בקשת חברת הביטוח למינוי מומחה רפואי - קיצור תוחלת החיים

האם אפשר להגיש בקשה למינוי מומחה מטעם חברת הביטוח בתיק פלת''ד ? מבחינה הנורמטיבית קיימת הסמכות למינוי מומחה גם לבקשת נתבע (חברת ביטוח) ובין היתר לבדיקת סוגית קיצור תוחלת החיים ושאלות אחרות הכרוכות ב"נושא רפואי" גם בהליך שלפי סעיף 6ב . המומחה הרפואי הוא ה"כלי" היחיד העומד, גם  לרשות הנתבע ,להוכחת מצב רפואי בהליך דנן והוא  רשאי לבקש מינוי גם בכפוף לכך שהמינוי נועד  לקבלת חוו"ד המתייחסת למצב הנפגע , ושלא נתבקש כבר מינוי מומחה בנושא הבקשה. ככלל יש  לבקש את המינוי בכתב הגנה  או מוקדם ככל הניתן ויש להצביע לפחות על ראשית ראיה לתימוכין בבקשה על מנת שלא לחסום הדרך מבירור.  לעניין המסלול שבסעיף 6א לחוק, עוגנת הסמכות  בתקנה 3(א) 3 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ו-1986 הקובעת כדלהלן:"בעל דין המגיש כתב הגנה, יצרף אליו תשובה לבקשה למינוי מומחה, ערוכה לפי טופס 4, והוא רשאי גם לבקש מינוי מומחה בנושא שלגביו לא נתבקש מינוי מומחה כאמור; לא הגיש תשובה כאמור, יראו את בעל הדין כמסכים למינוי מומחה כמבוקש. " לעניין המסלול שבגדר סעיף 6ב לחוק,  הוכרה הסמכות בפסיקה .ראה כב' השופט ריבלין  ברע"א 04 / 4600 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' מנחם שמאי שקבע:" לא מצאתי עילה להתערב בהכרעת הערכאה המבררת. אכן, הוראת סעיף 6א לחוק הפיצויים והוראת תקנה 3 לתקנות המומחים מתירה גם לנתבע לבקש מינוי מומחה רפואי, אולם זאת בתנאי כפול: ראשית, שהמינוי לא בא אלא לצורך קבלת חוות דעת המתייחסת למצבו של הנפגע עצמו, ושנית, שלא נתבקש כבר מינוי מומחה בנושא שאליו מתייחסת הבקשה. הנתבע רשאי לבקש מינוי מומחה רפואי, בהתקיים התנאים האמורים, גם בתביעה המתבררת במסלול הקבוע בסעיף 6ב לחוק הפיצויים ובכל מקרה עליו להצביע לפחות על ראשית ראייה להצדקת בקשתו. "מינוי מומחה לבדיקת קיצור תוחלת החיים, שאינו נובע מהתאונה  הוא מקרה מיוחד שראוי לסווג כנוגע  להשלכות התפקודיות של הנכות ומכאן בגדר הלכת אררט השווה גם לאליעזר  ריבלין תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים 588-594  (תש"ס 1999 )  רף ההוכחה הנדרש  גם לבקשת נתבע, ובאופן הדדי הוא ראשית ראיה, כעולה מהקטע שהודגש בעניין שמאי וכן  כב' השופט א. רבלין רע"א 99 / 8796 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אור בן יאיר גם כדלהלן:"נראה כי העקרונות שנקבעו בהילכת שיק [2] יפים גם לבקשת נתבע המבקש להוכיח את הטענה, כי מקצת המגבלות שהנפגע היה צפוי לסבול מהן אינן קשורות כלל לתאונה נושא התובענה.  ראשית ראיה כנדרש נמצאה כאן בתיעוד שהוצג לבית-משפט קמא, ודי היה בה להצדיק מינוי מומחה על-פי המבוקש. השאלה אם בסופו של משפט ניתן יהיה להגיע למסקנה כי אכן ראוי להביא בחשבון הפיצויים מגבלות שהמנוח סבל מהן, אם בכלל, היא שאלה אחרת. בעצם מינוי המומחה אין כדי להצביע מראש על התשובה שעשויה להינתן לה. " ##קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה של חברת הביטוח למינוי מומחה רפואי לבדיקת קיצור תוחלת החיים:## 1. בפניי מונחות שתי בקשות : א. בקשת הנתבעת, כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן : "הנתבעת") למינוי מומחה לקביעת נכות התובעת, הגב' מרים לוקשינסקי (להלן : "התובעת") אשר אינה קשורה לתאונה, לרבות לעניין קיצור תוחלת חיים אפשרי. ב. בקשת התובעת למינוי מומחה שיקומי בתחום הפסיכיאטרי לקביעת צרכיה. 