קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להפוך צו זמני לצו קבוע: הבקשה משלהי שנת 2008 התנהלה ביחידה הארצית לחקירות הונאה חקירה גלויה נגד המשיבים 1-4 (להלן יחדיו: "החשודים" וכל אחד לחוד בשמו או בציון מספרו כמשיב) בחשד לביצוע עבירות שוחד, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון (הלבנת הון ועשיית שימוש ברכוש אסור). ביום 13.4.11 פנתה עו"ד אביה אלף מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה לבית המשפט בבקשה למתן צו זמני ברכוש במעמד צד אחד. בבקשתה מסרה כי הפרקליטות מתעתדת להודיע לחשודים שיוגש נגדם, כפוף לשימוע (פרט למשיב 2 שבעניינו לא יתקיים שימוע), כתב אישום בעבירות הנ"ל. על פי הבקשה ניתן, במעמד נציגי הפרקליטות והמשטרה בלבד, צו ארעי ברכוש שתוקפו עד לדיון בבקשה במעמד הצדדים. הצו הטיל עיקול והקפאה על שלושה טיפוסי רכוש: (1) חשבונות בנק, (2) נדל"ן (3) פוליסות ביטוח, קופות גמל וקרנות השתלמות. חלק הארי מן הרכוש הוא של החשודים וחלקו הוא של קרובי משפחה (יתר המשיבים לבקשה דנן), אם במשותף עם מי מן החשודים ואם בנפרד מהם. ביום 26.4.11 קוים דיון בבקשה במעמד הצדדים. לאחר שמיעת טענות הצדדים הצעתי שיתקיים מפגש בין באי כוח המשיבים לבין גורמי הפרקליטות לשם השגת הבנה והסכמה בעניין צמצום היקף התפרשותו של הצו הזמני. הצדדים קיבלו את ההצעה ולפיכך עיכבתי את מתן ההחלטה בבקשה (תוך הותרת הצו הארעי על כנו). ביום 7.5.11 הודיע עו"ד נבות תל צור כי לא הושגה הבנה מספקת בין הצדדים וכי לכן צריכה להינתן החלטת בית המשפט בבקשה. בו זמנית ביקשה הפרקליטות שיינתן צו של בית המשפט לצמצום בהיקף התפרשותו של הצו הארעי. החלטה כזאת ניתנה מייד (להלן: "הצו הארעי המתוקן"). עתה עליי ליתן החלטתי בבקשה להפוך את הסעד הארעי לסעד זמני שיעמוד בתוקפו עד להגשת כתב אישום או למשך 90 ימים (מיום מתן הצו הארעי) לפי המוקדם מביניהם. נימוקי הבקשה סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון (להלן: "החוק") מורה שמשהורשע אדם בעבירה לפי סעיף 3 או 4 לחוק יצווה בית המשפט על חילוט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי הרכוש שבוצעה בו העבירה או ששימש לביצוע העבירה או שהושג כתמורה לביצוע העבירה (להלן: "הרכוש"). אם לא נמצא רכוש של הנידון די הצורך האמור, יצווה בית המשפט על חילוט רכושו של אדם אחר שהנידון מימן את רכישתו או שהעביר אותו לאחר בלא תמורה ובלבד שהמימון או העברת הרכוש בלי תמורה כאמור נעשתה לפני שבוצעה העבירה. סעיף 36ו(ב) לפקודת הסמים (להלן: "הפקודה") מניח בידי בית המשפט המחוזי סמכות ליתן, קודם להגשת כתב אישום, צו זמני ברכוש כדי להבטיח את אפשרויות החילוט שיתגבש עם הכרעת דין מרשיעה. הפקודה מורה כי צו זמני ברכוש יינתן אם הוגשה בקשה חתומה בידי פרקליט מחוז הנתמכת בתצהיר שיש יסוד סביר להניח שהרכוש עלול להיעלם או שעלולים לבצע בו פעולות שימנעו את מימוש החילוט. צו זמני זה יפקע בתום 90 ימים מנתינתו אם לא יוגש בתוך כך כתב