קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להחזרת תפוס: בפני בקשה להחזרת תפוס לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט - 1969 (להלן: "הפסד"פ"). התפוסים על פי הבקשה הינם: 9 מסכי מחשב, 9 מארזי מחשב, שלט בקרה, 3 מצלמות ומחשב מצלמות, מודם וסך של 7,000 ₪ במזומן (להלן: "התפוסים"). תמצית העובדות והשתלשלות ההליכים ביום 15.8.10 תפסה המשטרה התפוסים בעסקו של המבקש ברחוב דגניה 29 בקרית חיים וזאת על פי צו בית משפט מיום 22.7.10. כעולה מדו"ח החיפוש ומדו"ח הפעולה מיום 15.8.10, החיפוש בוצע במעמד עד אחד בלבד, ערן אלון שמו, ובעת החיפוש המחשבים לא פעלו ולא היו לקוחות בעסק. ביום 23.8.10 הגישה המשיבה, במעמד צד אחד, בקשה למתן צו להמשך החזקה במחשב ולחדירה למחשב והפקת פלט וניתן צו כמבוקש. על פי הצו, נערכה חוות דעת מומחה, ביום 10.1.11 . חוות הדעת נערכה על סמך בדיקה חזותית ללא הפעלת המחשבים והיא מעלה את החשד כי המוצגים שימשו להימורים. המומחה מציין כי חוות דעת מפורטת תצא בהמשך לאחר בדיקה יסודית של המוצגים. חוות דעת שכזו לא נערכה עד היום. ביום 13.10.10 הגיש המבקש בקשה להחזרת תפוס. בתגובה, טענה המשיבה כי על המבקש לגשת לתחנת המשטרה, למסור גרסה ביחס לתפוסים ורק לאחר מכן תגבש המשיבה את עמדתה. ביום 5.12.10 הגיש המבקש בקשתו מחדש וביום 17.2.11 נערך דיון בבקשה. תיק החקירה נמסר לעיוני. עד היום חלפו כ-7 חודשים ממועד התפיסה, טרם הוגש כתב אישום ולא הוגשה בקשה להמשך החזקת התפוסים. טענות ב"כ המבקש המבקש פרט טענותיו באריכות. להלן עיקרן: עסקו של המבקש מספק שירותי גלישה באינטרנט ותפיסת התפוסים בוצעה מבלי שהתגבש יסוד סביר להניח שהם שימשו לצרכים אסורים כנדרש על פי סעיף 235 לחוק העונשין התשל"ז- 1977 (להלן: "חוה"ע"). גם מתן צו החיפוש על ידי בית המשפט לא מייתר את הצורך לגבש את ה"יסוד סביר להניח" הנדרש בעבירה מסוג זה. התפוסים נתפסו ללא צו בית משפט, בניגוד למתחייב מהוראות סעיף 32 (ב) לפסד"פ, צו החיפוש נערך ללא שני עדים שאינם שוטרים כמתחייב מהוראות סעיף 26 לפסד"פ והמשיבה אף חדרה לחומר המחשב שלא בנוכחות שני עדים שאינם שוטרים. משכך חוות הדעת נערכה שלא כדין. המשיבה לא ביקשה וממילא גם לא קיבלה אורכה להחזקת המחשבים התפוסים מעבר ל-48 שעות כמתחייב מהוראות סעיף 32 (ב) לפסד"פ. משכך, למשטרה אין סמכות להחזיק במחשבים התפוסים. לא זו אף זו - חלפו 6 חודשים מעת תפיסת התפוסים ולכן יש להורות על השבתם לידי המבקש. ציוד הצילום שנתפס הנו ציוד תמים לחלוטין אשר שימש כאמצעי אבטחה מפני פעילות עבריינית. הכספים התפוסים מהווים כספי פידיון בית העסק המספק לקהל הרחב שירותי גלישה "כשרים למהדרין" ומכל מקום נפסק כי לא ייתפסו כספים החשודים ככאלו שנתקבלו כתוצאה ממשחק אסור, ואם נתפסו - יושבו לידיו של הטוען לזכות בהם. גם משנתגבשה "תשתית ראייתית לכאורית" לכך כי בתפוסים נעשה שימוש בדרך של "משחק אסור", מחויב השופט לשקול "חלופת מעצר" לאותם התפוסים. התפוסים מוחזקים בתחנת המשטרה, תחת כיפת השמיים כשהם חשופים לנזקי מזג האוויר אשר אף עלולים לגרום למבקש נזק ראייתי לצד הנזק