##בקשה לעיון בחומר חקירה לצורך בירור מהימנות המתלוננת והגנת הנאשם## בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת: להורות למאשימה להעביר לעיון הסנגוריה את כל חומר החקירה המבוקש, לרבות רישומים פליליים, תיקי מב"ד ותיקים סגורים הנוגעים למתלוננת, גב' _________ ת.ז. _________, וכן רשימה מפורטת של כלל החומר שנאסף ונרשם על ידי הרשות החוקרת, כמפורט להלן. ## ואלו נימוקי הבקשה: ## ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקש, מר _________ ת.ז. _________, הינו הנאשם בתיק זה, אשר כנגדו הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות שונות. 2. המשיבה הינה מדינת ישראל, באמצעות התביעה המשטרתית, המנהלת את ההליך הפלילי כנגד המבקש. 3. המתלוננת, גב' _________ ת.ז. _________, הינה המתלוננת העיקרית בתיק זה, ועדותה מהווה נדבך מרכזי בכתב האישום. ## ב. מסכת העובדות ## 4. כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות שונות, כאשר עיקר הראיות נגדו מתבססות על עדותה של המתלוננת. 5. ביום 14/09/10 הוגשה בקשה מפורטת לעיון בחומר חקירה, אשר כללה דרישה לקבלת רשימה של כל תלונות המתלוננת, בתה וכל אדם אחר הקשור לה, כנגד המבקש, כולל מועד סגירת התיק אם נסגר וסיבת הסגירה או מצב התיק אם עודנו פתוח. 6. בנוסף, נתבקשה רשימת התלונות שהוגשו על ידי המבקש נגד המתלוננת, כולל מצב התיק, ובעיקר שני תיקים ספציפיים: _________/07 ו- _________/07 מתחנת _________, בהם נחקרה המתלוננת על הפרת צו של בית דין רבני וכן איומים. 7. עוד נתבקשו העתקי ההקלטות של השיחות המהוות בסיס לתמלילים שבתיק, רשימת חומר החקירה המלאה, והסבר מדוע התלונות נחקרו על ידי שתי תחנות שונות: _________ ו- _________, ולא כולן בתחנת _________. 8. בדיון שהתקיים ביום 14/11/10, הודיע הסנגור כי קיבל בינתיים העתקים של ההקלטות, והתובעת הודיעה כי העבירה לו רשימת תלונות במחשב, הן שלה והן של המבקש, וכי בתה של המתלוננת לא התלוננה נגדו וגם לא התלונן כל אדם אחר. 9. הסנגור טען כי המבקש הינו אדם נעדר עבר פלילי, וכי על מנת שבית המשפט יקבל תמונה מלאה ועל מנת שהאמת תתברר עד תומה, עליו לקבל את כל חומר החקירה, ואפילו אם התיקים נסגרו. 10. לטענת הסנגור, ייתכן שהמשטרה לא ייחסה למתלוננת אמינות, או שנתגלו סתירות בעדותה, או שמסרה דברים והיפוכם, ולכן התיקים נסגרו, ומידע זה רלוונטי לבירור מהימנותה. 11. התובעת לא הביאה את חומר החקירה לדיון, ועל כן נתבקש שהמשטרה תעביר את החומר המבוקש, אך החלטה בעניין התעכבה. 12. בקשת הסנגור לקבל את רישומה הפלילי של המתלוננת ותלונות קודמות שהגישה, ואפילו נסגרו, נתמכה בטענה שמדובר בחומר חקירה רלוונטי להגנת המבקש לצורך קביעת מהימנות המתלוננת. 13. המבקש טוען כי קיימים תיקים ספציפיים הנוגעים למתלוננת, כגון תיק מספר _________/07 ותיק מספר _________/07, בהם נחקרה על הפרת צו בית דין רבני ואיומים, וכי סגירתם מחוסר ראיות או עניין לציבור אינה שוללת את רלוונטיות המידע למהימנותה. 14. המבקש מציין כי תיק מספר _________/07 נפתח כנגד המתלוננת ונסגר מחוסר ראיות, וכי תיק מספר _________/07 נפתח כנגד המתלוננת ונסגר אף הוא מחוסר ראיות, וכי תיק מספר _________/07 נפתח נגד המבקש בגין תלונת המתלוננת ונסגר מחוסר ראיות. 