גילוי מסמכים שיש בהם סוד מסחרי

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גילוי מסמכים שיש בהם סוד מסחרי: לפניי שתי בקשות שהוגשו מטעם הנתבעת, חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (להלן: "טבע"), בהמשך להחלטתי מיום 15/4/11, שניתנה במסגרת בקשות גילוי קודמות שהגישו הן טבע והן התובעות (להלן: "פרוניורון"). השלמת גילוי ועיון במסמכים במסגרת אחת מהבקשות, עתרה טבע לגילוי מסמכים שונים שהוחלפו, בין היתר, עם פרופ' מיכל שוורץ. בהחלטתי האמורה, קבעתי כי אכן קיימת הצדקה להורות לפרוניורון לפנות לפרופ' שוורץ, שכיהנה בתקופה הרלוונטית כיועצת לפרוניורון (ישראל) בע"מ, בניסיון לאתר מסמכים רלוונטיים נוספים, אשר ייתכן ומצויים ברשותה. בבקשה הנוכחית, טוענת טבע, כי עד כה, טרם קיבלה לידיה תצהיר גילוי מסמכים הכולל את המסמכים הרלוונטיים המצויים בחזקתה או בשליטתה של פרופ' שוורץ, וממילא לא קיבלה מסמכים אלה לעיונה. טבע מציינת, כי במכתבה מיום 25/5/11 , בחלוף פרק הזמן שנקבע בהחלטה הקודמת, הודיעו פרוניורון לטבע כי: "לעניין המסמכים המצויים ברשותה של פרופ' מיכל שוורץ (להבדיל מפרוניורון או מי מטעמה), אבקש לציין כי מפרופ' שוורץ נמסר כי היא תיאות למסור את כל המסמכים המצויים ברשותה, ובלבד שתתקבל רשות מעסיקה לכך, קרי רשותו של מכון ויצמן למדע. בהתאם, פנה הח"מ למכון ויצמן למדע, בבקשה לקבלת המסמכים כאמור. העתק הפניה מיום 17.4.2011, רצ"ב גם הוא למכתבי זה. נכון למועד כתיבת שורות אלו, פנייה זו לא נענתה". לטענת טבע, לנוכח החלטת בית המשפט מיום 15/4/11 לא ניתן היה להתנות את גילוי המסמכים באישור כלשהו מטעם צד ג' לכך, ומכל מקום, על חברות פרוניורון מוטלת החובה לפעול להשגת האישור הנדרש במועד, ולא להסתפק במשלוח מכתב למכון ויצמן. טבע טוענת, כי למיטב ידיעתה, מכון ויצמן הגיב לאחרונה לפניית חברות פרוניורון בעניין זה, אך עד כה, היא לא קיבלה מסמך כלשהו מבין המסמכים הרבים שברשותה של פרופ' שוורץ. בפנייתו מיום 17/4/11 של ב"כ פרוניורון למכון ויצמן למדע נאמר: "נודה לכם אפוא אם תבקשו מפרופ' מיכל שוורץ להעביר לרשות מרשותינו את כל המסמכים המצויים ברשותה כאמור, לרבות ובדגש על מסמכים מן הסוגים המנויים בעמ' 14 להחלטה, שורות 16-29". בתגובתן, טוענות פרוניורון, כי הן מסרו לחברת טבע תצהיר גילוי מפורט, הכולל למעלה מ-270 פריטים הכוללים אלפי עמודים, ובהמשך, ביום 25/5/11 מסרו תצהיר תשובות לשאלון ותצהיר גילוי ספציפי. בנוסף, טוענות פרוניורון, כי הן פנו לפרופ' שוורץ, אשר אינה עובדת שלהן, וביקשו ממנה למסור להן את המסמכים המצויים ברשותה. לטענתן, פרופ' שוורץ מסרה להן כי היא תסכים למסור את המסמכים, ובלבד שתתקבל רשותו של מכון ויצמן לכך. בהתאם לכך, פנו פרוניורון למכון ויצמן ביום 17/4/11, בבקשה להתיר לפרופ' שוורץ למסור מסמכים. תשובת מכון ויצמן התקבלה ביום 9/6/11, ובה נאמר: "למקרא החלטת בית המשפט המחוזי מיום 15.4.11 עולה כי המסמכים שעל גילויים הורה בית המשפט אינם נוגעים לעבודתה של פרופ' מיכל שוורץ במכון ויצמן למדע אלא