קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה למחוק חלקים מתצהיר: רקע בפניי בקשת המבקשת מדינת ישראל , מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המנהל") למחיקת חלקים מתצהיר התובעת וכן להורות על הוצאת נספחים מתוך התצהיר האמור בהיותם בלתי קבילים. עניינה של התביעה שבפניי הוא לפיצוי התובעת, אבני דרך בע"מ ( להלן:"המשיבה") בגין שטחים שהופקעו על ידי המנהל. הצדדים הסכימו כי התצהירים יוגשו כראיות ללא חקירת המצהירים, בכפוף להכרעה בבקשה הנוכחית למחיקת חלקים מתצהיר התובעים. טענות המנהל לטענת המנהל, יש למחוק את סעיפים 20-23 לתצהיר העדות הראשית מטעם המשיבה שכן בסעיפים אלה מפורט בהרחבה המשא ומתן אשר נוהל בין הצדדים, לצורך פיצוי בגין ההפקעה, נשוא התביעה מתוך רצון לחסוך את ההתדיינות המשפטית. כן נטען כי צורפו לתצהיר מסמכים שהוחלפו בין הצדדים לצורך ניהול המו"מ , דבר המצוין על גבי המסמכים עצמם כך למשל, בפסקה 5 לנספח 7 לתצהיר מצוין "במסגרת משא ומתן ולאחר בדיקת התביעה הודיע משרד הביטחון כי מבחינתו השטחים הניתנים לגריעה הם ...". עוד נטען כי בנספח 8 לתצהיר שעניינו מכתב שנשלח על ידי ,עו"ד רבקה דובדבן, אשר משמשת כיועצת משפטית במנהל מצוין ברישא כך :" בהמשך למשא ומתן בנושא שבנדון , מצורפים בזאת המסמכים הבאים " המסמכים הם נספחים 8 (א) - 8 (ו) שצורפו לתצהיר המשיבה. עוד נטען כי המשיבה עצמה מודה בקיומו של הליך מו"מ כמצוין בס' 20 לתצהירה. לטענת המנהל, הלכה היא, כי צד אינו רשאי להציג בפני בית המשפט מסמכים שהוחלפו בין הצדדים לצורך ניהול מו"מ בשל היותם בלתי קבילים ועל כן יש לקבל את הבקשה דנן . תגובת המשיבה לטענת המשיבה, יש לדחות את הבקשה מהטעם שלא התנהל מו"מ לגבי אותם מסמכים שצורפו לתצהיר. לחלופין, נטען כי גם אם ייקבע כי אכן התנהל מו"מ לגבי אותם מסמכים שצורפו לתצהיר, הרי שהמסמכים שצורפו לתצהיר אינם מהסוג שיש להחיל עליו חיסיון. לטענת המשיבה , ביסוד ההליך המשפטי עומד ערך חשיפת האמת. עם זאת, הכירה הפסיקה בסוג חסיונות שתכליתם להגן על אינטרסים ושיקולים אחרים מלבד האינטרס המרכזי של גילוי האמת שאחד מהם הנו הצורך לעודד צדדים לסכסוך לנהל מו"מ מבלי להזדקק להכרעה שיפוטית. באשר לס' 20 לתצהיר נטען כי ציון קיומם של המגעים למו"מ אינו חסוי. באשר לס' 21 לתצהיר נטען כי הסעיף מפרט את האמור במכתב מאת משרד הביטחון ( אגף אמרכלות משק ונכסים) מיום 9.3.00 שבו מוצג סיכום של עבודת מטה שנערכה במערכת הביטחון באשר לשחרור שטחים שהופקעו ואין בו כל קשר למו"מ ואין בו כותרת שעניינה מו"מ וכי ההתייחסות היחידה במכתב לעניין ההפקעה היא בס' 3 למכתב לפיו : " מערכת הביטחון דורשת פיצוי על פי הערכת השמאי הממשלתי לשטח המבוקש לביטול ההפקעה ( 651 דונם )" ואין לראות באמירה זו משום פשרה כלשהי . באשר לס' 22 ונספח 7 לתצהיר, אין למשיבה התנגדות למחיקתם. באשר לס' 23 ונספחים 