קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לפסילת הרכב במשפט פלילי: 1. בישיבת בית המשפט שהתקיימה ביום 12.7.11, לאחר דיון לא קצר בבקשת הנאשם לחזור בו מהודאתו, הסכימו ב"כ הצדדים, מבלי שקבענו כל ממצא בעניין הבקשה ותוכנה, כי תבוטל הכרעת הדין, כתב האישום המתוקן יבוטל, ויוחזר על-כנו כתב האישום המקורי (ראו: עמ' 33 לפרוט', ש' 2-1). 2. מיד לאחר מכן, קיבלנו החלטה שנתנה תוקף להסכמות אלו, וקבענו את התיק לשמיעת עדות המתלונן, ליום הראשון שלאחר הפגרה, דהיינו: 5.9.11, משעה 9:15 עד סוף היום, במגמה לזרז הדיון בתיק זה (עמ' 33 לפרוט', ש' 16-5). 3. והנה, עוד אנו מקריאים את ההחלטה בדבר מועד הדיון, קמה הסנגורית, עו"ד יפית וייסבוך, וביקשה לפסול הרכב זה, בטענה כי נחשפנו לחומר שפוגע במרשה, הנאשם, הכולל, בין השאר, תסקיר שירות המבחן, תסקיר נפגע עבירה והערכת המסוכנות המינית, כאשר ממסמכים אלה ניתן להסיק, כי גורמים אלה כינו את הנאשם "מניפולטור" והביעו הערכות לגבי מסוכנותו המינית (עמ' 33 לפרוט', ש' 30-18). 4. ב"כ הנאשם הוסיפה ואמרה, כי על אף שיש לה אמון מלא בהרכב בית המשפט ובמקצועיותו, היא סבורה כי יש להעביר התיק להרכב אחר, אשר לגביו הנאשם יהיה בבחינת "טבולה ראסה" (שם, בשורות 27-26). 5. ב"כ המדינה, עו"ד אבולעפיה, לאחר ששמעה את טענת הפסילה, ביקשה לחזור בה מהסכמתה בדבר ביטול הכרעת הדין ושמיעת התיק מחדש. לעניין בקשת הפסילה טענה שאינה מתנגדת והשאירה זאת לשיקול דעתו של בית המשפט (עמ' 34 לפרוט', ש' 10-3). 6. ראש לכל נציין, כי לעניין בקשת ב"כ המדינה לבטל את הסכמתה לביטול הכרעת הדין ושמיעת התיק מחדש, אנו דוחים בקשה זו, שכן כבר ניתנה החלטתו של בית משפט, ושיקול דעת אחד הצדדים בדבר הצהרתו להסכמה או להצעה של בית המשפט אינו יכול להשתנות לאור התפתחויות אחרות, מאוחרות יותר. 7. ומכאן לבקשה גופה: השאלה המתעוררת עתה הינה, האם מצב בו אישר בית המשפט הסדר טיעון וקיבל תסקירים וחומר מקצועי רלוונטי לגזירת העונש, אולם הנאשם ביקש לחזור בו מהודייתו ובית המשפט נעתר לבקשתו, ביטל ההסדר, וקבע מועד לשמיעת הראיות, מקים חשש למשוא פנים ממשי המצדיק את פסילתו של המותב היושב בדין. 8. בע"פ 1992/08 דענא נ' מדינת ישראל (לא פורסם, , 19.5.08) (בו כיהן סגן הנשיאה כאב"ד בערכאה המבררת), נאמרו הדברים הבאים: "כבר נקבע בפסיקתנו, כי עצם העובדה שבית המשפט דן בעבר בעניינו של נאשם, אינה מקימה, בהכרח, עילת פסלות (ראו: ע"פ 716/85 בן-חמו נ' מדינת ישראל, פ"ד לט(3) 725 (1985); ע"פ 5662/91 מאיר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, , 1.1.1992)). גם אם במסגרת אותם הליכים קודמים נחשף בית המשפט למידע בלתי-קביל על אודות נאשם, ובכלל כך להרשעות קודמות, אין בדבר זה, כשלעצמו, כדי להביא לפסילת בית המשפט. הנחת המוצא היא כי בית המשפט יידע להתעלם ממידע בלתי-קביל, וזאת בהתחשב במקצועיותו, וביכולתו לבחון את הראיות המובאות בפניו באופן אובייקטיבי וללא משוא פנים (ראו: ע"פ 2473/07 אבוטבול נ' מדינת ישראל (לא פורסם, , 10.4.2007); יגאל מרזל דיני פסלות שופט  298-299 (2006)). גם חזרה מהודאה, בפני אותו מותב בפניו ניתנה הודאה זו לכתחילה, אינה מהווה עילת פסלות, אלא בנסיבות מיוחדות... הלכה זו נקבעה, מתוך ההנחה שבהיעדר נסיבות מיוחדות וחריגות כאמור, חזקה על בית המשפט שיוכל להתעלם מהודאה שהנאשם חזר בו ממנה". (שם, פסקה 4 לפסק הדין) הלכה זו הינה ברורה וחד משמעית, והיא חזרה ונשנתה במספר רב של החלטות שיצאו תחת ידו של בית המשפט העליון (ראו, לדוג': ע"פ 3515/06 חילף נ' מדינת ישראל (לא פורסם, , 23.8.06); ע"פ 3578/05 טאהא נ' מדינת ישראל (לא פורסם, , 9.5.05), ע"פ 3971/90 אסיס נ' השופטת אוסטרובסקי, פ"ד מה(1) 661 (1990); ועוד). 