קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי: בפני בקשה לביטול ו/או עיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי, בקשה שהוגשה ע"י המבקשים כנגד הועדה המקומית לתכנון ולבניה חוף השרון (להלן: "המשיבה"). בקשה זו עניינה צו הריסה מינהלי שהוצא ביום 21.04.10 להריסת מצע מהודק באורך של כ-2,000 מ' וברוחב של כ-3.5 מ' (להלן: "הכביש") אשר הוקם, נסלל ונבנה ללא היתר במקרקעין הידועים כחלק מחלקות 2, 9, 10 בגוש 8933 חלק מחלקות 1, 5, 6, 7, 8 ו- 11 בגוש 8932 (להלן: "המקרקעין") שהינם בתחום המועצה האזורית חוף השרון והועדה המקומית לתכנון ולבניה חוף השרון (להלן: "הבנייה", "עבודות הבניה", "צו ההריסה המינהלי", "הצו", בהתאמה). בבקשתם לבטול צו ההריסה המינהלי, בקשה שהוגשה במסגרת ב"ש 9681-05-10 זו שבפני טענו המבקשים לבטול צו ההריסה המינהלי מהטעמים הבאים: אין צורך בהוצאת היתר בניה לשם ביצוע עבודות הבניה נשוא צו ההריסה המינהלי שכן העבודות שנעשו במקרקעין אינן בגדר "בניין" המחוייב בהיתר בניה שהרי אין לראות בסלילת הכביש ו/או הדרך נשוא הצו בניה חדשה אלא שיפוץ כביש ו/או דרך שהיתה במקרקעין שהם קרקע חקלאית מימים ימימה, עבודות הבניה לצורך שיפוץ הדרך בוצעו כדין, הצו לא דרוש היה לשם מניעת עובדה מוגמרת, צו ההריסה המינהלי פגום שכן לא קויימה חובת ההתייעצות הנדרשת טרם הוצאתו, לא צורף תצהיר מהנדס ואם קיים תצהיר מהנדס הרי שהוא פגום, לא צורף תצהיר לצו ההריסה המינהלי בעת הדבקתו וכך גם תצהיר המהנדס, לא הוענקה למבקשים זכות טיעון טרם הוצאת הצו, והצו אף לא נמסר להם, צו ההריסה המינהלי פגום אף מאחר שהוצא בחוסר סבירות וכך גם יגרם למבקשים נזק כלכלי אם יבוצע צו ההריסה המינהלי בעוד אשר למשיבה לא יגרם נזק אם לא יבוצע הצו. לחלופין, עתרו המבקשים להורות על עיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי בשל ניהול הליכים מינהלייים מול המשיבה לצורך הכשרת הבניה נשוא צו ההריסה המינהלי אם אכן דורשות עבודות הבניה נשוא צו ההריסה המינהלי היתר בניה. המשיבה עתרה לדחיית בקשת המבקשים בציינה שצו ההריסה המינהלי הוצא וניתן כדין לגבי הבניה שנבנתה במקרקעין נשוא צו ההריסה המינהלי ללא היתר כדין. הוסיפה וטענה המשיבה כי צו ההריסה המינהלי ניתן כדין ואין כל פגם בחוקיותו וביצועו דרוש היה לשם מניעת עובדה מוגמרת. אין עילה לביטול צו ההריסה המינהלי אשר ניתן כדין תוך מילוי דרישות החוק למניעת עובדות מוגמרות, צו שלא נפל כל פגם בהוצאתו ו/או בהדבקתו ולא מתקיים אף תנאי מהתנאים הקבועים בסעיף 238 (ח) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965 לביטולו ומשכך הדבר, טענה המשיבה, אין מקום לביטול צו ההריסה המינהלי ו/או עיכובו שכן הוצא כדין והינו תקף ומחייב. כך גם טענה המשיבה שאין כל בסיס לטענת המבקשים לפיה נגוע צו ההריסה המינהלי בחוסר סבירות ויש לדחות טענתם זו כפי שיש לדחות כל יתר טענותיהם שכן צו ההריסה המינהלי הוצא וניתן כדין ולא נפל כל פגם בהוצאתו וכך גם אין כל מקום לעיכובו. עיינתי בבקשה באמור בה ובמצורף לה, בתגובת המשיבה באמור בה ובמצורף לה, שמעתי עדויות הצדדים עיינתי במוצגים שהוגשו על ידי הצדדים ובסיכומי הצדדים שהוגשו בכתב. אין חולק וכך עולה בברור מחומר הראיות שבפני, שהבניה נשוא צו ההריסה המינהלי נבנתה ללא היתר בניה כדין. סעיף 238 א' (ח) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק") קובע את המסגרת לבחינת תוקפו של צו הריסה מינהלי ולשונו כדלקמן: "(ח) לא יבטל ולא יתלה בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין, או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת". בית המשפט יכול לבטל או להתלות צו הריסה מינהלי בהתקיים אחת מ-2 העילות: הוכח שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין. הוכח שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת. המחוקק הגביל את סמכות ההתערבות של בית המשפט בביקורתו על הצו בשני טעמים בלבד, ורק אם מתקיים האחד מבין השניים יפעיל בית המשפט את שיקול דעתו לבטל או להתלות את הצו. כפי שנפסק לא אחת העילות