  וציינה לפניו כי שולמה על ידו אגרה גבוהה מזו אשר היה עליו לשלם שכן, אגרת תביעה בגין נזקי גוף, נמוכה יותר. 3. עוד צויין,  בבקשה לביטול פסק הדין כי הפניית שימת ליבו של ב"כ התובע  נעשתה  באופן חברי על מנת ליתן לו הזדמנות לפנות ולבקש החזר אגרה ששולמה ביתר. 4. התובע בחר לדבוק בעמדתו ולהותיר את התביעה כתביעה כספית ולא לעתור לתיקונה לתביעה לנזקי גוף ולשלם האגרה בהתאם. 5. בקשת התובע להשבת האגרה הינה למעשה בקשה לתיקון כתב התביעה, הגדרת התביעה כתביעה נזיקית ולא כפי שהוגשה כתביעה כספית. התובע  השתהה בהגשת בקשתו ולא הגיש בקשה לתיקון התביעה טרם שניתן פסק דין, כך שאין מקום בשלב זה להתיר תיקון התביעה וכפועל יוצא השבת האגרה. דיון והכרעה: ענייננו בעתירתו של התובע בבקשה להחזר אגרה בתביעה שהוגשה לבית המשפט כתביעה כספית לסכום כסף קצוב בעוד שבפועל נוהלה כתביעה לפיצויים בשל נזקי גוף ובהתאם ניתן פסק דין ע"י כב' השופטת זהבה אגי בתאריך 6.1.2008. התובע עותר להורות למזכירות בית המשפט להשבת אגרה ששולמה על ידו ביתר.   הצדדים אינם חלוקים כי התביעה הוגשה מלכתחילה כתביעה כספית ע"ס 330,000 ₪, אף  שבמהותה הינה תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף. הצדדים אף אינם חלוקים כי התובע שילם בפועל אגרה בגין  תביעה כספית, בשיעור% 2.5 מסכום התביעה (בסך 7,925 ש"ח) וזאת תחת תשלום חלק ראשון של האגרה (בסך 668 ₪) בגין הגשת תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף ע"פ תקנה 5 לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז-2007 (להלן:"התקנות"). לאחר שעיינתי בבקשת התובע להשבת אגרה, בתגובת ב"כ הנתבעות ובתשובת ב"כ התובע לתגובה ובכל יתר כתבי בי דין שהוגשו במסגרת התביעה, אני סבור כי דינה של בקשת התובע להידחות מהנימוקים שלהלן. נקודת המוצא הנה כי כל הליך משפטי חייב באגרה. סכומה של האגרה החלה על כל הליך והליך נקבעו אף הם בתקנות ובתוספת ההראשונה. זו מצוות הדין האמור בתקנות - בסעיף 2(א) לתקנות בתי משפט (אגרות) תשס"ז-2007 (להלן:"התקנות"), ולפיו : "לא ייזקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה בעד הסעד המבוקש בו האגרה הקבועה בתוספת הראשונה ואגרת הפרוטוקול כאמור בתקנה 12א, או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה". "...בית המשפט הוא שמופקד על עניין אגרות המשפט ועליו לדאוג שאלה תשולמנה לפי הדין ואם מתקיימת בעניין זה התדיינות יכול והוא ימלא פונקציה כפולה: של בעל דין המייצג את האינטרסים של המדינה בתשלום האגרה, ושל שופט, ממש כפי שנאמן בפשיטת רגל ומפרק חברה ממלאים פונקציה כפולה...כאשר הם דנים בתביעות חוב המוגשות אליהם" (שלמה לוין פרוצדורה אזרחית: סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט 9 (2003) (להלן: ש' לוין)). במקרה דנן, התובע בחר להכתיר את תביעתו כתביעה כספית לתשלום סך של 330,000 ₪. הואיל והתובע הגדיר את תביעתו כתביעה כספית לסכום כסף קצוב, חוייב לשלם אגרת בית משפט בהתאם לתקנה 6 לתקנות בשיעור של 2.5% מסכום התביעה. מעיון בסע' 6 לבקשה לביטול פסק הדין אשר ניתן במעמד צד אחד אותה הגישו הנתבעות בשנת 2008 נמצא כי הנתבעות ציינו במפורש כי התביעה הינה במהותה תביעה נזקית וכי התובע שילם אגרת בית משפט ביתר ועליו לפנות בבקשה להחזר האגרה בהתאם. התובע בחר להתעלם מהערת ב"כ הנתבעות לעניין תשלום האגרה אף שזו הועלתה בפניו כבר במהלך שנת 2008 ובטרם החל בית המשפט בשמיעת הראיות ובטרם שניתן פסק הדין. ככל שהתובע חפץ היה לתקן סיווגה של התביעה ולקבל את האגרה ששולמה על ידו ביתר, היה עליו לפנות מיד ובסמוך למועד בו הועמד ע"י ב"כ הנתבעות על טעותו ובכל מקרה בטרם ניתן פסק הדין.   