קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לחייב לחתום על ייפוי כוח: פתח דבר 1. המבקשת - בית שערים מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ( להלן:"המבקשת" ו/או "האגודה"), הגישה נגד המשיבים את התובענה דנן בדרך של המרצת פתיחה בה עתרה, כי ביהמ"ש יורה למשיבים לחתום על טופסי "ייפוי כוח מיוחד ובלתי חוזר" שצורפו לבקשה, או כל טופס אחר שיבקש מרכז המשבצות כהגדרתו בבקשה, זאת לצורכי רישום משבצת המבקשת, החלקות והשטחים השונים במסגרתה, וזאת תוך פרק זמן שיקצוב, כן עתרה המבקשת, כי ביהמ"ש יורה למשיבים לשתף פעולה עם באי כוחה או כל בא כוח אחר שתמנה, לצורך השלמת רישום המשבצת של מושב בית שערים אצל הגורמים והמוסדות המוסמכים לפי כל דין, ולפעול לפי הנחיותיהם בכל הנוגע לפעולות אלה. 2. ייפוי הכוח, עליו מבקשת האגודה לחייב את המשיבים לחתום והעתק ממנו צורף לעתירה, הוכתר בכותרת "ייפוי כוח מיוחד ובלתי חוזר", לפיו כל אחד מהמשיבים ממנה את עו"ד כהן דוד ו/או עו"ד אלי חן להיות בא כוחו החוקי לשם עשייה בשמו ובמקומו של כל הפעולות שפורטו בייפוי הכוח או חלק מהן , כל אחד בקשר לחלקה שיש לו עליה זכויות. ואלה הפעולות כפי שצוינו בכ"א מיפויי הכוח שהמשיבים נדרשים עפ"י התובענה לחתום עליהם: " 1. להסכים לרישום של חלוקה ו/או איחוד לפי חוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969 ( להלן:"חוק המקרקעין" ) וכן להסכים לפעולת צמצום ו/או ייחוד זכויותי לגו"ח שיווצרו כתוצאה מפעולת איחוד ו/או חלוקה, כפוף להערות אזהרה ו/או משכנתאות ו/או שיעבוד/ים שיהיו ידועים באותה עת, ובהתאם וע"פי הגבולות שבתכנית המפורטת המאושרת מש"צ/102. 2.לחדש הרישום בספרי מנהל מקרקעי ישראל ו/או בלשכת רישום המקרקעין ו/או במשרדי מיסוי מקרקעין בנוגע לנחלה הנ"ל, לרשום צווי ירושה ו/או קיום צוואה ביחס לנחלה הנ"ל לשם השלמת התהליך הנ"ל. 3.לשם ביצוע הפעולות הנ"ל, להופיע במשרדי מנהל מקרקעי ישראל, מחלקת הסדר ורישום קרקעות, לשכת רישום המקרקעין, משרד מיסוי מקרקעין ולחתום על בקשות, שטרות, חוזה חכירה וכל מסמך אחר הקשור בנחלה הנ"ל" בנוסף, לסמכויות שניתנו עפ"י יפוי הכוח לעורכי הדין הנ"ל, מצהיר מי שחותם על יפוי כוח כזה כי: "4.הואיל וזכויות צד שלישי היינו זכויות בעלי נחלות הגובלות בנחלה וזכויות בית שערים מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, תלויות ביפוי כח זה, הנני להצהיר ולאשר כי יפוי כוח זה הינו בלתי חוזר, לא תהיה לי/לנו רשות לבטלו או לשנותו וכוחו יהיה יפה אחרי פטירתי והוא יחייב את יורשיי, אפוטרופסיי ומנהלי עזבוני, ועד להשלמת הליך רישום הנחלה בספרי לשכת רישום המקרקעין." 3. תחילה הוגשה התובענה לא רק נגד המשיבים, אלא גם כנגד שניים נוספים מחברי האגודה, הם אליהו חסון ושולמית טורי חסון, אך כבר בתחילת הדיון נמחקו שני משיבים אלה מהתובענה לפי בקשת המבקשת, לאחר שאלה חתמו, עפ"י הודעת המבקשת, על יפוי הכוח הנדרש, כך שנותרו 3 משיבים, אברהם כץ, משיב מס' 1 שהינו חבר האגודה, ומתגורר בנחלה הידועה כנחלה מס' 24. המשיבים 2 ו- 3 יואב רובין ודוד רובין שהינם שני אחים, הטוענים לזכויות בנחלה מס' 28 מכוח ירושה עפ"י דין, מאת הוריהם או מי מהם. טענות המבקשת 4. המבקשת יושבת על משבצת קרקע בעמק יזרעאל מאז היווסדה, מלפני למעלה מ- 70 שנה. המשבצת כוללת נחלות חקלאיות אשר הוקצו במהלך השנים ע"י המבקשת לחבריה. בשל פרק הזמן הרב ובשל חילופי אנשים, דורות וגורמים מטפלים, הצטברו במהלך השנים ליקויים וחוסר התאמות ברישומי הזכויות במרשם המקרקעין ואצל גורמים אחרים, ביחס למצב האחזקות בפועל. לצורך עריכת חוזי חכירה לדורות עם המנהל ועיגון זכויות המבקשת וחבריה בקרקע, ולצורך הסדרה סופית של גבולות השטחים השונים במשבצת הקרקע ומניעת תקלות בעתיד, פנתה המבקשת אל המרכז לתכנון ורישום האינוונטר הקרקעי באזורים כפריים / המרכז למשבצות חקלאיות, שהוא גוף ממלכתי ציבורי משותף למנהל ולמספר משרדי ממשלה הנוגעים בדבר, ואשר הוקם במיוחד במטרה לטפל בעניינים אלה (להלן: מרכז המשבצות") כדי שיטפל בהסדרת רישום המשבצת הסופית. נטען, כי עפ"י הנוהל המקובל במרכז המשבצות, על כל חברי האגודה לחתום על נוסח ייפוי כוח זהה או דומה לייפוי הכוח שצורפו לתביעה, כדי שיאפשר לבאי כוח האגודה לטפל בהסדרת המשבצת ורישומה באופן מרוכז. נטען עוד, כי מבחינה מעשית ומשפטית לא ניתן לטפל בנושא זה באופן פרטני, ובלתי אפשרי שכל חבר באופן נפרד יפנה וינסה להסדיר את זכויותיו מול מרכז המשבצות. 5. המבקשת טענה, כי כל חבריה חתמו על ייפוי כוח בנוסח לפי הנחיות מרכז המשבצות, למעט המשיבים אשר מיאנו לעשות זאת, ללא כל סיבה מוצדקת. 6. המבקשת ציינה, כי היא פעלה לאישור תכנית מפורטת משצ/102, שהיא התכנית המשמשת בסיס לרישום המשבצת, ובה מסומנים גבולות כל החלקות והשטחים הרלוונטיים במשבצת, לרבות נחלותיהם של החברים במוסדות התכנון, והיא אושרה סופית ע"י הועדה המחוזית ביום 1/3/04. תכנית זו משמשת כבסיס לרישום המשבצת ובה מסומנים גבולות כל החלקות והשטחים הרלוונטיים במשבצת, לרבות נחלותיהם של החברים. התכנית גובשה על יסוד המצב הנתון מבחינת אחזקת השטחים כפי שהוא בפועל במשך שנים ארוכות, ויש לגביה קונצנזוס. גם הגבולות של החלקות השונות במסגרת התכנית, משקפים אל נכון את גבולות שטחי החלקות, כפי מצב החזקה שמקורו בהסכמתם, בהתנהגותם ובידיעתם במשך עשרות שנים, וכפי שבפועל עשו בהן שימוש. התכנית פורסמה באופן נרחב בכל ההליכים שנדרשו לאישורה, לרבות שלבי ההכנה, והדברים הובאו לידיעת כל הנוגעים בדבר לרבות המשיבים. 