הקנייני. טעם זה אף הוא מצדיק השבה מיידית של התפוסים לידי המבקש. טענות ב"כ המשיבה בתיק קיימת חוות דעת המלמדת כי התפוסים שימשו לצורך ניהול משחקים אסורים. בנסיבות, יש לגזור גזירה שווה מבג"צ 2393/91 עזריאל פרידנברג נ' שופטת השלום בתל-אביב, הגב' מרים סוקולוב פד"י מה (4) 490 (1991) להלן: "בג"צ פרידנברג") ולהורות על חילוט המוצגים. לגבי שמירת טיב המוצגים, טען ב"כ המשיבה כי ניתן לדון בטענה במסגרת תיק אזרחי ולא במסגרת הדיון הפלילי. דיון כבר נפסק לא אחת כי תפיסה והמשך החזקה בחפץ שנתפס, מהווה אמצעי דרסטי שיש בו כדי לפגוע בזכות הקניין של הבעלים ומשכך עליהם להיות חוקיים, לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש (ראה בש"פ 7715/97 חג'ג נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(1), 14 , 16-17 (1998), בש"פ 6686/99 עובדיה נ' מדינת ישראל פד"י נד (2) 464 (2000) (להלן: "פס"ד עובדיה") ורע"פ 1792/99 גאלי נ' משטרת ישראל, פ"ד נג(3), 312 , 317-318 (1999)). לאור ההלכה הנ"ל אתייחס לטענות המבקש על פי סדרן. אי קיום התנאים הנדרשים בסעיף 235 לחוק העונשין שלא כטענת ב"כ המבקש, התפוסים מושא בקשה זו, נתפסו באמצעות צו חיפוש שניתן על ידי כב' השופט שחורי ביום 22.7.10. נוכח האמור, על התפיסה חלות הוראות סעיפים 23 ו-24 לפסד"פ אשר אינן מציבות את התנאי כי השוטר יגבש "יסוד סביר להניח" כי התפוסים שימשו לניהול משחקים אסורים, כמו זה שנדרש בסעיף 235 לחוה"ע ודי לצורך ביצוע חיפוש בהחלטת השופט. בנסיבות, לא מצאתי לדון בתנאיו של סעיף 235 הנ"ל. אופן ביצוע צו החיפוש והחדירה למחשב סעיף 26 לפסד"פ מורה כי חיפוש, בבית או במקום, בין שהוא לפי צו ובין שאינו לפי צו ייערך בפני שני עדים שאינם שוטרים (להוציא בנסיבות של דחיפות מיוחדת, או לפי הרשאה של שופט, או לפי בקשת המחזיק במקום או אחד מבני ביתו) וזאת על מנת להבטיח את טוהר המידות של עורכי החיפוש. בתי המשפט, בערכאותיהם השונות קבעו כי הדרישה שבמהלך חיפוש יהיו נוכחים עדים שאינם שוטרים אינה סתמית וקיימת חובה לקיימה (ראה לדוג' ב"ש (מחוזי ירושלים), 1153/02, מדינת ישראל נ' אברג'יל (ניתן ביום 9.6.02), להלן: "פס"ד אברג'יל"). מדו"ח החיפוש המצוי בתיק החקירה עולה כי החיפוש בוצע שלא בנוכחות 2 עדים שאינם שוטרים וזאת בניגוד לחוק ולצו שניתן על ידי בית המשפט, שכן, רק מר ערן אלון, חתם כעד יחיד על דו"ח החיפוש. בתיק החקירה לא נמצא מסמך כלשהו המפרט מדוע החיפוש בוצע ללא נוכחות 2 עדים. פועל יוצא של האמור הוא כי החיפוש בוצע שלא כדין והשאלה הנשאלת היא, משכך, מה דין התפוסים שנתפסו במסגרת אותו חיפוש פגום?  שאלת קבילות ראיות שהושגו בחיפוש פגום נדונה בהרחבה בע"פ 5121/98, יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי (13.6.99) שם התייחס בית המשפט לשיקולים השונים העשויים להביא לפסילת ראייה שהושגה שלא כדין. יחד עם זאת נפסק כי השלב של בקשה להחזרת תפוס אינו השלב המתאים להחלטה בדבר כשרות החיפוש, פסילתו, או קבילות הראיות שנתפסו במהלכו ולעניין זה יש להמתין לבירור המשפט, בו תיבחן קבילות הראיות והאפשרות לפסילתן (פס"ד אברג'יל וכן תיק מע' (שלום ירושלים) 11295/04, מדינת ישראל נ' יהונתן רבינוביץ (2.7.07). בענייננו מצויים אנו עתה בשלב מקדמי במסגרת בקשה להחזרת תפוסים. אשר על כן, נראה כי אין זו השעה להורות על החזרת המוצגים לידי המבקש מהטעם של פגם בחיפוש. בעניין זה יש להעיר כי כעולה מתיק החקירה, עד היום לא בוצעה חדירה למחשבים. החזקת המחשבים מעבר ל-48 שעות ללא צו אף שסברתי בעבר אחרת, הרי שלאחר ששבתי ועיינתי בפסיקת בתי המשפט השונים, מקבלת אני את העמדה כי מחשבים אשר שימשו לצורך משחקי מזל, או אף למתן שירותי אינטרנט, אינם יכולים לחסות בצילה של הוראת סעיף 32(ב) לפסד"פ, שכן הם אינם אוצרים מידע הדרוש לניהולו של עסק (ראה ע"ח 11668-01-11 מ.י נ' בוסקילה (ניתן ביום 9.1.11), ב"ש (חיפה) 3707/01 יגודייב נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 8.8.01) וכן ב"ש (ירושלים) 4642/05 דויטש נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 16.8.05)). בענייננו- מהודעות החשודים עולה כי למצער, המחשבים שימשו, בין היתר, לצורך גלישה באתרי הימורים. משכך אין המחשבים התפוסים חוסים תחת הוראת סעיף 32 (ב) לפסד"פ ועל כן אין המשיבה נזקקת להארכת הצו בחלוף 48 שעות ממועד תפיסת התפוסים. יצוין כי ההחלטה בב"ש (ת"א) 91637/03 אופיר נ' מש' ימ"ר ת"א (ניתן ביום 13.7.03) אליה הפנתה ב"כ המבקש, עוסקת, שלא כמו בענייננו, במצב בו החיפוש נערך ללא צו שופט ולא הונחו ראיות לכאורה לביצוע עבירה במחשבים. פסק הדין השני אליו הפנתה ב"כ המבקש, ב"ש 7969/01 מ.י נ' חסון (ניתן ביום 15.10.01), ניתן על ידי בית משפט השלום ומשכך אינו מנחה את בית המשפט דנן. החזקת התפוסים מעבר לתקופה של 180 יום סעיף 35 לפקודה מאפשר החזקת תפוסים על ידי המדינה לתקופה של 180 יום, אלא אם ניתן צו על ידי בית המשפט להמשך החזקת התפוסים או הוגש כתב אישום. בבג"צ פרידנברג אמנם נפסק כי החזרת התפוסים בתום 180 הימים אינה אוטומטית (בשים לב לאפשרות אי החוקיות שבהחזקת תפוסים מסוגים שונים) וכי ניתן להאריך רטרואקטיבית את תקופת החזקת התפוסים בצו לבקשת המחזיקה לפי סעיף 34 לפסד"פ אף לאחר שחלפו 180 יום (ראה גם בש"פ 998/05, קחבר פפיסמדוב נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 20.03.2005)). יחד עם זאת נפסק כי אין בידי המשטרה הזכות להחזיק עד אין סוף בחפץ מבלי להגיש כתב אישום או בקשה לצו על-פי סעיף 34 לפסד"פ, מאחר והדבר מהווה פגיעה בזכות הקניינית של בעל החפץ במידה העולה על הנדרש. עוד נפסק כי ראוי כי הבקשה להמשך החזקת תפוס תוגש בנפרד ולא במסגרת תגובה לבקשה להחזרת תפוס, ובמסגרתה על המשטרה להראות כי המשך החזקת התפוסים דרוש למטרה ראויה המצדיקה שלילתם הזמנית / לצמיתות מבעליהם וכן כי אינו פוגע בבעל החפץ במידה העולה על הנדרש (פס"ד עובדיה וכן ב"ש 4196/02 מ.