קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דחיית בקשה לתיקון כתב תביעה: מבוא בקשת התובע (להלן:"התובע") להתיר תיקון נוסף לתביעה בצירוף פרטי תאונה נוספת ובקשת הנתבעים לפסול שאלות הבהרה שנשלחו ביחס לתאונה הנוספת. עסקינן בתביעה שהוגשה כבר ביום 1.7.08, לפיצוי על נזק גוף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975 (להלן:"החוק"), בטענה שנגרם בתאונת דרכים מיום 17.10.07 (להלן: "התאונה"). התביעה תוקנה לראשונה ביום 27.11.08 והיא נותבה לדיון בפני.   לבירורה, מונה מומחה לפי סעיף 6א לחוק שהתייחס לתאונה נוספת וקודמת, מיום 13.7.10 (להלן:"התאונה הקודמת") בגינה לסברת התובע יש נכות ושאת פרטיה הוא מבקש לצרף .   הבקשה לתיקון כשלעצמה לא נתמכת בתצהיר התובע, והתייחסה גם לצירוף נתבעים בלא לציין כי קיימת חפיפה לכל הנתבעים דנן.     הנתבעים, בקשו פרטים הנוגעים לתאונה הנוספת לאחר שהבהירו שהנמסר בהודעת הבהרה לא מספק התנגדו כי לדידם אין עילה כנגדם כי לא נמסרו פרטי רישוי של האוטובוס כי נחוצה גם מסירת מספר האוטובוס זהות נהג ופרטי תיק משטרה.   התובע מסר פרטים מסוימים, לא מלאים, לטענתו המדובר באותה מבטחת אף אם אין אישור משטרה ותיק משטרה, גם במענה לבקשה לא צורף תצהיר. בדיון  מטענות ב"כ התובע אציין, כי דבר קיום האירוע הנוסף נלמד מחומר רפואי שהמבטחת עצמה מסרה כשסברה שנזקים מאירוע קודם לא קשורים אליה אלא למבטחת אחרת. לדבריו סבר שדי בכך שמומחה קובע בהתאם למסמכי הנתבעת שיש תאונה נוספת כדי להצדיק התיקון עתה גם בלא תצהיר וצירוף לתביעה דנן היא אלטרנטיבה יותר יעילה כי מומחה כבר חיווה דעתו והגם שמדובר בצד נוסף (חברת גוונים) עם זאת, בסוף הדיון כאמור ביקש ארכה להגשת תצהיר.   ב"כ הנתבעים לא שללה כי מסמכים אכן נשלחו על ידה אך טענה שפעלה בגדר המהלך הרגיל של המצאת חומר למומחה והצביעה בין היתר על כך שהתובע עצמו, הצהיר במפורש במצורף לתביעה, שאין תאונות קודמות, וכי לצורך הבקשה לא צירף תצהיר, לטענתה אין בפניה כל יסוד לקשר לתאונה נוספת זאת ולגופם של דברים מדובר "בהמצאה" של התובע שמסיבה זאת לא צירף אישור משטרה, תיק רפואי ותצהיר. למשמע הדברים ביקש ב"כ התובע ארכה להגיש תצהיר. הכרעה לאחר ששמעתי הצדדים, ולאחר לבטים, לא מצאתי להתיר תיקון עתה, אך אתיר שאלת ההבהרה, הנוגעת לאירוע נשוא המחלוקת מעברו הרפואי, כי יש לה השלכה גם לעילת התביעה דנן להלן אבהיר. טעמי ההכרעה להלן אנמק ההכרעה מהפן הנורמטיבי והעובדתי. המסגרת הנורמטיבית לניתוח הסוגיה אפנה לחוק אך גם להסדר הנוגע לתיקון כתב טענות ופגם בהליך שבסעיפים 91-96 ו524 לתקנות סדר הדין אזרחי התשמ"ד 1984 (להלן:"התקנות") ולסעיפים 2 ו- 21 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ו-1986 (להלן:"תקנות המומחים"). לשם נוחיות אצטט את תקנה 92 לתקנות שבה נאמר כדלהלן:" רשות לתקן[97] [תיקון התשנ"א (מס' 2)] 92. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות. "( הדגשה לא במקור א.