לביטולו של צו הריסה מינהלי הינן מצומצמות ביותר וזאת על רקע תכליתו של סעיף 238 א' לחוק. אין אלא להביא בעניין זה דברים שנאמרו על ידי כב' השופט חשין ברע"פ 5584/03 פינטו נ' עיריית חיפה, נט (3) 557: "ביקורת רחבת ענפין על הליך הוצאתו של צו הריסה מינהלי - כמו היה זה הליך מינהלי מן המניין - עלולה היתה לפגום במאוד ביעילותו של הצו ועלולים היינו למצוא עצמנו מקהים את חודו ואת כוחו של כלי חדש זה למלחמה בבניה הבלתי חוקית (ראו, למשל: מאמרו של יאיר הורביץ לעיל פסקה 18, שם, 398-399). מן העבר האחר, לא ניתן היה להעלות על הדעת ויתור מכל וכל על ביקורת שיפוטית. האיזון נמצא לו למחוקק בקיומה של ביקורת שיפוטית אך בצמצום עילות הביקורת". בית המשפט אינו נכנס בנעלי הרשות המינהלית, והיקף הביקורת המינהלית מצומצמת לדלת אמות הקבועות בחוק (עע"מ 3512/02 רג'בי נ' יו"ר הועדה המקומית ירושלים, פד"י נ"ז (1) 196 וראה גם רע"פ 5086/97 בן חור ואח' נ' עיריית תל-אביב-יפו פד"י נ"א (4) וכן רע"פ 6034/99 כהן נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, פד"י נ' (1) 438, 447). עוד ייאמר כי על הוצאת צו הריסה מינהלי חלה חזקת התקינות וטענות כלליות ובלתי ממוקדות בהעדר ראיות מוצקות להוכחתן, כפי שנפסק לא אחת, אינן סותרות חזקת תקינות זו. אין אלא להפנות לדברים שנאמרו בעניין זה ברע"פ 1088/86 מחמוד נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה הגליל המזרחי פד"י מ"ד (2) 417, 419 והיפים לענייננו ושעל פיהם נפסק לא אחת כדלקמן: "הצו שמדובר בו קרוי בחוק "צו הריסה מינהלי"….. כפי ששמו מעיד עליו, אין הוא מהווה אקט עונשי אלא אקט מינהלי… מאחר שכך - פועלת כאן כאן חזקת התקינות דהיינו חזקה שכל פעולה מינהלית נעשתה כדין. זוהי כמובן הנחה הניתנת לסתירה (rebuttable presumption) אך על מי שמבקש לסתור מוטל הנטל לטעון ולהוכיח כי במקרה הנדון החזקה נסתרת על ידי עובדות. לא נטענה הטענה או נטענה ולא הוכחה - נשארת חזקת התקינות בעינה". בענייננו, אין ולא מתקיים אף תנאי מהתנאים הקבועים בסעיף 238 א' (ח) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק") ואין כל עילה לבטול צו ההריסה המינהלי שהוצא כדין לבניה נשוא הצו. א. לא הוכח ולא נטען כי הבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין: אין חולק שלבניה נשוא צו ההריסה המינהלי אין היתר בניה כדין. המבקשים לא הוכיחו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין. אין חולק כאמור וכך העיד מבקש מס' 1 בתצהירו התומך בבקשת המבקשים וכן בגליון גביית עדות שנערך על ידי מפקח הבניה של היחידה הארצית לפיקוח על הבניה מחוז מרכז במשרד הפנים, ירון הלפגוט החתום על ידי המבקש מס' 1 מיום 19.03.10 כי בידיו אין כל היתר בניה כדין לכביש נשוא צו ההריסה המינהלי (להלן: "הכביש") אשר הקים ובנה ללא היתר בניה במקרקעין הידועים כחלקות 2, 5, 10 בגוש 8933 וחלק מחלקות 1, 5, 6, 7, 8, 11 בגוש 8932, הם המקרקעין נשוא הצו (העתק מגליון גביית העדות של מבקש 1 צורף לתגובת המשיבה בכתב). מעדות מבקש 1 בביהמ"ש למדים ברורות שאין היתר בניה לעבודות הבניה שבוצעו במקרקעין נשוא צו ההריסה המינהלי אלא שלטענת מבקש 1 עבודות בניה אלו שנעשו אינן דורשות היתר בניה שכן מדובר לטענתו רק בשיפוצה של דרך באמצעות מצע מהודק מבלי שהשתמש בחומרים כגון אספלט ואחרים שכאלה. מכאן, שהשאלה שעומדת לדיון בענייננו הינה האם עבודות הבניה שבוצעו במקרקעין נשוא הדיון עבודות בניה שהינן נשוא צו ההריסה המינהלי - ומדובר במצע מהודק באורך של כ-2,000 מ' וברוחב של כ-3.5 מ' (להלן: "הכביש") אשר הוקם ונסלל ונבנה במקרקעין הינן בהגדרתן "בנין" אשר סעיף 145 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965 מחייב בקבלת היתר לביצוען. סעיף 1 לחוק קובע כדקלמן: "1. בחוק זה - ..."בניין" - כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי ביטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות - (1) כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע; ... "דרך" - תוואי למעבר רכב, הולכי רגל או בעלי חיים, לרבות מסילת ברזל, מבני דרך, אי תנועה, קיר תומך, קיר או סוללה למניעת רעש וכן תעלה, חפיר ומעביר מים לצד הדרך או מתחת לה, לרבות מתקני דרך" (ההדגשה שלי - א.