קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לקיצור תקופת צינון: בפנינו בקשה לקיצור תקופת הצינון על פי סעיף 4 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט- 1969 (להלן:"החוק"). המבקש שירת בצה"ל כראש מדור איכות בתעשיות האזרחיות בחיל האוויר, עד ליום 15.08.2010, אז יצא המבקש לחופשת פרישה, אשר הסתיימה ביום 31.12.2010, עם פרישתו לגמלאות מצה"ל. המבקש חפץ בהיתר לעבוד בחברת "מעוף איכות שיפור ויעול בע"מ" (להלן:"החברה"), כיועץ לתקני איכות, החל מיום 1.02.2011. במסגרת תפקידו צפוי המבקש לעסוק בייעוץ לעמידה בתקני איכות אזרחיים מול חברות אזרחיות. המשיבה אינה מתנגדת לבקשת ההיתר ולקיצור תקופת הצינון. המשיבה סבורה, כי יש להכיר בתקופה שחלפה מיום 3.12.2009- ובכללה התקופה בה שהה המבקש בחופשת פרישה, החל מיום 15.08.2010 ועד ליום 31.12.2011- כתקופת "צינון פנימי", כך שהמבקש יוכל להתחיל לעבוד בחברה, החל מחודש פברואר 2011, בחלוף 14 חודשי צינון. המשיבה פרטה את הטעמים הבאים לעמדה:   המשיבה טוענת, כי הייתה למבקש יכולת להשפיע על הענקת זכויות לחברה. עם זאת, יכולת זו תמה במועד הקשר האחרון שהיה למבקש עם החברה- בתחילת חודש דצמבר. המשיבה מסבירה, כי בשנת 2008, במסגרת תפקידו של המבקש כראש מדור איכות, כאמור, הוא אפיין מכרז לבדיקת התאמת בסיס בחיל האוויר לתקן איכות ייחודי. במכרז זכתה החברה, ולאחר זכייתה אישר המבקש וחתם על שתי חשבוניות תשלום עבורה- האחת בחודש מאי 2008 והשנייה ביום 2.12.2009. עם זאת, מטעימה המשיבה, כי לאחר אפיון דרישות המכרז, עיקר הקשר של המבקש עם החברה היה מול הבסיס בו הועסקה. כמו כן, מאז תחילת דצמבר 2009 לא היה למבקש כל קשר עם החברה ולא הייתה לו כל יכולת השפעה על הענקת זכות לחברה.  הקשר של המבקש לחברה היה במסגרת עבודה שגרתית ורגילה וללא מעורבות יוצאת דופן וחריגה משגרת העניינים, העשויה לעורר חשש לפגיעה קונקרטית כלשהי בטוהר המידות (סעיף 14(ב)3) לחוק). המשיבה מציינת, כי פסיקתה העקבית של הוועדה למתן היתרים מונה את תקופת הצינון הראויה, מיום ניתוק הקשר עם החברה ולא מיום הפרישה הפורמאלי, וכאשר במהלך התפקיד יש מועד ברור בו מתנתק הפורש מהעיסוק הרלוונטי ומאבד לחלוטין את יכולת ההשפעה על הענקת זכויות לחברה בה יבקש לעבוד, מכירה הפסיקה באפשרות למנות את שנת הצינון מאותו המועד (באת כוח המשיבה מפנה לוע 154/07 ניר גלעד נ' מדינת ישראל-נציבות שירות המדינה (מיום 17.07.2003). לאור זאת, סבורה המשיבה, כי המועד הרלוונטי לחישוב תקופת הצינון במקרה דנן, הוא מועד הקשר האחרון שהיה למבקש עם החברה- דהיינו, 2.12.2009, המועד בו לא הייתה למבקש כל יכולת השפעה על הענקת זכויות לחברה. הפרישה הינה בנסיבות רגילות, לפי תכנון שנעשה מראש לפני סיום תפקיד המבקש, וללא כל קשר להצעת העבודה (סעיף 14(ב)(1) לחוק). המשיבה מציינת, כי הוועדות למתן היתרים הדגישו לא אחת, את חשיבות דרגתו ובכירותו של הפורש מהשירות הציבור, בבחינת