הרעיון העומד בבסיסו של הליך גילוי המסמכים והעיון בהם הינו גילוי מרבי, נקודת המוצא בבחינת הליכים מקדמיים של גילוי מסמכים ומענה על שאלונים היא שלכל צד קמה הזכות לקבל מענה כמו גם לעיין בכל המסמכים המצויים באמתחת הצד שכנגד, וזאת על מנת לייעל את הדיון המשפטי. ההלכה היא כי יש להבטיח מענה מפורט וגילוי רחב ככל הניתן, ובלבד שהוא רלבנטי למחלוקת שבין הצדדים. הליכי גילוי מוקדם (שאלונים וגילוי מסמכים) נועדו כדי לפשט את ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות ולהשיג הודיות מבעלי דין על עניינים שניתן להשיג הודיות לגביהם. הכלים הדיוניים של גילוי מסמכים ושאלונים, נועדו, עד כמה שהדבר אפשרי, ליצור שיוויון בין בעלי הדין, ולהעמידם, ככל שניתן, בעמדה התחלתית ובנקודת זינוק, פחות או יותר שווה. באשר למענה על שאלון, קובע הדין כי השאלון כפוף לתנאי הרלבנטיות, היינו שהשאלות הנשאלות בו תהיינה נוגעות לעניינים השנויים במחלוקת שבין הצדדים המתדיינים, ויחד עם זאת, יש לבדוק כי הן אינן מכבידות יתר על המידה על הנשאל. תקנה 107 לתקנות קובעת, לעניין רלבנטיות השאלות, כי הרשות תינתן רק לשאלות הקשורות לעניין שבנדון. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דוגמא לבקשה להשלמת הליכים מקדמיים: הבקשות 1. בפניי שתי בקשות הדדיות, שעניינן השלמת הליכים המקדמיים: בקשה מטעם התובעת כנגד הנתבע 1 למתן צו צו להשיב על שאלון, ולגילוי מסמכים ספציפי. בקשה מטעם הנתבעים למתן צו לגילוי מסמכים כללי וספציפי. עסקינן בתביעה כספית שהוגשה נגד הנתבעים לתשלום סך של 7,000,000 ₪. הנתבע 1 הינו אחד מבעלי המניות ומנהל רשום בתובעת. בכתב התביעה נטען כי הנתבע 1, אשר היה, עד לתחילת שנת 2007, בעל השליטה ומנהל התובעת, קיבל לידיו מגורמים שונים, לרבות משקיעים ומלווים, כספים בהיקף של כ-14 מיליון ₪ (להלן:"הכספים"), על מנת שיעבירם לידי התובעת. התובעת נסמכת על הסכמים בין הנתבע 1 לצדדים שלישיים, לפיהם, הנתבע 1 קיבל את הכספים עבור התובעת (להלן:"ההסכמים"). לטענת התובעת, הנתבע 1 העביר את חלק הארי של הכספים לעצמו, או העבירם לידי בנו, הנתבע 2, אשר היה שותפו בניהול עסקי התובעת. לפיכך, דורשת התובעת מהנתבעים להשיב את הכספים שנגזלו ממנה שלא כדין. אין חולק כי הנתבע 1 קיבל את הכספים, אלא שלטענתו הכספים הוחזרו לתובעת, וזאת בהסתמך על הדו"חות הכספיים של התובעת. הבקשה הראשונה 2. לטענת התובעת, הנתבע 1 לא השיב תשובות ענייניות לשאלות שנשאל, ובנוסף לא השיב כלל לדרישת התובעת לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים. התובעת טוענת כי בגדרו של השאלון עליו להשיב לשאלות פשוטות הנוגעות למחלוקת: מתי וכיצד הוא העביר את הסכומים שקיבל מן המשקיעים לידי התובעת, תוך פירוט הסכום שהעביר, למי העביר ומתי העביר כל סכום. עוד טוענת התובעת כי המסמכים המתבקשים בגילוי המסמכים נוגעים להעברת הכספים לידי התובעת, ובהם אישורי העברת הכספים לידיה, קבלות ומסמכים המעידים על העברת הכספים שהתקבלו על ידי הנתבע 1 עבור התובעת. לטענת הנתבע 1, התשובות אשר ניתנו על ידו, במסגרת תצהיר התשובות לשאלון, הינן תשובות מלאות וכנות. כמו כן טוען הנתבע 1, כי מלוא המסמכים המבוקשים מצויים בשליטתה של התובעת. הרעיון העומד בבסיסו של הליך גילוי המסמכים והעיון בהם הינו גילוי מרבי, כנאמר ברע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין-כרם נ' ע' גלעד ואח' פ"ד  מט (2) 516, 522: "המשפט עומד על האמת. ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת..." (ראו גם א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית , עמ' 200, להלן:"גורן"). כאמור, נקודת המוצא בבחינת הליכים מקדמיים של גילוי מסמכים ומענה על שאלונים היא שלכל צד קמה הזכות לקבל מענה כמו גם לעיין בכל המסמכים המצויים באמתחת הצד שכנגד, וזאת על מנת לייעל את הדיון המשפטי. ההלכה היא כי יש להבטיח מענה מפורט וגילוי רחב ככל הניתן, ובלבד שהוא רלבנטי למחלוקת שבין הצדדים. בע"א 2271/90 ג'מבו נ' אמיר מרדכי, פ"ד מו(3) 793, מסכם בית המשפט את מטרת ההליכים המקדמיים דנן בקובעו: "הליכי גילוי מוקדם (שאלונים וגילוי מסמכים) נועדו כדי לפשט את ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות ולהשיג הודיות מבעלי דין על עניינים שניתן להשיג הודיות לגביהם..." (וראו לעניין זה רע"א 9288/07 איוב נ' שפיגל (טרם פורסם, , ניתן ביום 7.11.07). הכלים הדיוניים של גילוי מסמכים ושאלונים, נועדו, עד כמה שהדבר אפשרי, ליצור שיוויון בין בעלי הדין, ולהעמידם, ככל שניתן, בעמדה התחלתית ובנקודת זינוק, פחות או יותר שווה. באשר למענה על שאלון, קובע הדין כי השאלון כפוף לתנאי הרלבנטיות, היינו שהשאלות הנשאלות בו תהיינה נוגעות לעניינים השנויים במחלוקת שבין הצדדים המתדיינים, ויחד עם זאת, יש לבדוק כי הן אינן מכבידות יתר על המידה על הנשאל. תקנה 107 לתקנות קובעת, לעניין רלבנטיות השאלות, כי הרשות תינתן רק לשאלות הקשורות לעניין שבנדון. יפים לעניין זה דברי השופט גורן בעמ' 192: "בעל דין חייב להשיב באופן מלא לשאלות שבשאלון שהציג לו בעל הדין שכנגד. משאינו עושה כן ולאחר שבית המשפט התבקש ליתן צו המחייב אותו לעשות כן, והשאלות הן רלבנטיות למחלוקות שבין הצדדים, הרי בהיעדר עילה שלא לחייב במתן תשובה לשאלות, שומה על בית המשפט לחייב אותו בעל דין לענות לשאלות."   במסגרת הליכים מקדמיים בהם מוגשת בקשה לגילוי מסמכים, יש לבחון מהי הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים למחלוקת שבין הצדדים. הליך זה חל על כל המסמכים שיכול שתהיה להם נגיעה לסכסוך, והם כוללים כל מידע שיסייע לצד מתדיין, במישרין או בעקיפין, לקדם את הדיון. מוטלת חובה על בעלי הדין לחשוף האחד בפני השני את מלוא המסמכים המצויים בחזקתם או שהיו מצויים בחזקתם, גם אם מדובר במסמכים שעשויים להזיק למי מהצדדים. הצורך בחשיפת המסמכים נועד לשם הכנת הצדדים המתדיינים בטרם ייערך דיון גופא בתובענה. עם זאת, לבית המשפט נתון שיקול דעת רחב, בקביעת היקף הליכי הגילוי המוקדם והרלבנטיות שיש למסמכים המבוקשים להמשך התובענה, ועל בית המשפט לשקול ולבחון כל בקשה לגילוי מסמכים בעין ביקורתית, תוך בחינת כתבי הטענות על נספחיהם ובחינת טענות הצדדים בדבר המסמכים הקיימים, או כאלה שעשויים להזיק לצד זה או אחר. יפים לעניין זה הדברים שנקבעו ברע"א 4249/98 שמעון סויסה נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח, פ"ד נה(1) 515: "לפיכך הכלל הוא, שרשאי בעל דין לקבל מידע על מסמכי היריב, בין שהם 'מועילים' ובין שהם 'מזיקים'...