ט.). מחומר הראיות למדים ברורות כי הכביש ו/או הדרך נשוא הדיון שבענייננו עונה על הגדרת "דרך" ו-"בניין" שבסעיף 1 לחוק ומשכך הקמתו על המקרקעין נשוא הדיון דרשה היתר בניה כדין לפי חוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965 (היתר בניה שכזה אינו מצוי בידי המבקשים ועל כך אין חולק ואף כך צויין בבקשת המבקש 1 בתצהירו ובעדותו בבית המשפט). סעיף 145 (א)(1) (2) ו-(3) לחוק קובע כדלקמן: "145 (א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר: (1) התוויתה של דרך, סלילתה וסגירתה; (2) הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבניין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה". (3) כל עבודה אחרת בקרקע ובבנין וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או כשימוש הטעונים היתר כדי להבטיח ביצוע כל תכנית". מהוראות סעיף 145 (א) (1), (2) ו-(3) למדים ברורות, וכך אני קובעת, כי נדרש לקבל היתר בניה כדין לצורך התוויתה וסלילתה של דרך. יפים הדברים שנאמרו בעניין זה בב"ש (ת"א) 5669/03 מדינת ישראל נ' כלגי אברהם וזו לשונם: "כל שינוי בקרקע גם בדרך של סלילת משטח וגידור מתחם טעון היתר הוא עפ"י החוק באשר עבודות בניה אלו תוחמים שטח קרקע ולכן נכללים הם בהגדרת "בנין" כמפורט בסעיף 1 לחוק וכן משנים הם את פני הקרקע וטעונים היתר על פי תקנה 1 (2) לתקנות (עבודה ושימוש הטעונים היתר)" (ההדגשה שלי - א.ט.). כך גם אין אלא להביא מדברי כב' השופט ש. ברלינר בע"פ (חיפה) 2770/01 הועדה המחוזית לתכון ובנייה חיפה נ' מוסטפא אבו הלאל ואח' היפים לענייננו זו לשונם: "...ההבחנה בין "דרך" לבין "בנין" כמפורט בסעיף 1 של ההגדרות בחוק התכנון והבניה, לא נועדה ולא נוצרה לצורך הוצאת צו הריסה מינהלי. היא מיועדת למטרות אחרות על מנת לאפשר קביעת דרכים וייעודי קרקע בתוכניות, ולתכליות נוספות. היינו, שהמונח "בנין" בסעיף 238 א' לחוק התכנון והבניה כולל את המוגדר כ"בנין" בסעיף 1 של החוק, ויכול הוא לכלול כל פריט שנבנה כ"דרך" ובלבד שגם פריט זה, על פי טיבו, נסיבות בנייתו, מטרתו, ושאר הנתונים, ניתן לכלול אותו בהגדרת "בנין" שבחוק. על כן, מסילת ברזל, מבני דרך, קיר תנועה, קיר תומך וכיוצא בזה, כל אלה הם בגדר "בנין" לצורף סעיף 238 א' לחוק... את החוק יש לפרש על פי תכליתו. תכליתו היא למנוע ולאפשר הריסה של בניה בלתי חוקית. בין אם בניה זאת היא בניה של בית מגורים או של מבנה אחר ובין אם הבניה היא של כביש סלול בחצרו של בנין או כגישה לבנין, כל אלה הם בגדר "בנין", הם נלווים לבניית הבנין, ותכליתו של החוק מצדיקה גם את האפשרות להוציא בגין כביש כזה, צו הריסה מינהלי..."| בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 02.09.10 הודה גיל בן יקר, הוא מבקש 1, בחקירתו הנגדית כי "אני באופן אישי שילמתי עבור המצע שהונח בדרך נשוא צו ההריסה המינהלי, ההנחה עצמה נעשתה על ידי באמצעות כלים שיש לי בעבודתי כחקלאי ביניהם שופל וטרקטור וטרקטור עם מהדק". כך גם הוסיף וציין לשאלה "את ההקמה וההנחה של המצע על דרך זו שהיא נשוא צו ההריסה המינהלי מי מימן" השיב מבקש 1 בן יקר "אני באופן אישי". לשאלה "מי הזמין ושילם עבור המצע ועבור הנחתו" השיב "אני באופ אישי שילמתי עבור המצע שהונח בדרך נשוא צו ההריסה המינהלי. ההנחה עצמה נעשתה על ידי באמצעות כלים שיש לי בעבודתי כחקלאי ביניהם שופל וטרקטור וטרקטור עם מהדק". לשאלה "כמה שילמת עבור ביצוע העבודה כולל החומר" השיב "משהו בסביבות 18,000 ₪ עד 20,000 ₪ עבור חומר המצע עצמו שהונח לאורך הדרך נשוא צו ההריסה המינהלי. עבור עבודה לא לקחתי שום תשלום". לשאלה "כמה קוב מצע הזמנת לצורך כך" השיב "10 משאיות בערך של חומר מצע שכזה למיטב זכרוני". מבקש 1 ציין עוד כי רכש את חומר המצע לצורך הנחתו בדרך נשוא צו ההריסה המינהלי באמצעות קבלן שסיפק לו את החומר באמצעות גוף שלישי שעובד עמו. מבקש 1 לא הציג כל מסמכים ו/או אישורים