2. התובעת הייתה מעורבת בתאונת דרכים, אשר התרחשה ביום 20/2/2002 (להלן : "התאונה"). 3. המל"ל הכיר בפגיעת התובעת כתאונת עבודה, ונקבעו לה נכויות זמניות בשיעורים שונים ונכות צמיתה בשיעור 40%, ולאחר הפעלת תקנה 15, בשליש - 54% נכות החל מ- 1/1/2006. 4. בקשה אשר הגישה הנתבעת להבאת ראיות לסתירת קביעת המל"ל, ולמינוי מומחה בתחום נוירולוגי, נדחתה על-ידי ביום 2/10/2010. רשות ערעור שהגישה הנתבעת על החלטה זו, נדחתה על-ידי כב' השופט קיסרי ביום 15/2/2011. בקשת הנתבעת 5. הנתבעת מבקשת למנות מומחה לבדיקת התובעת בתחום הנוירולוגי ו/או הפסיכיאטרי לקביעת נכות התובעת עובר לתאונה, וקביעת נכותה בגין מחלת האלצהיימר ודמנציה מהן סובלת, לרבות לעניין קיצור תוחלת חיים אפשרי, מהנימוקים הבאים : א. התובעת עברה תאונת דרכים ב- 27/9/1996, בה ספגה חבלה בראש, ולאחריה התלונה על פחדים, חרדות, כאבי ראש וכו'. ב. מינוי בשאלת קיצור תוחלת חיים אפשרי, הינו מתבקש מהמציאות, נוכח מהות הנכויות אשר נקבעו במל"ל ומחלות התובעת, והשפעתן על תוחלת חייה. תגובה ובקשת התובעת 6. התובעת מתנגדת לבקשת הנתבעת, ומבקשת למנות מומחה שיקומי בתחום הפסיכיאטרי לקביעת צרכיה, עקב התאונה, מהנימוקים הבאים : א. לנתבע הזכות לבקש מינוי מומחה מטעם בית-המשפט, מקום בו קיימת הצדקה לכך, הצדקה אשר אינה מתקיימת כאן, הואיל ואין ראשית ראיה לקיום נכות, ואין רצף טיפולי כנדרש על-פי דין, להצדקת מינוי מומחה בחלוף שנים רבות מאז אותה תאונה, וזאת כאשר מומחי הוועדה הרפואית של המל"ל היו מודעים בקביעת נכות התובעת בגין התאונה, לקיום התאונה משנת 1996- כך גם נקבע בהחלטת בית המשפט אשר דחה את הבקשה להבאת ראיות לסתור. ב. קיצור תוחלת החיים - הנתבעת לא הציגה בדל ראיה, שיש בה להצדיק קבלת בקשתה, ודינה להידחות (לעניין זה מפנה ב"כ התובעת לע"א (מחוזי-חיפה) 4760/07 חננשווילי תמר נ' ארכה עידו, ). ג. גם אם האבחנה שהתובעת חולה במחלת האלצהיימר נכונה, שיעור הנכות שנגרמה כתוצאה ממנה כשלעצמה, אינה מעניינה של תביעה זו, הואיל ואין בה כדי להשפיע על זכאות התובעת או אי זכאותה לרכיב פיצוי כזה או אחר. ד. מינוי פסיכיאטר - כדי לקבוע את מגבלות התובעת וצרכיה עקב התאונה, יש מקום למנות מומחה בתחום השיקום הפסיכיאטרי, כדי שיקבע מה השלכות פגיעתה על תפקודה, מה ההגבלות שפגיעתה זו גרמה לה ומה צרכיה הקשורים סיבתית לתאונה. 7. דיון במעמד ב"כ הצדדים התקיים ביום 6/3/2011 ובמסגרתו חזרו על עיקרי טיעוניהם. דיון 8. לאחר עיון בבקשות ובתגובות, מצאתי לנכון למנות מומחה לעניין תוחלת החיים, אשר יחווה דעתו גם ביחס לצרכי התובעת. 9. איני מקבלת את בקשת הנתבעת למנות מומחה לשם קביעת הנכות עובר לתאונה (ובכלל זה התאונה משנת 1996) ובגין מחלת האלצהיימר והדמנציה מהן היא סובלת. וועדה רפואית של המל"ל קבעה לתובעת, ביום 19/12/2007 נכות רפואית בשיעור של 40% (לאחר הפעלת תקנה 15 הוגדלו אחוזי הנכות בשליש) החל מ- 1/1/2006. בסעיף 26 לפרוטוקול הוועדה, אשר עניינו "מימצא רפואי", נכתב בין היתר : "בעיון תיק רפואי הסימנים הראשונים של ירידה שכלית והפרעות אישית והתנהגות מופיעים ב- 2006 כאשר הנבדקת אושפזה בבי"ח הלל יפה ב- 11.6.07..." כפי שעולה לעיל, וכפי שעולה מהחלטתי מיום 2/10/2010 הוועדה הרפואית נתנה דעתה לכך, כי התובעת סובלת מדמנציה וניוון, ובכל זאת על-פי שיקול דעתה, מצאה לקבוע לתובעת נכות בגין התאונה נשוא דיוננו. קביעת הוועדה, כי נותרה נכות עקב תאונה זו, היא למעשה קביעת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין מצבה. אי לכך, משנדחתה בקשת הנתבעת להבאת ראיות לסתור הן על ידי בית משפט זה והן על ידי בית המשפט המחוזי, ולאור קביעת המל"ל, לא היה מקום להגיש בקשה למינוי מומחה לקביעת נכות התובעת עובר לתאונה ובגין המחלות מהן היא סובלת. 