קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להפסקת תובענה לאחר צו כינוס נכסים:   1. בפני בקשה מטעם התובעת- המבקשת, להשהיית הליכים בתיק. לטענת המבקשת, נגד המשיב 2 ניתן בבית המשפט המחוזי בנצרת תיק פש"ר 498/08, צו כינוס נכסים ובהתאם להוראות סעיפים 20 ו- 22 לפקודת פשיטת רגל, משניתן צו כינוס לא ניתן להמשיך בהליך. ביחס למשיבה 1, הודיעה המבקשת כי ממילא המדובר בחברה חדלת פירעון ואין טעם בניהול ההליכים כנגדה משאלו הושהו כנגד משיב 2. בתשובתה לתגובת המבקשים הוסיפה המבקשת, כי לא ניתן לנהל את התביעה נגד משיבה 1 ללא המשיב 2 ואין טעם לניהולם, כשנגד הנתבע 2 מעוכבים ההליכים וכי יהיה זה בזבוז זמן וכסף לנהל הליכים רק נגד משיבה 1. המבקשת הפנתה להוראות סימן ב' בפרק יד' לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד, שעניינן הפסקת תובענה. 2. המשיבים התנגדו לבקשה. לטענת המשיבים, אין לעכב את ההליכים שכן דין התביעה להידחות על הסף. המשיבים הפנו לעדותו של המנוח (הוא התובע המקורי בתביעה ואשר לאחר מותו, תוקן שם התובע לשם היורשת- המבקשת), לנספחים שצורפו לתצהיר המשיב 2 וטענו כי בהתחשב בחומר הראיות והעדויות שנשמעו עד כה, יש להורות על סילוק התביעה. המשיבים טענו כי המבקשת מודעת לכך שסיכויי התביעה אפסיים ולכן מבקשת לנסות מזלה בהגשת תביעה לכונס הנכסים. לפיכך טענו המשיבים, מדובר בבקשה המוגשת בחוסר תום לב. המשיבים הוסיפו,כי המשיבה 1 הינה אישיות משפטית נפרדת ולכן אין לעכב את ההליכים כנגדה, אלא להורות על סילוק התביעה על הסף. דיון: 3. המדובר בתביעה כספית חוזית בגין שיקים של המשיבה 1 שחוללו (או לא הופקדו מאחר שהיה ברור כי יחוללו) ובגין טענה להתחייבות מצידו של המשיב 2 לשלם את הסכום הנתבע. 4. הבקשה לעיכוב הליכים כנגד משיב 1- לבקשה לא צורף צו הכינוס עצמו ואולם המשיבים לא כפרו בנתינתו. מובן כי האמור להלן מותנה בכך שאכן כטענת המבקשת,ניתן כנגד המבקש 2 צו כינוס נכסים בתיק פש"ר. סעיף 20 לפקודת פשיטת רגל קובע: (א) משניתן צו כינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך- ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר- תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע. (ב) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכוחו של נושה מובטח לממש את ערבותו או לעשות בה בדרך אחרת". לאור סעיף זה, הרי שבמקרים בהם ניתן צו כינוס נכסים ומדובר בתביעה המתייחסת לחוב בר תביעה, לא ניתן להמשיך לנהל את ההליכים, אלא אם ניתנת הוראה מפורשת מטעם בית המשפט של פשיטת רגל וראה בעניין זה ע"א 1516/99 מרים לוי נ. נזיה חיג'אזי": "... לאחר מתן צו הכינוס תכלית העיכוב שונה. בשלב זה כבר הוכח כי החייב ביצע מעשה פשיטת רגל, והמשך הליכי פשיטת הרגל נועד להבטיח כי הנושים יקבלו את המגיע להם על בסס שיוויוני בהליך שימזער ככל הניתן את העלויות הדיוניות... בשלב זה של הליך פשיטת הרגל בית המשפט של פישטת רגל הוא בעל סמכות ההחלטה בעניין מתן היתר לדיון בתביעה בהליך רגיל- בין שמדובר בהמשך דיון בתביעה קיימת ובין שמדובר בהגשת תביעה חדשה. בידי בית משפט זה הכלים ומכלול הנתונים הרלוונטיים שיש לשוקלם ולהעריכם לצורך מתן החלטה אם להתיר, בבחינת יוצר מן הכלל, בירור תובענה בבית משפט על פי הסדר הרגיל..." (ההדגשה שלי ר.