קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גידול סמים - מעצר עד תום ההליכים: כללי: 1. בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה (להלן: בית משפט קמא"), שניתנה ביום 12.12.11 על ידי השופטת רננה גלפז מוקדי, בתיק מ"ת 14332-11-11 ושלפיה דחה בית משפט קמא את בקשת העוררת לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בתיק פלילי 14345-11-11 (להלן: "התיק העיקרי") והורה לשחרר את המשיב בתנאי מעצר בית מלא בקהילה טיפולית, כמפורט בהחלטתו נשוא הערר. על החלטה זו מופנה הערר שבפני. 2. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות: עבירה של גידול סם מסוכן, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים"); עבירה של החזקת כלים להכנת סם מסוכן, לפי סעיף 10 רישא לפקודת הסמים; וכן עבירה של החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)(ג) סיפא לפקודת הסמים. העובדות שבסיס כתב האישום: 3. ביום 3.11.11, סמוך לשעה 16:30, נמצא המשיב על ידי השוטרים כשהוא מגדל סם מסוכן מסוג קנבוס, בדירה ברח' רבי עקיבא 15 בחיפה, שנשכרה מבעוד מועד לשם כך, במשקל כולל של 2,750 גרם נטו, שלא כדין וכשאין בידו היתר או רישיון מאת המנהל, באופן שייחד חדר בדירה לפעולת הגידול, ציפה חלק מקירות החדר בנייר אלומיניום, התקין צנרת אוורור לצורך תחלופת אוויר בחדר, התקין צנרת השקיה, "טיימר", תאורה ייעודית, עשה שימוש "באדניות" ובחומרי דישון מסוגים שונים. עוד נטען בכתב האישום, כי המשיב החזיק כלים לגידול סם מסוכן, היינו מפוח, שנאי חשמל, ספוגים, צנרת אוויר, "טיימר", נורות, חומרי דישון והשקיה "ואדניות". בנוסף נטען כי באותו יום החזיק המשיב על גופו, בכיס מכנסיו, בסם מסוכן מסוג חשיש, במשקל 3.26 גר' נטו, לצריכתו העצמית. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה לבית המשפט קמא בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית משפט קמא קבע ביום 8.12.11 כי אין חולק שקיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה של המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. באשר לעילת מעצר, קבע בית משפט קמא כי קמה במקרה דנן עילת מעצר נוכח כמות הסם, טיבו והעובדה שהמשיב גידל סם בכמות גדולה. בית משפט קמא החליט לעצור את המשיב עד החלטה אחרת וקבע דיון ליום 4.12.11, לשם קבלת תסקיר של שירות המבחן אשר יבחן חלופת המעצר המוצעת וכן יתייחס לחלופה שיקומית של גמילה, כבקשת המשיב. תסקיר שירות המבחן: 6. המדובר בצעיר כבן 23 שנים, נעדר עבר פלילי, בהיותו תלמיד התחיל להשתמש בסמים מתוך רצון להקל רגשית על עצמו, פיתח תלות בסם ותפקודו הכללי נפגע בשל השפעת הסם עצמו. בני משפחתו הפנו אותו לטיפול בעמותת "אל סם" שבמסגרתה טופל למשך 4 חודשים, שהופסק בשל התחלפות המטפלים בו. שירות המבחן העריך כי הסיכון להישנות מעשיו , כמתואר בכתב האישום, הינו פונקציה של תלותו בסמים, בנוסף לפגיעה בשיקול הדעת ונקיטת דפוסי התנהגות המושפעים מטעויות חשיבה. שירות המבחן סבר כי ניתן להפחית משמעותית מהסיכון ע"י הפניית המשיב לטיפול גמילה ארוך טווח במסגרת קהילה טיפולית. 7. ביום 12.12.11, לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן, החליט בימ"ש קמא לשחרר את המשיב למעצר בית "בקהילת הדרך" והורה על העמדתו בפיקוח שירות המבחן למשך 6 חודשים. טענות הצדדים: 8. העוררת טענה כי שגה בית משפט קמא עת הגיע למסקנה כי המשיב מכור לסמים. לטענתה, לא הונחה תשתית ראייתית מספקת להצגת המשיב כמכור לסמים והשרוי במצוקה זו. נהפוכו, הנימוקים בבסיס גידול הסמים בכמות כה גדולה קשורים לרווח כלכלי ולא להתמכרות. באשר לשחרור המשיב לחלופה טיפולית, טענה העוררת כי לא התקיימו תנאי הסף ביחס לשחרור לגמילה במסגרת הליך המעצר. ציינה כי כעולה מתסקיר המעצר, המשיב בעבר היה בטיפול עמותת "אל סם", ממנו נשר שעה שמטפליו התחלפו, לכן מעצרו לא גרם להפסקת ההליך הטיפולי. אשר על כן, ביקשה העוררת לקבל את הערר ולהורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. 