קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לעיון בחומר חקירה: 1. זוהי בקשה אשר כותרתה "בקשה לעיון בחומר חקירה" והיא מוגשת, כך על פי הבקשה, בהתאם לסעיף 74 (א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]. 2. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של פציעה כשהעבריין מזוין והחזקת סכין למטרה לא כשרה. 3. ב"כ הנאשם טוען כי מעיון בחומר החקירה עולה כי מקום האירוע היה מצולם על ידי לא פחות מ-8 מצלמות, כי המשטרה הגיעה למקום האירוע בזמן האירוע ונציגה אף עיין במצלמות האבטחה ומוסיף כי במזכר של שוטר יש הוראה לצפות במצלמות בנסיון להבין את כלל האירוע. ב"כ הנאשם טוען כי חומר החקירה המלא לא נמסר לעיונו ועיקר מתייחס הוא למצלמות האבטחה של המועדון בו ארע האירוע. ב"כ הנאשם מוסיף כי מחומר החקירה עולה כי האירוע החל בשעה השונה מזו הכתובה בכתב האישום ומוסיף כי סרטי האבטחה נעלמו ולמרות שהאירוע החל בשעה 03:00, בכל מצלמות האבטחה סרטי המועדון אינם מתעדים את השעה 02:53 ואילך. 4. לאור כל האמור, עותר ב"כ הנאשם להורות למשיבה להמציא את סרטי האבטחה החל מהשעה 02:53 ועד השעה 04:20. 5. ב"כ המאשימה משיב כי על ב"כ הנאשם היה לנקוט בהליך אחר כגון צו להמצאת מסמכים, לפי סעיף 108. ב"כ המאשימה אומר כי כל מה שבידי המאשימה נמסר לב"כ הנאשם וכי החומר המבוקש לא בידי המאשימה. 6. ב"כ הנאשם טוען כי חומר החקירה נמצא בשליטת המאשימה וכי קיים בידי המאשימה צו והוא מבקש מבית המשפט להורות למאשימה לגשת למועדון ולהוציא את המצלמות וכי פעולת החקירה הזו בוצעה רק בחלקה. 7. ב"כ המאשימה משיב כי כתב האישום הוגש ביום 13.04.2011 וכי אנו מצויים כחודש וחצי לאחר מכן והוא מצר על כך שלאחר שההגנה קיבלה את חומר החקירה וסברה כי יש מקום לבצע השלמה כזו או אחרת, לא הגישה בקשות מתאימות. 8. לאחר ששמעתי את הצדדים ושקלתי את טענותיהם ואת טיבה של הבקשה, באתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות. 9. המשמעות האופרטיבית של בקשה זו הינה לחייב את המאשימה לבצע פעולות חקירה מסוימות. 10. סעיף 74 (א) לחוק סדר הדין הפלילי עניינו בחומר חקירה. המונח חומר חקירה כולל גם ראיות השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום ואין לפרש את המונח פירוש דווקני ומצמצם המגביל את תחולת הסעיף לחומר הראיות המתייחס אך ורק במישרין למעשה העבירה והשאלה מהו חומר חקירה תוכרע ככלל על פי טיבו ומהותו של החומר וזיקתו לעניין הנדון בהליכים [ר' לעניין זה י. קדמי על סדר הדין בפלילים, חלק שני א' עמ' 987-989]. לעניין זה, מתוך הצורך בשמירה על זכויות הנאשם, אין ליתן פירוש מצמצם למונח חומר חקירה. 11. בשים לב לאמור בכתב האישום ולכך שהאירוע המתואר בו, אשר הינו אירוע אלים אשר נטען כי אירע במועדון, הרי שככלל ניתן לומר כי סרטי צילום ממצלמות האבטחה רלבנטיים ויש להם נגיעה לאישום ולנאשם. 12. יחד עם זאת, אין משמעות הדבר כי עסקינן בחומר חקירה. מדובר בחומרים אשר אינם נמצאים ברשות המאשימה. אכן, הפסיקה הרחיבה וקבעה כי חומר חקירה הינו לרבות חומר חקירה אשר נמצא בשליטת המאשימה. 13. יש להבחין בין חומר חקירה אשר נמצא בידי המאשימה לבין חומר חקירה אשר אינו נמצא בידיה. בבש"פ 10465/06 הררי נ' מ"י [לא פורסם 2007] נפסק: "כידוע, הבחינה הפסיקה, לעניין זכות העיון בחומר חקירה, בין מקרים בהם החומר מצוי בידי התביעה והמשטרה לבין מקרים בהם החומר אינו בידיה. קיימת הנחה, שרשויות התביעה עושות את מלאכתן נאמנה. הנחה זו יוצרת חזקה שאינה חלוטה, כי חומר שאינו מצוי בידי רשויות האכיפה אינו נכלל בגדר חומר חקירה, שיש להתיר עיון בו (בש"פ 5400/01 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם), , פסקה 2; בג"ץ 9264/04 מדינת ישראל נ' בית משפט השלום בירושלים (טרם פורסם), פסקה 9(. בעניין שבפנינו מצוי החומר בידי המשטרה, אלא שיש צורך בפעולה מסוימת על מנת שניתן יהיה לעשות בו שימוש". 