לעבודתה כיועצת פרוניורון. ראה לעניין זה עמ' 15 להחלטה בו נאמר שקיימת הצדקה להורות לחברת פרוניורון לפנות לפרופ' שוורץ בעניין, כמי שטענה כי כיהנה בתקופה הרלוונטית כיועצת של פרוניורון. מרשותיך יכולות אפוא להפנות בקשתן לעניין זה ישירות לפרופ' שוורץ. יובהר כי ככל שפרופ' מיכל שוורץ תבקש להעביר אליכם מסמכים כלשהם הנוגעים לעבודתה במכון ויצמן (לרבות תכתובת אי-מייל) או מסמכים כאמור אשר נוצרו או נאספו על ידיה במהלך עבודתה במכון ויצמן, עליה לקבל לכך אישור מראש ובכתב מאת המכון בטרם העברת כל מסמך כאמור". על פי הנטען, בעקבות תשובת מכון ויצמן, הסכימה פרופ' שוורץ להעביר לב"כ פרוניורון את המסמכים המצויים אצלה, אך ב"כ פרוניורון התבקשו להחזיק את המסמכים בנאמנות, עד שהדבר יובהר עם מכון ויצמן. לטענת פרוניורון, מן הראוי כי חברת טבע תפנה למכון ויצמן או לחברת ידע, על מנת לקבל את האישור למסירת המסמכים לרשותה. לטענתן, נראה כי קיים שיתוף פעולה בין טבע לבין מכון ויצמן, שכן כבר בעת הגשת הבקשה, היתה טבע מודעת לכך שמכון ויצמן השיב לפנייתן. בנוסף, טוענות פרוניורון, כי פרופ' מיכל שוורץ אינה אורגן שלהן, ולכן צירופה לבקשה אינו מהלך ראוי. בתשובתה לתגובה, טוענת טבע, כי התנגדותן של פרוניורון למתן צו הגילוי אינה ברורה. לטענתה, באתר האינטרנט של פרוניורון מוצגת פרופ' שוורץ כחברת הנהלה, "Scientific Founder", ומאחר שהמסמכים עצמם מצויים בחזקתה, הרי שהיא צורפה לבקשה כנדרש, ואין שום סיבה לכך שהמסמכים המצויים ברשותה לא יועברו לטבע. טבע מציינת, כי פרופ' שוורץ לא הגישה תגובה כלשהי לבקשה, ולכן למעשה, היא אינה מתנגדת לה. לטעמי, המענה לחוסר הבהירות המסויים שנוצר, גלום במכתב מיום 9/6/11 של מכון ויצמן, ממנו עולה כי פרוניורון יכולות להפנות את בקשתן, באופן ישיר, לפרופ' שוורץ, מאחר שנראה כי המסמכים נשוא בקשת הגילוי אינם קשורים לעבודתה במכון ויצמן, אם כי ככל שקיימים מסמכים מעין אלה, עליה לקבל לכך אישור מראש ובכתב. מטבע הדברים, פרופ' שוורץ אמורה להיות מודעת לזהות המסמכים השונים, וכן אמורה להיות לה היכולת להבחין בין מסמכים הקשורים לעבודתה במכון ויצמן לבין מסמכים הקשורים לעבודתה בפרוניורון, ולהעביר לעיון פרוניורון אך ורק את המסמכים הקשורים להן. לאחר ליקוט המסמכים הרלוונטיים, הקשורים לעבודתה של פרופ' שוורץ עבור פרוניורון, מתבקשות פרוניורון להעבירם לטבע, זאת בתוך 30 יום. הבטחת שמירה על סודות מסחריים טבע הגישה בקשה נוספת, המופנית כלפי פרוניורון, ובה היא עותרת למתן צו להבטחת השמירה על הסודות המסחריים על פי סעיפים 23(א) ו- 23(ב) לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט - 1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות"), באופן שבו מסמכים יישמרו על ידי פרוניורון בסודיות, וככל שהם יצורפו על ידי פרוניורון לתצהירי העדות הראשית ולחוות הדעת, הם יוגשו במעטפה חתומה נפרדת, אשר תישמר בכספת בית המשפט. בנוסף, מבקשת טבע להורות לפרוניורון להימנע מכל שימוש זר בכל יתר המסמכים שהועברו אליהן במסגרת הליך הגילוי, ובכלל