7. המבקשת טענה, כי היא זכאית לסעד המבוקש על ידה מכוח הסכמה של המשיבים לתהליך רישום המשבצת לכל פרטיו, בהתנהגות ו/או במפורש ו/או במשתמע. בנוסף היא זכאית לכך מכוח חיוביהם של המשיבים כלפיה עפ"י תקנון המבקשת ו/או המנהג והנוהג במושבי עובדים מסוגה. נטען עוד, כי הסכמת המשיבים עולה, למצער, מאי התנגדותם לתהליכים המתמשכים, לרבות תהליך אישור תכנית משצ/102 שהמשיבים היו מודעים לו, כמו גם נשיאתם ביודעין בתשלומים שונים שהאגודה חייבה אותם בהם לאורך השנים, בגין הוצאות תהליך אישור ורישום המשבצת על כל שלביו. נטען, כי ההסכמה עולה אף משימוש המשיבים בפועל בנחלות בגבולות הקבועים במשצ /102 לאורך שנים ארוכות. החברים הסכימו בהתנהגותם במהלך השנים ( 60 שנה ) לגבולות המעודכנים הקיימים, והשונים מהגבולות המנדטוריים. הסכמה זו צריכה להתפרש כהסכמה בלתי הפיכה, שכן היא כרוכה באופן בלתי ניתן להפרדה, בהסכמה הדדית מצד כל השכנים הגובלים בהם ושכני השכנים הגובלים וכך הלאה, ומהתנהגות הדדית מצידם בהתאם לאורך שנות דור, שכולל שינוי מצב לרעה, השקעות חקלאיות ומבניות בגבולות המתוקנים. מדובר בהסכמה פוזיטיבית, ולכל הפחות בהשתק המונע מהמשיבים לטעון כיום אחרת או להתכחש להסכמה. 8. כפי שנהוג ומקובל במסגרת התיישבותית של מושב עובדים, וכפי שגם מחייבות החלטות מועצת מקרקעי ישראל, האגודה בלבד היא המטפלת בכל נושא הקרקעות במושב, ויש לה הסמכה לכך, הן לפי דין והן לפי התקנון שלה. 9. סמכות האגודה נובעת גם מהחלטות מועצת מקרקעי ישראל החלות על המקרקעין ואשר פורסמו ברשומות, ובין היתר, מהוראות שונות בהחלטה מספר 1 שהיא החלטת היסוד של מנהל מקרקעי ישראל, כך למשל, סעיף 4 להחלטה זו קובע כי קרקע חקלאית תוחכר בדרך של נחלה ובתיאום עם האגודה, סעיף 8 לאותה החלטה קובע כי גם העברת החכירה לאחר תיעשה רק בתיאום עם האגודה, וכן סעיף 9(ב) לאותה החלטה הקובע כי במקרה של פטירת החבר - החוכר (במושב עובדים ) לא תימסר הקרקע ליורשים אלא בתיאום עם האגודה. בנוסף הפנתה המבקשת להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 823, שבסעיף 6 שבה נאמר כי, תנאי מוקדם לחתימת חוזי חכירה לדורות עם בעלי נחלות בישוב יהיה רישום החלקות בספרי מרשם המקרקעין כיחידות רישום נפרדות בשלמות, וכן סעיף 7 של אותה החלטה אשר קובע כי האגודה החקלאית בתיאום עם המינהל, תכין תכנית חלוקה לצרכי רישום בלשכת רישום המקרקעין. המבקשת טוענת כי מהחלטות אלה עולה כי הטיפול בחלוקת הנחלות וקביעת גבולות הנחלות הופקד בידי האגודה, ולפיכך היא סבורה כי יש בסיס לבקשתה. 10. נטען, כי במושב עובדים זכויות בעלי הנחלות מוגבלות מלכתחילה בזכויות שכניהם ובזכויות האגודה וכפופות להן; אין לנחלות חקלאיות קיום פיסי או הגיוני בחלל ריק, אלא רק בקונטקסט של משבצת האגודה כאגודה מושבית חקלאית ושל חברותם של בעלי הנחלות באגודה. אין מדובר בקניין חופשי עצמאי מלא העומד בזכות עצמו במנותק מהאגודה, אלא בזכות הכפופה ומוגבלת בזכויות השוכנות בסביבתה, ובזכויות בעלי הנחלות השכנים וגם בזכויות האגודה במשבצת הכוללת ומעמדה בכל הנוגע להקצאת הזכויות בין החברים והעברתן, כפי שהדבר עולה מהחלטות מועצת מקרקעי ישראל, ומהנוסח הסטנדרטי של חוזי החכירה עם המינהל, תקנון האגודה ועקרונות הקואופרציה אליהם כפופים כל האגודות השיתופיות וחבריהן. 11. נטען עוד, כי החובה לחתום על ייפוי כוח עולה מחובת שיתוף הפעולה בין צדדים קשורים, וחובת תום הלב; לטענת המבקשת, הקשרים בין האגודה והחברים הינם קשרים חוזיים, והחובה לנהוג בתו"ל מתרחבת לחובה לשתף פעולה ולפעול להגשמת כוונה משותפת תוך נאמנות ומסירות למטרה, ובמקרה דנן יש לתרגם חובה זו, בין היתר, לחיוב לחתום על הדרוש לצורך עיגון זכויות כל החברים בקרקע ורישום המשבצת. 12. ייפוי הכוח אינו מהווה פגיעה של ממש בזכויות קניין של המשיבים; ייפוי הכוח מהווה כלי הכרחי לעיגון זכויות החברים בנחלות, שכן החבר הבודד לא יכול לרשום לעצמו את גבולות החלקה במנותק משכניו ומן האגודה ומהמשבצת הכוללת, ואין כל אפשרות מעשית או משפטית שכל חבר יטפל בנושא בנפרד. הדבר נובע הן מכוח ההסדרים המשפטיים והתכנוניים הנוגעים לרישום משבצת ולמעמד האגודה במשבצת, והן מכוח אילוצי המצב בשטח, לפיו כל נחלה גובלת בכמה נחלות מסביבה, וכל בעל נחלה נוטל מאחרים ונותן לאחרים. 13. הזכויות של המשיבים שלכאורה עלולות להיפגע מהפעלת ייפוי הכוח, הן זהות החוכר, תנאי הסכם החכירה שאמור להיחתם עם המינהל וגודל הנחלה וגבולותיה. באשר לראשון, הוסכם עם המינהל לפי דרישת האגודה שלא תימחקנה החכירות הרשומות כפי שהן, והשינוי שייעשה בפרטי הנחלה/ החלקה יוגבל רק למה שנובע מרישום המשבצת והגבולות העדכניים ביחס לאותה חכירה רשומה. באשר לתנאי הסכם החכירה, האגודה הודיעה כי הוא מוכנה, בהסכמת מרכז המשבצות, שייפוי הכוח של באי כוחה יוגבל כך, שמיפוי הכוח לא יוסמכו לעסוק בחתימה על הסכם החכירה לגבי מי מהמשיבים שלא ירצה בכך, וניתן לוותר על חלק זה ולהשמיטו מייפוי הכוח. באשר לגבולות הנחלה, ייפוי הכוח מוגבל במפורש לרישום הגבולות לפי התכנית משצ/102, שהינה תכנית סופית ומחייבת מבחינה סטטוטורית. טענות המשיב 1 - אברהם כץ 14. המשיב 1 טען, כי בחלק מנחלה 24 הגובל בנחלה 25 קיימת דרך גישה המחברת את הכביש הראשי במושב, אל הרפת שבנחלתו (24), ומשמשת לצרכים חקלאיים. הדרך קיימת מתחילת פעילות הרפת לפני למעלה מ- 60 שנה. הדרך עוברת בחלקה גם בשטח נחלה 25. חלק הדרך שבנחלה 25 הוא קטן וזעיר, אם כי בלעדי חלק זה, אין כל אפשרות לעשות שימוש בדרך זו. בשנת 2007 הודיעו לו שכניו שבנחלה 25 כי אינם מסכימים להמשך השימוש שלו בחלק הדרך שעובר בנחלתם, והוא נאלץ להגיש נגדם תביעה לביהמ"ש המחוזי בנצרת ( ת"א 73/08 ) לצורך הכרה בזכויותיו בדרך מכוח זיקת הנאה. בכתב התשובה מטעמו טען, כי הגבול שנקבע במש"צ 102 בין נחלה 24 ו-25 מנציח את הבעיה, בינו לבין בן ישי. הגבול עובר בתוך דרך הגישה לרפתו ומונע ממנו אפשרות לעשות בה שימוש, מטעם זה הוא מתנגד לחתימה. לפי המשיב 1, הוא פנה לאגודה כדי לתקן את קו הגבול האמור ולתת ביטוי לשימוש בפועל שנעשה משך השנים, אך בקשתו נתקלה בסירוב. הוא הבהיר, כי במידה ויתוקנו הגבולות בין נחלתו לנחלת בן ישי, באופן שהגבול יבטא את השימוש שנעשה בדרך משך עשרות שנים, הוא ייתן, ללא היסוס, ייפוי כוח לצורך ביצוע והשלמת הרישום. (יוער, כי ביום 6/12/10, ולאחר הגשת כתב תשובה ע"י המשיב 1, ניתן פסק דין חלקי בתביעה שבינו לבין שכנו בן ישי הנ"ל, לפיו נקבע, כי לא השתכללה זיקת הנאה מכוח שנים או מכוח רשות או הסכם ולא עומדת למשיב 1 זיקת הנאה אישית, וכי מדובר ברשות הדירה, שניתנה למשיב הודעה על ביטולה. ביום 23/3/11 ניתן פסק דין משלים ולפיו נקבע, בהתאם להסכמת הצדדים, כי המשיב יוכל להמשיך ולהשתמש בדרך הגישה לרפת השייכת לו עד ולא יאוחר מיום 29/3/12 שעה 12:00 בצהריים. בנוסף ניתנו בפס"ד הוראות לעניין תשלום דמי שימוש שגובהם תלוי במועד בו יפסיק המשיב להשתמש בחלק הדרך נשוא התביעה. 