גביית שכר טרחת עורך דין גבוהה מהמותר בתאונת דרכים

כללי לשכת עורכי הדין בתביעה משפטית בגין תאונת דרכים, לא מאפשרים שכר טרחה בשיעור 13% מהסכום שהושג בפשרה בין הצדים, אלא רק 11%. בית המשפט פסק כי צודק הלקוח בטענתו, כי העורך דין לא הוכיח את ההוצאות הנטענות על ידו בכתב התביעה. וכי הוא מבקש, בניגוד לחוק, לגבות ממנו שכר טרחה בשיעור 13% שהינו מותאם למקרה בו ניתן פסק דין, ולהתאימו לסכום הפשרה הגבוהה ביותר שהוצעה על ידי בית המשפט, שבמקרה כזה יש לגבות רק 11%. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גביית שכר טרחת עורך דין גבוהה מהמותר בתאונת דרכים:  תביעה כספית, על סך 265,810 ₪, בגין אי תשלום שכר טרחת עורך דין תאונות דרכים.   א. תמצית טענות התביעה 1. הנתבע פנה אל התובעת, המנוסה בחוקי פלת"ד, כדי שתייצגו בתביעה משפטית בגין תאונת דרכים אשר ארעה לו ביום 20.2.03 ובה נגרמו לו נזקי גוף [להלן - "תאונת הדרכים/התביעה"]. עובר לכך, יוצג הנתבע על ידי שני עורכי דין, ובטרם פנה לתובעת לייצגו, ניתנה בעניינו הצעת בית המשפט לסיום התיק, בסך 199,214 ₪, בצירוף שכ"ט עורך דין ואגרות. בעת הפסקת הייצוג המשפטי של התובעת, עמדה הצעת בית המשפט על סך של 1,500,000 ₪, לפני ניכויי מל"ל, ולאחר תשלומים תכופים + שכ"ט והוצאות.   הנתבע פנה אל התובעת ביום 6.2.06 וביום 7.2.06 חתם על הסכם שכר טרחה [להלן - "ההסכם"], בו התחייב לשלם לתובעת שכר טרחה על פי דין וכאמור בתקנות; 13% מהסכום הכולל במקרה של פס"ד או 11% מהסכום הכולל במקרה של פשרה לפני פס"ד. הנתבע קרא את ההסכם טרם חתם עליו וביקש שייערכו בו שינויים, אך לא שילם לה דבר על חשבון שכר טרחתה בגין התביעה, על אף שתביעתו הסתיימה בפסק דין ונפסקו לו סכומים נכבדים, כולל שכ"ט עורך דין בשיעור 13%.   2. בחקירתה העידה התובעת, כי בהתאם לס' 16 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "פלת"ד"), ניתן לגבות שכר טרחה בתביעות מסוג זה בשני אופנים. שכר טרחה קבוע באחוזים ומותנה בתוצאות ועד לתעריף המקסימאלי שהינו 8% בצירוף מע"מ לפני הגשת תביעה או 13% בצירוף מע"מ לאחר הליכים משפטיים בפסק דין. התובעת נוהגת לגבות שכר טרחה בהתאם לאחוזים והסכם שכר הטרחה נשוא תביעה זו קבע, כי שכר טרחתה יהיה 13% פלוס מע"מ, בהתאם לתעריף המקסימאלי. הנתבע פנה אליה כדי שתטפל בעניינו ב"דקלה" ובגין טיפול זה הוסכם כי ישלם לה 20% פלוס מע"מ. לטענת התובעת, ס' 11 להסכם שכר טרחה מדבר על מקרה שבו הלקוח הפסיק את הייצוג והחוק קובע, כי שכר הטרחה ישולם בהתאם לתוצאות ההליך. הליך זה הסתיים בפסק דין, והחוק קובע, כי במקרה כזה שכר הטרחה יהיה 13%. לטענתה, סעיף 8 להסכם שכ"ט קובע, כי במקרה שהופסק הטיפול לאחר