15. עוד מציין המבקש כי תיק מספר _________/07 נפתח נגדו בגין הפרת צו הגנה ונסגר מחוסר עניין לציבור, וכי תיק מספר _________/07 נפתח נגדו ונגד המתלוננת ונסגר מחוסר ראיות בשל גרסה מול גרסה ועברם הנקי. 16. המבקש מדגיש כי תיק מספר _________/07 נפתח נגדו בגין הטרדה בטלפון ונסגר מחוסר עניין לציבור בשל תלונות הדדיות ועברם הנקי, וכי תיק מספר _________/07 נפתח בתחנת _________ וטרם נסגר, עם המלצה להגיש כתב אישום נגד המבקש ולסגור נגדה מחוסר ראיות. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## זכות העיון בחומר חקירה ## 17. זכות העיון העומדת לנאשם בכל הנוגע לחומר החקירה מעוגנת בסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ"), הקובע כי הנאשם וסנגורו רשאים לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וברשימת כל החומר שנאסף או נרשם בידי הרשות החוקרת. 18. זכות זו של נאשם נגזרת מן הזכות למשפט הוגן, ואין חולק כי עיון במלוא חומר החקירה הנוגע למשפט מהווה תנאי בלעדיו אין ליכולתו של הנאשם לנהל את הגנתו כדבעי, שכן ללא גישה לחומר הרלוונטי, נפגעת יכולתו להכין הגנה אפקטיבית. 19. הפסיקה הרחיבה את פרשנות המונח "חומר חקירה" באופן ליברלי, וקבעה כי הוא כולל גם ראיות השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום, וכי הגדרתו משתרעת על כל חומר הקשור, בין במישרין ובין בעקיפין, לאישום וליריעה הנפרשת בפני בית המשפט. 20. תכליתה של זכות העיון היא לאפשר לנאשם לממש את הזכות למשפט הוגן ולתת לו הזדמנות מלאה להתגונן מפני האישומים המיוחסים לו, ולכן יש לכלול בגדר חומר כזה גם חומר שרלוונטיותו לאישום היא גבולית. 21. הגבלת העיון בגיליונות הרישום הפלילי של עדים לעבירות מסוימות שבוצעו, ועוד כיוצא באלה הגבלות, פוגעות בזכויותיו של בעל הדין, שכן עבר פלילי של עד עשוי להשפיע על ממצאי מהימנות הנקבעים לגביו, וההחלטה כיצד לעשות שימוש במידע בדבר עבר פלילי חייבת להיות בידי בעל הדין. ## רלוונטיות חומר החקירה למהימנות המתלוננת ## 22. חומר חקירה, לרבות תלונות קודמות ותיקים סגורים הנוגעים למתלוננת, הינו רלוונטי באופן מהותי להגנת המבקש, שכן הוא עשוי לשפוך אור על מהימנותה של המתלוננת, שהיא עדת מפתח בתיק. 23. סגירת תיקים קודמים כנגד המתלוננת, בין אם מחוסר ראיות ובין אם מחוסר עניין לציבור, אינה שוללת את רלוונטיות המידע לצורך בחינת מהימנותה, שכן ייתכן שהסגירה נבעה מחוסר אמינות, סתירות בעדותה, או מסירת דברים והיפוכם. 24. הפסיקה קבעה כי עבר פלילי של עד עשוי להשפיע על ממצאי מהימנות הנקבעים לגביו, וכי יש לאפשר לבעל הדין לעשות שימוש במידע זה, ולכן יש לאפשר עיון גם בתיקים סגורים הנוגעים למתלוננת. 25. הקשר בין שאלת מהימנותו של העד לבין טיב הרישום הפלילי וסוג העבירות הרשומות בגיליון, חלוף הזמן מעת ההרשעה, הקשר בין סוג האישום שלגביו העד מעיד לבין הרשעותיו הקודמות, הפוטנציאל הראייתי הגלום בעדותו של העד ומידת מעורבותו של העד באירוע נושא האישום, כולם מהווים שיקולים רלוונטיים לבחינת מהימנות. 