אישום. מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה טוענת בבקשתה כי בידי הפרקליטות ראיות לכאורה חזקות כדי הוכחת אחריות החשודים לעבירות המקימות בסיס להוראת חילוט ברכוש ולמתן צו זמני כאמור; כי הרכוש מושא הבקשה הוא רכוש של החשודים או רכוש שהועבר בידם לקרובי משפחה (המשיבים 5, 6) בלי תמורה וכי יש חשש שיבוצעו פעולות להברחת הרכוש ולהעלמתו באופן שיסכל את אפשרויות החילוט בתום ההליך השיפוטי. עיקר טיעוני המשיבים עו"ד תל צור, בא כוח המשיבים 1 (צבי בר), 5 (אבנר בר - בנו של צבי בר), 6 (יואב בר - בנו של צבי בר) , 7 (ריבה בר - רעייתו של צבי בר) ו-10 (דפנה בר - כלתו של צבי בר). הניח לפתח טיעונו הנחה בדבר קיומן של ראיות לכאורה בעבירות המיוחסות לחשודים. הנחה זו נבעה מכך שעד לדיון לא הייתה לבאי כוח החשודים זכות לעיין בחומר החקירה. ברור שתקפותה של הנחה זו היא עד לעיון בחומר החקירה. פרקליט המשיבים הציב את התנגדותו לצו המבוקש על מסגרת טיעון משולשת. טענתו הראשונה היא שהליכי החילוט כמו גם הליכים זמניים ברכוש נועדו מעיקרה למלחמה בארגוני הפשיעה ובקרטלים של סוחרי הסמים. אין מקום, כמדיניות תביעתית, לשלב באופן מלאכותי עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ולצרפן לעבירות "רגילות" (בתוכן גם עבירת שוחד) שאינן בגדר התנהלות של ארגוני פשיעה או קרטלים של סוחרי סמים. שילוב מלאכותי שכזה מטיל על הנאשם שהעבירה המיוחסת לו היא "שגרתית" תיוג (סטיגמה) של שיוך לארגון פשיעה. ענייננו הוא כגון זה. הפרשה אף נוצלה למטרות פוליטיות שכן המשיב מס' 1 הוא ראש העיר רמת גן ויריביו הפוליטיים מנצלים את ההליך דנן כדי להצביע עליו כמי שעומד בראש קבוצת פשיעה. הטיעון השני הוא שתכליתו של הצו הזמני מיועדת למנוע סיכול אפשרויות חילוט עתידיות. אין מקום להוצאת צו כזה כאשר מפני הדברים לא מתעוררת סכנה להברחת רכוש או העלמתו. החקירה הגלויה בעניין דנן נמשכת כבר שנתיים ימים. אילו שיוו החשודים לנגד עיניהם אפשרויות של הברחת רכוש או העלמתו היו מסתמא נוקטים פעולות כאלה כבר מזמן. בשלב הדיוני הנוכחי; היינו טרם הגשת כתב אישום, מעמד החשודים אינו נבדל ממעמדם לאורך שנות החקירה. כשם שעד כה לא התעורר חשש להברחת רכוש אין סיבה לחשש הזה כעת. ההליך דנן כמוהו כהליך של מעצר קודם משפט או כהליך של עיקול רכוש במסגרת הליכים אזרחיים, ששניהם מיוסדים על "סיכון".בהקשר של מעצר הסיכון הוא לשלום הבריות או להליך השיפוטי. בהקשר של עיקול אזרחי הסיכון הוא של הברחת רכוש וסיכול האפשרות להיפרע מן הצד המפסיד במשפט. כך גם כאן הצו הזמני נקוט על הסיכון לסיכול אפשרויות חילוט עתידיות. בענייננו הסיכון הזה מועט מאוד. אין חשש להימלטות מן הארץ. אין חשש שהמשיב 1 שמתגורר בביתו עשרות שנים והוא נטע מושרש במדינת ישראל יפטר מרכושו ומביתו רק כדי שלא להעמיד את הרכוש בסכנת חילוט. הטיעון השלישי הוא שיש מקום להבחנה בין המשיבים השונים. בעוד שלעניין החשודים אין צורך בדקדקנות יתרה לעניין טיבו של הרכוש שכלפיו מכוון הצו, במקום