קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לחילוט ערבות בנקאית: לאחר שעיינתי בבקשת המבקש, בנק לאומי לישראל בע"מ, לחילוט סך של 10,000 ש"ח מתוך הערבות הבנקאית אשר הופקדה בקופת בית המשפט על ידי המשיבה 1, חברת גיאו-בר (92) הנדסה אזרחית בע"מ, וכן לאחר שעיינתי בתגובת המשיבה 1 לבקשה זו ובתשובת המבקש לתגובת המשיבה 1, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את בקשת המבקש מהטעמים הבאים: בהתאם להסכמת הצדדים מיום 20.6.2010 אשר קיבלה תוקף של החלטה, הפקידה המבקשת ערובה לשם הבטחת תשלום הוצאות הנתבעים, לרבות המבקש, בתובענה זו (ראו גם: החלטת בית משפט זה מיום 26.6.2011, בבקשת המשיבה 1 להשיב לה את הערבות הבנקאית שהופקדה על ידה). ביום 2.5.2011 ניתן על ידי מותב זה פסק דין בתובענה ובו נקבע כי יש למחוק על הסף את התובענה כנגד המבקש (להלן: "פסק הדין"). בפסקה 27 בפסק הדין נקבע כי המשיבה 1 תישא בתשלום הוצאות המבקש ובשכר טרחת עורך דינו בסכום כולל של 10,000 ש"ח. בקשת המשיבה 1 לביטול פסיקת הוצאות זו, ולחלופין - לעיכוב ביצוע התשלום, נדחתה על ידי בית משפט זה בהחלטה שניתנה בקשר לכך ביום 27.6.2011. כפי שעולה מהבקשה שלפני, חרף החלטותיו של בית משפט זה, טרם שילמה המשיבה 1 למבקש את הסכום אשר היא חויבה לשלמו בהתאם לפסק הדין. בתגובתה לבקשה טוענת המשיבה 1 כי אינה חייבת בתשלום הוצאות שכר טרחתו של המבקש משני טעמים. ראשית, הואיל והמבקש טרם המציא לה חשבונית מס בגין שכר טרחה קודם ששילמה לו. שנית, הואיל ועורך דינו של המשיב 2 מונה שלא כדין - אין לפסוק לטובתו שכר טרחת עו"ד. לא מצאתי ממש בטענות המשיבה. אשר לטעם הראשון: תשלום הוצאות משפט, ובכללן אף תשלום שכר טרחת עו"ד, על פי החלטה שיפוטית אינו בגדר "עסקה" כהגדרתה בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975 (ראו: החלטת כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן בבש"א (מחוזי ת"א) 32654/06 אחימן נ' רשות המיסים (פורסמה במאגרים משפטיים, , 26.3.2009) בפסקה 3 בהחלטה (ערעור על החלטה זו (בר"ם 4023/09) שעסק בקביעות אחרות שניתנו בהחלטה התקבל בהסכמת הצדדים ביום 23.3.2011), כן ראו: פסק דינו של חברי, כב' השופט ד"ר אחיקם סטולר בת"ק (שלום ת"א) 5293/06 דוכן נ' מדינת ישראל-משרד המשפטים (פורסם במאגרים משפטיים, , 1.7.2007), וספרו של א. פרידמן מס ערך מוסף: החוק וההלכה (מהדורה שניה, 2010) בעמ' 314). זו גם עמדת רשויות מע"מ כפי שעולה מהוראות חוזר 5/90 הקובע כדלקמן: "שכר טרחת עו"ד וכן החזר הוצאות שפוסק בית המשפט, אינם בגדר תמורה בגין "עסקה" כהגדרתה בחוק, ולכן אינם חייבים במס..." (קובץ נהלי מע"מ (ר. בן-ארוש וי. שפט עורכים, 1999) בעמ' 74). יודגש כי מחוזר 5/90 הנ"ל עולה