1. התובעים תבעו את עורכי הדין בגין נזקים אשר גרמו להם בהתנהלות מקצועית רשלנית. איילון חברה לביטוח (להלן : "איילון"), נתבעה כמבטחתו של עורך דין כהן, בביטוח אחריות מקצועית. הגנתה של חברת איילון היא, כי עורך דין כהן - הנתבע 2, לא שיתף עימה פעולה, לא מסר לה הודעה על מקרה הביטוח במועד, ומשעה שהוא לא מלא חובתו, ועל מקרה הביטוח נודע לה רק עם הגשת התביעה, הרי היא פטורה מכל חבות בגין תביעה זו. התביעה 2. כתב תביעה מקורי הוגש ב- 26/10/2006, כנגד עורך דין פלד תמר ועורך דין כהן. "איילון" נתבעה לראשונה רק במסגרת כתב התביעה המתוקן, אשר הוגש ב- 28/6/2007. 3. התובעים, ביטון מאיר ובל-פאסי בע"מ (להלן : "התובעים") הגישו תביעה כספית ובקשה לצו עשה. הנתבעים : עורך דין תמר פלד - נתבעת 1, עורך דין כהן ו"איילון". התביעה כנגד "איילון" הוגשה מכוח היותה המבטחת של עורך דין כהן בביטוח אחריות מקצועית, ועל כן עליה לפצות התובעים על כלל נזקיהם עקב התנהלות עורך דין כהן. התובעים טוענים בין היתר להתרשלות מצד הנתבעים 1-2, בשל שתי עסקאות : א. עסקת הדירה : אי רישום הערת אזהרה במועד, וניסוחו הכושל של עורך דין כהן את שני החוזים מיום 16/6/2004 ו- 22/8/2004, כמפורט להלן : ב- 3/9/2002 התובע חתם על הסכם לרכישת דירת גג בשדרות ויצמן 70 בקרית מוצקין, מאת י.ר. טסלר, חברה לייזום תכנון ובנייה בע"מ, הידועה כגוש 10430 חלקות 248, 453 ו-454 (להלן : "הדירה"). עורך דין כהן ייצג בעסקה זו את המוכר והקונה, ועל כן, התובע מטעמי זהירות החליט להיות מיוצג גם על ידי עורך דין פלד. על הנתבעים, ביחד ולחוד, היה לרשום הערת אזהרה על כל החלקות, על מנת שזכויות התובע לא תפגענה, אלא שהם התרשלו בביצוע תפקידם, וביום 8/10/2002, רשמו הערת אזהרה על חלקה 248 בלבד, כאשר הערות אזהרה על חלקות 453 ו-454 נרשמו בשלב מאוחר יותר ב- 21/7/2004. לאיחור היתה משמעות כספית, שכן על שתי החלקות נרשמה הערת לטובת מס שבח חיפה ביום 20/1/2004, וכן הוטל עיקול ב-ת.א. 13349/04 ביום 15/7/2004. 3. קודם לרישום הערות האזהרה המאוחרות על שתי החלקות, ב- 16/6/2004 התובע מכר את הדירה לה"ה סופיה ודוב וולף. עורך דין כהן ייצג גם בעסקה זו את שני הצדדים (להלן : "ההסכם"). בהסכם נקבע לוח תשלומים, לרבות מסירת חזקה כנגד תשלום מלוא התמורה. כחודשיים לאחר מכן עורך דין כהן הודיע לתובע, כי עליו לחתום על הסכם אחר. וב- 22/8/2004 עורך דין כהן החתים את התובע על הסכם נוסף, שהינו תיקון להסכם מיום 16/6/2004 (להלן : "ההסכם החדש"). על-פי ההסכם החדש, זכויות התובע נגרעו והוא חויב להעביר החזקה בדירה, טרם קבלת מלוא התמורה בגינה. התובע סירב תחילה לחתום על ההסכם החדש, אך עורך דין כהן איים עליו ו/או הפחידו, שאם לא יחתום עליו, יהיה חשוף לתביעה מצד הקונים, שכן הוטל עיקול על החלקה. כמו כן, עורך דין כהן הבטיחו, כי תוך חודש ימים לכל המאוחר, ידאג לבטל העיקול ולהעביר לו מלוא התמורה. אלא שהוא לא עשה כן. בדיעבד התברר לתובע, כי עורך דין כהן הונה אותו, והעובדה כי ייצג את שני הצדדים הייתה בעוכריו. הואיל ובעת חתימת ההסכם החדש, דבר העיקול היה ידוע, עורך