15. המשיב 1 טען, כי אי הסכמתו לחתום על ייפוי הכוח אינה מהווה בעיה ואינה עוצרת את רישום כלל המשבצת. ניתן לרשום את שתי הנחלות ( שלו ושל בן ישי ) כיחידה אחת, כך שהרישום של כלל המשבצת לא יתעכב, והגבול בין שתי הנחלות יסומן ויוסדר בנפרד בבוא העת. 16. בסיכומי טענותיו טען המשיב 1, בין היתר, כי האגודה לא הראתה כל מקור חוקי או אסמכתא התומכת בטענתה, כי ניתן לכפות על המשיב 1 להפקיד בידי בא כוחה ייפוי כוח בלתי חוזר, שמשמעותו פגיעה בזכויותיו הקנייניות. לאגודה אין סמכות לפעול לשינוי זכויותיהם הרשומות של המשיבים, ללא הסכמתם ו/או ללא צו של בית משפט. נטען, כי אין כל חוזה שבין האגודה וחברים המחייב אותם לפעול בדרך מסוימת, ובמיוחד בדרך שתאפשר לאגודה לשנות את זכויותיהם הקנייניות, ו/או ליתן לאגודה ייפוי כוח בלתי חוזר. 17. עוד נטען בסיכומים, כי כל המקורות עליהם מצביעה האגודה ככאלה המקנים לה סמכות לבצע את השינויים, אף ללא הסכמת המשיבים, אינם אלא ניסיונות לתרץ דרך פעולה חד צדדית בניגוד לחוק, ומטרתם לחפות על העדר הוראה חוקית כלשהי, לרבות פסק דין, אשר מכוחה ניתן לחייב אדם להסכים לפגיעה בזכות הקניין שלו, וליתן לצורך כך ייפוי כוח בלתי חוזר. ב"כ המשיב 1 טען, כי אגודה שיתופית אינה יכולה לפגוע בקניינם של חבריה ללא הסכמתם, והפנה לבג"צ 333/85 אלי אביאל ו- 23 אח' נ' שר העבודה והרווחה (1991) מה(4) 581, ולע"א 524/88 "פרי העמק"-אגודה חקלאית שיתופית  בע"מ נ' שדה יעקב- מושב עובדים של הפועל המזרחי, פ"ד מה(4) 529. עוד טען, כי הפסיקה קבעה הבחנה ברורה בין רכושו של חבר האגודה לבין רכוש האגודה, והאגודה אינה יכולה לפעול כלפי רכושו של חבר בה ללא הסכמתו. 18. נטען עוד, כי חיובו בחתימת ייפוי הכוח נועדה להפקיע את יכולת ההתנגדות והשליטה של המשיב 1 בזכויותיו הקנייניות, ורישומן בטאבו למשך שנים. טענות המשיב 2- יואב רובין 19. בתשובתו לבקשה הבהיר המשיב 4 את מצב הזכויות בנחלה (מס' 28) וציין, כי זכויות החכירה בטאבו רשומות ע"ש ההורים, אהרון רובין ועדה, ואילו במינהל מקרקעי ישראל, זכויות החכירה בחלקה רשומות ע"ש המנוחה עדה ז"ל בלבד. באשר ליורשים של זכויות החכירה, טען, כי המנוחים, השאירו אחריהם 3 בנים, הלל רובין הוא עצמו - יואב רובין ודוד רובין (המשיבים 4 ו-5). האב המנוח נפטר ביום 7/10/82 ובעניינו הוצא צו ירושה, לפיו יורשיו עפ"י דין הם שלושת בניו ואשתו. האם המנוחה נפטרה ביום 14/1/00, ולגבי עזבונה הוצא צו ירושה ע"י הרשם לענייני ירושה לפיו, 3 הבנים הם יורשיה של האם, אלא שבשנת 2003, טען האח הבכור הלל רובין לקיום צוואה של האם, המנחילה לו את הזכויות בנחלה, והגיש תביעה לביטול צו הירושה ולמתן צו לקיום הצוואה. צו הירושה בוטל כפוף לתוצאות התביעה לקיום הצוואה, והתביעה בעניין קיום הצוואה טרם הוכרעה. 20. באשר לתביעה דנן, נטען כי יש לדחותה על הסף בשל העדר עילה, וכן משום שבקשתה של האגודה הינה לקיים הליך לא חוקי של רישום המשבצת. 21. נטען, כי סירוב של המשיב 2 לחתום על ייפוי הכוח נבע מחוסר ידיעתו והבנתו לתכנית, נפקותה לעניין החלקה, השפעתה על גודלה, ייעודה וזכויות המנוחים בה. 22. המבקשת לא הציגה את הנוהל מכוחו אמור משיב זה לחתום על ייפוי הכוח. 23. המשיב לא מכיר את האחזקות בפועל של הנחלה, שכן אינו מתגורר במושב מזה 30 שנה. לפיכך, לא ניתן לומר, כי המשיב הסכים לגבולות הנחלה בפועל כשלא עשה שימוש בהם מזה כ- 30 שנה. 24. המשיב מעולם לא נתן הסכמתו, לא במפורש ולא במכללא להליכי התכנית או לתכנית ותוצאותיה, שכן מעולם לא ידע ולא נקרא לאסיפות הכלליות. על כן, המבקשת אינה יכולה לטעון להשתק, שכן היא עדכנה את המשיב אודות התכנית רק בדיעבד ולאחר 6 שנים מאז שניתן תוקף לתכנית ע"י רשויות התכנית. 25. הסכמה למש"צ 102 אינה בבחינת הסכמה לתצ"ר, שאינו קיים. 26. חתימה על ייפוי הכוח משמעה "סתימת פיות", ולאחר הכנת התצ"ר יהיה המשיב מנוע מלהתנגד להקטנת זכויותיו הקנייניות בעשרות מטרים. 27. אין נוהג שמחייב את המשיב לחתום על ייפוי הכוח. 28. החלטות ממ"י עליהן מסתמכת המבקשת לא עוסקות בסוגיה שלפנינו. גם בתקנון האגודה אין כל הוראה שתומכת בבקשת המבקשת. טענות המשיב 3 - דוד רובין 29. לא ניתן לחייב לחתום על ייפוי הכוח. התוצאה של אי חתימה על ייפוי כוח הינה, כי לא ניתן יהיה לכלול את הנחלה שיש לו בה זכויות בתכנית לצרכי רישום, ואין בכך כדי לפגוע ברישום של כלל נחלות הישוב. לתמיכה בטענה זו הפנה המשיב למכתב המבקשת מיום 10/3/2010 (נספח ד' לתשובתו לבקשה) שנשלח אליו ואל אחיו יואב רובין (המשיב 12) בו נאמר, בין היתר, כי עמדת מרכז המשבצות הינה כי ללא חתימתם על יפוי כח לא ניתן יהיה לכלול את הנחלה, שלטענתם הם בעלי הזכויות בה, בתוכנית לצורכי רישום (תצ"ר). 30. אין לחייב את המשיב 5 לחתום ולשאת בהוצאות רבות, כל עוד לא הוכרע עניין זכותו ומעמדו ביחס לחלקה. 31. מחדלי המבקשת הם שהביאו לכך שבמשך שנים, מאז שנת 2001 לא פעלה המבקשת לקבל הסכמה של החברים כדי להתחיל בהליך, אלא התחילה בהליך והשקיעה כספים ללא קבלת הסכמה זו. לטענת משיב 3, הוא אינו יודע אודות ההליך והתכנית, בין היתר, משום שמאז 1973 הוא מתגורר בחיפה ולא במושב, ולא הובאו לידיעתו ההודעות על התקדמות הליכי הרישום והתוכניות. עוד טען המשיב 3 כי, ההחלטות שהתקבלו באסיפות הכלליות התקבלו שלא כדין והן בטלות ומבוטלות שכן לא נכחו בהן רוב חברי האגודה וההחלטות התקבלו שלא ברוב הדרוש באסיפות ראשוניות. הפרוטוקולים לא כללו רשימת חברים שנכחו באסיפה. 