ב.) נקודת המוצא ההלכתית היא שבהחלטה אם להתיר לתובע לתקן כתב תביעתו הגישה לברלית מתוך השאיפה לאפשר הכרעה בשאלות שבאמת במחלוקת, אך הסוגיה נבחנת לרקע האיזון בנסיבות התיק, מול אינטרס הנתבע והציבור . כב' השופט ריבלין ברע"א 02 / 735 רוני בנין בר נ' מגבר יועצים בע"מ ( לא פורסם, 25.4.2002) ( להלן:"עניין מגבר יועצים") שלמה לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד 138-139 (2008) (להלן:"תורת הפרוצדורה האזרחית") בכל מקרה נבחן לגופו האם קיימים נסיבות או שיקולים שלא להתיר. הלכה היא שזהירות יתרה נדרשת בכל הנוגע לתיקון שמגמתו הוספת עילה חדשה, יתכנו סיבות נוספות שלא להתיר תיקון ובהן למשל, עיתוי הגשת הבקשה, והשאלה אם מדובר בפגיעה באופן שאינו בר פיצוי בהוצאות. ראה כב' השופט שמגר בעא 90 / 3092 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי מו (3) 214, עמוד 218(10.5.1992) (להלן:"עניין אגמון")ראה בפירוט אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 152-146 (מהדורה עשירית 2009)( להלן:"גורן") התועלת לתובע במקרה דנן מדגיש ב"כ התובע את היתרון הגלום למרשו שיוכל להשתמש באותה חוות דעת של המומחה בתחום הכתף, אם אכן ארעה תאונה נוספת שהיא תאונת דרכים הקשורה לאותה מבטחת. שכן, במקרה של צירוף כל התאונות לתביעה אחת, לא יהיה צורך במינוי נוסף של מומחה בהליך אחר וימנעו תוצאות סותרות אם אכן אותו תיעוד רפואי יניע מומחה אחר למסקנות שונות. ככל שבבחינת היתרון לתובע עסקינן, אציין כי אי התרת התיקון בגדר תובענה זאת , אכן כטענת ב"כ התובע עצמו לא חוסמת דרכו, לברר טענתו, הנוגעת, לתאונה שלטענתו ארעה ומהווה תאונת דרכים ולצורכה לאתר את המבטחת המתאימה בלא לעכב הליך זה (אף ער אני לטענתו שלפיה לאחר מכן יוכל לבקש צירוף הליכים). אך לא רק אינטרס התובע הוא המנחה לצורך בחינת השאלה אם להתיר עתה תיקון כתב תביעה אלא גם אינטרס צדדים נוספים כנובע גם מהתקנות, וגם מהפסיקה. ב"כ הנתבעת שוללת כל זיקה אליה, ומצביעה על כך, שלא הוצגה כל אסמכתא עובדתית, לזיקה אליה וזאת חרף הזמן שניתן לבירור הסוגיה בהליך זה. הבעייתיות הגדולה בבקשת התיקון דנן מלכתחילה,התובע לא טרח לתמוך בקשתו בתצהיר,זאת בניגוד להוראתה הקטגורית של תקנה 92 שלאורה נדרש, בכל בקשת תיקון, לאמת את העובדות ולא רק את הנסיבות שהצריכו את התיקון ( השווה גורן 162). במקרה דנן, הצורך בתצהיר, עם רמת פירוט ראויה בלט במיוחד כי בתצהיר אחר שהוא תצהיר הבריאות נכתב במפורש מידע סותר, לפיו "לא היו תאונות קודמות". התצהיר אושר על ידי עורך דין אזכיר כי תצהיר הבריאות הוא מסמך משמעותי בגדרו חייב מתקין התקנות כל נפגע (הטוען לנכות שלא חלה עליה סעיף 6ב לחוק ) לגלות בתשובה לשאלות ספציפיות מידע הנוגע למחלות ולתאונות שהוא בבחינת מידע מהותי לתביעה לפי חוק פיצויים מבטחת חובה או מאחראי אחר לפי החוק .גילוי נערך בטופס 2 שניסח מתקין התקנות כתצהיר ותחת אזהרה לומר אמת מכוח סעיף 2 (2) לתקנות המומחים. התובע שמעלה בבקשה, גרסה הסותרת, לכאורה, תצהיר בריאות, חייב היה ליתן לפחות הסבר הגיוני לסתירה זאת. השווה על דרך היקש לדברים שנאמרו בנוגע להקשר אחר במקצת של תקנה 72(ב) לתקנות שנגע לשלב הטיעון בכתבי הטענות שהלכה היא שתכליתה . "למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי המשפט". כב' השופט ריבלין ברע"א 03 / 11490 פקיד שומה ירושלים 1 נ' מרדכי ועקנין ( לא פורסם, 9.12.05). (להלן:"עניין ועקנין")היא נתפסה כדוגמה לעקרון ההשתק השיפוטי