26. במקרה דנן, קיימים מספר תיקים שנפתחו כנגד המתלוננת, חלקם בגין הפרת צו בית דין רבני ואיומים, וחלקם נסגרו מחוסר ראיות, ומידע זה חיוני לבחינת דפוס התנהגותה ואמינותה של המתלוננת. ## זכות העיון ברשימת חומר החקירה ## 27. סעיף 74 לחסד"פ מבחין בין חומר חקירה במובן המצומצם, לגביו קיימת זכות עיון, לבין הזכות לעיין ברשימה של יתר החומר שנאסף, ולא בחומר עצמו, כדי ליידע את הנאשם באשר לחומר המצוי בידי הרשות החוקרת מעבר לחומר שהתביעה סבורה כי הוא רלוונטי לאישום. 28. לעיון ברשימה יש שתי מטרות עיקריות: האחת, לאפשר לנאשם לבקר את החלטת התביעה כאילו חומר זה אינו חומר חקירה רלוונטי, והשנייה, לתת לתביעה עצמה כלי בקרה יעיל לגבי כל החומר שנצבר ביחידה החוקרת, החורג מעבר לחומר שהועבר אליה. 29. הפסיקה סיווגה את החומר ל-3 קבוצות: חומר שאין לו קשר כלשהו לחשדות נשוא האישום, חומר שיש לו נגיעה לאישום אך אין לו רלוונטיות במובן הדווקני ולגביו יש לנאשם זכות לעיין ברשימה, וחומר חקירה שהוא ה"גרעין הקשה" של התשתית הראייתית ולגביו יש זכות עיון בחומר עצמו. 30. במקרה דנן, נטען כי המבקש לא קיבל רשימה מפורטת דיה של החומר מהסוג השני, כלומר חומר שיש לו נגיעה לפרשה אך נעדר רלוונטיות לטעמה של התביעה לאישום של המבקש, ועל כן יש להורות על מסירת רשימה מפורטת. 31. גם במקרה של חומר שיש בו פגיעה בפרטיות או חסיונות, יש לפרט ברשימה ככל הניתן את סוג הפעולה, מועד ביצועה, רשימת זכ"ד תוך ציון מי רשמם, רשימת הודעות או דוחות חוקר תוך פירוט שיבהיר במה מדובר, וזאת כדי לאפשר לנאשם לבחון את רלוונטיות החומר. ## איזון בין זכויות ## 32. הפסיקה קבעה כי בהתנגשות חזיתית, כאשר על כפות המאזניים מונחים זה מול זה זכותו של הנאשם למשפט הוגן אל מול ההגנה על פרטיותם של העדים, משקלה של זכות הנאשם למשפט הוגן יכריע את הכף, ודינם של השיקולים הנוגדים לסגת. 33. כאשר זכותו של הנאשם להתגונן אינה נפגעת, או כשהאפשרות שהיא תיפגע היא רחוקה ובלתי משמעותית, יש לתת משקל הולם לזכויותיהם של עדים וקורבנות העבירה ולאינטרס הציבורי בקיום הליכי משפט, באכיפת החוק ובחשיפת עבירות. 34. הפגיעה בפרטיותם של העדים היא לעתים בלתי נמנעת במהלך המשפט, אך היא צריכה להיות מידתית, ויש להקפיד על כך שלא תעלה על הנדרש לשם מתן הזדמנות הוגנת לנאשם להתגונן. 35. השיקול המרכזי ביישומה של נוסחת האיזון בין זכותו של הנאשם למשפט הוגן לבין זכויותיהם של עדים ומתלוננים לכבוד ולפרטיות הינו חשיבות החומר להגנת הנאשם, וככל שהרלוונטיות בין החומר הנדון לבין השאלות העשויות להיות במחלוקת במשפט רחוקה יותר, וככל שהזיקה בין החומר לפוטנציאל ההגנה של הנאשם נחלשת, כך יש ליתן משקל רב יותר לזכויותיהם של העדים והמתלוננים. 36. במקרה דנן, חומר החקירה המבוקש, ובפרט הרישום הפלילי ותיקי החקירה הסגורים של המתלוננת, הינו בעל רלוונטיות מהותית להגנת המבקש, שכן הוא נוגע ישירות למהימנותה של המתלוננת, שהיא עדת מפתח, ולכן יש להעדיף את זכותו של הנאשם למשפט הוגן. ## גיליונות המרשם הפלילי כחומר חקירה ## 37. הפסיקה קבעה כי גיליון הרישום הפלילי הינו חומר חקירה בעל מאפיינים מיוחדים שחלות עליו שתי מערכות חוקים: חוק המרשם הפלילי, התשמ"א-1981, וסעיף 74 לחסד"פ, ולכן יש לבחון את הבקשה לעיון בו בהתאם לשני החוקים. 38. סעיף 3 לחוק המרשם הפלילי קובע כי המרשם יהיה חסוי ולא יימסר מידע ממנו אלא לפי חוק זה, אך סעיף 5(א) קובע כי המשטרה תמסור מידע מן המרשם לרשויות ולבעלי תפקידים המפורטים בתוספת הראשונה, הכוללת את בית המשפט. 