הגשת התביעה, תצהירים, חוות דעת מומחה או ישיבה ראשונה, הכל לפי המוקדם, ישולם מלוא שכה"ט המוסכם ובתביעה דנן הטיפול שלה הופסק לקראת סוף ההליך ולאחר 4 שנים ופסק הדין ניתן 6 חודשים לאחר שהופסק הטיפול. לדבריה, נוסח ההסכם הינו סטנדרטי ולגבי תאונות דרכים מצוין בו "שכר טרחה על פי דין". התובעת הסבירה, כי כאשר היא מייצגת את הלקוח עד לסיום התביעה, במקרה של פשרה שסורבה על ידי הלקוח, שכר הטרחה לא יפחת מהסכום שהיה מקבל על פי הסכם זה. דהיינו, ככל שסרב הלקוח להצעת פשרה ופסק הדין קבע סכום גבוה מההצעה, ישולם שכר הטרחה לפי סכום פסק הדין, והכל על פי תוצאת ההליך. 3. התובעת העידה, כי אילו הייתה מייצגת את הנתבע עד לסיום ההליך, ובית המשפט היה פוסק סכום נמוך מהפשרה, כפי שהיה בפועל, הייתה גובה ממנו שכר טרחתה לפי הסכום שנפסק בפסק הדין, דהיינו הסכום הנמוך, אך כיוון שהלקוח הוא שהפסיק את הייצוג, היא דורשת עתה שכר טרחה לפי הסכום הגבוה. זאת, כיוון שהינה בטוחה שאילו הייתה ממשיכה את הייצוג היה נפסק לנתבע סכום גבוה יותר. לדברי התובעת, הטיפול בעניינו של הנתבע הצריך עבודה רבה ומורכבת, למידת חומר רפואי ומשפטי בהיקף רב, הגשת בקשות, הודעות ותגובות לבית המשפט, לרבות בקשה לתשלום תכוף, בקשה למינוי מומחים, העברת הדיון מבימ"ש השלום ברמלה לביהמ"ש המחוזי בפתח תקווה, הגשת תחשיבי נזק, תצהירים, דיוני הוכחות, הכנת הנתבע ועדיו לדיון ההוכחות, הכנת חקירות נגדיות, חקירת המומחים הרפואיים, כאשר הכל נעשה במקצועיות, נאמנות ומסירות. לטענתה, לטיפול בעניינו של הנתבע הקדישה ימים רבים ושעות רבות, ועמלה רבות בתכנון האסטרטגיה המשפטית הנדרשת בעניינו. 4. טוענת התובעת, כי השתתפה בשלוש ישיבות בבית המשפט. בישיבה אחת הציע בית המשפט לסיים את התיק בפשרה בסך 1.500,000₪, לפני מל"ל ואחרי תשלומים תכופים, בצירוף שכ"ט עורך דין והוצאות. בישיבה שנייה הציע בית המשפט לסיים את התיק בסך 1,320,000 ₪ בניכוי תשלומים תכופים ומל"ל ובישיבה שלישית הציע בית המשפט שוב הסדר זהה לראשון. זמן קצר לאחר מכן הודיעה לה עורך דין שרון המר, כי היא מייצגת את הנתבע. ביום 11/4/10 פנתה התובעת אל עורך דין המר כדי לברר אם הינה מייצגת את הנתבע בנשוא תשלום שכר טרחת התובעת, ומשלא נענתה פנתה אליה בכתב ונענתה על ידי עורך דין המר, כי אינה מייצגת את הנתבע בעניין זה וכי שכר טרחתה של עורך דין המר, ישולם לה רק אם יפסקו לנתבע מעל 1,500,000 ₪. לטענתה, הנתבע התנער מהתחייבותו לשלם את שכר טרחתה, הגיש נגדה תלונה ללשכת עוה"ד, אשר נגנזה על ידי לשכת עוה"ד. עוד טוענת התובעת, כי לאחר שהנתבע סרב להצעות בית המשפט, היא לא הצליחה להבין את כוונתו לגבי המשך ההליכים והוא לא הגיב בבירור להצעותיה. לכן כתבה לו מכתב בו פרטה, כי תסכים להצעת בית המשפט לבדיקה רפואית חוזרת, אך הוא סרב והיא הצהירה על התנהלות זו לפרוטוקול בית המשפט. באותו דיון הצליחה התובעת, לטענתה, להעלות את הצעת בית המשפט ל- 1,500,000 ₪. 