שמדובר במשיבים שאינם חשודים החוק מסייג את אפשרויות החילוט וכפועל יוצא את היקף ההתפרשות של הצו הזמני לרכוש שהתקבל מן החשוד לאחר זמני ביצוע העבירה שלא בתמורה. לפי זה לעניין בניו של המשיב 1, היינו המשיבים 5 ו-6, אין מקום להחלת הצו על זכויות שהתקבלו או נרכשו שנים לפני שהעבירה הנטענת נעברה. יש בתוך מכלול הרכוש שעליו חל הצו הארעי גם רכוש של המשיבים 5, 6 החורג מגדר הניתן לחילוט. אין מקום לעניין בני משפחה לעשותם ערבים לכלל הרכוש שבגינו התבקש הצו הזמני. לעניין אשתו של המשיב מס' 1 הצו הזמני חל על בית המשפחה. לגב' בר זכויות שוות בבית לאלה של בעלה. כיוון שהבית נרכש הרבה זמן לפני מועדי העבירה, אין כל מקום להטיל עיקול על חלקה של גב' בר בבית. עו"ד אדרת בשמו של המשיב 4 חיים גייר הצטרף לטיעון העקרוני שנשמע מפי עו"ד תל צור והוסיף ששולחו לא נחשד בעבירות הלבנת הון ולכן ספק אם ניתן להטיל צו זמני על רכושו כל עיקר. יתר על כן החשד המיוחס לו הוא בהקשר לסכום של 100,000 $ ולפיכך אם יינתן צו עליו להיות מוגבל לרכוש בהיקפה של העבירה הנטענת. עו"ד מעוז בשמו של פלוני לא התנגד לעיקר הצו. הוא קיים משא ומתן עם נציגי התביעה והגיע איתם להבנה על כך שהצו יחול על בית בהרצליה פיתוח ששוויו רב; הרבה מעבר לסכום העבירה. הוא ביקש שהצו יוסר מעל חשבון פיקדון בבנק בהיקף של 250,000 ש"ח בלבד. סכום זה אינו מספיק כדי כיסי מלוא סכום העבירה המיוחסת. על כן ממילא יהיה צורך להיפרע מן הבית. על כן די בהטלת הצו על הבית. עו"ד ליבאי בא כוחו של המשיב 3 לגזיאל, נעדר מן הדיון (אבל). ניתנה הסכמתו להשארת הצו הארעי בתוקפו עד לדיון שייערך במעמד הצדדים. דיון והחלטה במועד הדיון הוצגו לבאי כוח המשיבים 4,3,1 "כתב[י] חשדות" ולבא כוח המשיב 2 - "טיוטת כתב אישום". אף על פי שלעת הזאת לא ניתן לדעת אם כתב החשד וטיוטת כתב האישום "יניבו" בסופו של דבר כתבי אישום שיוגשו לבית המשפט, לשמו של דיון זה אניח שבידי הפרקליטות חומר ראיה מספיק כדי הגשת כתבי אישום כאמור. כתבי החשד- תאור כללי כתבי החשד מתייחסים לשנים 1999- 2008. מתוארות בהם ארבע פרשיות שוחד שנטל צבי בר מבעלי אינטרסים שונים על מנת לנצל את מעמדו ותפקידו הציבורי של בר לקידום מיזמי נדל"ן שבהם היו מעורבים בעלי האינטרס נותני השוחד. פרשייה אחת מתארת לקיחת שוחד בסך 1,027,000 ש"ח לערך מפלוני ומלגזיאל; פרשייה שניה מתארת לקיחת שוחד בסך 440,000 ש"ח מגייר; פרשייה שלישית מתארת נטילת שוחד משני בעלי אינטרסים שאינם נמנים עם המשיבים בהיקף של 1,162,000 ש"ח לערך; פרשייה רביעית מתארת נטילת שוחד בסך 200,000 ש"ח מבעל אינטרס שאינו נמנה עם המשיבים דנן. כתב החשדות נגד בר מוסיף כי כספי השוחד הניבו הכנסה של 2,132,000 ש"ח לערך. מכאן שההיקף הכספי של החשד המיוחס לצבי בר הוא כ- 5,000,000 ש"ח. בפרשייה הראשונה הועברו כספי השוחד לחשבון בנק על שם צבי בר ורעייתו. 