זאת להורות לפרוניורון להימנע ממסירת המסמכים לידי מתחריה של טבע, להימנע מעשיית שימוש עסקי כלשהו במסמכים שהועברו, להימנע מהעברת המסמכים לידי צדדי ג' שלא לצורך ההליך ולהימנע מכל שימוש בהם שאינו לצורך ההליך המשפטי. טבע מציינת, כי היא פנתה אל פרוניורון בטרם הגשת הבקשה, בניסיון להגיע להסכמה, אך ללא הועיל. יש לציין, כי בקשה דומה, גורפת יותר במהותה, נדונה בהחלטתי הקודמת, בה קבעתי כי נוסח המנגנון המוצע במסגרת הבקשה הוא נרחב למדי ואינו ברור וממוקד די הצורך, ולכן הבקשה נדחתה. בבקשה הנוכחית, צמצמה טבע את הגדרת הצו להבטחת השמירה על סודות מסחריים, וכן, לטענתה, מתוך 800 המסמכים הסודיים, היא בחרה פחות מ- 150 מסמכים, הנחלקים למספר קטגוריות, המפורטות בבקשה. בתגובתן, מביעות פרוניורון הסכמה לצו הדדי, אשר יבהיר, כי כל הצדדים לתביעה מחוייבים להוראות הדין ונדרשים לפעול לפיהן. פרוניורון מדגישות, כי הן פעלו ופועלות בהתאם להוראות כל דין ואין בכוונתן לפעול בניגוד לכך. פרוניורון מביעות עמדה זו, בהקשר של בקשת טבע להורות כי הן מנועות מלעשות במסמכים שימוש שאינו לצורך ההליך המתנהל ובמסגרתו. לפיכך, אני מניח, כי הן מסכימות בכך לחלקה השני של בקשת טבע, להימנע מכל שימוש אחר בכל המסמכים שהועברו במסגרת הליך הגילוי, ולפיכך, בהסכמת הצדדים, אני נעתר לחלקה זו של הבקשה. כאמור, בחלקה הראשון של הבקשה, עותרת טבע למתן צו להבטחת השמירה על הסודות המסחריים הגלומים במסמכים הספציפיים המפורטים בבקשה, באופן שבו מסמכים אלה יישמרו על ידי פרוניורון ומי מטעמן בסודיות, וככל שיצורפו על ידי פרוניורון לתצהירי העדות הראשית וחוות הדעת מטעמה - יוגשו במעטפה חתומה, שתישמר בכספת בית המשפט. טבע הגישה לעיוני מסמכים במעטפות סגורות, וכן פירטה את מספרי המסמכים במסגרת הבקשה. מעיון במסמכים ובבקשה ניתן להיווכח, כי רק חלק מהם הוגשו בפועל לבית המשפט, אם כי ניתן להניח, כי גם המסמכים שלא הוגשו לבית המשפט דומים במהותם לאלה שהוגשו, ושייכים לאותה קבוצת מסמכים. סעיף 23(א) לחוק עוולות מסחריות קובע: "בית המשפט רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לתת צו להבטיח כי סוד מסחרי של בעל דין או של אדם אחר שהתגלה בהליך משפטי לא יפורסם". ועל פי סעיף 23(ב): "בית המשפט רשאי, לבקשת אדם, לתת צו בהליך משפטי, בדבר דרכי הגשת ראיות שיש בהן סוד מסחרי". סוד מסחרי מוגדר בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות כמידע עסקי שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי בקלות על ידי האחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעל הסוד המסחרי נוקט באמצעים סבירים בכדי להגן על הסוד המסחרי. בפסק הדין ברע"א 918/02 ויטלזון נ' פנטאקום בע"מ (19/6/02), קבעה כב' השופטת דורנר: "בעניין זה חל סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות, המשקף את אימוצו של עקרון המידתיות כבסיס לעיצוב כל הסדר לגילוי ראיות שיש בהן סודות מסחריים. סעיף זה, המעניק לבית-המשפט שיקול-דעת לעצב הסדרי גילוי שונים הנבדלים זה מזה בהיקף הגילוי