39. התוספת הראשונה מציבה שני תנאים חלופיים לצורך קבלת המידע: הגילוי מהותי לנושא הדיון, או הגילוי נדרש לבירור מהימנותו של עד ובעל דין ביקש את הגילוי, כאשר המבחן על-פי כל אחת משתי החלופות הוא מבחן הרלוונטיות. 40. העיון במרשם הפלילי של עד אינו עוד "אוטומטי", ועל בית המשפט לבחון ולאזן בין זכות הנאשם להגנתו לבין זכותו של העד לפרטיות, כאשר השיקול העיקרי ביישום נוסחת האיזון הינו חשיבות החומר להגנת הנאשם וזיקתו לאישום, תוך בחינה קונקרטית של המונח בפניו. 41. במקרה דנן, המידע המבוקש אודות הרישום הפלילי של המתלוננת נדרש באופן מהותי לבירור מהימנותה, שכן קיימים תיקים קודמים בהם נחקרה על עבירות שונות, ומידע זה עשוי להשפיע באופן ישיר על הערכת אמינותה בתיק הנוכחי. ## אבחנה בין סוגי הרישום הפלילי ## 42. הפסיקה קבעה כי יש לעשות אבחנה בין סוגי הרישום הפלילי, וכי זכות העיון של נאשמים אינה משתרעת גם על תיקי מב"ד של עדים, תיקים שעומדים ותלויים, וטרם ניתנה בהם הכרעה, כשחזקת החפות עומדת איתנה. 43. עם זאת, נקבע כי לקיומם של תיקי מב"ד או תיקים סגורים שאינם נוגעים ישירות לפרשה נשוא כתב האישום, לא יכולה להיות ככלל, תועלת ממשית בבירור מהימנותם של העד, אלא במקרים בהם ניתן לראות קשר ישיר בין תיקי החקירה, שלא הבשילו לכתב אישום והסתיימו בהרשעה, לבין נושא עדותו, או כאשר יש בהם להצביע במידת סבירות רבה, על מידת מהימנותו של העד בכלל. 44. במקרה דנן, קיימים תיקים סגורים כנגד המתלוננת, חלקם בגין הפרת צו בית דין רבני ואיומים, אשר יש בהם כדי להצביע על דפוס התנהגות ועל מידת מהימנותה של המתלוננת, ולכן יש לאפשר עיון בהם. 45. טענות הסנגור לאפליית הנאשם לרעה למול המתלוננת, הועלתה על ידו כהשערה, אך היא מתבססת על העובדה שתיקים נגד המתלוננת נסגרו מחוסר ראיות, בעוד שהמבקש עומד לדין, ועל כן יש לבחון את החומר כדי לוודא שאין פגיעה בזכויותיו. 46. על בית המשפט לאבחן בהחלטתו סוגיו השונים של המרשם הפלילי הרלוונטי, ואין לשלול באופן גורף עיון בפרטי הרישום הנכללים תחת הגדרת מבדי"ם ו/או תיקים סגורים, כאשר קיימת רלוונטיות ברורה להגנת הנאשם. ## חשיבות העיון בתיקים סגורים ## 47. אף שהתיקים נסגרו, ייתכן שהמשטרה לא ייחסה למתלוננת אמינות, או שנתגלו סתירות בעדותה, או שמסרה דברים והיפוכם, ומידע זה חיוני להגנת המבקש ולבירור האמת. 48. הפסיקה קבעה כי מידע לגבי תיקים סגורים יימסר רק לגופים מסוימים, כקבוע בחוק, אך במקרים חריגים, כאשר קיימת רלוונטיות מהותית להגנת הנאשם, יש לאפשר עיון גם בתיקים אלו. 49. במקרה דנן, קיימים מספר תיקים סגורים כנגד המתלוננת, חלקם בגין עבירות אלימות והפרת צווי בית משפט, אשר יש בהם כדי להשליך על אופייה ומהימנותה, ולכן יש לאפשר עיון בהם. 50. טענת המאשימה כי אין בתיקים הסגורים דבר כלשהו שיש בו להשליך על מהימנות המתלוננת, אינה יכולה להתקבל ללא עיון בחומר עצמו, שכן רק לאחר עיון ניתן לקבוע את רלוונטיות החומר. 