32. נטען, כי רישום המשבצת עפ"י מצב החזקות בפועל יש בו משום פגיעה בזכויות תוך התעלמות מכך שמשקים סמוכים השתמשו בשטחים לא להם, או פלשו לשטחים של הנחלה של משפחתו. 33. ייפוי הכוח מנוסח בצורה רחבה וכוללנית מאד, דבר שעלול לפגוע בזכויותיו. 34. אי חתימתו של מי מהמשיבים על ייפוי הכוח אין בה בכדי למנוע הכנת תצ"ר. 35. לא קיים מקור משפטי המחייב אותו לחתום על ייפוי כוח, לפיו הוא ייתן מראש הסכמתו לכל שינוי בגבולות כפי שיקבע בתכנית, שכלל לא הוחל בהכנתה. 36. התנגדות המשיב הינה סבירה והגיונית, מאחר וחתימתו על ייפוי הכוח תהווה פגיעה בלתי מידתית בזכותו הקניינית. לא ניתן לחייב אדם לחתום על ייפוי כוח פתוח ובלתי מוגדר בניגוד לרצונו. 37. האגודה לא הוכיחה, כי יש במפות כדי לשקף את השימוש בפועל, מהטעם הפשוט כי לא ניתן במצב כיום לראות על סמך המפות ו/או על סמך המש"צ היכן יהיו הגבולות הסופיים של נחלתו. 38. בדרישה לייפוי כוח מטילה האגודה על המשיב נטל משמעותי לפיו, הוא זה שיצטרך בעתיד להגיש תביעה לביהמ"ש לתיקון גבולות התצ"ר, ככל שתיפול טעות בתצ"ר. 39. אין בחוזה החכירה עם המינהל כל עיגון לדרישה לחתום על ייפוי הכוח. 40. המשיב אינו חבר אגודה וזו גם אינה מתייחסת אליו ככזה, על כן, לא ניתן לחייבו לפעול לפי התקנון. 41. עקרונות הקואופרציה ככל שהם חלים, אינם גוברים על זכויות יסוד וביניהן זכות הקניין. ראיות הצדדים 42. מטעם המבקשת העידו משה ציפורי מזכיר האגודה שתצהירו צורף לבקשה, ומר דוד קרישפין מנהל המרכז לרישום משבצות חקלאיות. המשיבים העידו לעצמם. תצהירו של המשיב 1, שצורף לתשובתו לבקשה שימש כעדות ראשית, והוא נחקר עליו נגדית ע"י ב"כ המבקשת. מטעם המשיב 2 הוגשו שני תצהירים אחד מיום 2/10/10 והשני מיום 14/11/10, והוא נחקר עליהם נגדית , ואילו מטעם המשיב 3 הוגש תצהיר מיום 19/9/10 עליו הוא נחקר נגדית בפני בית המשפט, ע"י ב"כ המבקשת. בנוסף הוגשו מטעם הצדדים מסמכים שונים. מטעם המבקשת הוגשו בין היתר, מפה בקנה מידה של 1/2500 שעל פיה תוזמן מפת המדידה לצורכי רישום (מ/1), מפה נוספת שהיא מפת החלקות עם שטח כל חלקה וחלקה (מ/2), תקנות המושב (מ/3), נסח רישום של חלקה 24 יחד עם בקשה לביטול משכנתא (מ/5), נסח רישום של חלקה 28 וכן בקשה לביטול רישום משכנתא (מ/6). מטעם המשיבים הוגשו, בין היתר, תכנית (מפה ) מש"צ 102 (מש/1), חלק מתקנון האגודה (מש/5), מכתב של האחראי על הרישום מר עפרוני ממנו עולה, כי רק בשנת 2009 החלו לדרוש חתימה על ייפוי כוח לפני התצ"ר (מש12). אתייחס להלן בקצרה לעיקר העדויות ולעיקר הדברים הרלוונטיים שעלו מהן. 43. משה ציפורי; העד מסר כי משצ/102 הינה תכנית איחוד וחלוקה, שפורסמה בלוח המודעות של המושב וכולם קיבלו הודעות עליה, שילמו כספים ואף אחד לא הגיש התנגדות. הוא מסר עוד כי הדרישה של ייפוי הכוח אינה של האגודה, אלא שהמינהל והמרכז לרישום משבצות ביקשו, כי ייחתמו ייפוי כוח כתנאי לרישום המשבצות ( עמ' 18 ש' 1-5). לשאלת ב"כ המשיב 1 " האם נכון שקיומו של יפוי הכוח נועד למנוע ממנו אפשרות להתנגד לרישום על פי המש"צ", השיב המזכיר, "יכול להיות. אמרתי שלא אני קבעתי את הדרישה לחתימה על יפוי כוח, אני בסה"כ שליח של המוסדות" ( עמ' 18 ש' 8-10 ). ב"כ המשיב 3 הפנתה את העד למכתב שכתב למשיב 2, מיום 10/3/10 ( מש/9) לפיו, יש להגיע להסכמה על חתימת יפויי הכוח מאחר ובמצב הקיים, אי אפשר לכלול את הנחלה בתכנית לצרכי רישום, ושאלה מדוע לא הוציאו את נחלת רובין מהתכנית לצרכי רישום, והוא השיב כי הכוונה באמור במכתב אין משמעותו שאפשר להוציא אותה אלא שאי אפשר לעשות כלום, לא ניתן להוציא רק את הנחלה של רובין, אלא שצריך להוציא עוד 6 אנשים בעלי משקים סמוכים ( עמ' 29 ש' 15-19 ). העד טען, כי הנוהל המקובל במרכז המשבצות הוא שעל כל חברי האגודה לחתום על ייפוי כוח לפני התצ"ר, אך הוא לא ראה נוהל כזה בכתובים, אלא כך אמרו לו. העד אישר, כי רק משנת 2009 פעלו להחתמה על ייפוי כוח לפני התצ"ר, נוכח בעיות בישובים אחרים. ( עמ' 32 ש' 4-11) 44. עדות דוד קרישפין; דוד קרישפין, שהינו כאמור מנהל המרכז לרישום משבצות חקלאיים, אישר בעדותו כי הדרישה לחתימה על ייפוי הכוח היא של המרכז לרישום משבצות. באשר להיגיון מאחורי הדרישה הוא ציין, כי הם רוצים שיהיה להם בטחון שיוכלו לסיים את העבודה בדרך של רישום בפנקסי רישום מקרקעין. (עמ' 35) באשר לשאלה אם בדרישתם לחתום על ייפוי הכוח הם רוצים לגרום לכך שבעלי הנחלות לא יוכלו להתנגד לגבולות שנקבעו במשצ/102, הוא השיב, " לא; הזמן להתנגד לגבולות משצ102 היה בעת שהתוכנית הזו ניתנה ונעשו לגביה הליכים על פי חוק התכנון ובניה כולל שלב של פרסום התנגדויות ודיון בהן ומתן תוקף לתוכנית. התוכנית היא תקפה והתוכנית לצורכי רישום מבוססת עליה. תוכנית מש"צ 102 נותנת ביטוי למצב המעשי שבשטח, חלקות א' של בעלי הנחלות. " ( עמ' 36 ש' 1-4) מר קרישפין הוסיף ומסר בעדותו, כי תיתכן סטיה בגודל השטח לאחר עריכת המדידה בפועל, לעומת המדידה הגראפית הממוחשבת, אם כי מדובר בסטייה מזערית של מטרים ספורים או עשרות מטרים מתוך 20 דונם. ( עמ' 39 ש' 29-30 ועמ' 40 ש' 1-2) העד נתבקש לתאר את המנגנון שקיים אצלם לצורך הכרעה בין שכנים שייתכן ותהיה ביניהם בעיה אחרי התצ"ר, והשיב (עמ' 40 ש' 21-26): "אנחנו לא גורם מכריע, אנו גורם מקצועי שמבצע. היה והאגודה תבוא ותגיד שיש מחלוקת בין חברים ויש הסכמה על סטיה, אתם יכולים לעשות את זה או לא, אנחנו יכולים להגיד לה בתגובה כי אנו יכולים לעשות את זה או לא, או שצריך להכין תשריט ייחוד וחלוקה, להביא את זה לועדה המקומית שתאשר את השינוי ואז יכולים לשנות את הקו, אם הם מסוכסכים ולא מגיעים להסכמה, רק אם יש טעות במפה הסופית לצורכי רישום אז אנו מתקנים אפילו אם הם לא מסכימים." 