5. טוענת התובעת, כי כל טענות הנתבע להיות ההסכם לא חוקי הינן טענות סרק. התובעת מפרטת בתצהירה לפרטי פרטים ועל פני סעיפים רבים את כל הפעולות שביצעה בעניינו של הנתבע ולכן, היא מבקשת להיעתר לתביעתה. לטענתה, הינה זכאית לתשלום שכ"ט בשיעור 13% + מע"מ, מהסכום הכולל של הצעת ביהמ"ש שהיה 1,726,200. שכ"ט מגיע לכדי 260,310 ₪. בנוסף זכאית היא להוצאות הכרוכות בטיפול בתיק, בסכום מוערך של 5,500 ₪. לטענתה, קיים חשש שהנתבע לא ישלם את שכר טרחתה עם זכייתו בתביעה. ב. תמצית טענות ההגנה: 1. עניינה של התביעה בניסיונה של התובעת להתעשר שלא כדין על חשבון הנתבע, בניגוד לחוק ובניגוד לכללי האתיקה של לשכת עוה"ד. תביעת הפלת"ד טרם נסתיימה והנתבע טרם קיבל פיצוי מהנתבעות. התובעת ייצגה אותו בתיק המשפטי בגין תאונת הדרכים, ופוטרה במהלך שמיעת הראיות, עוד בטרם נסתיימה. התובעת אינה זכאית לכל סכום שהוא בגין טיפולה המשפטי, מאחר ששכר טרחת עורך דין בתביעת פלת"ד הינו אחוז מהפיצוי אותו מקבל התובע בפועל. מאחר שהוא לא קיבל כל פיצוי שהוא, לא קמה לתובעת הזכות לקבל שכ"ט, ודין תביעתה להידחות על הסף. 2. טוען הנתבע, כי ההצעה השלישית אשר הוצעה על ידי בית המשפט, הועלתה, מאחר שהוא התנגד להצעה השנייה שהייתה נמוכה יותר. לטענתו, הסכם שכר הטרחה מנוגד לחוק והתובעת ניצלה את אמונו בה. לגרסתו, גם התובעת מודה בכך בסעיף 4 לכתב תביעתה, כי ככל שהייתה פועלת ביושר וחובת האמון, היה התיק מסתיים בפשרה ואז על פי סעיף 4 להסכם, הייתה מקבלת 11% אם הפשרה הייתה מושגת לפני פסק הדין. לטענתו ההסכם אינו חוקי ונערך בניגוד לחוק הפלת"ד, כיוון שנקבע בו, כי ישולמו לתובעת 13% מהסכום הכולל בכל מקרה, בין אם התיק נסגר בפשרה ובין בפסק דין. בנוסף טוען הוא, כי שכה"ט בשיעור 13% הוסף להסכם בכתב ידה של התובעת, אשר ביקשה להתנות על חוק הפלת"ד ולקבוע לעצמה שכר טרחה גבוה מהקבוע בו, מה שמעיד על חוסר תום ליבה ואי חוקיות ההסכם. זאת, כיוון שחוק הפלת"ד קבע מפורשות, כי שכה"ט יהיה באחוזים מהפיצוי שיקבל הנתבע ורק לאחר קבלת הפיצויים. 3. גם סעיף 8 להסכם המתייחס למצב שבו התובעת תפסיק לטפל בו, מנוגד לחוק, כך הנתבע, כיוון שעל פיו ישולמו לתובעת במקרה כזה 13% בכל מקרה, בעוד שחוק הפלת"ד קבע מנגנון לתשלום לא לפי הטיפול המשפטי אלא לפי התוצאה, טרם הגשת התביעה, טרם מתן פסק הדין ולאחר מכן. כן נקבע בחוק המועד לתשלום, כאשר הוא מקבל את הפיצוי. הנתבע טוען, כי גם סעיף 11 להסכם מנוגד לחוק