דין כהן ניסח את החוזה, כשם שנוסח, כאשר בסעיף 4.1 נקבע, כי יתרת התמורה - 35,000$- תשולם רק לאחר שיומצא לקונים נסח רישום, המעיד כי נמחק צו העיקול. דהיינו, ההסכם החדש נוסח, כך שהתובע מעביר החזקה בדירה, ללא קבלת מלוא התמורה ואף לא בנאמנות. נושא הרישום וביטול העיקול לא הוסדר על ידי עורך דין כהן, והתובע אבד את זכות קניינו בדירה בעוד הקונים עדיין חבים לו 35,000$ כערכם אז. בפרשה זו עותרים התובעים, בין היתר, ליתן צו עשה לרישום הערת אזהרה על שם התובע כקודמת לעיקולים ולהערות האזהרה המאוחרות לעסקה, לרבות רישום הזכויות בדירה על שמו, פיצוי בגין כאב וסבל, השבת מלוא שכר הטרחה אשר שולם וחיוב הנתבע בתשלום 35,000$. לחילופין היה והקונים - ה"ה וולף- ישלמו סכום זה, לחייב את עורך דין כהן בהפרש בין הסכום ששולם לבין הסכום המשוערך. לעניין עסקה זו התובע טען, כי במערכת היחסים בין הנתבעים, זכור לו, כי עורך דין פלד התחייבה לראשונה לרשום הערות האזהרה, והיא זו שרשמה אותן בפועל על שתי החלקות (453 ו- 454), אלא שמבחינתו, שניהם חבים כלפיו ביחד ולחוד, וחלוקת התפקידים ביניהם אינה מעניינו. ב. עסקת החנויות : ב- 3/9/2002 התובע, מתוקף תפקידו כמנהל התובעת, חתם על הסכם עם חברת טסלר, לרכישת 3 חנויות בדרך העצמאות בקריית אתא. בעסקה זו יוצגו הצדדים על ידי שני הנתבעים 1 ו- 2. מוכרי החנויות היו ה"ה מיכלובסקי, בעלי המקרקעין, אשר ערכו הסכם קומבינציה עם חברת טסלר. עורך דין כהן, הציג עצמו, כמי אשר בידיו ייפוי כוח בלתי חוזר מהבעלים המאפשר לו למכור החנויות. במהלך החתימה על החוזה הצהירו הנתבעים, כי קיים חוב מס שבח על החנויות, אך הציגו מצג שווא בפני התובעים, לפיו אין כל מניעה למוכרן, להסדיר החוב ולהעביר הזכויות בחנויות. אי לכך, התובע התקשר בהסכם, כשהוא הפקיד בידיהם הנאמנות סך של 175,000 ₪, סכום אשר הנתבעים ציינו בפניו, כי הוא מעל ומעבר למה שישולם למס שבח כדי להסדיר החוב. בהסתמך על מצג זה התובע השקיע בחנויות 100,000 ₪, אלא שהנתבעים לא עשו דבר לטובת הסדרת מס השבח, ורישום הזכויות על שם התובעים, וכל פניות התובע אליהם להסדרת הנושא - לא הועילו. במסגרת פרשה זו עותרים התובעים, בין היתר, ליתן צו עשה להסדרת מס שבח ורישום הזכויות בחנויות ע"ש התובעת, השבת שכר טרחה ופיצוי עבור עגמת נפש וסבל. 4. בשל התנהלות הנתבעים 1-2, ניתן כנגדם פסק דין ביום 25/10/2009, ופסיקתא נחתמה על-ידי ביום 8/1/2010. ביצוע הפסיקתא כנגד עורך דין פלד עוכב, בשל בקשתה לביטול פסק הדין. ב- 2/3/2010 הוריתי על ביטול עיכוב ההליכים, כך שההליכים כנגד עורך דין פלד ימשכו כסדרם. טיעוני "איילון" 5. "איילון" כבר במסגרת כתב ההגנה טענה, כי יש לסלק התביעה כנגדה על הסף, בין היתר, מהנימוקים הבאים : א. אי צירוף פוליסת הביטוח. ב. ל"איילון" נודע לראשונה על התביעה בעת קבלת "הזמנה לדין" ביולי 2007. ג. עורך דין כהן לא פנה מיוזמתו ל"איילון" על הגשת התביעה כנגדו, ורק לאחר מאמצי תקשורת רבים מצד ב"כ "איילון", הועיל למסור מידע חלקי אודות הטענות אשר הועלו כנגדו. הקשר עימו נותק, וכל המאמצעים לקבל ממנו את המידע והמסמכים