45. באשר לעדויות המשיבים אציין, כי לא מצאתי מקום להתייחס אליהן שכן בחלקן הגדול הן מתייחסות לעניינים ונקודות שלטעמי אין להן השלכה על ההכרעה בסוגיה שבמחלוקת. בכל מקרה, ובמידת הצורך, אתייחס לעדויות אלה במסגרת פרק הדיון וההכרעה. דיון והכרעה 46. כאמור האגודה מבקשת מביהמ"ש להורות למשיבים לחתום על טופסי "ייפוי כוח מיוחד ובלתי חוזר" שצורפו לבקשה, או כל טופס אחר שיבקש מרכז המשבצות כהגדרתו בתביעה, זאת לצורך רישום משבצת המבקשת והחלקות והשטחים השונים במסגרתה, וכן להורות למשיבים לשתף פעולה עם באי כוחה או כל בא כוח אחר שתמנה לצורך השלמת רישום המשבצת של מושב בית שערים אצל הגורמים והמוסדות המוסמכים לפי כל דין, ולפעול לפי הנחיותיהם בכל הנוגע לפעולות אלה. אקדים מאוחר ואומר, כבר בפתח הדיון, כי נתתי את דעתי לעדויות ולשאר הראיות שהובאו מטעם הצדדים, ושקלתי את טענותיהם של הצדדים ובאתי לדעה כי דין התובענה דחייה. 47. כלל הוא כי אדם אדון לעצמו; ורצונו של אדם כבודו, לא ניתן לאכוף על אדם לחתום על מסמך, או לעשות מעשה, אלא אם מתקיימת נגדו חובה כזו, בין אם מכוח הוראה חוקית כלשהיא ובין אם מכח התחייבות תקפה ואכיפה שאותו אדם נטל על עצמו. 48. אדם יכול לפעול בין בעצמו ובין באמצעות שליח, אולם מינויו של שלוח נתון אך ורק לרצונו של האדם, לא ניתן לאכוף על אדם כשיר למנות לעצמו שלוח, לא כל שכן שלוח במינוי בלתי חוזר, אלא אם אותו אדם התחייב לעשות כן או שקיימת מסגרת נורמטיבית מכוחה ניתן לאכוף על אותו אדם למנות שלוח ע"מ שיפעל בשמו ובמקומו, גם אם לכאורה פעולה זו הינה לטובת אותו אדם, ומטרתה להבטיח רישום זכויות קנייניות, על שמו של מי שמבקשים לאכוף עליו לחתום על יפוי כוח. לאור עקרונות אלה, ולאור העקרון של הזכות לאוטונומיה אישית ולזכות של חופש ההתקשרות בחוזים, נבחן להלן את התובענה ואת טענות המבקשת בדבר זכותה לסעדים המבוקשים; קרי לחיוב המשיבים לחתום על יפוי כח בלתי חוזרים, לפיהם ימנו עורכי דין מטעם האגודה לטפל בשמותיהם בכל הקשור לפעולות האיחוד והחלוקה מחדש, קביעת גבולות החלקות החדשות שיווצרו ורישום אותן חלקות על שמותיהם של בעלי הזכויות באותן חלקות. 49. בסיכומי טענותיו עשה ב"כ המבקשת כל מאמץ לשכנע את ביהמ"ש, כי המבקשת זכאית לכך שביהמ"ש יחייב את המשיבים לחתום על יפוי כוח בלתי חוזרים, לפיהם ימנו עורכי דין של האגודה, אולם אומר, כבר עתה, כי דרכו של ב"כ המבקשת לא צלחה והוא לא הצליח לשכנע, כי למבקשת זכות לקבלת הסעדים המבוקשים או שקיימת חובה על המשיבים לחתום על יפוי כוח למינוי עורכי דין, של האגודה כשלוחים שלהם, ע"מ שאלה יפעלו בשמם כלפי מרכז המשבצות בנושא הרישום מחדש של הזכויות בנחלות שבמשבצת המבקשת. 50. הטענה כי מרכז המשבצות אינו מוכן לבצע את הפעולות הדרושות לצורך הכנת תוכנית רישום אלא אם כן כל חברי האגודה יחתמו קודם לכן על יפוי כוח בלתי חוזר, לאו טענה היא; נכון שעבודתו של מרכז המשבצות בכל הקשור להכנת תוכניות, קביעת גבולות, במיוחד חדשים, תהיה נוחה לאין שעור כאשר מולו תעמוד האגודה או נציגיה מאשר יעמדו מולה חברים בודדים, יחד עם זאת אין בכך כשלעצמו כדי להצדיק חיוב המשיבים למסור את הסמכות לפעול בשמם לאחרים מטעם האגודה ובכך לוותר מראש על כל התנגדות מעשית לגבולות החדשים שייקבעו, גם אם אלה יגרעו מנחלותיהם ויפגעו בזכויותיהם. חתימה על יפוי כח בלתי חוזר כזה, הינה בבחינת מתן שיק חתום על החלק תוך הסמכת המחזיק בו למלא את הסכום בו הוא חפץ. האמירות כי הגבולות יקבעו על יסוד התרש"צ שממילא אושרה והפכה להיות חלוטה, אין בהן כדי לשנות את העובדה שעם חתימת יפוי כח בלתי חוזר, יוותר החותם, הלכה למעשה, על כל טענה גם אם בסופו של יום זכויותיו יקופחו בדרך זו או אחרת. 51. המשיבים הינם בעלי זכויות קנייניות מסוג חכירה בנחלות, ואין ספק כי חיוב המשיבים לחתום על יפויי כוח בלתי חוזרים המעניקים סמכויות רחבות ובלתי מוגדרות מראש, מהווה ללא ספק פגיעה חמורה בזכויותיהם הקנייניות. טענות המבקשת כי ממילא זכויות חכירה בנחלות הן מוגבלות בהגבלות שונות, אין בה ולא כלום. כל זכות הינה בסופו של דבר זכות יחסית ואינה מוחלטת, אולם אין בכך כדי להצדיק פגיעה חמורה בזכות זו ע"י חיוב בעל הזכות הקניינית לחתום על יפוי כוח בלתי חוזר שימנע ממנו כל אפשרות ממשית להתנגד לפגיעה אפשרית בזכויותיו כגון הקטנת שטח נחלתו. חשוב לציין, כי המצב שבפני שונה ממצב בו תוכנית התרש"צ הוכנה כבר, ונמצאה כי אינה פוגעת, כהוא זה, בזכותו של מי מהמשיבים ואף עפ"י כן אלה מסרבים לחתום על מסמך זה או אחר הדרוש לביצוע הרישום מבלי שיהיה בפיהם נימוק כלשהוא המצדיק את הסירוב. במקרה כזה ניתן לאכוף על המסרבים, ללא סיבה מוצדקת, לחתום על המסמכים הדרושים לביצוע הרישום או להורות על ביצוע הרישום גם ללא חתימתם. בענייננו, לא כך הדבר, האגודה כאמור מבקשת למעשה לקבל הסכמת המשיבים מראש לפעולות ולקביעות שטרם נעשו, ושטרם הובררו; לכך אין מקום. אין כל זכות למבקשת להשתיק את המשיבים כבר בשלב זה, ובטרם הוחל בהכנת התכנית לצרכי רישום, מלהעלות טענות כנגד תכנית הרישום שתוכן. אמנם יש להניח כי התכנית לצרכי רישום, אכן תוכן על בסיס מש"צ/102, כפי שהמבקשת טענה, אולם גם אין חולק, ואף העד קרישפין מסר בעדותו כי, תיתכן סטיה בין גודל השטח הרשום כיום עפ"י מדידה גראפית לבין המדידה בפועל, סטיה מזערית עד לעשרות מטרים מרובעים מ- 20 דונם כלשונו ( עמ' 39-40 ). 52. חיוב אדם לחתום על יפוי כוח בלתי חוזר, לפיו ממנה אדם לפעול בשמו, כאשר אותו אדם לא נבחר על ידו ואינו חב לו חובת נאמנות, אלא מייצג את האגודה ואת ענייניה, מהווה פגיעה חמורה באוטונומיה האישית וברצון החופש, להם זכאי כל אדם. כפייה על אדם לחתום על יפוי כוח בלתי חוזר מהווה פגיעה חמורה בחופש ההתקשרות בחוזים, הקנויה למשיבים. 