600,000 ש"ח מכספי השוחד הועברו, בשלב מסוים, לחשבון בנק על שם אבנר בר. כמו כן התקבל שוחד של העברת 200 מניות מהון המניות בחברה מסוימת ל-יואב בר והוא מונה כמנהל בחברה. כתבי החשד נגד בר, לגזיאל וגייר וטיוטת כתב האישום נגד פלוני מתארים פעולות שנעשו להסתרת השוחד ול"הלבנת" כספי השוחד; פעולות המהוות עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון. תנאים להתגבשות צו זמני ברכוש - הדין והפסיקה סעיף 21 לחוק כונן מנגנון חילוט רכוש בהליך פלילי שעניינו חילוט רכוש, מידי הבעלים, המחזיק או השולט, ברכוש ששימש, במישרין או בעקיפין, לביצוע עבירה לפי סעיף 3 או 4 לחוק, או שהושג בעבירה כאמור או התקבל כשכרה. סעיף 23 לחוק מחיל על חילוט רכוש לפי החוק את הוראות סעיפים 36ג עד 36י לפקודה. מכוחה של הוראת תחולה זו מוסמך בית המשפט המחוזי לתת, קודם להגשת כתב אישום, צו זמני; היינו צו ל"מתן ערבויות...צווי מניעה, צווי עיקול או הוראות בדבר צעדים אחרים שיבטיחו את האפשרות של מימוש החילוט" בנסיבות המקימות יסוד סביר להניח שהרכוש המיועד לחילוט עלול להיעלם או שיינקטו פעולות העשויות לסכל את חילוטו (סעיף 36ו(א) ו-(ב) לפקודה). בהתקיים התנאים הנדרשים מוסמך בית המשפט ליתן צו ביחס לרכוש תוך הגבלת הצו לשווי הכספי של העבירה או תמורת העבירה. אם לא נמצא רכוש של הנידון (לענייננו - של החשוד) ששוויו מבטיח את אפשרויות החילוט מוסמך בית המשפט להוציא צו כנגד אדם שאליו העביר הנידון, לאחר מועד העבירה, רכוש בלי תמורה או שהנידון מימן את רכישתו (סעיף 21(ב) ו-(ג) לחוק. יש בו, בצו הזמני, משום פגיעה בקניינו של אדם קודם להרשעתו בדין, שעה שהוא מוחזק כחף מפשע. גיעה כזאת מותרת רק לפי חוק ותוך עמידה בתנאי "פיסקת ההגבלה" החוקתית. לכן הוסיפה הפסיקה לתנאים המגבשים את אפשרות מתן הצו גם דרישה ל"מידתיות". עמד על כך בית המשפט העליון: לא בכדי נקבע בסעיף 36ו(א) כי הצו הזמני שבית-המשפט רשאי לתת בעניין זה הוא למתן ערבויות, צווי מניעה, צווי עיקול או הוראות בדבר צעדים אחרים שיבטיחו את האפשרות של מימוש החילוט. לא בהכרח יש לנקוט את הדרכים הנ"ל לפי סדרן, אולם בסדר הבאתן יש אינדיקציה למידתיות שאותה ראה המחוקק לנגד עיניו. הפגיעה ברכושו של אדם על-ידי נטילתו ממנו, על-מנת להבטיח אפשרות חילוט בעתיד היא פגיעה ברכושו ובקניינו ולפיכך יש לנקוט אותה רק כאמצעי אחרון ובהיעדר אמצעים חלופיים להבטחת אותה תכלית. כך יש לעשות בהשראת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וכך יש לעשות על-פי עקרון המידתיות המקובל עלינו [בש"פ 7715/97 אבוטבול נ' מ"י (השופטת טובה שטרסברג - כהן) ; בש"פ 6817/07 מ"י נ' סיטבון (השופטת עדנה ארבל) ] הנה כי כן האפשרות ליתן צו זמני ברכוש מתגבשת בהתקיים ארבעת אלה: קיים חשד מבוסס לביצוע עבירה של הלבנת הון; קיים חשד סביר להעלמת או הברחת רכוש המקים זיקה מסוית אל העבירה; הצו יינתן כלפי רכוש ששוויו תואם את היקפה הכספי של העברה. רכוש המוחזק בידי צד ג' יכלל בצו רק אם הועבר ללא תמורה מידי הנידון לאחר מועד ביצוע העברה; הצו יינתן בארח מידתי; היינו, אמצעי המניעה כנגד העלמת הרכוש יהיו מידתיים ופגיעתם