המתחייב מהם ובמידת הפגיעה באינטרס של בעל הסוד המסחרי, סעיף זה מאפשר לערוך איזון מדויק בין האינטרס של מבקש הגילוי כי ייקבע הסדר גילוי רחב ככל האפשר, לבין האינטרס של בעל הסודות המסחריים להגן על קניינו על-ידי קביעת הסדר גילוי מצומצם ככל הניתן. ככלל, יש לקבוע כי היקף הגילוי שבו יחויב בעל הסוד המסחרי, כמו גם אופיים של הסדרי הגילוי, ייקבע בזיקה ישירה לתשתית הראייתית הלכאורית שהציג התובע להוכחת טענותיו בתביעה שהגיש. ככל שלתשתית זו תהיה עוצמה רבה יותר, כך ייטה בית-המשפט להתחשב באינטרסים של מבקש הגילוי ולהעדיפם על פני האינטרסים של בעל הסוד המסחרי. שיקול נוסף שיהיה בו כדי להשליך על היקף הגילוי נוגע לקיומן של ראיות חלופיות בידי התובע להוכחת טענותיו... לבסוף, על בית-המשפט לעצב את הסדר הגילוי בהתחשב גם בשיקולים נורמטיביים, שבמרכזם ההשפעה האפשרית שתהיה להיקף הגילוי שייקבע על היערכות בעלי-דין מראש, עוד בטרם נתגלע הסכסוך ביניהם, לצבירת ראיות העשויות להקל בדיעבד על בירור הסכסוך". הבקשה הנוכחית היא בקשה למתן צו להבטחת השמירה על הסודות המסחריים לאורך כל ההליך, ואין המדובר בבקשה להבטחת חסיונם במסגרת הליכי גילוי. כלומר, טבע אינה מבקשת לכמוס את המסמכים מפני פרוניורון, אלא היא מבקשת להבטיח כי המסמכים יישמרו בסודיות בידיהן. האופן שבו מנוסחת הבקשה אינו מונע, באופן עקרוני, את הליך גילוי המסמכים הנדונים, ככל שהוא מתנהל בין שני הצדדים להליך. מכל מקום, העקרונות האמורים רלוונטיים גם בענייננו, שכן הם משקפים את הרציונל הניצב ביסוד סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות, ובהתאם להם יש לבחון את קבוצות המסמכים נשוא הבקשה הנוכחית (וזאת לאחר עיון במסמכים שהוגשו, כאמור, במעטפות סגורות). אציין, כי הבנת תוכן המסמכים לעומקו היא עניין שבמומחיות, ולכן לא נותר אלא להסתמך, במידה רבה, על מהות המסמכים כפי שהוסברה בטיעוני הצדדים. (א) על פי הנטען, קבוצת המסמכים הראשונה כוללת נתונים סודיים ביותר של טבע על אופן הייצור של תרופת הקופקסון; אנליזות מיוחדות לאפיון קופקסון והחומר TV5010 ; נתונים על רכיבי התרופה ותכונותיה; פרטים על תהליכי בקרה ופיתוח ועל השוואות אנליטיות בין התרופה לחומר TV5010 וכן נתונים קליניים של חולי MS שטופלו בתרופה ועוד. על פי הנטען, המידע הגלום במסמכים הוא מידע סודי ורגיש ביותר, והנתונים הכלולים במסמכים אלה הם בעלי דרגת סודיות גבוהה מאד, הגלויים רק בפני עובדיה של טבע או בפני גורמים מקצועיים המשתתפים בתהליכי המחקר ופיתוח, בכפוף למגבלות של סודיות. טבע טוענת, כי גילוי נתונים אלה עלול לסייע למתחריה לייצר גרסה גנרית של תרופת הקופקסון וגרסאות מתחרות של מוצרים נוספים, תוך גרימת נזקים משמעותיים לתרופה. בתגובתן, טוענות פרוניורון כי הקופקסון וה- TV5010 המבוססים על מולקולת ה- GA מוגנים בפטנטים, לרבות פטנטים לגבי אופן הייצור, וכידוע, ההגנה הפטנטית ניתנת לבעל הזכות בכפוף לגילוי מלא של פרטי ההמצאה. לטענתן, במסגרת הפטנטים המפורסמים מצוי מידע רב ומפורט שהוא בגדר נחלת הכלל, לרבות לגבי אופן