לבירור חבות הביטוח נכשלו באשמתו. במחדליו המכוונים לשתף פעולה עם "איילון", מנע ממנה את בירור חבותה, ועל כן אין היא חייבת לא כלפי עורך דין כהן ולא כלפי התובע. ד. הפוליסה מחריגה אירועים כמו הונאה המיוחסת לעורך דין כהן, על-פי סעיף 10 לכתב התביעה, ואין מדובר במחדל של רשלנות או טעות. 6. במסגרת סיכומיה "איילון" הוסיפה את הטיעונים הבאים : א. "איילון" אינה חבה כלפי התובעים, שכן על פי סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, כל טענה העומדת למבטח כנגד המבוטח, קיימת גם כלפי צד ג'. ב. אם עורך דין כהן היה משתף פעולה עם "איילון", הייתה יכולה היא להתגונן מפני התביעה כנגדה, בין השאר בפעולות הבאות : הסרת העיקול במועד קרוב ככל היותר להטלתם, בירור אחריות המעורבים האחרים בפרשה, איון ו/או צמצום הנזקים הנטענים, לרבות פועלת למתן גרסה נכונה וצודקת להדיפת התביעה כנגדה. ג. השתהות והימנעות עורך דין כהן מהודעה ל"איילון", תוך שהוא מעמידה בפני עובדה מוגמרת, שעה שהוא עצמו לא התגונן מפני תביעתו, לא הגיש תצהירים כנדרש, לא ניהל הגנתו כראוי, לא ניסה לברר חבות הצדדים האחרים בתיק, והותירה להתמודד לבדה עם פסק דין שניתן ללא דיון לגופו של עניין, וללא אפשרות ריאלית ואמיתית לבירור העובדות, מאיינת כל טענה כנגד "איילון", הן של עורך דין כהן וממילא גם של התובעים. ד. עמדת "איילון" מבוססת על חוק חוזה הביטוח, סעיפים 68, ו- 22-24 לחוק. בעניין זה מפנה "איילון" גם להלכה הפסוקה : בר"ע 2180/06 (מחוזי- ירושלים) סתי יעקב ואח' נ' ביטוח ישיר איי. די.אי חברה לביטוח בע"מ ואח' ו- ת.ק. 2258/09 (שלום-ראשון לציון) אבי ישראל נ' הפניקס הישראלי ואח' . לטענת "איילון", כל המבחנים הנדרשים על מנת שתעמדנה לה טענותיה ויחול סעיף 68, מתקיימים כאן. ה. משמעות אי שיתוף הפעולה, על פניה, מהווה חוסר תום לב, אשר יביא לתוצאה בלתי רצויה, כי במידה ותוטל חבות על "איילון", כל מבוטח יעשה דין לעצמו, ויטיל את פסק הדין בהיעדר שיינתן נגדו לפתחו של המבטח. ו. "איילון" נקטה בצעדים מספיקים על מנת לקבל מעורך דין כהן את המידע הדרוש לה לבירורים בתביעה דנא: פעולות אלו פורטו בתצהיר עורך דין חזן (עורך דין במשרד לויתן שרון, המשמש בין היתר כמחלקת תביעות של "איילון" לצורך טיפול בתביעות אחריות מקצועית המוגשות כנגד עורך דין) ואשר הוגש בדיון שהתקיים ב- 25/10/2009 וסומן נ/1. משכלו כל הקיצין הוגש כתב הגנה על ידי "איילון", אולם בכל מהלך התקופה מאז הגשתו ולמרות שעורך דין כהן פגש במהלך הדיונים בבית המשפט את ב"כ "איילון", ולמרות שהתבקש מפורשות, הוא לא טרח להמציא גרסתו ל"איילון". ל"איילון" אין כלים לבחון את החבות הנטענת של עורך דין כהן כלפי התובע, וזאת בשים לב, כי לא נערך דיון לגופו של עניין בבית המשפט. ז. בעסקאות נשוא התביעה מעורבת עורך דין פלד. לו הייתה "איילון" מקבלת את המידע המבוקש ממבוטחה, כי אז היה מתברר, כי לעורך דין כהן אין כל אחריות בגין הנזקים הנטענים והמוכחשים וכי עורך דין פלד, היא עורך דין של התובע והיא אשר ייצגה אותו במהלך העסקאות נשוא התביעה. ח. עילות התביעה אינן מכוסות בפוליסה : 1. צו עשה להסדרת מס השבח ורישום הזכויות בחנויות ע"ש התובע - הבקשה אינה יכולה להיות מופנית כלפי "איילון", שכן על הפרקליטים לבצע רישום זה. כל קנס, ריבית, הצמדה עקב פיגור אינם יכולים להיזקף לחובת "איילון", הן לנוכח העובדה כי דבר זה מוחרג בפוליסה, והן לאור העובדה שלו עורך דין כהן היה משתף פעולה עם "איילון" לא היה נוצר פיגור זה. 2. השבת שכ"ט - מוחרג בסעיף 7.4 בפוליסה. 