א). 5. לאור האמור, מאחר ותביעה זו הינה תביעה כספית גרידא ולפיכך, הינה בגדר חוב בר תביעה, יש לעכב את ההליכים בה כנגד המשיב 2. בהעדר החלטה מפורשת מטעם בית המשפט המחוזי- בית המשפט של פש"ר, המתירה המשך הליכים בתביעה דנן, ההליכים בתיק כנגד משיב 2 מעוכבים. 6. לעניין המשיבה 1- הפנתה המבקשת להוראות סדר הדין האזרחי התשמ"ד (להלן: "התקנות") ביחס להפסקת תובענה. האפשרות להפסיק תובענה מופיעה בתקנה 154 לתקנות הקובעת: "(א) רצה תובע או נתבע שהגיש תביעה שכנגד, להפסיק תובענה, או לחזור בו מתביעתו כולה או מקצתה, יגיש בקשה על כך לבית המשפט או לרשם ואם רצה לעשות כן תוך כדי הדיון יכול שהבקשה תהיה ללא הודעה מוקדמת. (ב) בית המשפט או הרשם רשאי, בתנאים שיראו לו, להרשות למבקשת לעשות כמבוקש ואם הרשה, יפסוק גם הוצאות משפט". בסעיף ג לתקנה זו, נקבע, כי אם בית המשפט סירב לבקשה להפסיק תובענה והמבקש לא המשיך בה, רשאי בית המשפט לדחותה. בעניין זה כבר נקבע, כי בקשה להפסקת תובענה מסורה לשיקול דעת בית המשפט ובדרך כלל יטה בית המשפט להיענות לבקשה. בת"א (מחוזי חיפה)1015/04 פנינה מרון נ. רפאל רוהקר ואח' קבע בית המשפט, : "לכאורה, כאשר בעל דין שיזם הליך אזרחי והוא מבקש לחזור בו מהמשך ניהול ההליך, הרי, אין סיבה שלא להיעתר לבקשתו. נושא ההוצאות מורכב במידה מסוימת מכיוון שקודם לקיום ההליך, אין לדעת האם הייתה הצדקה להגשתו אם לאו". כלומר, בדרך כלל אין למנוע מבעל דין להפסיק הליכים שהוא עצמו יזם ואין לאלצו להמשיך בהם. בצד האמור, נקבע בפסיקה, כי עילה לסרב לבקשה מסוג זה היא אם עקב הפסקת התובענה היה הנתבע מפסיד יתרון בו זכה כבר, כגון ממצא לטובתו שנקבע במהלך הדיון. אלא שאף במקרה כזה, נקבע שאין הכרח לסרב לבקשה. ראה בענין זה ע"א 302/83 חשולי הכרמל בע"מ נ. משה נסלחהשווילי פ"ד ל"ט (2) 831, שם קבע בית המשפט, כי אפילו כשנקבע ממצא, קיימות נסיבות בהן אין הכרח לסרב, בין השאר, אם ניתן להגן על זכויות הנתבע על ידי קביעת תנאי לפי תקנה 154 (ב) שיבטיח הכללתה של הראיה הפועלת לטובת הנתבע, בין אלו שיובאו לפני בית המשפט, אם יחודש הדיון. כן נקבע, כי אפילו חולשה בראיות התובע יכול בנסיבות מתאימות, לשמש עילה להפסקת הדיון. 7. במקרה דנן, מצאתי טעם ענייני בבקשת המבקשת להפסיק ההליך. משממילא עוכבו ההליכים נגד משיב 2 ומשלטענתה, המשיבה 1 חדלת פירעון ולא ניתן יהיה לגבות ממנה כל סכום,גם אם תתקבל התביעה, אין כל טעם בהמשך ניהול ההליך על ידה. אמנם, כבר נשמעו עדויות בתיק זה. יחד עם זאת, עדין לא נסתיימה מסכת הראיות (התיק מצוי קודם לישיבת הוכחות שנקבעה להשלמת ראיות הנתבעים) וטרם הוגשו סיכומים בתיק. סבורני, כי במצב בו ההליכים נגד המשיב 2 מעוכבים, אין לאלץ את המבקשת להוסיף ולהוציא הוצאות להמשך ניהול ההליך רק נגד משיבה 1, אשר לדידה לא יביאו בכל מקרה תועלת, גם אם תתקבל התביעה. יחד עם זאת, לאור השלב המתקדם אליו הגיע ההליך, אין לפגוע במשיבה 1 בהתייחס להליכים שכבר נתקיימו עד היום. אינני סבורה, כי בשלב זה, ניתן, כטענת המשיבים, לקבוע, כי דין התביעה להידחות- טרם הושלמו הראיות וטרם הוגשו סיכומים. אני סבורה, כי בטרם הסתיימה מסכת הראיות ובטרם ניתח בית המשפט את מכלול העדויות והראיות, אין