ו/או קבלות המעידות על כמויות חומר המצע שרכש, ממי רכש זאת ומה הסכומים ששולמו ואף לא הובאה כל עדות בעניין זה. מודגש בזאת כי כמויות כה גדולות של מצע שנרכש והונח בדרך נשוא צו ההריסה המינהלי, כפי שהעריך המומחה מטעם המבקשים מר משה עובד בחקירתו הנגדית מיום 02.09.10, אינן משמשות לתיקון שיגרתי של מהמורות ובורות דרך חקלאית קיימת בלבד כי אם לסלילתה מחדש - דבר שבוצע על ידי מבקש 1. הכביש שסלל מבקש 1 נכנס להגדרת בנין ולכן לצורך סלילתו של זה היה דרוש היתר בניה על פי החוק וכפי שהוכח ע"י המשיבה ועל כך כאמור אין חולק - אין ולא היה בידי המבקשים היתר בניה כדין שכזה. המבקשים טענו, בין יתר טענותיהם, כי אין לראות בסלילת הכביש בניה חדשה אלא שיפוץ הכביש ו/או הדרך אשר היה במקום מימים ימימה. דין טענה זו להדחות וכך אני מורה. לא אחת נקבע בפסיקה כדלקמן: "השאלה שיש לבחון צריכה להתייחס לבניה נשוא הצו ולא לבנייה קודמת, אשר לטענת המבקש, נהרסה. הבעיה הנבחנת כעת היא הבניה החדשה, אשר גם לגרסת המבקש, זו בניה חדשה במקום ישנה והרי בניית חדש במקום ישן גם היא הקמת "בנין" על פי סעיף 1 לחוק (ראה סעיף 145 לחוק). זאת ועוד, גם לענין סעיף 238 א' נפסק מפורשות כי "בנין חורג" כמשמעותו בסעיף 238 א (א), כולל גם בניית חדש במקום ישן, ראה: ע"פ (ת"א) 1361/86 שיל אסף ואח' נ' מדינת ישראל (מופיע בספרו של בן-תור עמ' 150, 469..." (ב"ש (נתניה) 1007/07 חרדון אלי נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה. תק - של 2007 (2) 8206 עמ' 8208). כך גם ראה תב 10667/03 מאנע יחזקאל נ' הועדה המוקמית לתכנון ולבניה ת"א-יפו . המבקשים סללו והקימו את הכביש נשוא צו ההריסה המינהלי במקרקעין נשוא הצו ללא היתר בניה כדין אף שבניה זו טעונת היתר היא עפ"י חוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965. העולה המקובץ כי המבקשים לא הוכיחו את קיומה של עילת הביטול הראשונה דהיינו - שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין. (2) לא הוכח שביצוע הצו אינו נדרש לשם מניעת עובדות מוגמרות למועד הגשת תצהיר המהנדס או בכלל. כפי שנקבע, וכאמור על כך אין חולק, הרי שהמבקש 1 סלל את הכביש נשוא צו ההריסה המינהלי ללא היתר כדין וכך גם אין חולק כי זה נסלל על המקרקעין נשוא הצו. השאלה הנוספת העומדת לדיון בענייננו הינה האם צו ההריסה המינהלי נשוא הדיון דרוש היה "לשם מניעת עובדה מוגמרת" אשר סעיף 2338 א |(א) (2) לחוק מחייב את יו"ר הועדה המקומית לציין כי לא נסתיימה הקמת הבנין או שנסתיימה לא יותר משישים ימים לפני יום הגשת התצהיר על מנת לצוות על הריסתו, פירוקו או סילוקו של המבנה. נפסק לא אחת כי המבחן של השלמת הבניה ואיכלוס המבנה מתייחס לתקופות של שישים יום (60 יום) בעניין הבניה ושלושים יום (30 יום) בעניין האיכלוס בזיקה למועד הגשת תצהיר המהנדס ליו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה עובר למתן צו ההריסה המינהלי. על פי הפסיקה, עילה זו נבחנת בהתאם לקריטריונים שנקבעו בסעיף 238 א' (א) 2 ו-3 לחוק, קרי - אם מדובר בבניה שנסתיימה מעל 60 יום לפני מועד הגשת תצהיר המהנדס ליו"ר הועדה המקומית, וכן בבניה שאוכלסה מעל 30 יום לפני אותו מועד (ראה ע"פ י-ם 2453/08 שיק חליל נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים ; ע"פ (מחוזי י-ם) 2043/08 נהיל ג'ומעה נ' יו"ר הועד המחוזית לתכנון ובניה ירושלים, ; רע"פ 4330/05 איברהים אל עורקבי נ' מ"י . בענייננו הוכיחה המשיבה ע"י עדיה ירון הלפגרוט, המשמש כמפקח בניה של היחידה הארצית לפקוח על הבניה מחוז מרכז במשרד הפנים ואסף קינן המשמש כמפקח הבניה של הועדה המקומית לתכנון ובניה חוף השרון אשר תצהירי עדותם צורפו לתגובות המשיבה לבקשה בכתב וכך גם צורפו העתקי דוחות שערכו בעקבות ביקוריהם במקרקעין נשוא צו ההריסה המינהלי (נספחים ב', ד1, ד2 ו-ה) ותמונות שצולמו המתעדות את סלילתו של הכביש בשטח המקרקעין נשוא צו ההריסה המינהלי (נספח ב' לתגובת המשיבה) וכך גם נשמעה עדותם בביהמ"ש שעה שנחקרו ע"י ב"כ המבקשים, וראיות ועדויות אלו לא נסתרו בראיה ממשית כלשהי ע"י המבקשים, כי