3. פיצוי בגין החזר ההשקעות בחנויות והשבת הכספים המופקדים בנאמנות - הסכום לא הוכח ולא בוסס, הכספים הנדרשים נמצאים בנאמנות אצל עורך דין פלד. אם הכספים נעלמו מהפיקדון אזי המדובר בשליחת יד של נאמן המוחרג במפורש בסעיף 7.2 לפוליסה. גם פה הפרשי הצמדה וריבית לא יכולים להיזקף לחובת "איילון". 4. העילה כנגד עורך דין כהן הינה הונאה או מעשים מכוונים, עילות שאינן מכוסות בפוליסה. ט. חיובי פסק הדין והפסיקתא אינם מכוסים בפוליסה. לחילופין, ככל שבית המשפט לא ידחה התביעה כנגד "איילון", יש להורות על המשך קיום ההליכים בתיק. תגובת התובעים לעניין חבות "איילון" 7. על "איילון" לשפות התובעים בגין הנזקים שגרם עורך דין כהן, מהנימוקים הבאים : א. מקריאת סעיף 68 לחוק עולה, כי "איילון" רשאית לעלות טענות שהייתה יכולה לטעון כנגד מבוטחה גם כלפי צד ג'. אלא, שהפסיקה צמצמה זכות זאת לטענות הנובעות מהפוליסה בלבד ולא חיצוניות לה, כהתנהגות המבוטח לאחר אירוע הביטוח ולרבות אי שיתוף פעולה של המבוטח (ראה : רע"א 5912/91 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' אברהם מצליח, פ"ד מט(3), ת.א. (שלום- ת"א) 13010/05 פתאל תמי נ' נימני אורן ואח' . ב. על מנת שמבטחת תפטור עצמה מאחריות השיפוי כלפי צד ג' מוטל עליה הנטל להראות, כי אי קיום חובה על-ידי המבוטח, הסבה לה נזק ממשי (ראה בר"ע 2180/06 (מחוזי-ירושלים) לעיל). נטל אשר הינו קשה להרמה (ת.א. 104/95 (מחוזי -תל-אביב) אלטק בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, . לעניין זה מפנים התובעים גם להנחיה של המפקח על הביטוח מיום 9/12/1998, אשר קבע, כי אף אם המבטחת לא קיבלה הודעה על מקרה הביטוח או נתקלה בחוסר שיתוף פעולה של המבוטח עדיין חייבת בתשלום לצד ג'. התובעים הפנו לפסיקה בה יישמו את האמור לעיל ופסקו לחובת המבוטחת. מגמת הפסיקה והמדיניות בה ברורים : המבטחים הינם גופים מקצועיים ובעלי כיס עמוק, ולכן אין לפטורם מחובותיהם כלפי צד ג', אך ורק בשל מחדלי המבוטח. זה המקרה שלפנינו ואין לחרוג ממנו. דהיינו, אי שיתוף הפעולה של עורך דין כהן, אין בו כדי לאיין את חובות "איילון". 8. ב- 11/7/2010 ב"כ התובעים צרפה פסק דין ב- ת.א. 1784/07 טלמיר אלקטרוניק בע"מ נ' עורך דין רפאל כהן ואיילון חברה לביטוח, , אשר ניתן על-ידי כב' השופט רטנר ביום 12/4/2010. לטענת התובעים, הנסיבות בשני התיקים די זהות, התרחשו בתקופה די חופפת ובשני המקרים נטען על ידי חברת הביטוח, כי עורך דין כהן לא שיתף פעולה. למרות זאת נקבע כי יש כיסוי. עוד טענה ב"כ התובעים, כי כב' השופט רטנר ציין בהערת אגב, שעורך דין כהן לא היה כשיר מבחינה רפואית באותה תקופה וזו ככל הנראה הסיבה שגרמה למחדלו ולהיעדר שיתוף הפעולה. 