קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה למתן צו הפסקה שיפוטי: א. כללי : בפני בקשה למתן צו הפסקה שיפוטי על פי הוראות סעיף 239 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965 (להלן: חוק התכנון והבניה), לפיה מבוקש להורות למשיבות להפסיק את הבנייה ואת השימוש כגן אירועים ומסעדה בגוש 13991 חלקה 1, ביסוד המעלה (להלן: המקרקעין). בד בבד עם הגשת בקשה זו, הוגש גם כתב אישום כנגד המבקשים (תו"ח 24005-12-09). על פי הנטען בכתב האישום, המקרקעין הינם בבעלות קרן קיימת לישראל באמצעות חברת הימנותא בע"מ (ר' התייחסות באת כוח המאשימה לכך בדיון מיום 27/06/10 ע' 7 שו' 14-15). ייעוד המקרקעין הינו לחקלאות. בנוסף חלה עליהם תוכנית ג/2101 המייעדת את המקרקעין לגן לאומי. במקרקעין נמצא אתר היסטורי (חצר איכרים) שהוקם בתחילת המאה הקודמת - תקופת העלייה הראשונה. במבנים הקיימים במקרקעין מאותה תקופה, נערכות פעילויות חינוכיות שונות שעניינם ללימוד והנצחה של הפעילויות האותנטיות שהתקיימו במקרקעין בעבר. ביום 1/08/04 השכירה המשיבה 1 את המקרקעין למשיבה 2, לצורך הפעלת גן אירועים ומסעדה, לתקופה בת 4 שנים (רא' הסכם השכירות, נספח ג' לבקשה). ביום 4/11/08 , הוארכה תקופת השכירות. 5. ביום 24/05/10 הגישה המשיבה 1 בקשה למחיקתה מהבקשה. לטענתה , הינה עמותה (שנוסדה ב-1982) שפועלת להנחלת מורשת ההתיישבות וסיפורה של משפחת דוברובין (בעליה הקודמים של המקרקעין). חברי המשיבה 1 הינם נציגי ציבור וחברותם הינה מתוקף תפקידם ונעשית מהתנדבות מלאה. הטענה עליה מבוססת הבקשה לפיה המשיבה 1 מפעילה במקום גן אירועים ומסעדה אינה משקפת את פני המציאות, ככל שהינה משמשת כגוף המנהל במתחם, ופעילותה מתבטאת בהפעלת מוזיאון. כן, נטען כי אין בהסכם שנחתם בין המשיבה 1 למשיבה 2, כדי להקנות זכות להפעלת גן אירועים ו/או מסעדה, שכן הובהר בהסכם (בסעיף 6(א)), כי זכות ההקמה "כפופה לחובה לפעול בהתאם להוראות כל דין". כן, נטעו כי המשיבה 1 אינה "מוחזקת כבעלים של המקרקעין", ועל כן לא היה עליה להשיג כל היתר , לאור מעמדה בהם. ב. תמצית טיעוני המבקשת :   6. לטענת המבקשת, ייעוד המקרקעין הינו לחקלאות ובנוסף חלה עליהם תוכנית ג/2101 שמייעדת את המקרקעין לגן לאומי ובכלל זה מתירה, בין היתר, שיקום, שימור והחזקה של מבני האתר והחצר "ללא שינוי המעטפת החיצונית והצורה הארכיטקטונית", בנוסף להכשרת האתר "כמוזיאון ו/או מרכז לימודי למטרות חינוך ושירותים נלווים למבקרים" (רא' סעיף 3.12 לתוכנית, נספח ב' לבקשה). 7. בטבלת הוראות הבנייה של התוכנית צוין לעניין אזור המוגדר כאתר לאומי "לפי תוכנית ג/1408". לתכנית הנ"ל אין כל מעמד סטטוטורי שכן היא הופקדה ב-14/12/1972 אך מעולם לא פורסמה למתן תוקף, ומכאן שאין תכנית שמכוחה ניתן להוציא היתרי בנייה במקרקעין. 