ייצורו של הקופקסון, והבקשה הנוכחית היא גורפת וכללית, וכוללת מספר רב של מסמכים. במסגרת בקשתה הקודמת של טבע למתן צו להבטחת השמירה על סודות מסחריים, התבקש גילויין של כל השיטות האנליטיות בקשר ל- TV-5010 והדו"ח שהוכן והוגש ל- SAB או המידע שנאסף או הוכן לקראתו, ובהחלטתי הקודמת, קבעתי כי כפי שטוענת טבע, אכן אין הצדקה לגילוי השיטות האנליטיות המבוקשות. כעת, אני סבור, כי יש להחיל בענייננו את הוראת סעיף 23(א) לחוק עוולות מסחריות, וזאת בכדי להבטיח את מניעת פרסומם של נתונים אלה ברבים. בניגוד לטענת פרוניורון בתגובתן, איני סבור כי נתונים אלה הם נחלת הכלל, ואיני סבור שגילויים קשור לאינטרס הקיים בבירורה הפומבי של התביעה. לפיכך, אני מורה על מתן צו להבטחת שמירה על סודות מסחריים, בהתאם להוראת סעיף 23(א) לחוק עוולות מסחריות, אשר יחול על קבוצת מסמכים זו. (ב) קבוצת המסמכים השנייה כוללת מסמכים שעניינם נהלי עבודה פנימיים של טבע או שיש בהם מידע שעלול לגלות את שיטות העבודה ושיטות המחקר והפיתוח שטבע עושה בהם שימוש. על פי הנטען, מדובר בנהלים המרכזים ידע מקצועי רב שהצטבר בחברה במהלך השנים, וכן במסמכים נוספים אשר מגלים את שיטות המחקר והפיתוח של טבע, וכן את אופן פעילותה. טבע טוענת, כי נהלים ושיטות עבודה אלה נבנו על בסיס ניסיון מצטבר של שנים רבות, וגילויים עשוי לחסוך עבור מתחריה של טבע הוצאות רבות ולגרום להם לעבוד באופן יעיל יותר, על חשבון הידע והניסיון שהצטבר אצלה. בתגובתן, טוענות פרוניורון באשר לקבוצת מסמכים זו, כי במסגרתה כלולים גם מסמכי הניסוי נשוא ההליך, והטלת חיסיון עליהם תרוקן מתוכן את החלטת בית המשפט העליון בדבר קיומו של דיון פומבי בהליך. פרוניורון מבהירות, כי מבין כל המסמכים המנויים בקטגוריה זו, רק ארבעה הם מסמכים המסדירים נהלי עבודה, אשר בפני עצמם, אינם בגדר סוד מסחרי, ויתר המסמכים קשורים ישירות למהות המחלוקת בין הצדדים, וביניהם פרוטוקול הניסוי ומסמכים הקשורים לאופן ביצועו, שינוי הניסוי וסיכום תוצאותיו. פרוניורון טוענות, כי הניסוי הקליני נשוא התביעה היה ניסוי קליני כושל, אשר אסור היה לבצעו מלכתחילה, ולכן גם אם מסמכי הניסוי מעידים על אופן פעולה חדשני וייחודי, הרי שמדובר באופן פעולה בלתי תקין, אשר אינו עונה על דרישת היתרון העסקי המעוגנת בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות. אני סבור, כי במסגרת ההליך, יש אכן לבחון את נסיבות עריכת הניסוי ומידת תקינותו, אך עם זאת, הדבר אינו מצדיק כרגע פרסום אפשרי של מסמכים המעידים על כך. במילים אחרות, כפי שטוענת טבע בתשובתה לתגובה, שמירתם בסודיות של מסמכים ספציפיים הכוללים נתונים מדעיים סודיים אינה כרוכה בפגיעה כלשהי בפומביות ההליך עצמו. בהמשך, לאחר הצגת הראיות והחקירות הנגדיות בשלב ההוכחות, ניתן יהיה לשוב ולהידרש לנושא. לפיכך, ניתן צו על פי סעיף 23(א) לחוק עוולות מסחריות, גם בנוגע לקבוצת מסמכים זו. (ג) קבוצת המסמכים השלישית כוללת מסמכים הקשורים לאינטרקציה שבין טבע לבין צדדי ג', אשר טבע מחוייבת לנהוג לגביהם בסודיות. טבע טוענת, כי