9. מן הכלל אל הפרט: לאחר הצגת הסדר הטיעון והודאת הנאשם במיוחס לו בכתב האישום המתוקן, ועל-פי החלטת בית המשפט, הוגשו בהסכמת הצדדים, כמצוות המחוקק ולצורך הדיון בפרשת גזר הדין, הערכת מסוכנות ותסקיר מטעם שירות המבחן בעניינו של הנאשם, כמו גם תסקיר נפגע עבירה. אכן, עיון בכל אלה מעלה, כי על-פי התרשמות שירות המבחן והמרכז להערכת מסוכנות יש לנאשם קווי אופי מניפולטיביים. כן צוינו פרטים על עברו הפלילי של הנאשם (שאינו בתחום עבירות המין, מושא ההליך דנן). עם זאת, דעתנו הינה כי אין בדברים אלה כדי "לנעול" את דעתו של בית המשפט באופן המצדיק את פסילתו. בסופו של יום מדובר אך בחוות דעת, ועם כל הכבוד לשירות המבחן ולמרכז להערכת מסוכנות, כמו גם לרמתם המקצועית, אין בהתרשמותם כדי להשליך על הממצאים בדבר מהימנותו של הנאשם, שבסופו של יום ייקבעו על-ידי בית המשפט לאחר פרשת ההוכחות וההליך שינוהל, ועל יסוד התרשמות ישירה ובלתי אמצעית מהנאשם עצמו. הכרעה ביחס למהימנות עדים נעשית בהסתמך על "התנהגותם של העדים, נסיבות העניין ואותות האמת המתגלים במהלך המשפט", כמצוות סעיף 53 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ולא על יסוד התרשמות של גורמים אחרים, מקצועיים ככל שיהיו. בנסיבות דומות מאוד לעניינו, אמר בית המשפט העליון את דברו בנדון כדלקמן: " אכן תסקיר המבחן דנן פורש מידע אודות המערער. גם אם אקבל, מבלי להכריע, את טענות ב"כ המערער כי לא היה על המידע האמור להיחשף בפני בית המשפט הרי שבנסיבות העניין אין בו כדי לבסס עילת פסלות. המערער הורשע על פי הודאתו. בית המשפט החל לדון בעונשו של המערער. במסגרת זו הוגש התסקיר המשלים. התסקיר ציין את הודעת המערער כי ביצע מספר התפרצויות לרכב גם לאחר מועד הגשת כתב האישום. התסקיר גם ציין כי המערער ביטא את החלטתו שלא לבצע מעשים דומים בעתיד. התסקיר לא קבע דבר באשר לאמיתות הודעות המערער. הוא הביאן כמות שהן. בית המשפט הוא מקצועי. אכן, כפי שציין, התסקיר משמש כלי חשוב בגיבוש גזר דינו. לכך הוא נועד. אולם, אין בכך כדי להעיד כי נשלל שיקול דעתו של בית המשפט. גם אם תסקירי המבחן עלולים, לעיתים, לחשוף מידע שאיננו קביל, ואין בכך כדי לקבוע דבר באשר לקבילות המידע שנחשף בתסקיר דנן, חזקה על השופט המקצועי כי יידע להפעיל את שיקול דעתו העצמאי באופן הראוי והצודק" (ע"פ 1577/01 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, , 22.4.01)). 10. אכן, במקרה שלפנינו נשא הנאשם אף הוא דברים במסגרת הבקשה לחזרתו מהודאתו (עמ' 32 לפרוט'), והתייחס לכמה מפרטי העובדות הקשורות לאישומים. עם זאת סבורים אנו, כי בדברים הקצרים אותם אמר לנו הנאשם אין כדי להביא לפסלותנו כשופטים מקצועיים, גם אם הנאשם, סובייקטיבית, סבור כי ראוי להעביר התיק להרכב אחר. לדברים שאמר הנאשם אין כל יכולת השפעה עלינו יותר מאשר עצם הודאתו בפנינו. יודגש, כי אנו רואים עצמנו כשירים ומסוגלים לשמוע את הראיות במשפט, ללא כל דעה קדומה ובנפש פתוחה וחפצה, לרבות דברי הנאשם בעדותו (ככל שיחליט להעיד), גם לאחר ששמענו דברים קצרים אלה של הנאשם בישיבת יום 12.7.11. 