המשחק 'בקלפים גלויים' עשוי, בדרך כלל, למנוע קיומן של טקטיקות פסולות של הפתעת היריב ודחיית המשפט, לפי בקשת בעל הדין המופתע, כדי להביא חומר ראיות לסתור..." ובכלל, אל מול עקרון הגילוי ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 195 (2002)). לפיכך, הוצאו מכלל "הקלפים הגלויים" מקרים בהם קיים חסיון, מקרים בהם יש חשש כי הגילוי והעיון מתבקשים למטרה זרה, או שלא בתום לב (רע"א 9288/07 גאזי נ' שפיגל (לא פורסם, , ניתן ביום 7.11.2007)). קיומו של סוד מסחרי עשוי להגביל את הזכות לגילוי ועיון (רע"א 3638/03 ביטום תעשיות פטרוכימיות בע"מ נ' כמיפרן - ישראל בע"מ, פ"ד נח(1) 97, 101 (2003)). כן נפסק כי, ניתן לבקש צו גילוי מסמכים ספציפי בנוגע לסוגי מסמכים ובמקרה כזה נדרש המבקש להראות רלוונטיות של סוג המסמכים שגילויו מבוקש (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193 (2002). בהחלטה ברע"א 8147/10 קים לוסטיגמן ייזום ובניה בע"מ נ' בכר (לא פורסמה, , ניתנה ביום 22/02/2011) נקבע, כי במסגרת דיון בבקשה לגילוי מסמכים, אין צורך בפירוט ספציפי של כל מסמך ומסמך אלא ניתן להסתפק בהתייחסות לקטגוריות מסמכים, שכן דרישת ההתייחסות לכל מסמך היא "דרישה מכבידה" לגבי ההליך השיפוטי. ומן הכלל אל הפרט. לאחר שבחנתי את כתבי הטענות, הבקשה והתגובה, סבורני כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. כאמור, אין מחלוקת כי הכספים הועברו לנתבע 1 על ידי המלווים והמשקיעים השונים; המחלוקת המרכזית היא בשאלה האם הנתבע 1 העביר את הכספים חזרה לתובעת. לגבי מענה על השאלון מעיון בתצהיר תשובות לשאלון, אשר הגיש הנתבע 1, נראה כי שאלות 1, 2, 21 ו-24 קיבלו מענה מלא, לכן אינני מחייב את הנתבע 2 להשלים את המענה לשאלות אלו. שאלות 3 עד 20, ושאלות 22 ו-23, נוגעות להסכמים בין המלווים והמשקיעים השונים לבין הנתבע 2 בכל הקשור לכספים, אשר לטענתו הוחזרו לתובעת. אני רואה מקום לחייב את הנתבע 2 להשלים את המענה לשאלות אלו, כפי שאפרט להלן. התשובות לשאלות אלו הינן רלבנטיות ומהותיות, ועשויות לסייע לבירור הנקודה העיקרית השנויה במחלוקת. עם זאת, אני סבור, כי עסקינן בשאלון נרחב, הכולל מספר ניכר של תתי שאלות, החוזרות על עצמן, ושאלות אשר ממילא יש לתובעת מידע עליהן, ומשכך יש בו משום הכבדה יתרה על המידה על הנתבע 1. לפיכך, הנני מורה לנתבע 1 להשיב לשאלות 3 עד 20, ושאלות 22 ו-23 (ללא תתי שאלות), ובמקביל להתייחס לתת שאלה מס' 3.3 בלבד: "נא פרט מתי וכיצד הועבר הסכום הנ"ל לידי החברה, מי קיבל את הכספים פיזית בשם החברה?, ביחס לכל השאלות. לגבי גילוי מסמכים ספציפיים במסגרת השאלון, דורשת התובעת מן הנתבע 1, בתת שאלות מס' 3.7 ו 3.8, לגלות לה מסמכים ספציפיים בדבר קבלת הכספים מן המלווים והמשקיעים, ומסמכים המעידים על הפקדת הכספים בחברה. יצויין, כי אין חובה על הנתבע 1 להמציא מסמכים שאינם ברשותו, אולם הנתבע 1 אינו טוען כי המסמכים המתבקשים