14. בבש"פ 9322/09 מסארווה נ' מ"י, פד"י נד' (1), 376 עתר העורר לצוות על מסירת תיקי משרד הבטחון ותיקי בית הספר של המתלוננת לבית המשפט. בית המשפט העליון, בדחותו את הערר, קבע כי הדרך להשגת חומר שאינו נמצא ברשות המשטרה או בשליטתה, כיוון שאינו חלק מחומר החקירה, היא בהליך נפרד וכי ניתן בין היתר לעשות שימוש בהוראת סעיף 108 לחוק. "על-פי סעיף 74(ב) לחוק רשאי בא-כוח הנאשם לפנות לבית-המשפט כדי שזה יורה לתובע לאפשר לו לעיין בחומר שהוא לטענתו "חומר חקירה". לעניין זה נקבעה פרוצדורה שלפיה יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית-המשפט בלבד, כדי שזה יכריע בשאלה אם אכן מדובר בחומר חקירה. במה דברים אמורים: בחומר שברשות התביעה ויש מחלוקת אם אכן "חומר חקירה" הוא, כמשמעותו האמורה. ... 5. בעניין שלפניי ביקש העורר מבית-המשפט חומר שלא נתפס על-ידי המשטרה ולא היה בחזקתה... ... אין לשלול אפשרות כי חומר שאינו מצוי כלל בידי המשטרה ולא נתפס על-ידיה, משום שלא נמצא רלוונטי לגורמי החקירה, ייראה לסניגור כרלוונטי להגנה והוא יהיה מעוניין בהשגתו. בנסיבות אלה אין לומר כי הסניגור יהיה מנוע מכול וכול להגיע אל אותו חומר, אלא שאז המסלול שבו יהיה עליו לצעוד איננו על דרך של בקשה לעיון בחומר החקירה על-פי סעיף 74 לחוק. ראשית, משום שבנסיבות כאלה אין מדובר בחומר חקירה. שנית, השימוש בהליך לפי סעיף 74 לחוק אף לא יועיל לסניגור, משום שאין בידי גורמי החקירה לספק לו את החומר המבוקש. בנסיבות יוצאות-דופן, אם תשתכנע התביעה כי מדובר בחומר הקשור באופן ענייני לתיק הנדון, או בטענת הגנה הראויה לבדיקה מחודשת בידי המשטרה, תוכל לשקול בקשה להשלמת החקירה ולתפיסת החומר, אך בדרך-כלל לא תהא זו דרך המלך להשגתו. הדרך להשגת חומר שאינו נמצא ברשות המשטרה או בשליטתה כיוון שאינו חלק מחומר החקירה היא בהליך נפרד. כשהחומר המבוקש נועד לקעקע את גירסת עדי התביעה או לפגוע במהימנותה, הדרך פתוחה בפני הסניגוריה להביא ראיות מטעמה וביוזמתה. בין היתר, ניתן לעשות שימוש בהוראת סעיף 108 לחוק, ולבקש מבית-המשפט כי יצווה על הזמנת עד כדי שיביא את התיק או את החומר המצויים בידיו". בש"פ 9322/09, לעיל עמ' 382 - 383. 15. בבקשה שלפניי מתחדד כאמור מונח השליטה, בשים לב לכך שמחד נראה כי קיימת רלבנטיות לסרטי הצילום ומאידך, אין הם מצויים בידי המשטרה. אין מדובר במצב דברים הדומה למתואר בבש"פ 10465/06 לעיל, שכן החומרים המבוקשים כלל אינם מצויים בידי המשטרה. 16. אינני סבור כי יש להרחיב אתה המונח "שליטה" גם לחומרים אשר מצויים בידי צדדים שלישיים ואשר לצורך קבלתם יש צורך בפעולות חקירה כאלה ואחרות. המשמעות האופרטיבית של קבלת הבקשה בענייננו משמעותה מתן הוראה למשטרה להמשיך ולבצע פעולות חקירה. אינני סבור כי זוהי תכליתו של סעיף 74 (א) לחסד"פ. 17. כפי המצוטט לעיל, דחית הבקשה אין משמעותה כי נסגרות בפני הנאשם הדרכים לקבלת החומרים המבוקשים. עדיין יש בידו לפעול על פי המתווה האמור בבש"פ 9322/09 וככל שתוגש בקשה כאמור היא תידון לגופו של עניין. 18. מכל האמור, באתי למסקנה כי הבקשה עניינה חומרים אשר אינם באים בגדר חומר חקירה, אינם בידי המשיבה ואינם בשליטתה. אשר על כן, הבקשה נדחית. בקשת עיוןמסמכיםחומר חקירהעיון בחומר חקירה