8. החל משנת 2004 , מפעילות המשיבות במקרקעין גם גן אירועים ומסעדה. לטענתה המבקשת, בין השנים 2004-2009 בוצעו במקרקעין עבודות בנייה של מבנים חדשים ו/או תוספות ו/א שינויים למבנים עתיקים בשטח כולל של 1,998 מ"ר, שנועדו לצורך הפעלת מתחם האירועים, הסעדה ומוזיאון. כך, כללו העבודות, בין היתר, אוהל אירועים בשטח כולל של כ-450 מ"ר, שהוקם בשנת 2008; מבני עזר לגן האירועים בשטח כולל של 197 מ"ר; סככות שונות בשטח כולל של 244 מ"ר; מבני עזר נוספים בשטח כולל של 380 מ"ר ושיפוצים ושינויים במבנים קיימים שהוכשרו לשימושים חורגים בשטח כולל של 727 מ"ר. כל העבודות והשימושים הנ"ל בוצעו ללא היתרים כדין. ג. תמצית טיעוני משיבה 1 :   9. בתגובתה לעניין הבקשה לצו ההפסקה דנן, שבה המשיבה 1 וציינה, כי הינה משמשת כעמותה ציבורית שהוקמה לצורך ניהול ושמירה על האתר ההיסטורי שבמקרקעין. עוד במועד הקמת העמותה, בראשית שנות ה-80, הופעלה במקרקעין מסעדה. ההתקשרות עם המשיבה 2 ביום 01/04/08 הייתה על רקע טעמים כלכלים, וזאת על מנת למנוע את קריסתה ולהמשיך ולמלא את ייעודיה ההיסטוריים-חינוכיים.   10. ככל שהפעילות (הפעלת המסעדה) מתייחסת למשיבה 1, הרי שמשך הזמן שחלף מיום ראשית הפעילות ועד למועד הגשת הבקשה, הינה פעילות המתקיימת במקום מזה כ-30 שנה. המשיבה 1 אינה חולקת כי בסמכותה של המאשימה היה להגיש את הבקשה נשואת ההחלטה עוד בטרם מועד הגשתה, אולם "חוסר המעש" של המבקשת משך עשרות שנים גרמה למשיבה 1 להסתמך על המצב הנתון במובן של ההתקשרות עם המשיבה 2. מכאן, שהבקשה לוקה בשיהוי מהותי שיש בו לדחותה ו/או לא להיעתר לתוכנה. 11. בנוסף נטען כי התוכנית שחלה על המקרקעין מאפשרת לקיים בהם "שימושים נלווים למבקרים". בנסיבות אלה, יש לראות בניהול מסעדה במקום, כחלק בלתי נפרד מהשירותים הנלווים אשר יש וניתן להגיש למבקרים באתר. 12. עם היוודע למשיבה 1 על מגבלות השימוש במקרקעין בהתאם לייעודם (על פי התב"ע) היא החלה, יחד עם הגורמים הרלבנטיים, לרבות המועצה המקומית יסוד המעלה, בנקיטת כל פעולה אפשרית (ובכלל זה גיבוש תכנית מתאר ליישוב,) על מנת ליצור מצב תכנוני על פיו יותרו השימושים המבוקשים על ידיה. ל"משימה" זו חברו כל הגופים הרלבנטיים לרבות המבקשת, נוכח החשיבות שיש להמשך הפעלתו של האתר כאתר מורשת בעל ערך היסטורי-חינוכי. ד. תמצית טיעוני משיבים 2 - 4 : 13. המשיבים 2- 4 חזרו אף הם על טענת השיהוי הניכר שבהגשתה הבקשה. הפעילות אשר נטען כי אינה חוקית הייתה בידיעת כל הגורמים הרלבנטיים. המשיבים לא היו מתקשרים עם המשיבה 1 כלל, אילו היה ידוע להם כי לא יהיה ניתן להפעיל במקום גן אירועים אשר היווה את בסיס ההתקשרות החוזית ביניהם. המשיבים השקיעו סכומי כסף גדולים שיועדו לשיקום המקום ושינו לטובה את מצבו הפיזי. לולא פעילותם של המבקשים במקום, לא הייתה המשיבה 1 מצליחה להגשים את מטרתה הציבורית ונאלצת לסגור את המקום. יתרה מזו, פעילות זו אף הותרה על ידי גורמים סטאטוטוריים שונים מטעם המבקשת אשר הנפיקו למשיבה 2 רישיון עסק לאחר שהשלימה את הדרישות השונות. 