9. מנגד, ביקש ב"כ המשיב לדחות את הערר. ב"כ המשיב ציין כי החלטת בימ"ש קמא נכונה ומתיישבת עם הפסיקה הקיימת במקרים דומים. לטענתו גם שירות המבחן וגם בימ"ש קמא התרשמו כי המשיב פיתח תלות בסמים. ציין כי העובדה שלמשיב מיוחסת עבירה של גידול סמים אין בה כדי לשלול כי המשיב פיתח תלות בסמים. עוד ציין כי הרקע להתמכרות המשיב הוא אירוע של פיגוע חבלני באוטובוס עת היה בכיתה ט'. לטענתו, צדק בימ"ש קמא עת שחרר את המשיב לחלופה במסגרת הליך גמילה . ציין כי המדובר במשיב צעיר ללא עבר פלילי וראוי לתת לו הזדמנות. דיון והכרעה: 10. לאחר שעיינתי בהחלטת בית משפט קמא, בהודעת הערר, בחומר החקירה, בתסקיר שירות המבחן, בכתב האישום ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לקבל את הערר ולהורות על מעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. יוער כי בשים לב לכך שהמשיב מואשם בעבירות סמים, ניתן להפנות לנאמר בבש"פ 2857/06 אליהו ממן נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 11.4.09): " ...... אכן, ענייננו בעבירות סמים, לגביהן נוהג הכלל כי בהעדר נסיבות מיוחדות, חריגות ויוצאות דופן, דינו של העוסק בסחר בסמים להיעצר עד תום ההליכים (ראו: בש"פ 6725/97 אמסלם נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, ניתנה ביום 24.11.97); בש"פ 8593/01 מדינת ישראל נ' מונדר (לא פורסמה, ניתנה ביום 6.11.01); בש"פ 5152/03 כהן נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, ניתנה ביום 16.6.03)". זאת ועוד בבש"פ 5309/05 דוד צמח נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 29.6.05 ע"י השופטת ארבל) נקבע כי: "... אף שככלל אין בית משפט זה נוהג לשחרר עברייני סמים המובאים בפניו לחלופת מעצר, מחוייב הוא לבחון בכל מקרה, בהתאם לנסיבותיו, האם יש בממצא חלופת מעצר שתפיג את מסוכנותו של הנאשם". בהחלטה זו סבר בית המשפט העליון כי "הכף נוטה אל עבר השארת המשיב במעצר" למרות שהיה מדובר במי שאין לו עבר פלילי, לא יוחסה לו עבירה של סחר בסמים ולא סיגל לעצמו דפוס חיים עברייני, המשיכה השופטת ארבל וקבעה: " כי אינה ... רואה כיצד זה ניתן יהא להתעלם מהנסיבות ... מהכמויות הגדולות של הסמים... אכן החזקת כמויות סם גדולות שכאלה מוליכה בדרך כלל למעצר עד תום ההליכים (בש"פ 1519/04 מדינת ישראל נ' מסארוה (ניתנה ביום 26.2.04); בש"פ 10255/03 קסטרויאנו נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 30.11.03); בש"פ 10037/04 מדואל נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 30.11.04)". 11. יודגש כי בענייננו אכן מקומו של תהליך השיקום, לרבות הגמילה מסמים הוא במסגרת הדיון בעונש וקביעתו - ראו החלטתי בתיק עמ"ת 34792-12-09 קליין נ' מדינת ישראל והפסיקה של בית המשפט העליון שהובאה שם. כעולה מהפסיקה בית משפט יורה על שחרור למרכז גמילה בשלב המעצר בנסיבות חריגות בלבד וזאת למשל כאשר הנאשם נמצא בעיצומו של הליך גמילה, וכן כאשר בית המשפט משתכנע כי רצונו של הנאשם להיגמל, הינו רצון כן ואמיתי וסיכוייו להצליח בטיפול גבוהים - ראו לעניין זה בש"פ 1117/05 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 13.2.05); בש"פ 3036/08 עמראווי נ' מדינת ישראל, (ניתנה ביום 1.6.08); בש"פ 3977/09 כהן נ' מדינת ישראל, (ניתנה ביום 18.6.09); בש"פ 700/08 פלוני נ' מדינת ישראל, (ניתנה ביום 5.2.08) וכן בש"פ 6982/10 דני ארביב נ' מדינת ישראל, (ניתנה ביום 6.10.10) ובש"פ 1981/11 מדינת ישראל נגד אשר סוויסה (ניתנה ביום 21.3.11). לעניין שחרור נאשמים בשלב המעצר להליך גמילה מסמים, ראו גם בש"פ 6771/11 דורון משלטי נגד מדינת ישראל, (ניתן ביום 26.9.11), שם בימ"ש העליון סיכם את ההלכה בעניין. מכל האמור לעיל ברי כי המשיב שבפנינו נמנה על אותה קבוצה שראוי להחזיקה במעצר עד תום ההליכים, אלא אם מתקיימים בעניינו של הנאשם נסיבות מיוחדות. 