10. אני מקבלת את בקשת הנתבעת למינוי מומחה לעניין תוחלת החיים, עקב התאונה נשוא דיוננו בלבד. כב' השופט ריבלין, בספרו תאונת הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים (תש"ס- 1999), עמ' 591, קובע, כי תקנה 3 לתקנות המומחים, מתירה לנתבע לבקש מינוי מומחה בעניין שלא נתבקש בו המינוי על ידי התובע : "מקרה מיוחד הוא זה הנוגע לכוונת הנתבע להוכיח קיצור תוחלת חיים אצל הנפגע, קיצור שאינו נובע דווקא מן התאונה. ניתן לכלול סוג זה של ראיות בתוך אלה הבאות להצביע על ההשלכות התפקודיות של הנכות. פרוש כזה יביא את הראיה האמורה בגדר ההיתר הקבוע בהלכת אררט הנ"ל, ועל כן ניתן להביאה גם במסגרת דיון שהתברר במסלול הקבוע בסעיף 6ב' לחוק הפיצויים. שאלת קיצור תוחלת החיים של הנפגע עשויה לעלות, כמובן, גם במסגרת הדיון המנהל מראשיתו במסלול הקבוע בסעיף 6א' לחוק. יחד עם זאת, ראוי להדגיש, כי כשהמדובר בראיה ב"עניין שברפואה", אין היא יכולה לבוא אלא מפי מומחה המתמנה על ידי בית המשפט. הנתבע, במקרה זה, לא יוכל להעיד מומחה מטעמו על מנת להוכיח את קיצור תוחלת החיים של התובע הנפגע". אומנם תקנה 3, לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, מתייחסת לתשובת בעל דין, לבקשה למינוי מומחה, המצורפת לכתב ההגנה. אך, כאן הואיל ונקבעה נכות על -פי דין, ברור כי אין מניעה שבקשה זו, כאמור לעיל, תוגש שלא במסגרת כתב ההגנה. כב' הנשיאה, השופטת גילאור, קבעה ב-ת.א. 122/02 (מחוזי-חיפה) זבידה רביע נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, , כי בדרך כלל בנוהל הדברים, מומחה השיקום מעריך את שאלת קיצור תוחלת החיים (17/10/2004) (ראה החלטת כב' הרשם גלדשטיין, בש"א 18698/05 (מחוזי-ת"א) מרים אסתר חכמון (קטינה ) ואח' נ' קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, , אשר הפנה להחלטת כב' הנשיאה). התובעת אובחנה כסובלת מדימנציה, אטרופיה מוחית (ראה לעניין זה בין היתר : סיכום אשפוז מבית חולים רמב"ם מיום 31/8/2008, הודעה מיום 3/3/09, אשר נשלחה לתובעת על ידי הגב' יוריסטה חוה, פקידת תביעות במל"ל, כי לתובעת, הוכרה בין היתר הפגיעה כתוצאה מהתאונה - PTSD עם התפתחות דמנציה, סיכום אשפוז מבית חולים רמב"ם מיום 6/9/2009, כי התובעת סובלת מדמנציה, כאשר הרקע הוא קרוב לודאי מחלת אלצהיימר). במקרה מעין דא, שהתובעת תובעת בתביעתה גם נזקים כלליים, כגון הוצאות רפואיות, עזרת צד ג', ישנה חשיבות לקבוע את תוחלת חייה, לאור המחלות מהן סובלת. 11. זו גם הסיבה בגינה יש לקבל את בקשת התובעת, למינוי מומחה אשר יקבע את צרכיה, לאור פגיעתה, מחלותיה וכיוצ"ב. זאת בשים לב, כי הוועדה הרפואית של המל"ל קבעה רק את נכותה, אך לא קבעה מה השלכות התאונה על תפקודה, צרכיה, הוצאותיה וכיוצ"ב. סיכומו של דבר 12. אני מקבלת את הבקשות בחלקן, ומורה על מינוי מומחה לעניין תוחלת החיים, אשר יחווה דעתו גם ביחס לצרכי התובעת. 13. הנתבעת תישא בשכר טרחת המומחה. 14. הצדדים יואילו להמציא לבית המשפט, בתוך 20 יום, שם של מומחה המוסכם עליהם, או רשומה של מספר מומחים ממנה ניתן למנות. תוחלת חייםקיצור תוחלת החייםמומחה רפואימינוי מומחהפוליסהחברת ביטוחרפואהמומחה