9. "איילון" הגיבה לפסק הדין וטענה, בין היתר, כי יש למשוך ההודעה אשר הוגשה שלא כדין. מעבר לכך, אין בין פסק הדין ב- ת.א. 1784/07 לעיל, ובין תיק זה ולא כלום. בתביעה שם עורך דין כהן נתבע, כנתבע יחיד, כאשר טענות הרשלנות מופנות רק כלפיו, בעוד בענייננו קיימת נתבעת נוספת - עורך דין פלד. שם עורך דין כהן הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, אך לא התייצב לדיון ובית המשפט הורה על קיום ישיבת הוכחות, בסופה ניתן פס"ד כנגדו וכנגד "איילון", אך זאת לאחר שבפני בית המשפט נשמעו עדים, הוגשו ראיות, נחקרו מומחים וכו', ול"איילון" ניתן לה יומה. לעניין מצבו הרפואי של עורך דין כהן, לא הונחה כאן ראיה בדבר מצבו הרפואי בכלל ולהשלכותיה לענייננו בפרט. דיון 10. השאלה הטעונה הכרעה היא, האם היעדר שיתוף פעולה מצד מבוטח בביטוח אחריות מקצועית, כמתואר בתיק זה, ובכלל זה היעדר הודעה מצידו על קרות מקרה הביטוח במועד, יש בכוחו לחייב את חברת הביטוח, בשיפוי צד ג' בגין הנזקים שגרם המבוטח ? התשובה כאן היא שלילית. מסגרת נורמטיבית 11. בסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, נקבע מעמד צד ג' וכן נקבע, כי כל טענה של המבטח היפה כלפי המבוטח, יפה כלפי צד ג'. בסעיף 22 לחוק נקבעה, חובת ההודעה של המבוטח, וסעיף 23 לחוק מגדיר את הפעולות שעל המבטח לעשות מיד לבירור חבותו. סעיף 24 קובע את הסנקציות במקרה והמבוטח מכשיל את בירור החבות. מן הכלל אל הפרט 12. אין מחלוקת בין הצדדים, כי עורך דין כהן, לא שיתף פעולה עם "איילון" ודי באמור על ידי ב"כ התובעים בדיון אשר התקיים ביום 25/10/2009 : "לגבי איילון, אמרתי לחברתי שאני מסכימה שעורך דין כהן לא משתף פעולה ולכן הצעתי שאקבל את התצהיר שלה בלי לחקור...אבקש להגיש סיכומים בשאלה המשפטית. האם למרות אי שיתוף הפעולה הגורף מצידו, יש לחייב בכל זאת את חברת הביטוח". 13. באותו דיון הוגש התצהיר מטעם עורך דין חזן. לא נסתרה גרסת עורך דין חזן, כי "איילון" עשתה כל שלעיל ידה כדי לזכות לשיתוף פעולה מצד עורך דין כהן (ראה ההתכתבויות בעניין אשר צורפו לתצהירה - נ/1 - מיום 12/7/2007 ומיום 21/10/2007). בעניין זה, ספק רב בעיני אם המבוטח - עורך דין כהן, כלל רצה להפעיל את הפוליסה וש"איילון" תייצגו. ומכל מקום, מכתב הגנתו לא ניתן לדעת מהי גרסתו לטענת התובעים. בהודעה על מקרה הביטוח מ- 2/12/2007, החתומה על ידי עורך דין כהן, נכתב תחת סעיף, "תגובתי וגרסתי המפורטת למקרה" : בקרוב תושלם טיוטת כתב הגנה ותומצא בצירוף נספחיה לידם. כתב הגנה מטעם עורך דין כהן המצוי בתיק מיום 11/3/2007, נטול כל פירוט, ואינו אלא הכחשה גורפת של טענות התביעה. בדיון מיום 22/6/2008 עורך דין כהן ביקש : "לדחות לקדם משפט נוסף על מנת לבדוק את שאלת ייצוגי על ידיי איילון". בדיון אשר התקיים ביום 18/12/2008 טען : "במישור הייצוג מול חברת הביטוח אני מבקש שבימ"ש יאפשר לי להגיש הודעת צד ג'. במידה ולא אני אגיש נגדם באופן עצמאי". בסופו של הדיון קבעתי, כי לעניין הבקשה להארכת מועד להגשת הודעה לצד ג', הבקשה תוגש בתוך 10 ימים מהיום. בקשה לא הוגשה. 