51. העובדה שתיקים נסגרו מחוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור, אינה שוללת את האפשרות שהחומר הגלום בהם יסייע להגנת המבקש, שכן הוא עשוי להצביע על דפוס התנהגות או על חוסר אמינות של המתלוננת. ## תלונות הדדיות ומהימנות ## 52. קיומן של תלונות הדדיות בין המבקש למתלוננת, כפי שעולה מתיק מספר _________/07 ותיק מספר _________/07, מחייב בחינה מעמיקה של מהימנות שני הצדדים, ועל כן יש לאפשר עיון בכל החומר הקשור לתלונות אלו. 53. העובדה שתיקים נסגרו בשל "גרסה מול גרסה ועברם נקי", כפי שצוין בתיק מספר _________/07, אינה שוללת את רלוונטיות החומר לבירור מהימנות המתלוננת, שכן ייתכן שקיימים פרטים נוספים בחומר החקירה שיש בהם כדי להטות את הכף. 54. סירוב המתלוננת למסור פלטי שיחות טלפון, כפי שצוין בתיק מספר _________/07, מעלה חשד לגבי שיתוף הפעולה שלה עם החקירה, ועל כן יש לאפשר עיון בחומר כדי לבחון את מהימנותה. 55. כאשר קיימות תלונות הדדיות, חיוני לאפשר לנאשם גישה לכל חומר החקירה הנוגע לשני הצדדים, על מנת שיוכל להציג תמונה מלאה ואובייקטיבית בפני בית המשפט. 56. בחינת התלונות ההדדיות, לרבות אופן סגירתן ונימוקי הסגירה, חיונית לצורך הערכת מהימנות המתלוננת והבנת הקונטקסט הרחב של האירועים נשוא כתב האישום. ## חקירה על ידי שתי תחנות שונות ## 57. העובדה שהתלונות נחקרו על ידי שתי תחנות שונות, _________ ו- _________, ולא כולן בתחנת _________, מעלה שאלות לגבי אופן ניהול החקירה וריכוז המידע, ועל כן יש לאפשר עיון בחומר כדי להבין את ההיגיון מאחורי פיצול החקירה. 58. פיצול החקירה בין שתי תחנות עלול להוביל לחוסר סנכרון במידע, לחוסר אחידות בטיפול בתיקים, ואף להשפיע על איכות החקירה ועל הראיות שנאספו, ועל כן יש לבחון את כלל החומר משתי התחנות. 59. המבקש זכאי לקבל הסבר מפורט לגבי הסיבה לפיצול החקירה, וכן גישה לכל החומר שנאסף בשתי התחנות, על מנת שיוכל לבחון האם פיצול זה פגע בזכויותיו או בהליך החקירה. 60. ייתכן שקיימים הבדלים בגישה או בממצאים בין שתי התחנות, ומידע זה חיוני להגנת המבקש, שכן הוא עשוי להצביע על כשלים בחקירה או על חוסר עקביות בראיות. 61. על מנת להבטיח משפט הוגן, יש לאפשר לנאשם גישה לכלל חומר החקירה, ללא קשר לתחנה שבה נאסף, ולוודא שכל המידע הרלוונטי עומד לרשותו. ## חומר חקירה רלוונטי לפריפריה של האישום ## 62. הפסיקה קבעה כי הגדרת "חומר חקירה" משתרעת על כל חומר הקשור, בין במישרין ובין בעקיפין, לאישום וליריעה הנפרשת בפני בית המשפט, וכי יכללו בגדר חומר כזה גם ראיות "השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום". 63. במקרה דנן, תלונות קודמות של המתלוננת, גם אם נסגרו, ותיקים בהם נחקרה, גם אם לא הבשילו לכתב אישום, שייכים באופן הגיוני לפריפריה של האישום, שכן הם עשויים להשליך על אופייה, מהימנותה ודפוסי התנהגותה. 64. חומר זה, אף אם אינו קשור במישרין לאישום הנוכחי, עשוי לספק הקשר חשוב להבנת האירועים ולבחינת אמינותה של המתלוננת, ולכן יש לאפשר עיון בו. 65. אין להפליג למרחקים ולכלול במסגרת זו באופן גורף כל ראיה שהרלוונטיות שלה למשפט היא "רחוקה ושולית", אך במקרה דנן, הרלוונטיות של החומר המבוקש למהימנות המתלוננת אינה רחוקה או שולית, אלא מהותית. 