8(א) -8(ו) פירוט האמור במכתבה של היועצת המשפטית של המנהל, גב' רבקה דובדבני, נטען כי גם אם ייקבע כי המגעים בין הצדדים עולים כדי מו"מ הרי שמו"מ זה נעשה באשר להיקף השטחים שיוחזרו לתובעת ולא באשר לפיצויי ההפקעה . עוד נטען כי נספחים 8(א) -8(ו) נטען שהם מהווים נתונים עובדתיים וכוללים מפה, נתונים כלליים לגבי החלקות, פירוט חישובים כספיים של השמאי הממשלתי ואין בכך משום ניסיון לפשרה כלשהי. באשר לשומת השמאי הממשלתי נטען כי השומה מהווה חוות דעת מקצועית המבוססת על עובדות ואין במכתבה של היועצת המשפטית כל הצעה משופרת לפיצוים שניתן לטעון לגביה כי היא מהווה משא ומתן חסוי. כמו כן, אין בחוות הדעת עצמה כל בדל ראיה כי עסקינן בחוות דעת שהוגשה לצורכי פשרה וכי אין נוהל עבודה במנהל של הכנת שומות לצורכי מו"מ . לבסוף, נטען כי אין די בכותרות של מסמך או באמירות בעלמא בדבר משא ומתן (בהם נתלה המנהל בבקשתו מבלי שהצביעו על פשרה אמיתית כלשהי ) הכלולים בסעיפים ובמסמכים נשוא בקשה זו על מנת לקבל את הבקשה דנן ועל כן יש לדחותה. תשובת המנהל לתגובת המשיבה בתשובתו חוזר המנהל על האמור בבקשתו והוסיף וטען כי יש לדחות את הטענה העולה בתגובת המשיבה לפיה, יש לעשות הבחנה בין המדינה לנתבע אחר שכן אין מדובר בטענה לחיסיון של מסמכים שאולי ניתן להבחין בין המדינה לבין נתבע אחר לאור חוק חופש המידע אלא מדובר בקבילות המסמכים כראיה. לטענתו, עקרון הקבילות של מסמכים שהוחלפו בין הצדדים במהלך המו"מ הוכר כערך מוגן שאינטרס גילוי האמת ניגף בפניו . עוד טען כי אין לקבל את הטענה לאי קבילות לגבי מסמך שאינו מגלם בתוכו פשרה שכן במסגרת מו"מ מועברים מסמכים שונים , בשלבים שונים , חלקם מגלמים הצעת פשרה וחלקם מהווים מו"מ ראשוני ואין להבחין בין השניים. כמו כן שב המנהל וטען כי כל המסמכים נשוא בקשה זו הוחלפו בין הצדדים ואין נפקא מינה אם הם נושאים כותרת של מו"מ , אם לאו . לבסוף הבהיר המנהל, כי טען כי השומה הוכנה במסגרת מו"מ ונמסרה לעיונו של הצד האחר ועל כן אינה קבילה, ולא טען כי השומה הוכנה לצורכי מו"מ או שאינה עומדת בפני עצמה ובמסגרת ההליך המשפטי הוגשה חוות דעת חדשה ועל כן אין מקום להגישה כראיה . דיון השאלה שיש להכריע בה היא, האם יש מקום להורות על מחיקת סעיפים מתצהיר המשיבה והוצאת הנספחים שצרפה ואשר הוחלפו בין הצדדים במהלך המו"מ, לפשרה. הפן המשפטי ההלכה בעניין זה הובאה בע"א 172/89 סלע חברה לבטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מז(1), 311 שם נקבע : " ההנחה היא, כי כאשר מתנהל משא ומתן לשם השגת פשרה, הצדדים לו עלולים להימנע ממצגים, הצהרות או הצעות אשר טמון בחובם וויתור כלשהו לטובת הצד השני, מחשש שוויתור כאמור ישמש כראיה לרעתם בהליך עתידי העשוי להתנהל בין הצדדים. בכך עלולים הסיכויים להשגת פשרה בין הצדדים להיפגע, ותוצאה בלתי רצויה זו בא הכלל, המגביל את קבילותם של מסמכים אלו, למנוע". ( הדגשות בקו לא במקור י.