14. אני מקבלת את טענת "איילון", כי לו היה מועבר לה המידע בזמן אמת, כי אז יכולה הייתה לברר את חבותה הנטענית, ומכל מקום להפחיתה באופן ניכר אם לא לאיינה. משעורך דין כהן לא טרח למלא את חובתו ולא שיתף פעולה, כי אז אין "איילון" יכולה להימצא חבה חוב בגין התביעה. התובעים הפנו להנחיית המפקח על הביטוח מיום 9/12/1998, אשר שם נקבע, כי אף אם המבטחת לא קיבלה הודעה על מקרה הביטוח, או נתקלה בחוסר שיתוף פעולה של המבוטח, עדיין חייבת היא בתשלום לצד ג'. בהנחייה זו, כפי שצוטטה בתגובת התובעים, נקבע בין היתר : " במקרה בו מגיעה לחברת ביטוח, דרישת צד ג' לתשלום תגמולי ביטוח, והמבוטח לא נתן כל הודעה לחברת הביטוח אודות מקרה הביטוח, על המבטח להודיע למבוטח על דרישת צד ג' בדואר רשום, ובמידה ולא התקבלה התנגדות המבוטח תוך 30 ימים, על המבטח לשלם את תגמולי הביטוח לצד ג'..." לא הוצגה בפניי כל אסמכתא, כי ל"איילון" נשלחה דרישה מאת התובעים, לתשלום תגמולי ביטוח. אי לכך, הנחיה זו אינה חלה בענייננו. כפי שעולה מתצהיר עורך דין חזן, ל"איילון" נודע לראשונה אודות התביעה נגדה עם המצאת הזמנה לדין. 15. ההודעה על מקרה הביטוח, מולאה על ידי עורך דין כהן, ביום 2/12/2007, דהיינו לאחר הגשת כתב התביעה המקורי, ואף לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן. מהודעה זו עולה, כי עוד ב- 28/9/2004, שלוש שנים קודם לכן, עורך דין כהן קיבל התראה לפני הגשת תביעה. דהיינו, די בסמוך לאחר הטלת העיקול ביום 15/7/2004. די במילוי ההודעה במועד זה, בכדי להוות הפרה של האמור בסעיף 22 לחוק, דהיינו אי הודעה על מקרה הביטוח "מיד לאחר שנודע לו". אני מקבלת את טענת "איילון", כי לו עורך דין כהן היה מודיע ל"איילון" על התביעה מיד עם קבלת מכתב ההתראה, ניתן היה לנסות לפעול להסרת העיקולים. עורך דין כהן למרות דבריו, לא ניסה ככל במועד הראוי, וגם לא יכול היה כנראה, לפתור את בעיית העיקול, ולכן, לאחר הגשת התביעה כנגדה, "איילון" ניצבת מול מצב עובדתי גמור, בלא שהמבוטח שתף פעולה עמה, ואף משיקוליו הוא ביכר להקשות על ניהול המשפט (ראה פסק הדין מיום 25/10/2009), משכך אין מקום לחייבה בשיפוי התובעים. 16. אני ערה גם לפסיקה אחרת, המחייבת את המבטחת בתשלום לצד ג', גם בהיעדר שיתוף פעולה מצד המבוטח, או בהיעדר הודעה כנדרש על ידו למבטחת. כך למשל המלומד ש. ולר, בספרו חוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 (כרך שני), עמ' 388 כותב : " במקרים לא מעטים פסקו בתי המשפט, בצדק, כי על אף שהמבוטח לא מסר הודעה כנדרש בסעיף 22 אין לפטור את המבטחת מחבותה כלפי הניזוק, משום שלא עלה בידה להוכיח שהיה במחדל כדי להכביד על בירור החבות או למנוע את הבירור...." הוגשה הודעה, אך באיחור ניכר. ב- ת.