53. בטרם אעבור לדון בטענות הצדדים, אציין כי לדעתי חלק מהטענות שהועלו ע"י הצדדים אינן רלוונטיות לצורך ההכרעה בתובענה, לכן לא ארחיב בהן. בין טענות אלה, הטענות שהעלו המשיבים 2 ו- 3, לפיהן הם לא שותפו בהליכי אישור תכנית משצ/ 102, וכי החלטות שהתקבלו ע"י האסיפה הכללית של האגודה, לא נתקבלו כדין ובהתאם להוראות התקנון של האגודה. טענות אלה אינן רלוונטיות ואינן משפיעות על ההכרעה בשאלה האם זכאית המבקשת לסעד של חיוב המשיבים בניגוד לרצונם לחתום על יפוי כח בלתי חוזרים, זאת משום שתכנית משצ/ 102 אושרה לפני מספר שנים, עוד בשנת 2004, והיא הפכה לחלוטה, וכן משום שמי מהמשיבים לא העלה טענה מפורשת כנגד תוקפה המחייב של התכנית, ולא פעל לביטול תוקפה. נקודת המוצא להכרעה בבקשה דנן הינה כי קיימת תכנית מאושרת - משצ 102 - אשר תהווה את הבסיס להכנת התכנית לצרכי רישום. גם הטענה של המשיבים בדבר הצורך בסימון גבולות בשטח בטרם ביצוע האיחוד וחלוקה, אינה רלבנטית להכרעה בתובענה, והמחלוקת העיקרית אם לא לומר היחידה סבה סביב השאלה האם קיימת מסגרת נורמטיבית, מכוחה ניתן לחייב את המשיבים לחתום על יפוי הכוח שהמבקשת עותרת לחייב את המשיבים לחתום עליהם. 54. המטרה מאחורי החתימה על ייפוי הכוח תוארה בעדותו של עד המבקשת דוד קרישפין, מנהל המרכז לרישום משבצות חקלאיות, אשר מסר בעדותו, כי המטרה מחתימת ייפוי הכוח הינה שברגע שניתן יהיה לרשום את התכנית לצרכי רישום, לא ימנע אחד החברים ביצוע הרישום, בכך שלא יחתום על מסמך הדרוש לביצוע הרישום, כך שיהיה בטחון כי ניתן יהיה לסיים את העבודה המושקעת בהליך כזה, בדרך של רישום בפנקסי רישום המקרקעין. קרישפין נשאל אם בחתימה על ייפוי הכוח הם גם רוצים לקשור את החברים להסכמה לגבולות משצ/102, ושלא יוכלו להתנגד לגבולות משצ/102, והשיב, כי הזמן להתנגד לגבולות משצ 102 היה בעת שהתכנית ניתנה ונעשו לגביה הליכים על פי חוק התכנון והבניה, כולל שלב פרסום ההתנגדויות, דיון בהן ומתן תוקף לתכנית. התכנית תקפה והתכנית לצרכי רישום תתבסס עליה. הוא הסביר, כי ייפוי הכוח בא במטרה להבטיח שניתן יהיה לרשום את העבודה הגדולה שתושקע בהליך ולרשום אותה בספרי הרישום. ( עמ' 36 לפרוטוקול ) כאמור, אילו תוכנית הרישום הייתה מוכנה, והגבולות על פיה הם הגבולות הנכונים, ואף עפ"י כן המשיבים או מי מהם מסרב לחתום על מסמך כלשהוא הדרוש לביצוע הרישום החדש עפ"י אותה תוכנית, ניתן היה, כאמור, לאכוף עליו את ביצוע הרישום. 55. בטרם נפנה ונבדוק את המקורות עליהם מבססת המבקשת את בקשתה, ואת זכותה לקבלת הסעד המבוקש על פיה, יש לזכור כי חתימה על ייפוי כוח, קל וחומר, ייפוי כוח בלתי חוזר דוגמת יפוי כוח מושא הבקשה, אינה פעולה של מה בכך, ויש לה השלכה על זכויות מייפה הכוח. הדברים נאמרים ביתר שאת בנסיבות המקרה דנן, כאשר מבוקש להחתים את המשיבים על ייפוי הכוח ובכך להשתיקם ולמנוע מהם, בבוא העת, ולאחר הכנת תוכנית הרישום, להעלות טענות באשר לגבולות הסופיים שיסומנו בסופו של יום עפ"י תכנית לצרכי רישום שטרם הוחל בהכנתה. אמנם התצ"ר שתוכן תתבסס, יש להניח, על מש"צ/102 שאושרה מזה שנים, כפי שהמבקשת טענה, עם זאת, וגם על פי עדות עד ההגנה קרישפין, תיתכן סטיה בגודל בין השטח עפ"י המדידה הגראפית הממוחשבת (שבמש"צ 102), לבין המדידה בפועל, אם כי לדבריו מדובר בסטייה מזערית עד לעשרות מטרים מרובעים לחלקה. גריעה של עשרות מטרים מהחלקה של מי מהמשיבים גם היא מהווה פגיעה בזכות הקניין של בעל הזכויות באותה חלקה, ואין זה מובן מאליו שאותו בעל זכויות צריך לוותר עליהם. 56. כל המקורות ( שהם כלליים למדיי ) עליהם מסתמכת המבקשת בבקשתה לקבלת הסעדים המבוקשים, אינם יכולים לבסס זכות של המבקשת לחיוב המשיבים, בניגוד לרצונם, לחתום על ייפויי הכוח הבלתי חוזרים המבוקשים. אין ספק, ולדעתי לא צריכה להיות על כך מחלוקת, שעל מי שמבקש לחייב אדם, למנות שלוח מטעמו שיעשה פעולות במקומו, במיוחד כאשר אין אפשרות, שהוא יוכל להחזיר את אותן סמכויות שניתנו לאותו שלוח לעצמו, להראות זכות חוקית שמצדיקה זאת, כאמור המבקשת לא הצליחה להצביע על זכות חוקית כזאת. 57. מכאן, לדיון ביתר פירוט בטענות המבקשת; המבקשת טענה, כזכור, כי ניתן לחייב את המשיבים לחתום על ייפוי הכוח, מכוח הסכמתם לתהליך רישום המשבצת לכל פרטיו בין אם בהתנהגות, או במפורש, או במשתמע, וכן נוכח אי התנגדותם להליך אישור המש"צ/102. אין לקבל טענה זו. הסכמה לתכנית משצ/102 או אי התנגדות לאישורה אינה מובילה למסקנה, כי המשיבים מחויבים להסכים מראש לתכנית לצרכי רישום בטרם הוכנה, גם אם זו תוכן על יסוד מש"צ/102 ואין משמעה, כי יש בכוחה של האגודה להשתיק את המשיבים מראש מלהעלות טענות כנגד התכנית שתוכן, והגבולות שיסומנו בסופו של יום. השכל הישר אינו סובל מסקנה כזו. כאמור, אילו האגודה הייתה מכינה את התוכנית לרישום וקובעת את הגבולות על יסוד המש"צ/102 ללא כל פגיעה בזכויות מי מהמשיבים ואף עפ"י כן היו מסרבים לחתום על מסמכים הדרושים להשלמת הרישום ניתן היה לאכוף זאת עליהם, להבדיל מחיובם לחתום על יפוי כח בלתי חוזר שמטרתו ומשמעותו אישור מראש לפעולות העתידיות של הכנת תוכנית הרישום. 