סלילתו ו/או הקמתו של הכביש נשוא צו ההריסה המינהלי הסתיימה ואוכלסה לא יותר משלושים יום לפני הגשת תצהיר המהנדס כהוראת הסעיף. כפי שהעיד ירון הלפגוט בחקירתו הנגדית מיום 02.09.10 הרי שבסיור שהוא ערך במקרקעין נשוא צו ההירסה המינהלי ביום 19.03.10 הבחין כי במקרקעין נשוא צו ההריסה המינהלי לאורך הדרך המובילה מכיוון פסי הרכבת לכיוון גן הארועים המכונה "תפוז" שברשפון, נסלל כביש ע"י מצע מהודק באורך של כ-2,000 מ' וברוחב של כ-3.5 מ' ולאורכו של כביש זה שנסלל באמצעות המצע המהודק כאמור מוצבים שלטים המכוונים לגן הארועים "תפוז". כמו כן גילה כי הכביש האמור נסלל ללא קבלת היתר בניה כחוק. במהלך הסיור, כפי שהעיד, פגש מפקח הבניה של היחידה הארצית לפיקוח על הבניה מחוז מרכז במשרד הפנים, ירון הלפגוט, את מבקש 1, הוא בן יקר גיל, שמסר לו כי הוא זה שסלל את הכביש האמור במקרקעין וכי סלילתו של כביש זה באמצעות המצע המהודק הסתיימה במהלך אותו הלילה. עוד מסר כי סיבת סלילתו של הכביש, הוא הכביש נשוא הצו, היא כדי למנוע נזק לגן הארועים "תפוז" שבבעלותו שכן ללא סלילתו של כביש זה לא תתאפשר גישה של רכבי המוזמנים אל גן הארועים "תפוז" וכי לא ידע שלצורך סלילתו של הכביש יש צורך בקבלת היתר בניה. מפקח הבניה בעת סיורו זה במקרקעין צילם תמונות המתעדות את סלילתו של הכביש בשטח המקרקעין ואלו התמונות הצבעוניות שצורפו לתגובת המשיבה בכתב - נספח א'. לאחר הסיור האמור הכין מפקח הבניה ירון הלפגוט דו"ח ביקור במקרקעין נשוא הדיון בו פירט את הבניה במקרקעין נשוא הצו ואת העובדה כי סלילתו של הכביש אשר בוצעה ע"י מבקש 1, הסתיימה בליל 18.03.10 (הדו"ח צורף לתגובת המשיבה כאמור - מוצג ב'). כאמור, עדותו של מפקח הבניה ירון הלפגוט היתה כנה, רצינית, אחראית ומקצועית ולא נסתרה בראיה ממשית כלשהי ע"י המבקשים. אוסיף ואומר כי מבקש 1, גיל בן יקר, בחקירתו הנגדית בביהמ"ש ביום 02.09.10 הודה כי מסר למפקח הבניה ירון הלפגוט בעת גביית עדותו מיום 19.03.10 כי הוא זה שביצע את עבודות המצע המהודק נשוא צו ההריסה המינהלי במקרקעין ללא היתר, שהעבודות הסתיימו סופית ביום 18.03.10 וכי הסיבה לביצוע עבודות בניה אלו במקרקעין נעשו עקב סגירת מעבר הרכבת מפעם לפעם, דבר המפריע למעבר האורחים המוזמנים לגן הארועים "תפוז" שבבעלותו. עוד ציין כי בכוונתו להתייצב בתאריך 21.03.10 במועצה האזורית על מנת להסדיר את הנושא ובמידה וייענה בשלילה - יחזיר את המצב בשטח לקדמותו כפי שהיה טרם סלילתו של הכביש באמצעות המצע המהודק (העתק מגליון גביית העדות של מבקש 1 צורף לתגובת המשיבה). ביום 07.04.10 וכך גם ביום 29.04.10 ערך מפקח הבניה ירון הלפגוט סיורים נוספים במקרקעין נשוא הדיון ומצא כי על אף דברי מבקש 1 כי יחזיר את המצב במקרקעין לקדמותו דהיינו יהרוס את המצע המהודק ויסלקו מהמקרקעין כך שהמצב במקרקעין יחזור למצב כפי שהיה טרם סלילתו של הכביש כאמור, הרי לא נהרס הכביש שנסלל ללא היתר (העתקי דוחות הסיור צורפו לתגובת המשיבה בכתב). אסף קינן המשמש מפקח הבניה של הועדה המקומית חוף השרון ערך ביום 21.03.10 סיור במקרקעין נשוא הצו. במהלך סיור זה הבחין אסף קינן מפקח הבניה כי במקרקעין נשוא צו ההריסה המינהלי לאורך הדרך המובילה מכיוון פסי הרכבת לכיוון גן האירועים "תפוז" נסלל כביש על ידי סלילת מצע מהודק באורך של כ-2,000 מ' וברוחב של כ-3.5 מ' ללא קבלת היתר בניה כחוק אף שעבודות בניה אלו טעונות היתר הן. לאחר הסיור הוכן דו"ח ע"י מפקח הבניה אסף קינן המתאר את מהלך סיורו במקרקעין ומפרט את ממצאיו בסיור זה (הדו"ח צורף לתגובת המשיבה לבקשה). עדותו של אסף קינן היתה כנה רצינית, אחראית ומקצועית ולא נסתרה אף היא בראיה ממשית כלשהי ע"י המבקשים. קובעת אני בקבלי גרסת המשיבה שהוכחה בפני ולא נסתרה כאמור כי רק בתאריך 18.03.10 הושלמה סלילתו של הכביש במקרקעין נשוא צו ההריסה המנהלי ומשכך ברור הוא כי במועד מתן תצהירו של האדריכל ירדן ערמון מהנדס הועדה המקומית לתכנון ובניה חוף השרון ובמועד הוצאת צו ההריסה המינהלי טרם חלפו 60 ימים מיום סיום העבודות לסלילתו של הכביש במקרקעין נשוא צו ההריסה המינהלי. כאן