א. (שלום - תל-אביב) 13010/05 פתאל תמי נ' נימני אורן ואח' (17/11/2005), אליו הפנו התובעים, נפסק, כי שיקולי מדיניות בבחירה בין השאיפה שלא יוותר הניזוק ללא פיצוי לבין הטלת אחריות על מבטחת שלא יכולה להתגונן כראוי עקב אי שיתוף פעולה מצד מבוטחה, מטים את הכף לעבר דאגה לפיצוי הניזוק. בפסק דין זה הפנתה כב' השופטת אבי גיא, לרע"א 5912/91 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' אברהם מצליח, פ"ד מט(3) 265 : "אין הצדקה לפטור את המבטח מוציא הפוליסה ממחויבותו, כלפי ניזוק צד שלישי, בשל " טענות" חיצוניות לפוליסה, שיש לו כלפי המבוטח רוכש הפוליסה, שאלה אינן "נוגעות" לניזוק ואינן מעניינו. הכלל הוא, שעם כניסתה לתוקף של פוליסת ביטוח לטובת ניזוק צד שלישי, שוב אין זכויותיו של הניזוק כלפי המבטח כפופות למערכת היחסים שבין האחרון לבין המבוטח". כב' השופטת אבי גיא, פסקה כי דברים אלו נאמרו ביחס לפרשנות הסיפא לסעיף 69(א) לחוק, העוסק במקרים של פשיטת רגל או פירוק של המבוטח, אך כוחם יפה גם לפרשנות הסיפא לסעיף 68 לחוק. המלומד וולר, בספרו לעיל, טען, כי ההלכה (רע"א 5912/91 לעיל) אשר נפסקה ביחס לסעיף 69(א) סיפא הושפעה מעובדות המקרה ומההיסטוריה החקיקתית של סעיף 69, ולכן הוא מעלה ספקות אם היא חלה על סעיף 68 (עמ' 384-385). אכן, לא בכל מקרה יש לפטור המבטחת ממחויבותה כלפי צד ג' בהיעדר שיתוף פעולה מצד המבוטח, ויש לבחון כל מקרה לנסיבותיו. כאן, כאשר מחד, ההתנהלות החריגה של עורך דין כהן, באי שיתוף הפעולה עם מבטחתו פגעה בהגנת "איילון", ומאידך, התובעים לא עומדים בפני שוקת שבורה, ויכולים לבצע את פסק הדין כנגד הנתבעים 1-2, אין לחייב את "איילון". טענה זו זוכה למשנה תוקף, לאור עיון בטענות ב"כ התובעים ובגרסת עורך דין כהן, כפי שבאה לידי ביטוי בדיונים: עסקת הדירה א. ב"כ התובעים - "אנו מבקשים שעורך דין פלד תפעל כשם שהיא התחייבה. בעניין הדירה היא התרשלה שהיא רשמה רק דירה אחת מתוך שלוש חלקות. עורך דין פלד היא זו שאמורה היתה לרשום את הערות האזהרה והיא רשמה רק על אחת". (ישיבה מיום 22/6/2008 , עמ' 2). בדיון מיום 25/10/2009, עמ' 9, ב"כ התובעים טענה : " לגופו של עניין, ישנה רשלנות ברורה של עורך דין כהן שכן עד היום לא התקבלה תמורה בסך של $35,000 היות והוא לא רשם הערת אזהרה, מדובר על התיק שהוא ייצג את המוכרים ואת הקונים ללא שותפות של עורך דין פלד. אמנם הדירה נרכשה ב 3.9.02 אז ייצגו גם פלד וגם כהן, אך העיקול הוטל ב- 15.7.04 כאשר התובע מכר את דירתו בייצוגו של כהן בלבד ב 15.6.04 . הדירה מורכבת מ - 3 חלקות ונרמה הערת אזהרה רק על חלקה אחת. זאת רשלנות מצד שני עורך דין. התובע נתן חזקה בדירה בלי שהוא יקבל את יתרת התמורה בסך של $35,000 נכון ליום 16.6.04 כששער הדולר באותם ימים היה 4.7 לכן אני מבקשת לחייב בסכום זה של $164,500 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 16.6.04 ועד ליום התשלום בפועל". כן טענה, כי אינה חולקת על כך שעורך דין פלד רשמה את הערת האזהרה, אך האחריות על שני הנתבעים. ב. עורך דין כהן : "עורך דין פלד ייצגה את ביטון בכל מה שקשור מלבד העסקה שבין ביטון לבין וולף ששם אני ייצגתי את הצדדים. עורך דין פלד ייצגה את ביטון בכל העסקאות האלה, היא היתה עורכת הדין שלו לכל דבר ועניין. לשאלת חברי אני מסרתי לעורך דין פלד כשהיא ביקשה את מכתבי ההסכמה בכדי שהיא תרשום את הערות האזהרה". (ישיבה מיום 22/6/2008 , עמ' 2) עסקת החנויות