58. מכאן לטענה נוספת של המבקשת, לפיה היא זכאית לחייב את המשיבים לחתום על ייפוי הכוח, מכוח התקנון של האגודה והנוהג במושבי עובדים, שעל פיו לאגודה יש סמכות לטפל במקרקעין במשבצת. המבקשת טענה, כי הנוהג האמור הוכח אף בעדות המשיב 1 אברהם כץ בביהמ"ש ( עמ' 52, 53, 55 לפרוטוקול ). אין ספק, כי למבקשת, שהיא אגודה שיתופית חקלאית סמכויות בענייני המקרקעין שבמשבצת שלה, והרי ניתן להניח, כי מכוח סמכויות אלה היא פעלה לאישור משצ/ 102 וגם תפעל לאישור תכנית החלוקה והאיחוד לצרכי רישום. הדבר גם עולה בראש וראשונה מהוראות התקנון של האגודה וכן, ממהות היחסים שבין האגודה וחבריה / בעלי הזכויות בנחלות שבה. כידוע, תקנון האגודה מהווה את מסמך היסוד שלה, והוא מסדיר הן את היחסים בין האגודה לבין חבריה ובינם לבין עצמם, והן את יחסי האגודה עם צדדים זרים. התקנון מהווה הסכם בין החברים לבין עצמם. מעיון בתקנון האגודה ( מ/3) עולה, כי לאגודה סמכויות שונות בענייני מקרקעין, וכך בסעיף 2 לתקנון שכותרתו "המטרות" צוין, כי מטרת האגודה הינה, בין היתר, להתקשר בשם חבריה בחוזים לרכישת אדמה או זכויות על אדמה לשם יישוב החברים ולסדר את חלוקת ומסירת החלקות לחברים. וכן בסעיף 3 לתקנות שכותרתו "הסמכויות" נאמר, כי לשם מימוש מטרותיה תהא האגודה מוסמכת, בין היתר, לרכוש בכל האופנים ולהעביר בכל האופנים מקרקעין, זכויות חכירה וזכויות אחרות ( סעיף 3(א) ). יחד עם זאת, אין משמעות הוראות אלה, כי האגודה מוסמכת לפגוע בזכויות קנייניות שחבריה כבר רכשו בכל דרך שהיא, גם לא בדרך של השתקתם מראש של בעלי זכויות בנחלות מלהעלות טענות כנגד קביעת הגבולות הסופיים של הנחלות, לאחר ביצוע איחוד וחלוקה, ע"י החתמתם ייפוי כוח דוגמת אלה, שהמבקשת מבקשת להחתים עליהם את המשיבים. באשר לנוהג, אציין כי לא הוכח בפניי כל נוהג מכוחו ניתן לחייב חברים או בעלי זכויות במושב לחתום על ייפוי כוח בלתי חוזר, דוגמת זה נשוא הבקשה. מזכיר האגודה מר ציפורי מסר בעדותו, כי הנוהל המקובל במרכז המשבצות הוא שעל כל חברי האגודה לחתום על ייפוי כוח לפני התצ"ר, אם כי הודה כי לא ראה נוהל כזה בכתובים, אלא שאמרו לו. הוא גם אישר, כי רק משנת 2009 החלו פועלים להחתמה על ייפוי כוח לפני התצ"ר, נוכח בעיות ביישובים אחרים. ( עמ' 32 ש' 4-11). העד דיבר על דרישה מצד מרכז המשבצות ולא הובאו ראיות כלשהן כי קיים נוהג מחייב באגודות שיתופיות להחתים חברים על יפוי כוח בלתי חוזרים, בהקשר להכנת תוכניות איחוד וחלוקה מחדש ותוכנית רישום. מיותר לציין, כי קיומה של דרישה מצד מרכז המשבצות אינה יוצרת נוהג מחייב לחברי האגודות שבעניינם מטפל מרכז המשבצות. גם עדותו של המשיב 1 אליה הפנה ב"כ המבקשת, אינה מלמדת על נוהג כזה, וגם אין בה לסייע למבקשת. המשיב 1 אישר בעדותו ( עמ' 52 ו- 53 ), כי האגודה עשתה פרויקט הרחבה במושב וציין, כי לצורך כך הופרשו שטחים מתוך חלקות ב' ו ג' , וכי יש עוד חלקות ב' ו- ג' שהמושב עשה בהן שינויים רציניים והעביר אנשים ממקום א' למקום ב'. וכן אישר כי לצורך פרויקט מנשיה זבדה הורידו שטחים של משקים, בכ- 5 דונם לכל משק. עינינו הרואות, אין בעדות זו כדי ללמד על נוהג מכוחו ניתן לחייב בעל זכויות בנחלה לחתום על ייפוי כוח שעלול לפגוע בזכויותיו הקנייניות ולמנוע ממנו העלאת טענות בקשר לקביעת הגובלות הסופיים, ואף ללא קשר לסוג הטענה ומידת צדקתה או נכונותה. אוסיף, כי ספק בעיניי אם ניתן לחייב אדם לחתום על ייפוי כוח בלתי חוזר שעלול לפגוע בזכויותיו הקנייניות במקרקעין, מכוח נוהג שקיים במושבים אחרים. יש לזכור, כי מדובר בייפוי כוח שעלול לפגוע בזכויות קנייניות של החותמים עליו, ואשר משמעותו הינה לחייב אותם מראש להסכים לגבולות הסופיים שיסומנו בתכנית שטרם הוכנה, ולמנוע מהם להעלות טענות כנגדם. הדעת אינה סובלת כי ניתן לחייב אדם, בניגוד לרצונו, לחתום על ייפוי כוח כזה מכוח נוהג. 59. מכאן לטענה נוספת של המבקשת, ולפיה ניתן לחייב את המשיבים לחתום על ייפוי הכוח מכוח עקרונות הקואופרציה , וחובת תום הלב; בטרם אתייחס לטענה זו אציין, כי עקרונות כלליים כאלה ואחרים אין בהם, לדעתי, להוות מקור לפגיעה באוטונומיה האישית וברצון החופשי של המשיבים, ואין בהם להצדיק השתקת אדם מראש מלהעלות טענות בקשר לגבולות קרקע שלו זכויות בה, ובקשר לפגיעה בזכויותיו הקנייניות. בהקשר לטענה זו, אין חולק כי המשיבים 2 ו-3 אינם חברים של האגודה, ועל כן, לכאורה, עקרונות הקואופרציה אינם חלים עליהם. עם זאת ואף אם נצא מנקודת הנחה, כי הם מחויבים לעקרונות אלה בהיותם בעלי זכויות פוטנציאליים בנחלה מס' 28, הרי לדידי אין בעקרונות הקואופרציה כדי להביא למסקנה, כי יש לחייב את המשיבים לחתום על ייפוי הכוח המבוקשים. מדובר בטענה מרחיקת לכת, שאין בה כדי לבסס את דרישתה של האגודה. אתייחס, בקצרה לעקרונות הקואופרציה אף שכאמור לדעתי עקרונות כלליים אלה, אינם יכולים לבסס את דרישת האגודה לחיוב המשיבים לחתום על יפוי כוח בלתי חוזרים שמשמעותם אישור מראש של פעולות שטרם בוצעו. "...עקרון הקואופרציה הוא העומד ביסוד היחסים הפנימיים שבין החברים ובינם לבין האגודה. "מושב עובדים הוא צורת חיים המושתתת על עקרונות השוויון, העזרה והאחריות ההדדית, וקיום חיים ושירותים לטובת כלל החברים... "(השופט ברנזון בע"א 84/64 [9], בעמ' 26) ... ". ( ע"א 524/88 הנ"ל ) בעניין יונתן קמחי (בג"צ 861/07 יונתן קמחי נ' רשם האגודות השיתופיות ( ) ), התייחס כבוד השופט יצחק עמית לעקרונות הקואופרציה ולתמורות שחלו בהם, ובין היתר אמר , כי השקפת היסוד העומדת בבסיס האגודה שיתופית היא ניהול עצמי בדרך דמוקרטית, לרווחת החברים, לפי עקרונות הקואופרציה. נאמר, כי עקרונות אלה חשופים לתמורות בתפישה החברתית ובמציאות הכלכלית במהלך השנים, ואין להתעלם מהשינויים שחלו במהלך השנים באידיאה של האגודה שיתופית ומהעברת מרכז הכובד מהגשמת יעדים חברתיים ולאומיים לקידום רווחת הפרט והגשמת מאווייו האישיים. לא מצאתי כי יש בעקרונות אלה, כדי להטיל חובה, על חברי האגודה למנות בניגוד לרצונם שלוח, רק משום שהאגודה חפצה בכך גם את המטרה הבטחת השלמת הרישום של זכויות החברים בנחלות שלהם. באשר לטענה, כי האגודה זכאית לדרוש את החתימה מכוח עקרון תום הלב, אציין בקצרה כי, לדעתי אין לפרש את הסירוב של המשיבים לחתום על ייפוי הכוח כחוסר תו"ל מצידם. מדובר בייפוי כוח בלתי חוזר ואשר משמעותו הינה שהמשיבים לא יוכלו להעלות טענות בעתיד לעניין הגבולות הסופיים. סירוב לחתום על ייפוי כוח כזה, לא רק שאינו בבחינת חוסר תום לב אלא אף מעשה סביר ומתבקש. 