כב' השופט גרוניס ברע"א 04 / 4224 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ פ"ד נט (6) 625, עמוד 633(8.3.2005)(להלן:"עניין בית ששון"). עד מועד הדיון, לא רק שלא הוגש תצהיר המאמת האירוע, אלא שמסתבר שאף לא נמסרו למבטחת, פרטים שבקשה כדי לדעת שמדובר אכן בתאונה שהיא הייתה המבטחת. לדיון היום התובע לא התייצב ואין בפני תצהיר. שאלה נפרדת, שהתעוררה אגב בקשה בסוף הדיון, היא אם להתיר עתה ולאחר הדיון היום תוספת תצהיר, ורבים המחדלים הדיונים שניתן לתקנם בהוצאות, ואולם אין לנתק שאלה זאת משיקולים נוספים שיש לבחון לצורך בחינת התיקון, ובהם גם השיהוי, סוג התיקון המתבקש ועוד כפי שיפורטו להלן. אחור בבקשה אוסיף כי חלף פער זמנים ניכר בין עיתוי הגשת כתב התביעה לראשונה (1.7.08) לבין עיתוי הבקשה לתיקון נוסף שהוגשה באיחור של שנים ובאיחור זה יש להתחשב בפרט שמשמדובר בהוספת תאונה קודמת שמלכתחילה אמורה להיות בידיעת התובע בעת הגשת התביעה הנוכחית. השווה כב' השופטת בן פורת ברע"א 773/86 לוי נגד לוי פ"ד מא(1) 365 (25.1.1987)( להלן:"עניין לוי") שקבעה: "דין הערעור להתקבל, וניתן היה להסתפק לצורך זה בשיקוליו של כבור השופט שלגי, שעה שדחה את הבקשה לצרף את החברה-המערערת כנתבעת לתביעה נגד "קרנית" (ראה הציטוט דלעיל). אם שיקולים אלה הי יפים באמצע שנת 1982, כעבור ארבע שנים נוספות (!) - על אחת כמה וכמה! אזכיר, שכבר אז ביססה המשיבה את בקשת הצירוף על הטענה, שהחברה נתנה עדות לא משכנעת בדבר העדר ביטוח תקף. מדוע איפוא השתהתה בהגשת תביעה נגד החברה המערערת, אחרי שנודע לה שהתיק אבד ואחרי שנמסרה העדות הבלתי משכנעת, או לפחות מיד לאחר שנדחתה בקשתה לצרף חברה זו כנתבעת בתביעה נגד "קרנית"? המתנה של כארבע שנים נוספות באפס מעשה משמיטה מניה וביה את הבסיס מתחת לבקשה לתיקון התביעה, מה גם שהמדובר בהוספתה של עילה חדשה, המחייבת זהירות יתר: בר"ע 282/80 [1], בעמ' 134; ע"א 199/82, 200[2], בעמ' 235, ועוד". הוספת עילה חדשה במקרה דנן מהות התיקון המבוקש היא להוספת עילה חדשה, שכן התאונה הנוספת חורגת מה"מעשה" שהובא לדיון, שהוא התאונה שרשומה כיום בכתב התביעה. הלכה היא שלבקשה כזאת, יש להתייחס בזהירות יתר. היא חורגת מהשאלות השנויות במחלוקת בגדרה של העילה הנוכחית. בפרט משמדובר בתאונה שעתה נטען שנגרמה לו טרם התאונה הנוכחית ושגם היא תאונת דרכים הנוגעת למבטחת דנן על אופן ההתייחסות לבקשה לתוספת עילה ראה: א. יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 304 (מהדורה שביעית, 1995) (להלן:"זוסמן") ב. על כך שאין מתירים בדרך כלל , תיקון שיש בו הוספת עילה חדשה ראה גורן בעמוד 154 אך זהו כלל שיש לו חריגים זוסמן 343 ג. ראה גם משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי כרך א 509-520 (מהדורה חמש עשרה, 2007)]:" לפיהם: "אפשר שיתקיימו מקרים שבהם בעל דין היה רשאי לטעון מלכתחילה טענות כלפי בעל ריבו, אשר כשירצה להעלותן על דרך של תיקון כתבי טענות, ייאמר לו כי אפשר להגישן בתובענה נפרדת". סוף דבר מכל האמור לעיל הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, ובשים לב לכך שלא ראיתי שהתבקשו הוצאות, אינני מחייב בהוצאות.   כתב תביעהתיקון כתב תביעהמסמכיםתצהיר תמיכה