א ). כן ראה רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אלי שירי, תק-על 2006(2), 4471 שם הובהרה האבחנה בין אי קבילות מסמכים לבין שאלת היותם חסויים ובעקבותיה שאלת יחסיות החסיון : " אבחנה בין אי קבילות (Admissibility) לחיסיון (Privilege) חומר במסגרת משא ומתן לפשרה. 16. בדיני הראיות נמתחת אבחנה בין קבילות מסמכים (Admissibility) לבין חיסיון מסמכים (Privilege). כלל הוא כי מסמכים ודברים שהוחלפו בין צדדים במהלך משא ומתן לקראת פשרה אינם קבילים במשפט. משמעות הדבר היא כי לא ניתן להגיש את המסמך או להציג את הדבר במשפט, ולא ניתן לקבוע על יסודם ממצאים כלשהם [ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח נ' סולל בונה, פד"י מז(1) 311]; המטרה שביסוד כלל זה הינה עידוד פשרות ומניעת התדיינויות ממושכות בין כתלי בית המשפט. מטרה זו נגזרת מן התכלית הכללית לעודד מסגרות חלופיות ליישוב סכסוכים בין בעלי דין... התנאי לאי קבילותם של המסמכים הוא כי יונח בסיס איתן לכך שהמסמך או האמרה הם פרי מגעים אמיתיים לפשרה בין הצדדים [ע"א 440/75 זנדבק נ' דנציגר, פד"י ל(2) 260, 274-5; ע"ע 1520/04 חמו נ' עמשי, תק-אר 2005(1) 96]... חיסיון חומר שהוכן לצורך הליך חלופי ליישוב סכסוך 17. עצם אי קבילותו של מסמך שהוכן לצורך הליך חלופי ליישוב מחלוקת עדיין אין פירושו כי הוא חסוי מפני גילויו לצד שכנגד. "אי קבילות לחוד וחיסיון לחוד. אי קבילותו של מסמך כראייה אינו מונע גילויו של המסמך... אי קבילות נועד למנוע מבית המשפט מלבסס ממצא על אותה ראייה. אי גילוי בשל חיסיון נועד למנוע מבעל דין מלעיין במסמך. לעיתים, יש ערך רב לצד לעיין במסמך גם אם אין הוא רשאי להגישו בשל אי קבילותו. על כן, הגישה המקובלת הינה כי אי קבילותו של מסמך אין בו, כשלעצמו, לחסנו בפני גילוי". ( הדגשות בקו לא במקור י.א ). מן הכלל אל הפרט לאור האבחנה בין חיסיון לקבילות שפורטה בפסיקה לעיל, הרי על אף שהועברו המסמכים ( הנספחים נשוא הבקשה המפורטים בסעיפים שנתבקשה מחיקתם), לעיונה של המשיבה במסגרת משא ומתן לקראת פשרה, ואין הם יסויים עוד מפניה, הם אינם קבילים כראיה במשפט משמע, בית המשפט מנוע מלקבוע על יסודם ממצאים כלשהם, זאת משום שאין חולק כי הומצאו לעיון המשיבה במסגרת מו"מ לפשרה. דומה כי במקרה דנן נתפס ב"כ המשיבה לכלל טעות בתגובתו לבקשת המנהל שכן טענתו הייתה שהמסמכים נשוא הבקשה אינם מהסוג מסמכים שיש להחיל חיסיון משום שאינם מגלמים פשרה כלשהי שהוצעה על ידי צד למשא ומתן ( ראה ס' 6 ו-9 לתגובתו ) ועל כן האינטרס של גילוי האמת גובר. ברם, לא בחיסיון עסקינן אלא באי קבילותם של המסמכים נשוא הבקשה. אפרט להלן את הסעיפים שמחיקתם מתבקשת בבקשה דנן . ראשית, בהיעדר מחלוקת בין הצדדים אני מורה על מחיקת ס' 22 ונספח 7 לתצהיר עדות הראשית מטעם המשיבה. באשר לס' 20 לתצהיר