כפי שהובהר על ידי כב' השופט נשיא בימ"ש מחוזי אורי גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה עשירית תשס"ט-2009 עמ' 153, עותר המשתהה בהגשת בקשה לתיקון כתב הטענות ,ייחשב השיהוי לחובתו. המבקש בחר מטעמיו הוא שלא להגיש בקשה זו לתיקונו של כתב התביעה בטרם נתן בית המשפט את פסק דינו והעלה את טענתו בעניין זה לראשונה בבקשה שהוגשה ביום 9.5.2011, לאחר שחלפו למעלה משלוש שנים ממועד הגשת התביעה וכארבעה חודשים לאחר שניתן פסק הדין בתביעה. אני סבור כי לאחר שניתן פסק הדין בתביעה זו, סיים בית המשפט מלאכתו ואין מקום בשלב זה להידרש לבקשה להשבת אגרה מקום יכול היה התובע להעלות בקשתו זו כבר בתחילת ההליך המשפטי ולכל המאוחר בטרם שניתן פסק הדין. "אגרות בית המשפט נגבות בעד שירות שהמדינה מספקת לבעל הדין באמצעות מערכת בתי המשפט שלה. הואיל וכספי האגרות נכנסים לקופתה של המדינה, ברור שהמדינה היא שנפגעת כתוצאה מכך שבעל דין אינו משלם את האגרה שעליו לשלמה על פי הדין". (רע"א 1550/05 בונה הצפון חברה קבלני בניין בעכו בע"מ ואח' נ' א.ב.ג.ל. בנייה ויזמות בע"מ ואח', טרם פורסם ). בנסיבות הענין, מבקש התובע מבית המשפט כי כיום לאחר שניתן פסק דין , יורה למזכירות בית המשפט להשיב לו את עיקר סכומה של האגרה ששולמה על ידו בגין התביעה, וזאת מבלי שניתן יהיה להטיל את תשלום האגרה החלה למעשה על איש, שכן ע"פ פסק הדין שניתן לא חוייבו הנתבעות בתשלום האגרה. יוצא איפוא שהשיהוי בו נקט התובע בהגשת הבקשה עד לאחר מתן פסק הדין, מביא לתוצאה של פגיעה קשה ובלתי סבירה לפיה עקב מחדלו של התובע עלולה להיפגע הקופה הציבורית אשר תמצא חסרה בהעדר תשלום בפועל של האגרה החלה. כפי העולה מתגובת ב"כ הנתבעות, כבר בשנת 2008 היה בידיעת ב"כ התובע טענת ב"כ הנתבעות כי התביעה שהוגשה סווגה על ידי התובע בטעות כתביעה כספית לסכום כסף קצוב וזאת במקום תביעה נזיקית וכי עליו לפעול להשבת האגרה ששולמה ביתר, אולם ב"כ התובע משיקוליו הוא, בחר להתעלם מדעת מעובדה זו ונקט מנהג "שב ואל תעשה". התעלמות והימנעות ב"כ התובע  מהגשת בקשה להשבת אגרה לאורך תקופה ארוכה בה התנהלו ההליכים בתביעה, אף שב"כ הנתבעות העמידה אותו על טעותו כבר בתחילת ההליך ובטרם בוטל פסק הדין שניתן בהעדר הגנה,  ולמעשה עד לאחר מתן פסק הדין, יש לראות בהתנהגותו זו של התובע כמי שגילה דעתו וויתר על האפשרות לתקן סיווגה של התביעה והשבת האגרה ששילם. יתר על כן,  משנמנע התובע ביודעין מלפעול לשינוי סיווגה של התביעה ולהשבת האגרה, והשתהה עם הגשת הבקשה  להשבת האגרה עד לאחר שתוצאת פסק הדין היתה מונחת לפניו, וכל זאת בלא שנתן בבקשה להשבת האגרה כל הסבר מניח את הדעת לשיהוי הארוך, אזי שיש לראות התנהלותו  זו, כלוקה בחוסר תום לב בנסיון לנצל הליך המשפטי לרעה, ועל כן, ע"פ דיני ההשתק מושתק התובע  לעתור לאחר מתן פסק הדין להשבת האגרה. "מחובת תום הלב נובע האיסור על שימוש לרעה בהליכי משפט. העלאת טענות סותרות היא פן אחד של איסור זה. מטרתו של השתק זה היא כפולה: "(א) במישור המשפט הציבורי, הוא נועד לשמור על טוהר ההליך המשפטי, ולמנוע מבעל דין לנצל לרעה את בתי המשפט ובכך לפגוע בהשלטת הצדק;(ב) במישור המשפט הפרטי, תכליתו היא למנוע תוצאות בלתי צודקות המתחייבות לכאורה על-פי הדין (בהנחה שהטענה המאוחרת היא הטענה הנכונה), וזאת על-ידי השתקת בעלי הדין מלטעון ומלהוכיח בבית המשפט טענות עובדתיות ומשפטיות גם אם הן נכונות" (שם 200-199). (ע"א 513/89, Interlego A/S נ' Exin Limes Bros S.A, פ"ד מ"ח (4)133). התובע עותר בין היתר במסגרת בקשתו כי בית המשפט יחייב את הנתבעות לשלם לו אגרת בית משפט ששולמה על ידו בסכום של 668 ₪ בצירוף הצמדה. עיון בפסק הדין שניתן ע"י כב' השופטת אגי מלמד כי בית המשפט לא חייב כלל את הנתבעות בתשלום הוצאות בית משפט ( אגרת בית משפט). עפ"י תקנה 511 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, בתום הדיון בכל הליך, יחליט בית המשפט לעניין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות בית משפט לטובת בעל הדין האחר, אם לאו. משבחר בית המשפט שלא לחייב את הנתבעות בתשלום הוצאות בית משט ואגרות, אין בסמכותו של הח"מ להוסיף חיובים לפסק הדין שניתן שלא נקבעו בו. לאור המפורט לעיל, אני דוחה את הבקשה להשבת האגרה ולחיוב הנתבעות לתשלום סכום של 668 ₪. אשר על כן, הבקשה להשבת אגרה וחיוב הנתבעות בתשלום אגרה - נדחית. אגרת בית משפטהחזר אגרת בית משפטאגרה