קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גביית עדות באמצעות וידאו: לפני בקשת התובע להתיר שמיעת עדי התביעה באמצעות כינוס וידאו (video conference) אשר יבוצע מהעיר רבת עמון (עמאן) שבירדן. מדובר בתביעה לפיצוי התובע על נזקי גוף שנגרמו לו ביום 31.10.1999, בעת שעבד במדינת ישראל. התובע, שהינו תושב רצועת עזה, טוען כי בשל המצב הבטחוני קיים קושי וכמעט בלתי אפשרי להשיג היתר כניסה לישראל. עוד טוען התובע כי ירדן הינה מדינה הנמצאת בקשרים דיפלומטיים עם מדינת ישראל וניתן יהיה להבטיח את הגעתו ואת הגעתם של נציגי הצדדים לשם, לשם שמיעת עדותו בצורה ובאופן המקובל על כל הצדדים, תוך הקפדה על ניהול ההליך בצורה מבוקרת ואופטימאלית. הנתבעות לא הגיבו לבקשה זו. יחד עם זאת, במסגרת בקשה קודמת שהגיש התובע ביום 18.2.2010, שם ביקש התובע כי עדותו תישמע בכינוס וידאו ממקום מושבו ברצועת עזה, הודיעו הנתבעות כי הן משאירות את ההחלטה בעניין לשיקול דעת בית המשפט. הצדדים השלישיים מתנגדים לבקשה. לטענתם, העיר עמאן שבירדן אמנם איננה שטח עוין כמו רצועת עזה, אולם "לא כל אחד רואה בה שטח ידידותי ואוהד, ועדיין יש מתושבי מדינת ישראל שאינם מוכנים לצאת לתייר במדינות ערב". עוד טוענים הצדדים השלישיים כי אין ידיעה מהם חוקי המקום בירדן, משלא ניתנה חוות דעת על הדין הירדני, ואם יצליח התובע לצאת לירדן ולתת שם עדות, עדיין לא תהיה לשלטונות הירדניים דרך לאכוף עליו את דיני עדות השקר, שהרי אין הוא אזרח של ירדן. ב"כ הצדדים השלישיים מפנה לפסק הדין שניתן ביום 17.7.2011 בבית המשפט המחוזי בנצרת בעניין רעא(נצ') 35950-04-11 משרד הביטחון נ' עזבון המנוחה אמירה פרג', , שם הועלתה אפשרות לגבות עדות באמצעות כינוס וידאו ממדינה נייטראלית כגון קפריסין, כאשר יתאפשר לנציג הנתבעת להיות נוכח בדיון, אולם הצעה כזו לא הועלתה על ידי התובע בענייננו ואם תועלה, לא יתכן שהצדדים השלישיים יידרשו לממן הליכים יקרים אלה, לרבות נסיעת עו"ד לחו"ל. התובע, בתגובתו לתגובת הצדדים השלישיים, טוען כי בין מדינת ישראל לבין ירדן קיים הסכם שלום וקיימים יחסים דיפלומטיים וניתן יהיה להבטיח קיומו של הליך נאות. ב"כ התובע אף מתחייב לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בשמיעת עדות התובע מירדן. דיון והכרעה המקור הנורמטיבי לגביית עדות של אדם מחוץ לתחום שיפוטו של בית המשפט, מצוי בסעיף 13 (א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, שזו לשונו: "13 גביית עדות על ידי שלוח במשפט אזרחי (א) לפי בקשת בעל דין במשפט אזרחי רשאי בית המשפט, אם נראה צורך בכך למען הצדק ולפי התנאים שהורה עליהם, לצוות שעד או כל אדם אחר ייחקר בתצהיר על-ידי אדם פלוני ובמקום פלוני שמחוץ לתחום שיפוטו של בית המשפט, ורשאי בית המשפט ליתן הוראה בכל דבר הכרוך באותה חקירה, כפי שייראה סביר וצודק, ורשאי הוא להתיר לכל בעל דין להגיש את פרוטוקול העדות כראיה באותו משפט." הסמכות הקבועה בסעיף 13(א) לעיל, פורשה בפסיקה ככזו הכוללת גם את האפשרות להורות על מתן עדות בהיוועדות חזותית, בדרך של כינוס וידאו (רע"א 3005/02 P.L.C. SMITHKLINE BEECHAM נ' אוניפארם בע"מ, פ"ד נו(6) 865). השאלות שעל בית המשפט לבחון, בבואו לדון בבקשה לגביית עדות בדרך של כינוס וידאו, הן אלה: האם הבקשה הוגשה בתום לב? האם העדות הנדרשת הינה רלוונטית לשאלות השנויות במחלוקת במשפט? והאם קיימת סיבה טובה המונעת את הופעתם של העדים לחקירה בבית המשפט בישראל? (ראה: ע"א 84/51 בירד-קלינגהופר נ' בלום פ"ד ו(1) 198); רע"א 3810/06 י' דורי את צ'קובסקי בניה והשקעות בע"מ נ' שמאי גולדשטיין, פסק דין מיום 