בקובעו, כי במקרה של הצעת פשרה שסורבה על ידי הלקוח, הוא יחויב בשכ"ט מינימאלי מהסכום שהיה מתקבל לפי הצעת הפשרה. לטענתו, מדובר בניסיון התובעת להבטיח לעצמה שכ"ט מינימאלי בגובה הצעת בית המשפט בניגוד לחוק, כיוון שאינה מתייחסת למצב בו הצעת בית המשפט נמוכה מפסק הדין. במפורט בסעיף מפעילה התובעת נקודת לחץ לא הוגנת על הנתבע וקובעת כי שכרה ישולם טרם קבלת הפיצויים. 4. טוען הנתבע, כי התובעת התרשלה בטיפול בתיק וגרמה לו נזקים. היא הפצירה בו לקבל את הצעת הפשרה השנייה בסך 1,320,000 ₪ ורק בגלל התעקשותו הועלתה ההצעה ל- 1,500,000 ₪.   בנוסף, התובעת סירבה לטענתו, לבקש עבורו בדיקה רפואית חוזרת עקב החמרה במצבו, למרות שהפציר בה לעשות כן גם בנוכחות גיסו. התובעת אף סירבה להשיב לו את התיק המשפטי, גם לאחר שהגיש תלונה נגדה והתחמקה מלהשיב לשיחות הטלפוניות שלו. למרות התנגדותה, בית המשפט קיבל את בקשתו ואפשר לו להמציא מסמכים רפואיים נוספים. התובעת התרשלה בניהול התיק לטובתו ולא העבירה לרופא שהעיד בדיון את המסמכים שביקש לצורך חקירתו. מדובר במסמכים רפואיים שמסר לתובעת שנתיים טרם חקירתו של פרופ' בן טל והיה עליה לוודא שהוא ראה אותם. בנוסף, לא נערכה לו בדיקה חוזרת. לגרסתו, התובעת חקרה באופן לקוי את מומחה בית המשפט וגרמה לו נזק בלתי הפיך, נתנה לו ייעוץ רשלני בנושא זכויותיו הפנסיוניות וגרמה להימשכות התיק. 5. בסופו של יום, נפסקו לו פיצויים בסך 850,000 ₪ לאחר ניכוי תשלום תכוף ומל"ל ומגיע לתובעת, לכל היותר 11%, מאחר שבעת טיפולה בתיק לא הגיע שלב פסה"ד אלא שלב הראיות בלבד. לכן זכאית היא ל11% מסך של 1,320,000 ₪, כאשר מסכום זה יש לנכות תשלומים תכופים ותגמולי מלל, כפי שייקבע. בחקירתו אישר הנתבע כי בתחילה ייצג אותו עורך דין פרויליך אשר הגיש את התביעה, במשך למעלה משנה. הוא הפסיק לייצגו לאחר שהציע לו להתפשר על כמאתיים אלף ₪. עורך דין פרויליך גבה ממנו שכ"ט מהתשלומים התכופים שקיבל ובהתאם לחוק. לאחר מכן ייצג אותו במשך כשנה עורך דין טורקלטאוב, אותו עזב כיוון שלא היה מרוצה מהסכום הפשרה שהציע לו. את הייצוג של התובעת הפסיק ביום 17.3.10. הנתבע העיד כי סוכם עם עורך דין המר (ב"כ הנוכחית) כי שכר טרחתה ישולם לה רק אם ייפסקו לו מעל למיליון וחצי ₪. על פי עדותו כאשר הגיע אל התובעת ידע את שיעורי שכר הטרחה הנהוגים והיא אמרה לו שתגבה ממנו 13%. על הסכם שכר הטרחה חתם מתוך אמון בתובעת. 