המקום לציין ולאמר כי צודקת המשיבה בטענתה, הכל כמפורט בתגובתה לבקשת המבקשים, כי הטעמים לכאורה שמפורטים בבקשת המבקשים בדבר סלילתו של הכביש נשוא צו ההריסה המינהלי לצורכי חקלאות אין בה ממש שכן מחומר הראיות למדים ברורות שבפועל מטרתו האמיתית של הכביש שנסלל נשוא הצו בענייננו הוא לשמש כדרך חלופית לאורחים המגיעים לגן הארועים "תפוז" שבבעלות מבקש 1 וכך גם מעידים אותם שלטים שהוצבו לאורכה של דרך זו המפנים את ציבור האורחים לגן הארועים "תפוז". עוד ייאמר כי למעט מבקש 1 בן יקר גיל שהוא הבעלים של גן הארועים "תפוז", לא הגיש אף אחד מהמבקשים 2-13 תצהיר התומך בבקשה לבטול ו/או עיכוב צו ההריסה המינהלי, דבר האומר דרשני שהרי דוקא הם הטוענים לכאורה שהדרך הינה בעיקר בשימושם הם - לא הגישו תצהיר כלשהו לתמיכה בבקשתם, המבקשים הגישו מטעמם לביהמ"ש ביום 08.08.10 תצהירים של מצהירים, שאף אחד מהם אינו נמנה ברשימת המבקשים את ביטול צו ההריסה המינהלי ו/או עיכובו ומחקירתם של אלו בביהמ"ש ביום 02.09.10 למדים כי מצהירים אלו לא ביקרו כלל במקרקעין נשוא צו ההריסה המינהלי בשנים האחרונות, אינם מכירים דרך זו בכדי להצהיר ולהעיד על אופיה, מצבה ו/או נזקי חורף שנתגלו בה , אם בכלל, ומשכך אין בעדותם דבר לענייננו. כך גם אין בחוות דעת מומחה של מהנדס הדרכים משה עובד שהוגשה מטעם המבקשים כדי לבסס טענות המבקשים. משה עובד בחוות דעתו מציין את שימושה העיקרי של הדרך ומתאר את תוואי הדרך בעבר שעה שלמעשה הוא אינו מכיר דרך זו, מתבסס לדבריו הוא על מסמכים ו/או תכתובות שהוצגו לו אולם לא צרפם לחוות דעתו ואף לא הביאם לביהמ"ש ולא ידע לפרטם. כך גם באשר למימצאיו לגבי חפירות ומדגמים לבדיקת ריבוד הדרך אותם רשם לדבריו בדף ממצאים - הרי משנתבקש להציג דף ממצאים אלה השיב "אין לי אותו. לאחר שכתבתי את חוות הדעת שהדבר היה לנגד עיני לא היה לי צורף בדך שהיה לי". משכך הדבר הרי שחוות דעת זו אין בה כדי לתמוך בטענותיהם של המבקשים אודות הכביש ו/או הדרך נשוא צו ההריסה המינהלי מה גם שאין בה דבר לענייננו ככל שנוגע להיתר הנדרש בחוק לסלילת כביש ו/או דרך זו ו/או שיפוצה. העולה מהמקובץ שהמבקשים לא הוכיחו כי הבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין ואף לא הוכיחו שביצוע הצו אינו נדרש לשם מניעת עובדה מוגמרת למועד הגשת תצהיר המהנדס ליו"ר הועדה המוקמית לתכנון ולבנין או בכלל. טענת המבקשים לפיה כביכול נפל פגם בהוצאת צו ההריסה המינהלי שכן לא קויימה ההתייעצות הנדרשת בחוק אין בה ממש, דינה להדחות וכך אני מורה. בענייננו הוכח כי קויימה חובת ההתייעצות כדין באופן שיו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה חוף השרון קיים התייעצות עם היועץ המשפטי של הועדה המקומית לתכנון ולבניה חוף השרון בטרם חתם על צו ההריסה המינהלי. זאת ועוד - אף צו ההריסה המינהלי מציין באופן מפורש כי הצו הוצא על ידי יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה חוף השרון "לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי של המועצה האזורית השרון...". מודגש בזאת כי נפסק לא אחת שמי שמבקש לבטל צו הריסה מינהלי בטענה שלא קויימה חובת ההתייעצות כדין - עליו הראיה (ראה עפ"י (ת"א-יפו) 80173/00 עיריית פתח תקוה נ' קורפלי בע"מ, 141). טענת המבקשים לפיה כביכול לא קויימה חובת ההתייעצות נטענה בעלמא, מבלי שיהיה לטענתם זו בסיס כלשהו ומשכך לא הרימו המבקשים את נטל הראייה המוטל עליהם. כך גם טענת המבקשים לפיה יש לבטל את צו ההריסה המינהלי שכן תצהיר מהנדס המשיבה לא צורף לצו דינה להדחות וכך אני מורה. אין בלשון סעיף 2338 א (א) (2) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965 כדי לחייב צירופו של תצהיר מהנדס המשיבה לצו ההריסה המינהלי ואין כל חובה שבדין לצרוף התצהיר לצו זה. כך גם נדחית טענת המבקשים לפיה המשיבה לא העניקה להם זכות טיעון ואף לא מסרה לידיהם את צו ההריסה המינהלי. אין זה מחובתה של המשיבה להעניק כל זכות טעון למבקשים בעת הוצאת צו הריסה מינהלי שכן, כפי שנפסק לא אחת, הענקת זכות טיעון שכזו מרוקנת מתוכן שמוש באמצעי זה שנקבע