י נ' שימשי (ניתן ביום 10.10.02)). אני סבורה כי לא זו בלבד שהמשיבה לא עמדה בתנאים דלעיל, אלא שהתנהלותה, ככל שהיא נוגעת להחזקת התפוסים היתה רצופת מחדלים וכשלים שיש בהם בכדי לפגוע שלא לצורך ובמידה העולה על הנדרש בקניין המבקש, ואנמק: - רק ביום 19.12.10, קרי, בחלוף כ-4 חודשים ממועד התפיסה, ורק לאחר שהוגשה בפעם השניה הבקשה להשבת תפוסים, פנתה המשיבה לראשונה לקבל חוות דעת אודות התפוסים. - חוות הדעת, שנערכה לבסוף, בחלוף כ-5 חודשים ממועד התפיסה, ביום 10.1.11, נערכה על סמך בדיקה חזותית, ללא הפעלת המחשבים והיא אך קובעת כי "על פניו ממצאים אלו מאשרים כי אכן המוצגים שימשו להימורים (עמדות מולטיגיים) וחוות דעת מפורטת תצא בהמשך לאחר בדיקה יסודית של המוצגים"( ההדגשות שלי - ט. ראוי לציין בהקשר זה כי כעולה מחומר החקירה, בעת ביצוע צו החיפוש לא היו בעסק לקוחות, המחשבים לא פעלו, ואין כל תיעוד של פעילות הימורים מכל סוג במקום בעת ביצוע החיפוש. התפוסים כשלעצמם אינם מהווים מעצם טיבם וטבעם חפצים שהחזקתם אסורה. - גם כיום, בחלוף כ-7 חודשים ממועד התפיסה, לא התעוררה המשיבה מרבצה ולא הגישה כתב אישום ו/או בקשה להמשך החזקת התפוסים. כל שעשתה המשיבה מצידה היה להתנגד לבקשה. יתרה מכך- ב"כ המשיבה אף לא ציין כי בכוונתם להגיש כתב אישום כנגד המבקש בעתיד הנראה לעין, או למצער כי תיק החקירה הועבר לתביעה. - לכל האמור יש להוסיף את אופן החזקת התפוסים על ידי המשיבה. כעולה מטענות ומתמונות שהציגה ב"כ המבקש, אשר לא נסתרו ולא הוכחשו על ידי המשיבה, מוחזקים המחשבים כשהם מושלכים מחוץ לתחנת המשטרה, תחת כיפת השמים באופן שבהכרח גרם ו/או יגרום להם נזק ממשי ובלתי הפיך. הלכה היא כי משנתפס חפץ, מחובתה של המשטרה "לשמור על אותו רכוש ולהיזהר שלא יינזק בידיה". המשטרה אינה יכולה להתייחס באי-איכפתיות לגורל מוצג המצוי בידיה ואף אינה רשאית להתרשל בטיפולה בו (בג"צ 329/77 דובראשוילי נ' משטרת ישראל פד"י לא (3) 542 (1977) וע"א (חי) 93/84 ויצמן נ' מ.י (ניתן ביום 25.1.85)). בנסיבות אלה ברי כי המשיבה אינה מקיימת את חובתה על פי דין. גם בג"צ פרידנברג, אליו הפנה ב"כ המשיבה אינו יכול לשמש לענייננו שכן נסיבותיו שונות. בבג"צ פרידנברג התפוס היה שטרות כסף מזויפים- חפץ שהחזקתו אסורה על פי דין והבקשה להחזרת תפוס הוגשה לאחר שכבר הוגש כתב אישום בתיק. בתיק שבפני, לא הוגש כתב אישום כאמור, תיק החקירה מושא הבקשה אף לא הועבר לעיון התביעה והתפוס כשלעצמו מעצם טבעו וטיבו אינו בבחינת חפץ שהחזקתו אסורה על פי חוק. הכספים התפוסים כעולה מדו"ח הפעולה מיום 15.8.10 נתפסו על ידי המשיבה כספים בסך של 6,410 ₪ ולא בסך של 7,000 ₪ כנטען על ידי המבקש. למרבה הצער, המשיבה לא פרטה את התפוסים כנדרש על פי דין בסעיף ה' לדו"ח החיפוש, עליו חותם מחזיק המקום והעדים לחיפוש, ותחת זאת הפנתה לדו"ח הפעולה שנערך על ידי רס"ר אריאל חנטיס. דו"ח החיפוש לא הוצג לעיון מחזיק המקום ולא אושר על ידו. בנסיבות, לנוכח מחדלה של המשיבה, אשר גרם למבקש נזק ראייתי, אני נעתרת לבקשת המבקש ומורה על השבת הסך של 7,000 ₪ הנטען על ידו. בדרך זו יש כדי להביע מורת רוח מאופן פעולתה של המשיבה. סוף דבר בהתחשב במשך ההחזקה בתפוסים ללא הגשת בקשה מתאימה ו/או כתב אישום, כמו גם באופן החזקתם בדרך הפוגעת בקניין המבקש במידה העולה על הנדרש, אני מורה על השבת כל התפוסים לידי המבקש לאלתר. זכות ערעור כחוק. החזרת תפוס