6. הנתבע אישר כי סרב להצעת בית המשפט לפיצוי בסך 1,320,000 ₪ למרות שהתובעת המליצה בפניו לקבל את ההצעה. זאת כיוון שסבר שמגיע לו תשלום בסך 6 מיליון ₪. מטעם הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית גיסו, דניאל מלכה, אעשר התלווה אליו לפגישות עם עורכי הדין שייצגו את הנתבע לאחר אירוע התאונה, כולל הפגישות אצל התובעת. לדבריו, הנתבע העיר לתובעת בנוכחותו, כי הינה מתרשלת בניהול התיק המשפטי בעניינו, כולל בחקירת המומחים, וההתייחסות לחוות דעתם. כן העיד, כי התובעת סירבה לבקשת הנתבע להשיב לו את התיק המשפטי שלו וסירבה לשתף עמו פעולה. היא לא ענתה לשיחות הטלפון שלו והתחמקה מפגישות עמו. העד נכח בעת חקירת ד"ר בנטל וטוען כי התובעת לא התעמתה עמו כאשר טען כי ראה לראשונה את המסמכים בחקירתו. התובעת כלל לא ניסתה להוכיח כי מסרה לו את המבטחים כקודם לכן, כפי שהבטיחה לנתבע. ג. דיון השאלה הצריכה הכרעה בתיק דנן, והמצויה במחלוקת בין הצדדים הינה לגבי גובה שכר הטרחה לו זכאית התובעת; האם זכאית היא לשכר טרה בסך 260,310 ₪ שהם 13% מהסכום הגבוה אשר הוצע על ידי ביהמ"ש בפשרה - (סך של 1,500,000 ₪) בצירוף מע"מ, לפני ניכויים, או שמא זכאית היא, כטענת הנתבע, לשיעור של 11% מהסכום של 1,320,000 ₪ ברוטו, דהיינו יש לשלם לתובעת לשיטתו, 11% לאחר כל הניכויים.  אין חולק כי התביעה הסתיימה בפסק דין שקבע כי ישולמו לנתבע סך 1,111,221 ₪ בניכוי מל"ל ותשלום תכוף, ובתוספת 13% שכ"ט מהיתרה. הנתבע הגיש ערעור על פסק הדין שטרם הוכרע. אין חולק כי בין הצדדים נחתם הסכם שכר טרחה, והתובע טוען, כי אינו חוקי.   כללי לשכת עוה"ד בגין שכ"ט בתביעות פלת"ד 1. חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 קובע: 16. (א) המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין תקבע, באישור שר המשפטים, תעריף מקסימאלי לשכר טרחה של עורך דין בעד הטיפול בתביעות לפי חוק זה, ובלבד ששכר טרחה שנקבע לפי תוצאות הטיפול לא יעלה על 8% מהסכום שהוסכם לשלמו לנפגע, ואם היו הליכים משפטיים - על 13% מהסכום שנפסק; מי ששילם שכר טרחה העולה על התעריף המקסימאלי, זכאי להחזר העודף. (ב) הרשות הנתונה לוועד מחוזי של לשכת עורכי הדין לפי הסיפה של סעיף 82 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, לא תהא נתונה לו לגבי תעריף שנקבע לפי סעיף זה. לשכת עורכי הדין קבעה ב"כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימאלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים) תשל"ז - 1977: 2. שכר טרחה לאחר פסק הדין - שכר טרחה בעד טיפול בתביעה לפי החוק שהוגשה לבית משפט לא יעלה על 13.5%. 3. שכר טרחה בפשרה - על האמור בסעיף 2, שכר טרחה בעד הטיפול בתביעה לפי החוק שהוגשה לבית המשפט שהסתיים בפשרה לא יעלה על 11% מהסכום שהוסכם לשלמו לנפגע על פי הפשרה. 2. ביום 6.2.06 פנה הנתבע אל התובעת, כדי שתייצגו בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונה דרכים אשר אירעה ביום 20.2.03 וביום 7.2.06 נחתם בין הצדדים הסכם שכר טרחה.  