המשיבה סבורני, כי אין להורות על מחיקתו שכן אין באזכורה של עובדה כי התקיימו הליכי משא ומתן משום פגיעה בזכותה של המשיבה , מה גם שאין מחלוקת בין הצדדים באשר לעובדת קיומם של הליכי מו"מ בין הצדדים זאת להבדיל מתוכן המו"מ. באשר לס' 21 לתצהיר המשיבה, הסעיף מפרט את תוכנו של מכתב פנימי מאת משרד הביטחון מיום 9.3.00. שבו מוצג סיכום עבודת מטה שנערכה במערכת הביטחון באשר לשחרור שטחים שהופקעו. מעיון במכתב עולה כי בכפוף לתנאים שפורטו במכתב, משרד הביטחון יאשר שחרור שטח של 651 דונם וכי משרד הביטחון דורש פיצוי על פי הערכת השמאי הממשלתי לשטח המבוקש כמו כן צוין כי ביטול ההפקעה יקבל תוקף רק לאחר המלצת הועדה המייעצת לשר האוצר במינהל . משמע, הדברים שנאמרו במכתב זה הנם בגדר הצעה ראשונית וכפופים להתקיימותם של תנאים מסוימים וברי כי נמסרו במסגרת מו"מ למשיבה ועל כן אינם קבילים. מקובלת עליי טענת המנהל כי אין לקבל את טענת המשיבה כי המסמך אינו מגלם בתוכו פשרה שכן במסגרת מו"מ מועברים מסמכים שונים , בשלבים שונים , חלקם מגלמים הצעת פשרה וחלקם מהווים מו"מ ראשוני ואין להבחין בין השניים. כמו כן, יש לדחות את טענת המשיבה כי אין במכתב זה כל אזכור של הליכי המשא ומתן והוא אינו נושא כותרת כלשהי שכן הכלל המשפטי שמסמכים שהוחלפו במסגרת מו"מ חל כל אימת שעולה בבירור מן הנסיבות ניסיון אמיתי להשיג פשרה, ואיננו מוגבל למקרים בהם נעשה שימוש בלשון מסיימת דווקא כדי להעיד על קיומו של משא ומתן בין הצדדים. לאור האמור לעיל , אני מורה על מחיקת ס' 21 לתצהיר המשיבה והוצאת נספח 6 מהתיק בהיותו בלתי קביל . באשר לס' 23 לתצהיר המשיבה ולנספח 8 א-ו , עולה בבירור כי הועברו למשיבה במסגרת המו"מ. מסקנה זו עולה, ראשית, מתוך עצם הפניה הכתובה אל המשיבה, " בהמשך למשא ומתן בנושא שבנדון " . שנית, מדובר בנקודת זמן בה טרם הוגשה תביעת המשיבה כנגד המנהל. נספח זה הוא מיום 22.7.07 והתביעה הוגשה רק ביום 6.1.09 , עובדה זו תומכת בגרסת המנהל. שלישית , ניכר כי שומת השמאי הממשלתי ונספחיה נעשו במסגרת המשא ומתן שכן השומה הנ"ל לא הוגשה כראייה בהליך שמתקיים בפניי אלא הוגשה שומה אחרת מטעם המנהל שנערכה על ידי השמאי יצחק רוגובין ואין בטענת המשיבה, כי אין נוהל של הכנת שומות לצורכי מו"מ, כדי לשנות ממסקנה זו . לאור האמור לעיל, מסקנתי היא, כי בנסיבות העניין יש למחוק את ס' 23 מתצהיר המשיבה וכן להוציא את נספח 8 א-ו שהנו בלתי קביל כראיה בשל כך שהועבר לעיונה של המשיבה במסגרת הליכי המשא ומתן . סוף דבר הבקשה מתקבלת , אני מורה על מחיקת סעיפים 21,22,23 מתצהיר המשיבה ועל הוצאת נספחים 6-8 (א-ו ) מתוך תצהיר המשיבה בשל היותם בלתי קבילים כראיה. בכפוף לאמור לעיל מצורפים התהירים על נספחיהם שנותרו ומסומנים כדלקמן: תצהיר התובעת על נספחיו מסומן ת/3. תצהיר הנתבעת על נספחיו מסומן נ/3. אין צו להוצאות . מחיקת סעיפים מתצהירמסמכים