שאלת משך תקופת הצינון (באת כוח המשיבה הפנתה לוע 115/07 אלוף אודי שני (החלטה מיום 30.05.2007). המשיבה מטעימה, כי המבקש אינו נמנה עם "סגל הפיקוד הבכיר" בצה"ל, קרי, קצינים מדרגת אל"מ ומעלה, ולפיכך יש להקל עם הפורש ולהיענות לבקשתו. לשיטתה, העובדה, כי דרגתו של המבקש היא רב- סרן, הכפוף לשרשרת הפיקוד שמעליו, מלמדת על מידת השפעה פחותה ומידת פיקוח רבה יותר של גורמים נוספים ובכירים על המלצותיו המקצועיות. כעולה מהצהרתו של המבקש בבקשה, לאור תיאור התפקיד בו מעוניין המבקש לעסוק בחברה, הפונה לעבודה מול חברות אזרחיות בלבד, דומה, כי אין חשש שמא העסקתו תאפשר לחברה לנצל באופן לא הוגן ידע, מעמד וקשרים שצבר המבקש בשירותו הצבאי. המשיבה הפנתה להחלטות קודמות של הוועדה, אשר עסקו בפורשי צה"ל בעניינים הדומים לעניינו של המבקש, בהם ניתק המבקש את קשרי העבודה שלו עם מקום העבודה המבוקש וניתן לו היתר לקיצור תקופת הצינון- ו"ע 110/07 סא"ל יקיר טוקר, החלטה מיום 30.05.2007, ו"ע 1072/06 אל"מ ליזר אלון, החלטה מיום 26.12.2006, ו"ע 20342-12-10 סא"ל (במיל') גיל-און, החלטה מיום 10.01.2011). לאור שיקולים אלה, סבורה המשיבה כי לא יהיה בעיסוק המבוקש, החל מהמועד האמור, משום חשש לפגיעה בטוהר המידות או למראית עין של פגיעה כזו.   סעיף 4 לחוק קובע כי -   "מי שפרש משירות הציבור ובתפקידו בשירות הציבור היה מוסמך להחליט על פי שיקול דעתו על הענקת זכות לאחר, או להמליץ על הענקת זכות כאמור, או שהיה ממונה על עובד אחר בשירות הציבור המוסמך כאמור, לא יקבל זכות מאדם שנזקק במהלך עסקיו להחלטתו בתחום הסמכות האמורה. "   מטרתה של הוראה היא, מניעת החשש לניגוד עניינים ואפשרות ניצול המעמד של עובד הציבור, העשויים לפגוע בתדמית השירות הציבורי (ראו ו"ע 1046/05 רכלבסקי נ' נציבות שירות המדינה, תק-מח 2006(1) 10706, פס' 8). הוועדה למתן היתרים קבעה לא פעם, כי במניין השיקולים יובא בחשבון גם מראית העין.   לאחר שבחנו את הנימוקים שהציג המבקש וכן את מכלול השיקולים המנומקים שפורטו על ידי המשיבה, אנו סבורים כי עמדת המשיבה לפיה, ניתן להכיר בתקופה מיום 2.12.2009, כתקופת "צינון פנימי", כך שיוכל המבקש להתחיל לעבוד בחברה החל מחודש פברואר, הינה ראויה. לאור העובדה שהחל מיום 2.12.2009, ניתק הקשר בין המבקש לחברה, באופן מוחלט, באופן שבו תמה יכולת ההשפעה של המבקש על הענקת זכויות לחברה, יש מקום להכיר בתקופה זו כתקופת צינון פנימי. כמו כן, בשים לב לכך שהמבקש אינו נמנה עם "סגל הפיקוד הבכיר בצה"ל, וכן בשים לב לכך שבמהלך תפקידו בחברה יפעל רק מול חברות אזרחיות (ולפיכך אין חשש שיהא בידיו לנצל את הידע, המעמד והקשרים שרכש בשירותו הצבאי), יש לקבל את הבקשה לקיצור תקופת הצינון כמבוקש. לפיכך, בנסיבות העניין, אנו מתירים את קיצור תקופת הצינון, כך שהמבקש יוכל להתחיל לעבוד באופן מיידי בחברה. היתר זה ניתן למבקש בכפוף לקיום המגבלות המוטלות עליו בסעיפים 2 ו-3 לחוק. צבאתקופת צינוןצה"לפרישה