בתיק זה משום "מימצא" אליו התייחסה הפסיקה כעילה (אם כי לא הכרחית ועדיין בשיקול דעת בית המשפט) לסרב לבקשה מסוג זה. כך לדוגמא בע"א 302/83 אשר אוזכר לעיל, התייחס בית המשפט העליון ל"ממצא" שנקבע במהלך הדיון ואשר לאורו זכה הנתבע כבר ליתרון, כגון: הכרעתו של בורר שכבר קבע עובדות לפי החלטת בית המשפט. או במקרה כשכבר הוחלט על הזמנת מומחה רפואי מטעם בית המשפט ובבקשתו ביקש התובע לשחרר עצמו ממעמדה המיוחד של החלטה זו, אשר מנעה ממנו הצגת ראיות נוספות. כאמור במקרה דנן, אינני סבורה שבשלב זה קיימים כבר ממצאים מהסוג הנדון. אולם, נכון הוא כי רוב העדויות כבר נשמעו, לרבות עדות המנוח שכבר הלך לעולמו ואשר בעדותו מוצאים המשיבים, כנטען בתגובתם, משקל רב לטובת גרסתם. 8. לאור האמור, הגעתי למסקנה, כי גם אם אין לאלץ את המבקשת להמשיך בתובענה, הרי אין להיעתר לבקשתה ללא תנאים ובכללם כי ההליכים שקוימו, העדויות והראיות שכבר הוגשו יוותרו על כנם ו"יוחיו" במידה ותחודש התובענה. קביעת תנאי שכזה תשמור על זכויות המשיבים בכך שאם תחודש התביעה לא יהיה בכך כדי להשיג למבקשת יתרון של השמעת עדויות חדשות. בעניין האפשרות להתנות הפסקת תובענה בתנאי מסוג זה, ראה ע"א 1203/09 מיכל ישראלי נ. משכית (1954 בע"מ בפירוק ואח', : "בהחלטה נכתב כי "ההליכים בתבענה יופסקו" וכן "כי כל שנעשה בתיק עד כה, ימשיך ויחייב את הצדדים", לשון זו מלמדת לכאורה, כי בית המשפט התכוון להורות על פי תקנה 154 לתקנות סדר הדין על הפסקת התובענה. תקנה זו להבדיל מתקנות 153 (ב) ו- 156 העוסקות במחיקת תובענה בהתקיים תנאים מסוימים, מאפשרת להמשיך את ההליך מהמקום בו הופסק, ואינה מחייבת את התחלת ההליך מראשיתו". וכן ראה ת"א 1984/02 שוורץ יוסף ואח' נ. נאות דוברת פיתוח ובנין בע"מ, . 9. על פי תקנה 154 (ב), אם הרשה בית המשפט הפסקת התובענה, יפסוק גם בהוצאות המשפט. אכן ההליכים נגד נתבע 2 עוכבו בגין צו כינוס, ולפיכך אין על המבקשת לשאת בהוצאות בגין הפסקה זו. יחד עם זאת, המבקשת הייתה צריכה לשקול את כדאיות ניהול ההליכים נגד משיבה 1 עוד קודם לשלב המתקדם בו הגיע ההליך. המשיבה 1 הוציאה הוצאות לניהול ההליך, אשר יופסק עתה ללא כל הכרעה והיא זכאית כי ייפסקו לטובתה הוצאות. יודגש, כי מובן, כי מאחר שבשלב זה (ולמרות טענות המשיבים), אין לדעת האם בסופו של יום הייתה התביעה מתקבלת אם לאו, אין בפסיקת ההוצאות משום הוצאות כגון אלו שהיו נפסקות לו הייתה התביעה נדחית. 10. לאור כל האמור: א. ההליכים נגד המשיב 2 יעוכבו, לאור מתן צו כינוס בתיק פש"ר, וזאת אלא אם כן תינתן החלטה אחרת מטעם בית המשפט של פש"ר. ב. אני מתירה למבקשת להפסיק את התובענה כנגד משיבה 1 בכפוף לתנאים הבאים: א. אם תבקש המבקשת לחדש את התביעה עליה לעשות כן תוך 24 חודשים מהיום (אין להותיר את אפשרות חידוש ההליכים וחרב התביעה המתנוססת מעל המשיבה, ללא הגבלת זמן). ב. בכל מקרה שתחודש התביעה, היא תימשך מאותו השלב אליו הגיע הדיון, כאשר כל הראיות והעדויות שכבר נשמעו וכל החלטות הביניים שרירים וקיימים ויעמדו בפני בית המשפט. ג. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה 1 כמפורט בסעיף 8 לעיל, בסכום של 1,500 ₪. 11. ישיבת ההוכחות שנקבעה בתיק מבוטלת. הפסקת תביעהצו כינוסצוויםכינוס נכסים