24.9.2007, פורסם במאגרים המשפטיים ). בענייננו, יש להידרש לבקשת התובע בכל הנוגע לעדותו שלו. הבקשה אמנם נוסחה מלכתחילה כך שהיא מתייחסת לשמיעת "עדי התביעה", אך לא פורט בה דבר ביחס לעדים נוספים פרט לתובע. בכל הנוגע לתובע, מתקיימים התנאים המצדיקים גביית עדותו בכינוס וידאו: ראשית, לא יכול להיות חולק שעדותו של התובע הינה עדות רלוונטית לתביעתו שלו. שנית, מעיון בתיק עולה כי בשל היות התובע תושב רצועת עזה ומטעמים בטחוניים, נאסרה כניסתו של התובע לתחומי מדינת ישראל ומשכך, נבצר ממנו להתייצב בבית המשפט למתן עדותו. כך ארע לפחות בארבעה מועדים שונים מאז שנת 2008 ועד כה (ראה פרוטוקולים מהמועדים: 28.10.2008, 19.3.2009, 8.3.2010, 6.9.2010). בנסיבות אלה, סבורני כי הבקשה הוגשה בתום לב וכי יש בה כדי להצביע על "סיבה טובה" המונעת את התייצבותו של התובע בבית המשפט. בפסק דינו של סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, כב' השופט אברהם אברהם, בעניין רע"א 35950-04-11, משרד הביטחון נ' אמירה פרג' ואח', , נדון מקרה דומה, בו נבצר מתושבי רצועת עזה להיכנס לתחומי מדינת ישראל ולמסור עדותם בבית המשפט. באותו עניין עמד בית המשפט על המדיניות הנובעת מכך שברצועת עזה שולטת יישות עויינת לישראל, ולפיה מדינת ישראל איננה מתירה כניסה ארצה של תושבי הרצועה, למעט מקרים יוצאים מגדר הרגיל, כגון לשם קבלת טיפול רפואי במקרים חריגים בחומרתם. כתוצאה ממצב עובדתי זה, נחסמת דלתו של בית המשפט הישראלי בפני תושבי רצועת עזה המבקשים לתבוע בישראל. בית המשפט המחוזי באותו עניין לא פסל את הפרוצדורה של כינוס וידאו, כפיתרון ראוי למצבים מעין אלה. אדרבה, בית המשפט המחוזי העלה את האפשרות שהעדים יעידו בדרך זו ממדינה נייטראלית (כגון קפריסין), בה יתאפשר לנציג הצד שכנגד (המדינה שם) להיות נוכח בדיון ויובטחו התנאים הנדרשים לשם קיומו של בירור משפטי הוגן. הדגש בפסק הדין הושם על הבטחת קיומו של משפט נאות וראוי, כזה שלא יגרום עיוות דין ולא יפגע בזכויות הדיוניות של הצד שכנגד, תוך שתתאפשר נוכחות נציג הצד שכנגד בדיון. זאת, בין היתר, על מנת שאותו נציג יוכל לוודא את זהותם של העדים, להיווכח בנאותות סביבת מתן העדות, לפקח על אופן מתן העדות כך שלא יהיה מי שישפיע על העדים ולהציג בפני העד מסמך או ראיה כאלה או אחרים במהלך החקירה הנגדית. רצועת עזה, כך נפסק, אינה עונה על הדרישות האמורות, ולו מן הטעם ששולטת בה יישות עויינת לישראל ונמנעת מן הצד שכנגד האפשרות להיות נוכח בעת מתן העדות. סבורני כי לא כך הוא הדבר בכל הנוגע לירדן. מדובר במדינת חוק, בעלת יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל, שגרירות ישראל נמצאת ברבת עמון (עמאן) ואין מניעה שאזרחי ישראל, לרבות נציגי הצדדים בתיק זה, יכנסו לתחומי ירדן ויהיו נוכחים בעת מתן העדות. בנסיבות אלה, אין בהתנגדות שהעלו הצדדים השלישיים לבקשה כדי להצביע על עיוות דין, או פגיעה כלשהי בתקינות ההליך המשפטי, שצפויים להיגרם אם תיגבה עדות התובע בכינוס וידאו מהעיר רבת עמון שבירדן. כמובן שהדברים ייבחנו מעת לעת, תוך כדי יישום הפרוצדורה האמורה, וזאת ככל שתעלה טענה בעניין תקינותו או הוגנותו של הבירור המשפטי. על יסוד האמור לעיל, הריני נעתרת לבקשה, ככל שהיא נוגעת לעדותו של התובע. כל ההוצאות הכרוכות בניהול ההליך, לרבות ההוצאות הכרוכות בנסיעת נציגי הצדדים למקום הדיון, יחולו, בשלב זה, על התובע. על ב"כ התובע לדאוג לעריכת כל ההכנות והסידורים הנדרשים לשם קיום הדיון, תוך שיתאם מלוא הפרטים עם מזכירות בית המשפט ועם ב"כ הצדדים. בתוך 60 יום מהיום יודיע ב"כ התובע מהו מצב הדברים בעניין. עדותדיון