הקניינית מזערית ככל הניתן. די בהתגבשות הנסיבות הללו כדי להקים בסיס למתן הצו. אין לומר כי הצו מוגבל רק לתחומי עברה מסוימים. אמנם תכליתו העיקרית של חוק איסור הלבנת הון וממילא גם תכלית מנגנון חילוט הרכוש הכלול בו היא לחימה בתופעה של "מערכות מאורגנות ומתוחכמות של קבוצות פשיעה בעלות מבנה היררכי מאורגן ושיטתי, המנהלות פעילות עבריינית מורכבת, מתוחכמת וענפה, לעיתים חובקת עולם, בתחומי הזנות והסחר בבני אדם, סחר בסמים ונשק, מרמה וזיוף, הימורים ועוד... הלבנת ההון הינה פעילות שיש בה כדי לגרום נזק רב-מימדי לכלכלת המדינה, לביטחונה, לחוסנה של החברה ואף לאושיות השלטון, באשר הניסיון מלמד כי יש מקרים בהם עבריינים אלה תרים אחר הדרך אל רשויות השלטון באופן שיקל על ביצוע העבירות" (בש"פ 6817/07 מ"י נ' סיטבון) . אולם אין בחוק דבר המגביל שימוש במנגנון החילוט לתחומי הפשיעה המאורגנת או לפשיעה רבת אנפין בתחומי עברה מסוימים בלבד. החוק ומנגנון החילוט מתפרשים על השילוב שבין "עבירת מקור" ועברה של הלבנת הון. עברת שוחד היא עברת מקור (פרט (6) לתוספת הראשונה לחוק) ולא בכדי; שכן השימוש בשוחד הוא כלי אופייני בידי הפשיעה המאורגנת לחדירה אל זרועות השלטון. מן הכלל אל הפרט צבי בר כתב החשדות מייחס לצבי בר מספר עבירות של קבלת שוחד והלבנת הון (הלבנת כספי השוחד). היקף העבירות כ-5 מיליון ש"ח. הנחת המוצא היא שיש בידי התביעה ראיות לכאורה כדי ביסוס הגשת כתב אישום בעבירות הללו. בשלב הדיוני הנוכחי שבו הודיעה פרקליטות המדינה לצבי בר שהיא שוקלת הגשת כתב אישום נגדו מתקיים חשש להברחת רכוש או לביצוע פעולות שיסכלו חילוט עתידי. חשש כזה עשוי היה להיווצר עם פתיחת החקירה הגלויה לפני כשנתיים ימים והתנהלות המשיב עד הנה - שלא ניכרה בה פעילות לסיכול חילוט עתידי - מציבה, לכאורה, סימן שאלה בעניין סבירות החשש לעת הזאת. אלא שבד בבד עם המעבר משלב של חקירה גרידא אל סף הגשת כתב אישום, עולה מדרגת החשש וסבירותו כעת בולטת. באורח פרדוקסלי מוסברים החשש וסבירותו דווקא נוכח האמירות הנחרצות מפי בא כוחו של בר בדבר אמונת שולחו ביכולתו לשכנע את גורמי התביעה, במסגרת הליך של שימוע, בחפותו. נשמע מכך שבשלב החקירה ודאי שהמשיב האמין שזו לא תניב ראיות נגדו. על כן סביר שהוא לא נצרך לנקיטת כל צעד כדי לסכל חילוט רכוש. כעת משנכזבה תוחלתו, החשש מפני פעולות כאמור הולך ומתגבר. ודוק, לשם מתן צו זמני ברכוש אין צורך ביותר מאשר "חשש סביר". מכאן נובע שמוצדק ללהעניק סעד של צו זמני ברכושו של צבי בר. לשאלת מידתיות הצו שני פנים. האחד נוגע להיקפו של הצו והשני נוגע למזעור מירבי של הפגיעה הקניינית. היקף הצו אינו יכול לעלות על 5 מיליון ש"ח. חשבונות בנק - הצו הארעי המתוקן מטיל עיקול, מקפיא ותופס את הפקדונות, יתרות המט"ח וניירות הערך בשני חשבונות בנק המתנהלים על שם צבי בר ורעייתו. הצו אינו חל על חשבון עו"ש. אחד משני החשבונות נועד, כנראה, להשקעה בניירות ערך. חשבון זה ימשיך להתנהל באמצעות חברה לניהול תיקים על פי מדיניות