במסגרת פעילותה, היא משתפת פעולה עם גורמים מקצועיים רבים, וביניהם מדענים ורופאים, וכן מקבלת נתונים קליניים שונים על החולים המשתתפים במחקר, והיא מחויבת כלפי גורמים אלה לסודיות, ואינה רשאית לגלות נתונים כלשהם לגביהם. לטענת טבע, גילוי ההתכתבויות והמסמכים האמורים עלול לפגוע בהתקשרות בין טבע לבין יועציה השונים, ואף להעמידה בפני תביעות ודרישות מצד צדדי ג', וביניהם חולים שהשתתפו במחקר, בגין הפרת חובת סודיות. בתגובתן, טוענות פרוניורון, כי עיקרה של הבקשה הוא בשמירה לכאורית על אינטרסים של צדדי ג' ולא בפגיעה בסודות מסחריים של טבע, ולכן קטגוריה זו אינה רלוונטית לבקשה הנוכחית, מה גם שטבע לא הראתה כי קיים יתרון עסקי כלשהו המוקנה לה מעצם התקשרותה עם צדדי ג' אלה, והסכמי הסודיות הנטענים לא צורפו לבקשה. בנוסף, טוענות פרוניורון, כי ככל שטבע היתה מצביעה, באופן נקודתי, על מסמכים המגלים את זהות החולים, הן היו נעתרות לבקשה להשחיר פרטים אלה ולהסירם מעל דפי המסמכים, צעד המייתר כל אפשרות פגיעה בחולים אלה, להבדיל מהמהלך הדרמטי והבלתי מידתי של כמיסת כל המסמכים במלואם. לטעמי, האפשרות הטכנית לפרסם באופן פומבי נתונים אלה, עלולה לפגוע באופן קשה בזכותם המהותית של שתי קבוצות אלה לשמירה על סודיות. ה"תועלת" ב"דיון ציבורי" נרחב כרגע בכל פרט ופרט, עוד לפני בירור הפרטים בבית המשפט, אינה שקולה לנזק שעלול להיגרם בשלב זה. אני סבור כי מן הראוי להגן על האינטרסים של המומחים שהיו צד להתכתבויות שונות, וכן להגן על סודיותם וחסיונם של החולים שהשתתפו בניסוי, והמהלך היחיד אשר יבטיח זאת באופן מיטבי הוא החלת סעיף 23(א) לחוק עוולות מסחריות, גם כלפי קבוצת מסמכים זו. לפיכך, ניתן צו לפי סעיף 23(א) לחוק עוולות מסחריות, גם כלפי קבוצת המסמכים השלישית. אדגיש, כי בבחינת השיקולים הרלוונטיים לכל אחת משלוש קבוצות המסמכים האמורות, הובאה בחשבון גם העובדה, המאוזכרת בבקשה, שלפיה תהליך של פיתוח תרופות אורך שנים רבות, וקיימת חשיבות רבה בשמירה על סודיותו לאור התחרות הקיימת בשוק התרופות. מטבע הדברים, תהליך של פיתוח תרופה מצריך שימוש בידע מקצועי רב שנצבר בחברה, ולטעמי, מכלול הידע האמור, נכלל במסגרת הגדרת המונח סוד מסחרי כמשמעו בחוק עוולות מסחריות. בנוסף, הובאה בחשבון העובדה שמדובר למעשה בבקשה להטלת חיסיון חלקי בלבד, אשר אינו צפוי לפגוע בעקרון בירור האמת, אשר לשמו נועדו, בין היתר, הליכי הגילוי. מעבר לכך, נראה כי תוצאת דברים זו מתיישבת גם עם הסכמתה של פרוניורון שלא לעשות במסמכים השונים כל שימוש אשר אינו לצרכי ההליך הנוכחי. כאמור, סעיף 23(ב) לחוק עוולות מסחריות מאפשר לבית המשפט ליתן צו בדבר דרכי הגשת ראיות שיש בהן סוד מסחרי. לאור זאת, ובהתאם לבקשת טבע, אני מורה כי המסמכים האמורים יישמרו על ידי פרוניורון בסודיות, וככל שיצורפו לתצהירי העדות הראשית ולחוות הדעת, הן יוגשו במעטפה סגורה נפרדת, אשר תישמר בכספת בית המשפט. אין צו להוצאות. הצדדים יפעלו בהתאם להחלטתי בדבר הגשת ראיות בתיק, לקראת קביעתו להוכחות. סוד מסחרימסמכיםסודיותגילוי מסמכים