בחוק שהוא הוצאת צו הריסה מינהלי. סמכות זו של הוצאת צו הריסה מינהלי ניתנה למשיבה כסמכות מיוחדת שנועדה למגר את התופעה הנפוצה של בניה בלתי חוקית, בניה הנבנית ללא היתר כדין ולאפשר לרשות תגובה מיידית, על אתר, כדי למנוע קביעת עובדות, בהסתמך על כך שההליכים המשפטיים הרגילים גוזלים לא אחת זמן לא מועט. אין אלא להפנות לדברים שנאמרו בעניין זה ברע"פ 5584/03 פינטו נ' עיריית חיפה (פורסם בתקדין) בו נאמר: "סעיף 238 (א) נולד איפוא למתן צורך דוחק ליצירתו של כלי אכיפה יעיל מהיר ואפקטיבי אשר גם אם לא ימנע לחלוטין את תופעת הבניה הבלתי חוקית למצער, יהיה בו כדי להביא לצמצום מימדיה על דרך הרתעתם של עבריינים בכוח ועל דרך מניעתם של עבריינים בפועל ליהנות מפרי עוולתם. זו היא אומנם תכליתה העיקרית של הוראת סעיף 238 (א) של החוק ליתן בידי הועדה המקומית כלי יעיל וקל למיגורה של הבניה הבלתי חוקית בעוד היא בחיתוליה" (ההדגשה שלי - א.ט.). עוד מודגש בזאת כי צו ההריסה המינהלי שבענייננו לא הוצא כנגד המבקשים, אלא כנגד המקרקעין נשוא צו ההריסה המינהלי ולכן אין מחוייבת המשיבה על פי החוק למסרו לידי המבקשים. צו ההריסה המינהלי הודבק כדין כפי שעולה מחומר הראיות שהובא בפני במספר מקומות לאורך הכביש שנסלל במקרקעין נשוא צו ההריסה המינהלי שבענייננו ללא היתר כדין אף שסלילתו טעונת היתר היא על פי החוק. כך נקבע ואין אלא להפנות לב"ש 1129/85 עומר יוסוף מוסטפה אלחולייסי נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים, , כפי שהמובא בספרו של בן-תור צווים נגד בניה בלתי חוקית, עמ' 184 בו נאמר: "צו ההריסה המינהלי אינו צו המכוון נגד אנשים, אלא נגד בנין חורג, כהוראתו של סעיף 238 (א) לחוק וכן אין צדדים לצו הריסה מינהלי. יש מוציא הצו ויש הבנין שהצו מוצא נגדו, אך אין אדם שהצו מוצא נגדו". המחוקק אינו מחייב בפניה לאישיות משפטית מסויימת ככל שנוגע הדבר לצו הריסה מינהלי, שכן הדגש מונח על הנכס גופו המיועד להריסה (ראה גם לעניין זה ע"פ (י-ם) 2043/08 נהיל ג'ומעה נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכון ובניה ירושלים בו נקבע בין השאר "יודגש כי צו הריסה מינהלי אינו צו המופנה כלפי אנשים, אלא מכוון נגד מבנה שהוקם שלא כדין והוא, איפוא, בבחינת IN REM כלפי הנכס עצמו (רע"פ 5341/06 צאלח נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה (ניתן ביום 19.10.06), רע"פ 918/07 חלואני נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (ניתן ביום 08.02.07) - (ההדגשה שלי - א.ט.). אף טענת המבקשים לבטול צו ההריסה המינהלי מהטעם שצו ההריסה המינהלי הוצא בחוסר סבירות אין בה ממש, דינה להדחות וכך אני מורה. לא רק שטענה זו נטענה בעלמא, ללא כל תשתית ראייתית וללא כל ביסוס עובדתי אלא כפי שנפסק לא אחת הרי שצו הריסה מינהלי הוא מכשיר, אשר מכוחו מסורה לרשויות התכנון והבניה האפשרות למנוע הפרות בניה ולעצרן על אתר ובטרם יבשילו לכלל מעשה גמור וכך פעלה המשיבה בענייננו בסבירות, במידתיות והכל על פי החוק. ייעוד צו ההריסה המינהלי הוא לבער תופעת הבניה הבלתי חוקית ולתכלית זו צויידה הרשות באותן סמכויות שהחוק הורה עליהן. המשיבה, כפי שעולה מחומר הראיות, פעלה ופועלת כנדרש בחוק כמיטב יכולתה לאיתור ולאכיפת חוקי התכנון והבניה ועושה כנדרש עפ"י החוק למיגור עבירות הבניה. כך גם נקבע לא אחת שגם אם ישנם אחרים הבונים ללא היתר בניה הרי שאין בכך כדי להצדיק בניה ללא היתר בניה ויש לנקוט בכל ההליכים עפ"י חוקי התכנון והבניה כנגד מי שמבצע בניה בלתי חוקית שהרי כנגד כל מפירי חוקי התכנון והבניה פועל החוק למניעת הבניה הבלתי חוקית. אף טענת המבקשים לעכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי על מנת לפתוח בהליכים להכשרת הבניה נשוא צו ההריסה המינהלי דינה להדחות וכך אני מורה. צודקת המשיבה בטענתה ועל כך אין חולק לפיה היתר בניה לבניה נשוא צו ההריסה המינהלי איננו נמצא כלל בהישג יד מיידי באופן שרק עיכוב פורמאלי חסר משמעות מעכב הוצאתו שהרי לא הוגשה כלל בקשה לקבלת היתר לבניה נשוא הצו ואין מקום לכך, כפי שנפסק לא אחת, שבית