השקעה ותמהיל שנקבעו מראש. אינני יודע מהו ההיקף הכספי של החשבונות הללו. יש לקחת בחשבון שהחשבונות הם בבעלות משותפת של המשיב ושל רעייתו שהיא צד תמים שאין רשות לרדת לנכסיה, להוציא מחצית מן הרכוש (מט"י, מט"ח, ני"ע) שהועבר לחשבונות המשותפים לאחר ביצוע העבירה (להלן: "השווי הרלוונטי"). אם שוויים הרלוונטי של החשבונות עולה על 5 מיליון ש"ח ואם החשבונות לפי טיבם מבטיחים ששוויים הרלוונטי ביום החילוט לא יקטן מ-5 מיליון ש"ח, די בצו המשתרע על חשבונות אלה תוך הגבלתו לסכום של 5 מיליון ש"ח. ברור שאם שוויים הרלוונטי של החשבונות קטן מ-5 מיליון ש"ח ואם אין ביטחון בשווים ביום החילוט, קיים צורך בהתפרשות הצו על רכוש נוסף. המניעה העיקרית הטמונה בצו היא מניעת "ריקון" החשבונות והעברתם לאחרים. מניעה משנית היא של שינוי אפיקי השקעת הכספים שבחשבונות. המניעה העיקרית היא בגדר תכליתו העיקרית של הצו ובנסיבות העניין אין מנוס ממנה. הפגיעה המשנית היא ככל הנראה מזערית. שכן לעניין פיקדונות מט"ח או מט"י שינוי אפיק ההשקעה הוא הליך המצריך די זמן המאפשר פנייה (לפרקליטות או לבית המשפט) לשם אישור המהלך. חשבון ני"ע יתנהל כך שלא תיגרם פגיעה קניינית מעצם קיום הצו. על כן נראה שאין בצו משום פגיעה ממשית ברכוש והוא אינו מעורר קושי מבחינת אופי הפגיעה הקניינית. נדל"ן - הצו הורה על רישום עיקול על דירת המגורים של המשיב ורעייתו. בא כוח המשיב טוען ששווי בית המגורים גדול מאד. אין לפניי הערכת שווי מוסמכת. יתר על כן חילוט נדל"ן שבו זכויות לצד ג' תמים הוא לא רק פעולה מסובכת למדיי אלא גם פעולה שקשה מאד לחזות את תוצאותיה הכספיות. נוכח זה ובשים לב לכך שהעיקול הוא רישומי בלבד נראה לי שיש לקיים את הצו בהקשר לנכס זה, בלי כל קשר להשלכות של בירור הפרטים כאמור בפיסקה הקודמת. פוליסות, קרנות וקופות - הצו הארעי מטיל עיקול על פוליסת ביטוח מסוג מניב, קופת גמל וקרן השתלמות על שם צבי בר. לא ידוע לי ההיקף הכספי של סוגי רכוש אלה. ברי לי שהפגיעה הקניינית הטמונה בצו ביחס לרכוש זה היא מזערית. שכן הצו אינו פוגע בשווי הרכוש ובבעלות בו. המניעה העיקרית היא מפני הברחת הרכוש והיא נחוצה בנסיבות העניין. המניעה המשנית של שינוי אפיק ההשקעה ניתנת לאיזון על דרך של פנייה מוקדמת לפרקליטות או לבית המשפט. בירור פרטי שווי הרכוש עשוי להשליך על היקף הצו. סיכומו של פרק זה הוא שניתן צו זמני ברכושו של צבי בר כדלקמן: רישום עיקול על דירת המגורים המפורטת בבקשה למתן הצו; עיקול, תפיסה והקפאה של פיקדונות, יתרות מט"ח וני"ע בחשבונות הבנק בהתאם לצו הארעי המתוקן; עיקול פוליסת ביטוח, קופת גמל וקרן השתלמות בהתאם למפורט בבקשה למתן הצו; הצו המצטבר לפי פיסקה (ב) ו-(ג) לעיל מוגבל לסכום של 5 מיליון ש"ח. אבנר בר, יואב בר, ריבה בר, דפנה בר ריבה בר - הצו הארעי חל על דירת מגורים בבעלות משותפת של צבי בר ורעייתו. אין מחלוקת שהדירה (בית מגורים) נרכשה לפני מועדי העבירות ולפיכך הצו אינו יכול לחול על חלקה של ריבה בר ברכוש זה. הצו הארעי המתוקן