מה הדין בסוגיית הגשת בקשה לגילוי מסמכים לאחר קדם משפט ? בתקנה 149 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, נקבע: "[ב] לא ידון בית המשפט או הרשם בשום בקשה שבעל דין יכול היה להביאה בקדם משפט, זולת אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין". בעניין רע"א 6772/01 צבי אוד נ' הסוכנות היהודת לא"י עלתה שאלה של בקשה לעיון בדו"ח וועדת בדיקה פנימית, לאחר שקדם המשפט נסתיים ונשמעו הוכחות (ישיבה שלישית) בית המשפט מפי כב' השופטת דורנר קבע, כי: "הוראות מיוחדות אלו, המתירות לבעל דין לבקש עיון במסמכים בכל עת, יש לפרש לאור האיזון הנדרש בין הצורך לנהל את המשפט על פי פרוצדורה קבועה לבין ההכרח להגשים את האינטרס של חשיפת האמת בסכסוך הקונקרטי. שכן, גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים ואת האינטרס הציבורי, שכן הוא מקדם את המשפט ומבטיח עשיית צדק, המשליכים על תקינות פעולתה של המערכת החברתית כולה..... כמו כן, נקבע כי על בית המשפט, שבפניו מתברר סכסוך אזרחי, לבחון התנהגותו של בעל הדין בנסיבות הרלוונטיות בראש ובראשונה על פי התכלית של קידום הצגת הפלוגתאות שבמחלוקת, מיקודן, בירורן וההכרעה בהן, ראו רע"א 5491/01 ארליך נ' ציון חב' לביטוח בע"מ [טרם פורסם]. לפיכך, במצב דברים שבו בעל דין נמנע מלבקש גילוי בשלב קדם המשפט, ככלל, מן הראוי להתיר גילוי אף בשלב מאוחר יותר, תוך בחינת האפשרות של עשיית שימוש במכשיר של פסיקת הוצאות כנגד בעל הדין, שאיחר בהגשת הבקשה לגילוי וגרם בכך לעיכוב הליכי המשפט. זוהי אף תוצאה מידתית יותר". גילוי מסמכיםקדם משפטמסמכים