11. ונשוב לעיקר: חזרה של נאשמים מהודיה הינה עניין שבשגרה, ושעה שיש באמתחתם טענות כבדות-משקל המצדיקות את הדבר, או-אז נוטה בית המשפט להיעתר לבקשה. פסילת שופט במצב כזה עשויה לשמש בסיס למניפולציות פסולות (ראו: ע"פ 1650/97 בגלמן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, , 20.3.97)). לא למותר לציין גם את תוספת העומס המערכתי שהדבר יטיל על בתי המשפט הדנים בפלילים, שהעומס הרב המוטל עליהם הוא מנת חלקם גם במצב הקיים; כמו גם העובדה כי במסגרת השיקולים האם לאפשר חזרה מהודיה אם לאו, יראה בית המשפט לנגד עיניו את התמשכות ההליכים כתוצאה מהיעתרות לבקשה. והנה, חלף הטבה במצב הנאשמים, ישתנה מצבם לרעה. 12. לא נעלם מעינינו האמור בע"פ 5622/03 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4) 145, 154 (2004), אליו הפנתה ב"כ הנאשם. עם זאת, איננו סבורים כי יש בו כדי להשליך על המקרה דנן. באותו מקרה צוין, כי התיק יוחזר למותב אחר מזה שנתן את פסק הדין, אולם זאת במסגרת ערעור על פסק הדין, ומבלי שהתנהל הליך כלשהו לפסילת המותב. זאת ועוד, עיון בדברים שנאמרו באותו פסק-דין מעלה, כי על-פניו מדובר אך בפרקטיקה ולא בהלכה מחייבת. בנסיבות אלו, ומאחר שתחושה סובייקטיבית של בעל דין (או בא-כוחו) אינה מהווה עילה לפסלות שופט, סבורים אנו כי אין מקום להיעתר לבקשה. 13. בטרם סיום, ובנפרד מעניינו של הנאשם, אין מנוס מלציין כי יש לראות בחומרה את התנהלותה של עו"ד וייסבוך, ב"כ הנאשם, בהליך זה, עת נמנעה, מטעמים השמורים עמה, לציין במסגרת הבקשה לחזרה מהודיה, כי במידה ובית המשפט יאפשר זאת לנאשם, הוא גם יתבקש לפסול את עצמו ולהעביר את הדיון בתיק למותב אחר. יצוין בהקשר זה, כי ב"כ הנאשם העלתה בפנינו 3 פעמים את הטענה לפיה מבקש הנאשם לחזור בו מהודאתו: הראשונה, בישיבת בית משפט ביום 24.5.11; השניה, בבקשה בכתב המשתרעת על-פני 5 עמודים שהוגשה בסוף חודש מאי 2011 ; השלישית, בישיבת בית משפט ביום 12.7.11, בדיון שנמשך כשעתיים. והנה, בכל אותן שלוש הזדמנויות לא היה כל רמז לכך שבכוונתה לבקש את פסילת ההרכב. הבקשה בכתב - שנוסחה על-ידי ב"כ הנאשם בקפידה רבה - מסתיימת במילים אלו: "אשר על כן מתבקש כב ' בית המשפט להתיר לנאשם לחזור בו מהודייתו, ולבטל את הכרעת הדין מיום 9.6. 10 " - הא ותו לא! לא-זו-אף-זו, עת נשאלה על-כך בתום ישיבת 12.7.11, השיבה ב"כ הנאשם כי לכתחילה היה ברור לה, שאם תתקבל בקשתה לחזרתו של הנאשם מן ההודאה, פועל יוצא מכך יהיה העברת הדיון להרכב אחר, אולם היא לא העלתה טענה זו בפנינו אך בשל כך שלא רצתה לפגוע בכבוד ההרכב.   אנו מביעים את מורת רוחנו (ומטעמי ניסוח, זה המינוח המתון ביותר בו אנו בוחרים להתנסח, אף שראוי היה להשתמש במקרה זה במילים חריפות יותר) מדרך התנהגות זו של ב"כ הנאשם. לא ייתכן כי לעורך-דין יש שתי טענות באמתחתו, אחת בעקבות השניה, אך הוא בוחר להעלות רק את הראשונה (בקשה לחזרה מן ההודאה), ולהמתין בהעלאת הטענה השניה (פסילת ההרכב) רק לאחר שיקבל את מבוקשו בראשונה . במעשה זה, דומה כי נשכח מב"כ הנאשם לשעה קלה כי עורך-דין הינו קצין בית המשפט, ועליו למלא אחר חובתו בהגינות ובמסירות; וכי הדין הפלילי אינו משחק, בו כל אחד מהצדדים שומר את קלפיו ומסתירם מעיני השחקנים האחרים, מתוך תקווה להשפיע על התוצאה בסופו של יום. 14. מהמקובץ לעיל עולה, אפוא, כי דין הבקשה להידחות, וכך אנו מורים. 15. פרשת ההוכחות בתיק תחל להישמע ביום 5.9.11, בשעה 9:15. על המאשימה להזמין עדיה למועד זה. 16. בישיבת ההוכחות יחליף כב' השופט בן-ציון גרינברגר את כב' השופט משה דרורי. מותב / הרכב שופטיםמשפט פלילישופטים