א. ב"כ התובעים: "בעסקת החנויות עורך דין פלד ייצגה אותנו, העובדה שהעסקה בוצעה היא התחייבות של עורכי הדין פלד וכהן שהסכום של 175,000 ₪ אמור לכסות על החוב של מס שבח. הכסף היום בנאמנות שלכם". ( ישיבה מיום 22/6/2008 , עמ' 2( בדיון מיום 25/10/2009 ב"כ התובעים בקשה בין היתר, פס"ד כנגד עורך דין פלד, שיורה לה להעביר לתובע את הכספים אשר שולמו על ידי התובע, על סך 175,000 ₪. ב. עורך דין כהן : "לגבי 175,000 ₪ למיטב ידיעתי היה חשבון נאמנות משותף ובשלב מסוים היתה פניה לעורך דין פלד להעביר את זה או אליה או אליו ואני הסכמתי, זה מה שזכור לי הכסף יצא מהחשבון המשותף. נדמה לי שנשארו בחשבון המשותף כמה גרושים שלא עברו במלואם. ביטון יודע איפה הכסף בטוח. לבקשת חברתי, עד הדיון הבא יהיו יותר נתונים..." (ישיבה מיום 22/6/2008 , עמ' 2) "איילון" טענה בסיכומיה, כי לו הייתה מקבלת את כל המידע המבוקש ממבוטחה, כי אז היה מתברר, כי לעורך דין כהן אין כל אחריות בגין הנזקים הנטענים והמוכחשים, שכן אז היה מתברר כי עורך דין פלד היא עורכת הדין של התובע והיא אשר ייצגה אותו במהלך העסקאות נשוא התביעה. פסק הדין ניתן בענייננו מבלי שהוגשו תצהירים על ידי הנתבעים 1-2, ומבלי שנשמעו ראיות הצדדים. לפי הגרסאות אשר פורטו לעיל, עולה לכאורה, כי התרשלות לא מבוטלת רובצת לפתחה של עורך דין פלד, ולכן בנסיבות אלו, גרסת "איילון" אינה משוללת כל יסוד. הימנעות עורך דין כהן, מלשתף עם "איילון" פעולה, ועקב כך מתן פסק דין כנגדו, אינה צריכה לרבוץ לפתחה של "איילון", אשר בשל התנהלות זו של המבוטח, לא יכלה להתמודד עם הטענות אשר הועלו כנגדו מיד לאחר קרות מקרה הביטוח. "איילון" לא קיבלה גרסה מלאה של עורך דין כהן, לאירועים נשוא התביעה. וכפי שנאמר לעיל, קיבלתי את גרסת "איילון" כי, התנהלות זו מצד עורך דין כהן, הביאה להפחתת החבות כנגדה, עד כדי היעדרה של כל חבות מצדה כלפי התובעים. 17. מעבר לאמור לעיל, הצדק עם "איילון", כי חלק מעילות התביעה והסעדים, כלל אינם מכוסים בפוליסה, כך למשל השבת שכר טרחה, אשר לגביו נקבע בסעיף 7.4 לפוליסה , כי הפוליסה לא תשפה את המבוטח ב"שכר טרחה והוצאות שהמבוטח גבה מלקוחותיו ונדרש להחזירם", או ביחס לצו עשה, אשר על הנתבעים לבצע זאת בלבד. 18. פסק הדין ב- ת.א. 1784/07 אינו מועיל כאן. כב' השופט רטנר, אכן קבע כי קיים כיסוי ביטוחי, אך הנסיבות שהיו בפניו שונות מהנסיבות כאן. שם, "איילון" טוענת, כי נשמעו עדים, הוגשו ראיות וניתן לה יומה. לא כך כאן. פסק הדין ניתן בלא שנשמעה גרסת "איילון", ו"איילון" הועמדה בפני עובדה מוגמרת. פסיקת כב' השופט רטנר, כי עורך דין כהן לא היה כשיר מבחינה רפואית באותה תקופה, וזו ככל הנראה הסיבה שגרמה למחדלו ולהיעדר שיתוף הפעולה, אין בה להועיל אף היא. מדובר בקביעה המתייחסת לנסיבות הספציפיות של התיק שם. כאן, לא הוגשה כל ראיה, כי עורך דין כהן לא היה כשיר מבחינה רפואית בתקופה הרלבנטית לאירועים נשוא התביעה בפניי. סיכומו של דבר התביעה כנגד "איילון" נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. עורך דיןפוליסהרשלנות מקצועיתרשלנותכיסוי ביטוחי