מצמצם את תחולת הצו לשני חשבונות בנק בבעלות משותפת של צבי בר ורעייתו. צו זה יישאר בתוקפו כפוף להערותיי בעניין השווי הרלוונטי של החשבונות (ראו לעיל). יואב בר ודפנה בר - שניהם בגדר צד תמים. הצו הארעי כולל רישום עיקול על זכויות בנכס במושב מסוים שעליו רשומה הערת אזהרה לטובת יואב בר ודפנה בר. הבקשה למתן הצו אינה מפרטת מיהם בלי הזכויות בנכס, מועד רכישת הזכויות וסיבת החלת הצו על זכויות אלה. בנסיבות אלה בטלה הוראת הצו הארעי לרישום העיקול על נכס זה. אבנר בר - אבנר בר הוא צד תמים. מכתב החשדות נגד צבי בר עולה ש-600,000 ש"ח מכספי השוחד הועברו לחשבונות בנק על שם אבנר בר. הצו הארעי המתוקן חל על חשבונות אלה תוך הגבלה לסכום של 600,000 ש"ח. תקפותו של צו זה תלויה בשוויים הכספי הרלוונטי של פרטי הרכוש (פרט לנדל"ן) על שם צבי בר שעליהם חל הצו. אם, בהתאם לאמור למעלה מכאן, שוויים הרלוונטי של פרטי רכוש אלה מספיק כדי הבטחת חילוט בשווי 5 מיליון ש"ח, כי אז אין כל הצדקה להחלת הצו על חשבונות אבנר בר. הצו יישאר בתוקפו ביחס לחשבונות אבנר בר בהיקף הנחוץ להשלמת הבטחת חילוט בסכום של 5 מיליון ש"ח ובכל מקרה לא יעלה הצו על 600,000 ש"ח. פלוני ופלונית טיוטת כתב האישום מייחסת לפלוני מתן שוחד בסכום של כמיליון ש"ח. הצו צריך להיות מוגבל כדי סכום השוחד. מצד העיקרון מוסכם בין הצדדים שיינתן צו זמני בעניין רכוש נדל"ן שבו יש זכויות על שם פלוני ופלונית. המחלוקת נוגעת רק לשני חשבונות בנק על שם פלוני שהיקפם 250,000 ש"ח. מאחר שאין מחלוקת ששווי הנדל"ן גם לאחר גריעת שווי זכויות פלונית עולה בהרבה על סכום השוחד, אינני רואה מקום להשארת הצו בעניין חשבונות הבנק. מימוש החילוט על נדל"ן שהנידון איננו בעל הזכויות היחיד בו אינו פשוט והוא גם עלול לגרוע גריעה ניכרת מן התמורה שתתקבל ממכירת הנכס לשם חילוט. אולם שולי הביטחון הרחבים הנובעים מכך ששווי הנכס עולה כמה וכמה מונים על היקף השוחד מצדיקים את המסקנה האמורה. סיכומה של נקודה זו הוא שאני מורה לבטל את תחולת הצו הארעי על חשבונות הבנק של פלוני (פריטים 3 (ה) ו-(ו) לבקשה). שאול לגזיאל, שושנה לגזיאל הצו הארעי משתרע על חשבונות בנק ונכסי דלא ניידי על שם לגזיאל (אחד הנדל"ן כולל זכויות על שם שושנה לגזיאל). כל זה לשם הבטחת חילוט בהיקף של כ-מיליון ש"ח שהוא סכום השוחד. בהיעדר מידע מפורט ומאחר שלא נשמע עד הנה טיעון מפי בא כוח המשיב , לא אוכל להגיע למסקנה כלשהי. אולי יעלה בידי הצדדים לגבש הסכמה שתהא מושתתת על עיקרי המסקנות הנקובות בהחלטה זו ביחס לשאר המשיבים. לפי שעה הצו הארעי יישאר בתוקפו עד להחלטה אחרת. חיים גייר מאחר שסכום מתן השוחד המיוחס לגייר הוא של 440,000 ש"ח לערך ומאחר שלאחר הצו הארעי המתוקן נותרה תחולת הצו רק על חשבון בנק תוך הגבלת הצו לסכום של 450,000 ש"ח בלבד, אין כל מקום לשינוי נוסף בצו. הצו הזמני בהיקפו האמור יחול עד להגשת כתב אישום או לפרק זמן של 90 ימים מיום מתן הצו הארעי לפי המוקדם מביניהם. מיסיםעבירות מסהלבנת הוןחילוטצווים