תביעת הפיצויים, למטרתה נדרשה התובעת לייצג את הנתבע הוגשה על ידי עורך דין פרוילך, הראשון שייצג את הנתבע, לאחריו ייצג אותו עורך דין טורקלטאוב, את שניהם פיטר הנתבע מטעמיו, ורק אז פנה אל התובעת. התובעת ייצגה את הנתבע בתביעת הפיצויים במשך כארבע שנים, החל מיום 6.2.06 ועד ליום 17.3.10. בעת שהנתבע יוצג על ידי עורך דין טורקלטאוב, כך התובעת, הוצעה לו פשרה בסך 199,214 ₪, ולאחר שפוטרה התובעת, ייצגה את הנתבע עורך דין המר, אשר לטענת התובעת אמרה לה, כי הנתבע אמור הנתבע לשלם על פי מבחן התוצאה, ורק אם ייפסקו לו פיצויים מעל למיליון וחצי ₪. 3. בעת שהתובעת ייצגה את הנתבע הוצעו על ידי בית המשפט 3 הצעות: ביום 10.2.08 הוצע לנתבע לקבל 1,500,000 ₪, לפני מל"ל ולאחר התשלומים התכופים ובצירוף שכ"ט והוצאות. ביום 10.2.10 הוצע לו לקבל 1,320,000 ₪ בניכוי התשלומים התכופים ותשלומי המל"ל ובתוספת הצמדה. ביום 17.3.10 הוצעו לו שוב 1,500,000 ₪ לפני המל"ל ולאחר התשלומים התכופים, בצירוף שכ"ט והוצאות. הנתבע סרב לקבל את ההצעות השונות שהועלו על ידי בית המשפט, פיטר את התובעת לאחר הדיון ביום 17.3.10 והטיפול המשפטי בעניינו הועבר לידי עורך דין המר. 4. ביום 3.10.10 ניתן פס"ד בו נפסקו לתובע 1,111,221 ₪ בניכוי תשלומים תכופים והחלק היחסי של תשלומי המל"ל ובסה"כ קיבל לידיו 1,069,023 ₪ בניכוי מל"ל ובתוספת שכ"ט בשיעור 13%, מע"מ ושכר עדים. נקבע, כי שכ"ט בשיעור 13% ישולם לו רק מהיתרה. טוענת התובעת, כי במסגרת פסק הדין, נפסק לנתבע שכר טרחה בשיעור 13% בצירוף מע"מ, הוא לא שילם שכר טרחה לשני עורכי הדין שייצגו אותו לפניה, לא שילם את שכר טרחתה עד היום וגם לבא כוחו הנוכחית לא ישלם שכר טרחה, כיוון, שלטענת התובעת, סוכם עמה ששכר טרחתה ישולם רק אם יפסקו לו למעלה ממיליון וחצי ₪. להסכם שכר הטרחה טוענת התובעת, כי ס' 16 לפלת"ד קובע שיעור מקסימאלי כאשר שכר הטרחה מותנה בתוצאה. שיעור מקסימאלי של 8% אם ההליך הסתיים טרם הגשת תביעה ושיעור מקסימאלי של 13% לאחר הליכים משפטיים בפסק דין. 5. כללי לשכת עורכי הדין קובעים תעריף מקסימאלי בשיעור 11% אם ההליך הסתיים בפשרה לאחר הגשת תביעה ולפני פסק דין. טוענת התובעת, כי החוק וכללי לשכ"ע אינם מסדירים את שכר הטרחה במקרה של הפסקת ייצוג. לכן, הסדר זה הועלה על ידה בהסכם, אשר קבע, כי שכר הטרחה בתביעה בגין תאונת דרכים, הינו על פי דין וכאמור בס' 2 לו, דהינו "שכר הטרחה המוסכם עבור הטיפול המשפטי בעניין לעיל יהיה באחוזים מהסכום הכולל כלהלן בשיעור 20% ומע"מ בנזקי גוף עקב תאונת דרכים על פי דין. 13% +מע"מ" סעיף 3 להסכם קובע, כי הסכום הכולל , לרבות תשלום, מענק או הטבה מכל סוג שנפסקו או שהוסכם לשלמם. ס' 8 קובע כי אם הופסק הטיפול לאחר הגשת התביעה ולאחר שנמסרו תצהירים או חוות דעת מומחה או לאחר ישיבה ראשונה של בית משפט , לפי המוקדם, ישולם מלוא שכר הטרחה. ס' 11 קובע כי אם הוצע פשרה והנתבע סרב לה ,לא יפחת שכר הטרחה מהסכום שהיה מתקבל עפ"י הסכם שכר הטרחה בהתאם לפשרה שהוצעה. 