14. לגופו של עניין, נטען כי הפעלת המסעדה ו/או גן האירועים במקרקעין אינם שימושים הסותרים את ייעודם. המסעדה קיימת במקרקעין "מזה עידן ועידנים" ופעילותה מותרת במסגרת התוכנית החלה על המקרקעין, ועל כן לטענות המבקשת בעניין המסעדה אין כל בסיס משפטי. בהתאם למבחן שנקבע בפסק הדין שניתן בע"א 1216/98 אסתר אבוטבול נ' ועדת ערר מחוז מרכז , אין כל הבדל בין הפעלתה של מסעדה לבין הפעלתו של גן אירועים ועל כן נסתר הבסיס להוצאת הצו.   15. בנוסף, נטען ( כפי שציי נה המשיבה 1) , כי נעשים ניסיונות מצד כל הגורמים להסדיר את פעילותה של המשיבה 1 וקבלת הבקשה כעת, תביא לקריסתה הכלכלית של המשיבה 2 ובעקבותיה גם לסגירת המקום ולירידתם לטמיון של המפעל החינוכי והכספים הרבים שהושקעו. ה. דיון והכרעה : 16. במסגרת הדיון בתיק העיקרי (תו"ח 24005-12-09) , העלה ב"כ המשיבים 2 עד 4 טענה להגנה מן הצדק, בגין אכיפה סלקטיבית. 17. בהחלטתי מיום 27/6/10, קבלתי את הטענה לאכיפה סלקטיבית באשר לזהות הנאשמים השונים שהועמדו לדין, על כן הוריתי על מחיקת המשיבים 3 ו-4 מכתב האישום (ראה שם) .   18. יחד עם זאת, ברור הדבר שהמשיבים 3 ו- 4 הינם משיבים ראויים במסגרת בקשה זו, ככל שהינם הנפשות הפועלות האחראים להחזקת והפעלת המקום בפועל ואין במחיקתם הנ"ל מכתב האישום בתיק העיקרי - להעלות או להוריד מן האמור. המשיבה 1 הינה גם משיבה נכונה וראויה באשר לדיון בבקשה זו. 19. סעיף 239(א) לחוק התכנון והבניה, קובע כך:   "נעשתה עבודה, או השתמשו במקרקעין, בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לפי סעיף 204 [העוסק בעבירות של שימוש במקרקעין בלא היתר או תוך סטייה מהיתר] , בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם, או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל כל מי שעובד בשירותם - להפסיק את העבודה או את השימוש (להלן - צו הפסקה שיפוטי), ותקפו של הצו יהיה עד לביטולו או שינויו על ידי בית המשפט".     20. הפסיקה עמדה רבות על תכליתו של סעיף 239 לחוק התכנון והבנייה בהדגישה, כי מטרת הצו להפסקת שימוש במקרקעין אינה בבחינת סנקציה עונשית המוטלת בגין הפרת הוראותיו של חוק התכנון והבניה, כי אם לשם הפסקת הפרתן המתמשכת של הוראותיו של החוק מוקדם ככל הניתן, או למנוע הפרה צפויה של הוראות החוק ומניעת מצב שבו יקשה להחזיר את הגלגל אחורנית (ר' רע"פ 631/06 מיכאל אשר נ' מדינת ישראל [2006]; רע"פ 47/07 תימור מור נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה גבעת אלונים [ 2007]). 21. עיקר טענותיהם של המשיבות מתמקדות כאמור בעניין השיהוי מצד המבקשת. ברע"פ 1520/01 יעקב ורות שוויצר נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה [ 2006]), עמד בית המשפט העליון על סוגיית השיהוי ביחס למועד הגשת בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 239 לחוק. בית המשפט קבע כי טענה אודות השתהותה של הרשות בפעולותיה, יש לבחון כטענה בדבר פגם בפעולת המינהל. במסגרת הביקורת השיפוטית שמפעיל בית המשפט על הרשות המנהלית, יש לבחון, בין היתר, את דרכי פעולתה של הרשות; הימנעותה מלקיים את חובותיה במהירות הראויה ואת התוצאה המתחייבת מהימנעות זו. בית המשפט אף בוחן ושואל אם יצרה התנהגות ספציפית של הרשות מצג כלפי הפרט; האם הקימה התנהגותה אינטרס הסתמכות, והאם אינטרס זה ראוי הוא להגנה בעומדו אל מול אינטרסים אחרים של הציבור ובהם, האינטרס