66. על בית המשפט לבחון את החומר שבמחלוקת חרף הפגיעה המסוימת בזכויות המתלוננת, ואם שוכנע כי על פני הדברים קיימת אפשרות החורגת מגדר טענה בלתי מבוססת ורחוקה שתהיה בחומר תועלת להגנת הנאשם, יאפשר זאת. ## חובת הגילוי של התביעה ## 67. חובת הגילוי של התביעה היא רחבה וכוללת כל חומר שיש בו כדי לסייע להגנת הנאשם, גם אם התביעה אינה רואה בו חומר רלוונטי לאישום, שכן ההחלטה הסופית לגבי רלוונטיות החומר צריכה להיות בידי הנאשם וסנגורו. 68. התביעה אינה יכולה לשמש כ"שומר סף" בלעדי על חומר החקירה, ועליה למסור את כל החומר שנאסף, למעט חומר חסוי כדין, על מנת לאפשר לנאשם לבחון את כלל הראיות. 69. במקרה דנן, התביעה סירבה למסור את כלל החומר המבוקש, בטענה שאינו רלוונטי, אך טענה זו אינה יכולה להתקבל ללא עיון בחומר עצמו על ידי הסנגוריה. 70. חובת הגילוי של התביעה נובעת מעקרון המשפט ההוגן, ומטרתה למנוע מצב שבו הנאשם יופתע מראיות חדשות במהלך המשפט, או שלא יוכל להכין הגנה אפקטיבית בשל חוסר מידע. 71. על התביעה להציג רשימה מפורטת של כל החומר שנאסף, גם אם אינה סבורה שהוא רלוונטי, על מנת לאפשר לסנגוריה לבחון את החומר ולטעון לגבי רלוונטיותו. ## עבר פלילי של עד ## 72. הפסיקה קבעה כי עבר פלילי של עד עשוי להשפיע על ממצאי מהימנות הנקבעים לגביו, וכי ההחלטה כיצד לעשות שימוש במידע בדבר עבר פלילי חייבת להיות בידי בעל הדין. 73. במקרה דנן, המבקש טוען כי המתלוננת נחקרה בעבר בגין עבירות שונות, לרבות הפרת צו בית דין רבני ואיומים, וכי מידע זה חיוני לבחינת מהימנותה. 74. אין לשלול מנאשמים זכות עיון בגיליון הרישום הפלילי של עד, זאת במידה ומידע זה רלוונטי להגנתם כפי נוסחת האיזון, ועל בית המשפט לבדוק את גיליונות המרשם ולהעמידם במבחן של רלוונטיות ותועלת פוטנציאלית להגנתו של המשיבים. 75. הדגש הינו בכך שבית המשפט יבדוק את גיליונות המרשם ויעמידם במבחן של רלוונטיות ותועלת פוטנציאלית להגנתו של המבקש, ואין לקבל טענה בעלמא כי אין בחומר דבר כלשהו שיש בו להשליך על מהימנות המתלוננת. ## טענות בעלמא וביסוס עובדתי ## 76. טענת המאשימה כי טענות הסנגור לאפליית הנאשם לרעה למול המתלוננת הועלתה על ידו כהשערה, ללא ביסוס עובדתי, אינה יכולה להתקבל, שכן עצם הבקשה לעיון בחומר נועדה לאפשר את הביסוס העובדתי. 77. המבקש אינו יכול לבסס את טענותיו ללא גישה לחומר החקירה המלא, ועל כן יש לאפשר לו לעיין בחומר כדי לבחון את הטענות ולבסס אותן. 78. סירוב לעיון בחומר בטענה של "טענה בעלמא" יוצר מעגל קסמים, שבו הנאשם אינו יכול לבסס את טענותיו ללא החומר, ואינו מקבל את החומר בטענה שאין לו ביסוס. 79. על בית המשפט לאפשר עיון בחומר שבמחלוקת, ואם שוכנע כי על פני הדברים קיימת אפשרות החורגת מגדר טענה בלתי מבוססת ורחוקה שתהיה בחומר תועלת להגנת הנאשם, יאפשר זאת. 80. במקרה דנן, קיימים אינדיקציות ברורות לרלוונטיות החומר, כגון קיומם של תיקים סגורים כנגד המתלוננת ותלונות הדדיות, ועל כן אין מדובר ב"מסע דיג" אלא בבקשה מבוססת. ## ד. סיכום הסעד: ## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על העברת כל חומר החקירה המבוקש, לרבות רישומים פליליים, תיקי מב"ד ותיקים סגורים הנוגעים למתלוננת, גב' _________ ת.ז. _________, וכן רשימה מפורטת של כלל החומר שנאסף ונרשם על ידי הרשות החוקרת, לעיון הסנגוריה. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.מסמכיםחומר חקירהעיון בחומר חקירה