6. טוענת התובעת, כי הנתבע, אשר מסכים כי מגיע לתובעת שכ"ט מהסכום שנפסק בסך 1,320,000 ₪ בניכוי תשלומי מל"ל ותשלומים תכופים, מתעלם מכך שהתובעת הצליחה להחזיר את הצעת בית המשפט לסכום של 1,500,00 ₪. ס' 14 להסכם קובע, כי בהפסקת הטיפול יהא מועד התשלום המוסכם היום בו הופסק הטיפול על פי אומדן והערכה של הסכום, כאשר חשבון סופי ומדויק ייערך עם סיום העניין. לכו לשיטתה התובעת, חישוב הריבית וההצמדה יש לחשב מהיום בו פוטרה התובעת 17.3.10. 7. הסכם שכר הטרחה שערכה וניסחה התובעת ועליו חתם הנתבע, אינו תואם את הוראות החוק וכללי לשכת עורכי הדין. כללי לשכת עורכי הדין הגבילו את שיעורי שכר הטרחה ולא אפשרו גביית שכר טרחה קבוע, כפי שהעידה התובעת. (ע' 9 שורות 4-6 לפרוטוקול). כללי לשכת עורכי הדין לא מאפשרים שכר טרחה בשיעור 13% מהסכום שהושג בפשרה בין הצדים, אלא רק 11%. סעיף 11 להסכם שכר הטרחה, קובע, כי במקרה שהלקוח סרב להצעת פשרה הוא יהיה חייב בשכר טרחה בשיעור מינימאלי מהסכום שהיה מתקבל, אילו הסכים להצעת הפשרה. זאת, בניגוד לחוק הקובע את שיעור שכר הטרחה בהתאם לתוצאות ההליך. גם ס' 14 להסכם הקובע כי שכר טרחת התובעת ישולם לה עוד בטרם קיבל הלקוח את כספי הפיצויים מנוגד לחוק, הקובע, כי זה ישולם מסכו הפיצוי שיקבל. 8. צודק הנתבע בטענתו, כי התובעת לא הוכיחה את ההוצאות הנטענות על ידה בכתב התביעה. וכי היא מבקשת, בניגוד לחוק, לגבות ממנו שכר טרחה בשיעור 13% שהינו מותאם למקרה בו ניתן פסק דין, ולהתאימו לסכום הפשרה הגבוהה ביותר שהוצעה על ידי בית המשפט, שבמקרה כזה יש לגבות רק 11%. הנתבע טען להתרשלות התובעת, טענות שלא הוכחו על ידו ואין לקבלם. הנתבע לא הוכיח את טענתו בעניין חקירת העדים ואת טענתו בעניין הבדיקות הרפואיות הנוספות שדרש. הגם שהנתבע כלל לא הוכיח שהתובעת התרשלה בניהול ההליך המשפט בעניינו, אציין, כי טענות הרשלנות המיוחסות לתובעת, רובן ככולן עוסקות בשיקול דעת משפטי, שאינו מהווה רשלנות גם אם היה נטען שהוא מוטעה. 9. מהמפורט בפסק דיני זה, ומאחר והתובעת הפסיקה לייצג את הנתבע לפני תום ההליכים המשפטיים, ישלם הנתבע לתובעת 11% מהסכום שנפסק לו לאחר הניכויים, דהיינו מהסך של 738,170 ₪. התשלום יתבצע לאחר תשלום הפיצוי לנתבע. התובעת תגיש פסיקתא לחתימתי. ההוצאות ייפסקו עם החתימה על הפסיקתא. עורך דיןתאונת דרכיםשכר טרחת עורך דיןשכר טרחה