של שמירת החוק כאשר הפעולה המנהלית שבוחן בית המשפט נוגעת לאכיפת החוק. כן צוין כי ההשתהות בהפעלת אמצעי האכיפה כשלעצמה, לא תיצור מניעות כלפי הרשות האוכפת אלא במקרים קיצוניים ויוצאי-דופן. 22. בבקשה דנן, נטען כי הפעלת גן האירועים והמסעדה על ידי המשיבות החלה עוד בשנת 2004 , לאמור לפני למעלה מחמש שנים מהגשת הבקשה דנן . אין מחלוקת שהשימוש נשוא הבקשה אינו "שימוש נסתר" , והבקשה אכן הוגשה שנים לא מעטות לאחר הצבת העובדות בשטח . יחד עם זאת, לא מצאתי כי השתהות המבקשת בנקיטת ההליכים כנגד המבקשים , כולל בהגשת בקשה זו, שייכת למקרים הקיצוניים ויוצאי הדופן של דחיית הבקשה. מאידך, יש בהשתהות זו, במקרה דנן, להשפיע על המועד הראוי לכניסת הצו המבוקש, באשר להפסקת השימוש, לתוקף.   23. בפסק הדין שניתן ב-רע"פ 3584/11, אלון יד שלום ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה "חבל מודיעין" , מיום 17/7/11 (איליו הפנתה ב"כ המאשימה ב בקשתה למתן החלטה מ יום 20/07/11), שב וחזר כבוד השופט ג'ובראן על הלכת שוויצר הנ"ל והמשיך והדגיש כי התכלית של סעיף 239, אינה רק באשר למניעת יצירת עובדות חדשות בשטח", אלה אף למניעת המשכן של ביצוע עבירות מתמשכות ומתחדשות והמשך הפקת רווח כלכלי מהן .   24. באשר לטענות בתחום הפרשנות התכנונית והשימוש "האינהרנטי" שנטען אודות שירותי הסעדה נלווים, הרי שרמת ההוכחה הנדרשת בשלב זה הינה על בסיס של ראיות לכאורה . די שהוכח כי יש יסוד סביר להניח שמבוצעת במקום עבודה ו/ או כי נעשה שימוש בקרקע בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לפי סעיף 204 ל חוק התכנון והבניה (ר' סעיף 3 (ב) ל תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד) התשמ"ג - 1982; רע"פ 47/07 מור נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה אלונים [ 2007]). כן, כל שימוש במבנה שהוקם ללא היתר, הוא שימוש אסור, ללא קשר לשאלת היעוד התכנוני. 25. מבלי להכריע את הסוגיה של הפרשנות התכנונית הנטענת, א ציין כי , על פניו, גם אם בעבר הייתה מסעדה ותיקה כזו או אחרת במקום, ההתפתחויות בשטח, כולל בבניה ובהרחבת השימוש מאז 2004, למצב של ניהול מסעדה וגן אירועים רחבי היקף, אינן תואמות את אותה הפרשנות התכנונית , שהמשיבים טוענים לה . ו. סוף דבר: 26. לאור כל האמור לעיל, ניתן בזה כנגד המשיבים צו להפסקת ביצוע עבודות בניה ללא היתר במקרקעין נשוא הבקשה,. הצו ייכנס לתוקף באופן מיידי, ויהיה בתוקף כל עוד לא הוצא היתר כדין . כו, ניתן בזה כנגד המשיבים צו להפסקת השימוש במבנים ובמקרקעין נשוא הבקשה כמסעדה ואולם אירועים , אשר ייכנס לתוקף בעוד 8 חודשים מהיום- זולת אם יהיה בידיהם היתר כדין . 27. אין בארכה זו לשחרר את המשיבים מקיום כל הוראת דין אחרת החלה על הפעילות שלהם במקום (בטיחות, בריאות, איכות סביבה וכד') ואין בה כדי למנוע מהגורמים המוסמכים לכך , לפעול לאכיפתם , ככל שצו זה מתייחס להוראות סעיף 239(א) לחוק התכנון והבניה, בלבד. 28. המבקשת זכאית להיעזר במשטרת ישראל, על מנת לאכוף את הצווים דלעיל , ככל שיידרש . צו הפסקה שיפוטיצווים