במסגרת השאלון אינם בשליטתו, או לחלופין כי המסמכים אינם רלבנטיים לעניין הנדון, אלא הוא מפנה את התובעת להסכמים, אשר מדברים בעד עצמם, וטוען כי המסמכים מצויים בשליטת התובעת. אינני מוצא לקבל טענה זו של הנתבע 1. סבורני כי המסמכים המבוקשים עונים על דרישת הרלבנטיות, והנתבע 1 אינו כופר בכך, ואינו טוען להכבדה הכרוכה בהמצאתם. עיקר טיעונו מתמצה בכך שההסכמים מדברים בעד עצמם. תשובה זו אינה מספקת, ואין בידי לקבלה. לאור האמור לעיל, אני מורה לנתבע 1 לגלות את המסמכים הנדרשים. הבקשה השנייה 3. לטענת הנתבעים, הם פנו לתובעת ביום 23/02/2011 בבקשה לגילוי מסמכים כללי וספציפי , אלא שבקשתם לא נענתה, והתובעת התעלמה מדרישתם, לכן ביום 18/05/2011 הגישו בקשה זו. אמנם לבקשה זו לא הוגשה תגובה בכתב על ידי התובעת, אולם במסגרת הדיון שהתקיים ביום 29/05/2011, התייחסה התובעת לבקשה, וטענה כי בכל הנוגע לגילוי הספציפי הנתבעים לא טרחו להסביר את מדוע המסמכים הנדרשים הינם רלבנטיים לעניין השנוי במחלוקת. מאחר שלא ראיתי כל סיבה שלא להיענות לבקשת הנתבעים לגילוי מסמכים כללי, אני מאשר את הבקשה. בכל הנוגע לבקשה לגילוי מסמכים ספציפי, אני מוצא לדחות את בקשת הנתבעים. בפניית הנתבעים לגילוי ספציפי עותרים הם לגלות שורה ארוכה של אסמכתאות, הסכמים, דוחו"ת, דפי בנקים ועוד מסמכים רבים המתייחסים לפרק זמן של שנים. סבורני, כי אין מדובר בגילוי מסמכים ספציפי או סוג מסמכים מסויים, אלא בדרישה כוללנית. מעבר לכך הנתבעים אינם מציינים את הטעמים בגינם נדרשים המסמכים הספציפיים. כדי שאוכל לבחון את מידת הנחיצות בגילוי המסמכים הרבים הנזכרים במכתב הדרישה של הנתבעים, וכדי שאלה יענו על דרישת 'הספציפיות' אני מאפשר לנתבעים להפנות דרישה לגילוי מסמכים ספציפיים שלא תהווה הכבדה סתמית על התובעת, תאזכר במפורש את המסמכים הספציפיים שאותם מבקשים הנתבעים, ותבהיר את הרלבנטיות של אותו מסמך לתובענה. סוף דבר לאור האמור לעיל, הנני מקבל את בקשת התובעת להשלמת המענה על השאלון, באופן חלקי כפי שהוריתי, והנני מקבל את בקשת התובעת לגילוי מסמכים ספציפי. הנני מקבל את בקשת הנתבעים לגילוי מסמכים כללי, ואני דוחה את בקשת הנתבעים לגילוי מסמכים ספציפיים, באופן שהדבר הוגש. הנתבעים מתבקשים להעביר לתובעת, בתוך 30 יום, תצהיר תשובות משלים לשאלון, בהתאם לאמור, וכן תצהיר גילוי מסמכים ספציפי. הנתבעים רשאים לפנות אל התובעת, תוך 7 ימים, בדרישה חדשה לגילוי ספציפי, כאמור לעיל. התובעת מתבקשת להעביר לנתבעים, בתוך 30 יום, תצהיר גילוי מסמכים כללי, ובנוסף מתבקשת להתייחס לדרישת הנתבעים לגילוי ספציפי, ככל שתוגש. אני מצפה, כי הצדדים יסיימו את כל ההליכים המקדמיים ביניהם, תוך 30 יום. בהמשך להחלטתי מיום 24/08/2011, תצהירי עדות ראשית מטעם התובעת יוגשו עד ליום 15/11/2011. תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים יוגשו עד ליום 15/03/2011. בהתאם לכך, אני דוחה את מועדי הישיבות הקבועות להוכחות (12/2/12, ו-19/2/12) למועדים אלה: 20/05/2012 משעה 09:00 לכל היום. 24/05/2012 משעה 09:00 לכל היום. בנסיבות העניין, אינני רואה מקום ליתן צו להוצאות. הליכים מקדמיים