60. באשר לטענה, לפיה המבקשת זכאית לסעדים המבוקשים מכוח הסמכות הנתונה לה בהתאם להחלטות שונות של מנהל מקרקעי ישראל: תחילה אציין, כי הטענה לסמכות מכוח החלטות אלה עלתה רק בסיכומי הטענות של המבקשת, ומסמכים בדבר החלטות אלה לא הוגשו במהלך שמיעת הראיות אלא צורפו לסיכומים, ומיותר לציין כי ראיות יש להגיש במהלך הדיון, ואין כל מקום לצרף ראיות מכל סוג שהוא לסיכומי הטענות, וב"כ המבקשת חטא כשצירף לסיכומיו מסמכים בעניין זה. בכל מקרה דין טענה זו של המבקשת להידחות, לא רק בשל העלאתה לראשונה בסיכומים ואי הוכחת קיומם של החלטות מינהל עליהם סומכת המבקשת את טענותיה, במהלך שמיעת הראיות, אלא גם לגופו של עניין. לא ברור איך שואב ב"כ המבקשת מהוראות ההחלטות הנ"ל את זכות המבקשת לחייב את המשיבים לחתום על ייפוי הכוח. בסעיפים אלה אין כל תמיכה או בסיס לסעדים שהמבקשת עותרת להם, וחבל שב"כ המבקשת מעסיק את ביהמ"ש בטענות מופרכות שכאלה. סעיף 4 להחלטה מס' 1 מיום 17/5/65 ( שעניינה מדיניות הקרקע בישראל), עליו הסתמך ב"כ המבקש, קובע, כי " א) קרקע חקלאית תוחכר במסגרת של נחלות. גודל נחלה ייקבע על ידי המרכז המשותף לתכנון ופתוח חקלאי של משרד החקלאות ( להלן - המרכז לתכנון ). נחלות יוחכרו ישירות למתיישב במושב בתיאום עם האגודה. בקיבוץ יוחכרו הנחלות לקבוץ. ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) תהיה רשאית מועצת מקרקעי ישראל לקבוע בכללים שייקבעו על ידה, לאחר שתקבל לכך המלצת המרכז לתכנון, המקרים בהם תוחכר קרקע חקלאית שלא בדרך של נחלה." סעיף 8 לאותה החלטה עניינו בהגבלות על החכרת משנה וקובע, כי " חוכר של קרקע חקלאית לא יהיה רשאי להחכיר החכרת משנה קרקע חקלאית שנמסרה לו, אלא אם נאלץ הוא להפסיק עיבוד הקרקע בדרך של ארעי לתקופה שלא תעלה על שלש שנים מתוך תקופה של 10 שנות חכירה רצופות ולאחר שיקבל הסכמת מינהל מקרקעי ישראל לכך. חוכר רשאי להעביר את זכות החכירה לאחר ולאותה המטרה בלבד, באישורן המוקדם של המינהל. למינהל זכות ראשונית לקבל את הקרקע בתנאים המוצעים להעברה. העברה מסוג זה לא תבוצע אלא בתיאום עם האגודה שיתופית. " ואילו סעיף 9 של ההחלטה הנ"ל קובע: "א) נפטר חוכר נחלה, לא תפוצל זכות החכירה על הקרקע בין היורשים והנחלה תוחזר לחזקת מינהל מקרקעי ישראל. היורשים יהיו זכאים לפיצוי עבור השקעות שנעשו בקרקע, בשעור השווה לערך הריאלי של הנחלה. ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תוחזר נחלה למינהל אם ימצא הסדר בין יורשי נחלה, על פיו יקבל את הנחלה אחד היורשים למשך כל תקופת החכירה לאחר שיוכח להנחת דעתו של מינהל מקרקעי ישראל כי לרשות היורש האמצעים והיכולת להמשיך בעיבוד הנחלה ביעילות. באגודה שיתופית שהיא מושב עובדים לא תימסר הקרקע ליורשים, אלא בתאום עם האגודה " ובאשר לסעיף6 בהחלטה מספר 823 מיום 10/2/98 הרי הסעיף קובע, כי "תנאי מוקדם לחתימת חוזי חכירה לדורות עם בעלי נחלות בישוב יהיה רישום החלקות בספרי מירשם המקרקעין כיחידות רישום נפרדות בשלמות." ואילו סעיף 7 קובע, כי " האגודה החקלאית, בתיאום עם המינהל, תכין תכנית חלוקה לצרכי רישום בלשכת רישום המקרקעין. העברת זכויות חכירה מהאגודה החקלאית לבעל נחלה תוכל להעשות גם לאחר חתימת חוזה החכירה לדורות עם האגודה ועם בעלי אותן נחלות". אכן מכוח סעיף זה מוסמכת האגודה להכין תכנית חלוקה לצרכי רישום במרשם המקרקעין, ואיש לא העלה טענות כנגד סמכותה זו של האגודה ולא נטען כי אין לה סמכות לעשות זאת, יחד עם זאת לא ניתן לגזור מסמכות זו זכותה האגודה להשתיק את בעלי זכויות חכירה הרשומים, ולמנוע מהם מלהעלות טענות כנגד הגבולות הסופיים שייקבעו עפ"י התכנית לצרכי רישום, ע"י החתמתו מראש על יפוי כוח בלתי חוזר. 61. בטרם סיום אעיר כי המבקשת ציינה, כי בבוא העת ולאחר הכנת תוכנית הרישום תינתן הזדמנות לבעלי הזכויות להעלות טענות או השגות, גם אם כך הדבר אין די בכך כדי להבטיח את זכויותיהם של המשיבים או להפיג את חששותיהם באשר לשימוש שיעשה בייפוי הכוח, שהם נדרשים לחתום , באשר לפגיעה אפשרית בזכויותיהם, ומיותר לציין כי מעמדם של בעלי הזכויות בהשגות כאלה ככל שיהיו, יהיה נחות בהרבה ממקרה בו הוכנה התוכנית ולמשיבים השגות עליה, ולכן מסרבים לחתום על מסמכים שיאשרו את הרישום עפ"י אותה תוכנית. 62. דנתי לעיל בשאלת זכותה של המבקשת לקבלת הסעד של חיוב המשיבים לחתום על יפוי כוח בלתי חוזרים, לפיו ימנו כשלוחים מטעמם עו"ד של האגודה, והגעתי למסקנה כי אין למבקשת כל זכות לקבלת סעד כזה. דא עקא, המבקשת ביקשה בתובענתה סעד נוסף והוא חיוב המשיבים לשתף פעולה עם באי כוחה או בא כוח אחר שתמנה, לצורך השלמת רישום המשבצת של המשיבים אצל הגורמים והמוסדות המוסמכים. סעד זה הינו בלתי מוגדר ועמום ביותר. המונח "שיתוף פעולה" הינו מונח כה רחב עד שלדעתי אין מקום ליתן סעד כזה ולו בשל כך שלא ניתן, או למצער, יהיה קשה עד מאוד לאכוף סעד זה בשל עמימות המונח, ובשל חילוקי הדעות שקרוב לוודאי יתגלעו בין הצדדים באשר למשמעות מונח זה. לפיכך, גם התובענה בעניין סעד זה נדחית. מה עוד וב"כ המבקשת זנח סעד זה ולא טען דבר בעניינו. יחד עם זאת, מוצא אני לנכון להעיר כי נושא השלמת רישום הזכויות בנחלות בגבולות ברורים המשקפים נכונה את הזכויות, הינו אינטרס משותף של כל חברי האגודה, לרבות המשיבים, כך שיש יסוד סביר להניח כי המשיבים ישתפו פעולה בפעולות הכנת תוכניות הרישום ובביצוע הרישום, וככל שלא תהיה להם השגות של ממש כנגד עבודות מרכז המשבצות, הם יחתמו, בבוא העת, על כל מסמך שיידרש לצורך ביצוע הרישום. 63. סוף דבר, המבקשת לא עמדה בנטל ולא הוכיחה את זכותה לקבלת מי מהסעדים שנתבקשו על ידה. לפיכך, ועל יסוד כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התובענה. המבקשת תשא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ויהיה עליה לשלם לכ"א מהמשיבים סכום של 7,000 ₪. בקביעת סכום ההוצאות ושכ"ט עו"ד הבאתי בחשבון את טענות שני הצדדים, בעניין סטיה מהיקף סיכומי הטענות כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט. מסמכיםייפוי כוח