משפט יעכב ביצוע צו הריסה מינהלי שלא נמצא פגם בחוקיותו רק כדי לאפשר למבקשים להתחיל בהליכי רישוי ולקוות לקבלת היתר בניה, אם בכלל. בית משפט מוסמך לעכב ביצוע צו הריסה מינהלי אך השימוש בסמכות זו צריך להישמר עפ"י הפסיקה למקרים חריגים ויוצאי דופן כשקבלת היתר בניה הינה בהישג יד מיידי באופן שרק עיכוב פורמאלי חסר משמעות מעכב קבלתו. יפים לענייננו הדברים שנאמרו בענין זה ברע"פ 10992/07 מחמד גומעה סרחאן נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים ואין אלא להביאם כלשונם: "אין בפתיחתם בדיעבד של הליכים להכשרת הבניה כדי לייתר את הצורך בטיפול מיידי ומהיר בעבירת הבניה שנעשתה - ולכך שמור צו ההריסה המינהלי, שאם לא כן מרוקנים היינו מתוכן אמצעי זה , באשר כל עבריין היה מבקש למנוע את ההריסה בתואנה כי בכוחו לקבל לה היתר שלאחר מעשה. מכל מקום, ודאי כי נכונים הדברים באשר להיתר בניה שאינו בהישג יד והשגתו תיארך זמן רב". (ההדגשה שלי - א.ט.). לולא בנו המבקשים תוך הצבת עובדה בשטח ותוך התעלמות מהחוק הדורש קודם לכל הצטיידות בהיתר בניה כדין, לא היו מצויים הם כיום במצב בו הם מצויים ואין להם, לפיכך, אלא להלין על עצמם. לעניין זה נאמרו בב"ש (נ"צ) 3648/03 זועבי נימר נ' נתנאל אלפסי הדברים הבאים: "סעיף 238 (א) לחוק התכנון אשר הקנה את הסמכות להוצאת צו הריסה מינהלי נתן בכך בידי רשויות התכנון והבניה כלי עזר חשוב במאבקן נגד הבניה הבלתי חוקית, בדגש לטיפול מיידי "בזמן אמת" לרבות על מנת למנוע קביעת עובדות בשטח ומכאן גם ההכרח שמצא המחוקק, להגביל את סמכות ההתערבות השיפוטית, גם על מנת שלא לרוקן צווים אלו מתוכן, וזאת על אף קשיים הלא מבוטלים שמעוררת הפעלתו של סעד קיצוני זה ... מאזן הנזקים הנטען אינו נימוק רלוונטי לביטול או התניית צו הריסה מינהלי ובנדון פרטתי בראשית ההחלטה. כך גם נאמרו בעניין זה ברע"פ 1520/01 שוויצר ואח' נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה פד"י נו (3) 595 הדברים הבאים: "... מצוקתם של הנאשמים מובנת היא...ואולם אין מנוס מן התוצאה שאליה הגענו. אין להשלים עם הזלזול בחוקי התכנון והבניה ובהליכים הנדרשים על פיהם - זלזול שהפך כמעט לנורמה מקובלת בחברתנו. הגנת הסביבה ושמירה על נכסי נוף השייכים לציבור הינם ערכים חשובים הראויים לכיבוד. דיני התכנון נמנים עם הכלי שיצר המחוקק כדי להבטיח את ההגנה על ערכים אלה; על כן, ועקב עוצמתם של האינטרסים העומדים מנגד, מצווים מוסדות התכנון למלא את חובתם ולשמש כבלם אף מול הפרות החוק". בענייננו כאמור היתר לבניה נשוא צו ההריסה המינהלי איננו נמצא כלל בהישג יד מיידי באופן שרק עיכוב פורמאלי חסר משמעות מעכב הוצאתו שהרי לא הוגשה כלל בקשה לקבלת היתר לבניה נשוא הצו ומשכך אין מקרה זה חריג ויוצא דופן שבו מוסמך ביהמ"ש לעכב ביצוע צו הריסה מינהלי שהרי כפי שנאמר לא אחת סמכות זו צריכה להישמר עפ"י הפסיקה למקרים חריגים ויוצאי דופן כשקבלת היתר בניה הינה בהישג יד מיידי באופן שרק עיכוב פורמאלי חסר משמעות מעכב קבלתו. לסכום, בנסיבות אלו שבהן צו ההריסה המינהלי ניתן כדין ואף אחת מהעילות לביטולו איננה מתקיימת - הבקשה לביטול צו ההריסה המינהלי ו/או עיכובו - נדחית. אני מחייבת המבקשים, ביחד ולחוד, לשלם למשיבה הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן ההחלטה ועד התשלום המלא בפועל. מאחר והחלטתי נשלחת בדואר רשום לבאי כוח הצדדים וזאת על-פי החלטת ביהמ"ש מיום 2.9.10, אני מורה על עיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי למשך 45 ימים לצורך הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי, אם ירצה בכך מי מהצדדים. אני מורה בזאת שאם המבקשים לא יהרסו את הבניה נשוא צו ההריסה המינהלי בעצמם - תהיה רשאית המשיבה לבצע את צו ההריסה המינהלי, הוצאות ההריסה יחולו על המבקשים ומניין הימים לצורך ביצוע צו ההריסה המינהלי יחל מיום סיום תקופת עיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי. על משטרת ישראל ליתן סיוע לביצוע צו ההריסה המינהלי אם יהיה צורך בכך. עיכוב ביצועהריסת מבנהבניהבניה ללא היתרצו הריסהצווים