שתשלום הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי דין על ידי צד לתובענה איננו מהווה עסקה לענין מע"מ, וזאת - ללא תלות בשאלה האם לשכר הטרחה שנפסק נוסף "סכום השווה למס ערך מוסף שמשולם עליו" כפי שהורתה תקנה 512(ג) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנות סד"א") טרם תיקונה בשנת 2010, אם לאו. המסקנה הנובעת מהאמור לעיל הינה כי המבקש, או בא כוחו, אינם נדרשים להנפיק למשיבה 1 חשבונית מס בגין תשלום ההוצאות ושכר הטרחה שנפסקו לטובת המבקש על ידי בית המשפט, וכל שעליהם להמציא למשיבה 1 הוא קבלה לגבי הסכום ששולם למבקש על ידה. אשר לטעם השני: טענה זו אינה מכוונת כלל כלפי המבקש אלא כלפי המשיב 2. משכך, אין בה כדי למנוע מהמבקש לממש את זכותו על פי פסק הדין, ולדרוש מהמשיבה 1 לשלם לו את ההוצאות שנפסקו לזכותו. מעבר לנדרש אציין כי בהחלטתי מיום 30.1.2011 כבר דנתי בטענתה זו של המשיבה 1. אין לי אלא לשוב על הדברים שנאמרו שם: "היה והמבקש סבור כי נדרש אישורו של בית משפט אשר מינה את עו"ד ריבלין לתפקידו ככונס הנכס גם לצורך מינויו של עו"ד אקסלרד כבא כוחו של עו"ד ריבלין בהליך זה - יתכבד ויפנה, ככל שיחפוץ בכך, לבית המשפט של הכינוס. בהקשר זה יודגש כי בדיון מיום 13.12.2010 הוצהר במפורש ע"י עו"ד ריבלין כי שכר טרחתו של עו"ד אקסלרד איננו ממומן מקופת הכינוס". (פסקה 2 בהחלטה). המשיבה 1 לא טענה בתגובתה לבקשה הנוכחית כי בית המשפט של הכינוס הורה הוראה כלשהי בנושא מינויו של עו"ד אקסלרד כבא כוחו של המשיב 2, או כי אכן פנתה לבית המשפט של הכינוס בעניין זה. משכך, ובהעדר צו שיפוטי מטעם בית המשפט של הכינוס, יש לדחות את כל טענותיה של המבקשת 1 ביחס למינויו של עו"ד אקסלרד על ידי המשיב 2. אני קובע כי יש לדחות אף את בקשתה החלופית של המשיבה 1, כאמור בסעיף 6 בתגובתה, לפיה חלף הערבות הבנקאית על סך של 100,000 ש"ח אשר הפקידה בקופת בית המשפט היא תפקיד ערבות בנקאית חליפית על סך של 10,000 ש"ח בלבד. המשיבה 1 לא שילמה את כל ההוצאות שהוטלו עליה במסגרת התובענה, ובפני בית המשפט אף תלויה ועומדת בקשה מטעם המשיב 2 לחילוט חלק נוסף מתוך אותה ערבות בנקאית שהופקדה על ידה. בהתאם להחלטתי מיום 26.6.2011 הרי שכל עוד לא שילמה המשיבה 1 את מלוא ההוצאות שהוטלו עליה במסגרת תובענה זו, לא ניתן להשיב לה את הערבות הבנקאית שהפקידה בקופת בית המשפט. לנוכח הדברים המובאים לעיל אני קובע כי בקשתו של המבקש בדין יסודה. לפיכך, הנני מורה למזכירות בית המשפט לחלט לאלתר לטובת המבקש סך של 10,000 ש"ח (עשרת אלפים ש"ח) מתוך הערבות הבנקאית אשר הופקדה בקופת בית המשפט על ידי המשיבה 1. המשיבה 1 תישא בהוצאות המבקש בגין בקשה זו בסך כולל של 1,000 ש"ח. ערבות בנקאיתבנקחילוטחילוט ערבותערבות