12. לטעמי, אין בעניינו של המשיב טעמים מיוחדים ונסיבות חריגות המצדיקים שחרור לחלופה טיפולית. אין ספק שבענייננו, המשיב לא החל בהליך גמילה קודם למעצרו ובעבר, כך נטען, החל בהליך גמילה שנמשך תקופה של 4 חודשים במוסד "אל-סם" והופסק בעטיו של המשיב על יסוד הטענה של החלפת הגורם המטפל. לכן לא ניתן לומר כי ההליך השיקומח הנטען, החל בו בעבר הינו הליך גמילה אשר החל עובר למעצרו והופסק עם המעצר. איני מתעלם מהמלצת שירות המבחן. עם זאת, ההמלצה, כשמה כן היא, כשההחלטה הסופית נתונה לשיקול דעת בית המשפט בהתאם לנסיבות של כל מקרה ומקרה. אני ער גם לכך שלא מיוחסת למשיב עבירה של סחר בסמים ויחד עם זאת, איני רואה כיצד ניתן להתעלם מהנסיבות, כאשר התמונה המצטיירת מכתב האישום היא תהליך של יצור וגידול סם, לשם סחר בסמים. גידול הסם נעשה בתחכום, תוך רכישת ציוד, התקנתו והשקעה מרובה, לרבות תשלום דמי שכירות לאורך תקופה לא קצרה. זאת ועוד כבר נפסק כי, החזקת כמויות סם גדולות שכאלה בדירה, מוליכה בדרך כלל למעצר עד תום ההליכים - ראו בש"פ 1519/04 מדינת ישראל נ' מסארוה (ניתנה ביום 26.2.04 ); בש"פ 10255/03 קסטוריאנו נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 30.11.03) ; בש"פ 10037/04 מדואל נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 30.11.04) . ראוי לציין, כי לא נעלמו מעיניי נסיבותיו האישיות של המשיב, היותו צעיר וללא עבר פלילי, אולם בכך לא די על מנת להסיק, כי מסוכנותו תצומצם בחלופת מעצר. בבש"פ 7517/08 מדינת ישראל נ' עומר בן חילבטו אדרי, (ניתנה ביום 2.9.08), קיבל בית המשפט את ערר המדינה והורה על מעצר הנאשם עד תום ההליכים, מקום בו הנאשם היה ללא עבר פלילי ולאחר שהוגש תסקיר מעצר בעניינו, וזאת לנוכח כמויות הסמים הגדולות. לעניין זה של מעצר עד תום ההליכים בהעדר עבר פלילי ונוכח כמויות סמים גדולות - ראה גם בש"פ 7851/08 רמי זגייר נ' מדינת ישראל, (ניתנה ביום 24.9.2008). בענייננו, כתב האישום כשלעצמו מגלה מסוכנות גבוהה מצד המשיב, אשר לא רק גידל כמות גדולה של סמים, אלא עשה זאת בצורה מתוכננת המעידה, לכאורה, על "יצור תעשייתי" של מי שמצוי ביצור וגידול סמים בשיטתיות. מה גם, עיון בחומר החקירה, מעלה כי מדובר בשיטה שעל פיה יכל המשיב ליצר כמות מסחרית נכבדה ולא ניתן לשלול את הטענה כי המשיב החזיק בכמויות כאלה לצרכי מסחר ולהפקת רווחים. קשה לי לקבל טענתו של ב"כ המשיב, לפיה עסקינן במשיב מכור לסמים שהתכוון להחזיק בסמים שייצר מהגידולים לצריכה עצמית בלבד, שכן זו אינה עולה בקנה אחד עם עובדות כתב האישום וחומר הראיות. מה גם, אף בימ"ש קמא ציין בהחלטתו מיום 8.12.11 כי "גם אם המשיב מכור לסם כפי הטענה, עדיין בהקמת "מעבדת סם" שכזו, יש משום פסיעת צעד משמעותי במדרגות החומרה של עבירות הסמים. אין מדובר בהחזקת סם מסוכן סתם". סבורני, כי בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, אופיים והיקפם של המעשים המיוחסים למשיב, לא מצאתי נסיבות שיצדיקו חריגה מהמדיניות האמורה ומקומו של המשיב מאחורי סורג ובריח. 13. אשר על כן ועל יסוד האמור לעיל, נראה לי במקרה של המשיב אין חלופת מעצר שיכולה לצמצם את המסוכנות. בנסיבות אלה, אני מחליט לקבל את הערר, לבטל את החלטת בית משפט קמא ולהורות על מעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. תיק החקירה הוחזר לעוררת. סמיםמעצרמעצר עד תום ההליכים