השתק פלוגתה מונע מבעלי דין להתדיין פעם נוספת בפלוגתה שנדונה בהתדיינות קודמת בין הצדדים והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך בפסק דין סופי. קיימים ארבעה תנאים עיקריים לקיומו של השתק פלוגתה: תנאי ראשון, כי קיימת זהות בין הפלוגתה שנדונה בכל אחד מההליכים. תנאי שני, שלבעל הדין נגדו מועלית טענת ההשתק היה יומו בבית המשפט לגבי אותה פלוגתה. תנאי שלישי קובע, כי על ההכרעה השיפוטית ביחס לפלוגתה להיות הכרעה פוזיטיבית. לבסוף, יש צורך שההכרעה בפלוגתה תהיה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בהליך הראשון. כבוד השופט גרוניס ב רע"א  5071/10 עיריית תל-אביב-יפו נגד ש.א.י מועדונים בע"מ, בסעיף 4 לפסק הדין קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דחיית תביעה על הסף מחמת השתק פלוגתא: בפני בקשה לדחייה על הסף שהגישה הנתבעת בהתייחס לתביעה העיקרית מנימוקים שונים לרבות מעשה בית דין והשתק פלוגתא. 1. התביעה דנן: התובע, יצחק קרייף הגיש תביעתו כנגד הנתבעת לפיצוי בגין שכ"ט , הוצאות, אובדן זמן ועוגמת נפש בסך הכול בסכום של 50,000 ₪ והכול בנסיבות בהן עוקל רכבו של התובע דנן במסגרת "הליך אחר" שנקטה הנתבעת דנן כנגד צד ג - קחלון עמוס שוש ונופר . כאמור התביעה היא לפיצוי בגין שכ"ט , הוצאות, אובדן זמן ועוגמת נפש בסך הכול בסכום של 50,000 ₪. 2. נסיבות ה"תיק האחר" בגידרו הוטל צו העיקול נשוא התביעה דנן כפי העולה מצרופות התביעה ., תבעה הנתבעת דנן את קחלון הנ"ל, ועתרה לסעד זמני לעיקול רכב אשר לטענתה , עשו בו קחלון מנהג בעלים. טענתה זו נתמכה בדו"ח משרד החקירות "אופק מודיעין עיסקי" על פיו  עושים קחלון מנהג בעלים ברכב מסוג מאזדה 3 שמספרו זהה למספר רכבו של התובע דנן. זאת לציין ולהדגיש כי בדו"ח החוקר הנ"ל ניטען כי הרכב רשום אומנם  על שם התובע דנן - קרייף-  שהוא "מקורב" לקחלון. 3. מעורבות התובע דנן בתיק האחר 3.1 כתוצאה מעיקול רכבו ברישום במשרד התחבורה,  נאלץ התובע דנן לנקוט בהליכים לביטול צו העיקול., הסכים לבדיקת פוליגרף על פיה נמצא דובר אמת לחלוטין - לאמור כי רכבו נמצא בשימושו ובשימוש אשתו בלבד וכי לא העמידו לרשות קחלון . המסקנה בלעדיה אין היא כי למקרה ואכן עשה קחלון שימוש ברכב במספר זהה , וזאת אינני קובעת בשלב זה מאחר וסוגייה זו לא נדונה ולא הוכחה בפני- הרי שמדובר בשכפול  או זיוף מספר רכב או שמא במעשה לא תקין אחר שטרם נחקר. 3.2 אין מחלוקת כי התובע דנן הגיש בקשה דחופה לביטול צו העיקול שהוטל על רכבו בתיק האחר, במסגרת בש"א 169973/08. במסגרת בקשתו זו צירף התובע דנן את מסמכי רכישת הרכב, וביטוחו, טען כי דו"ח החקירה עליו סמכה הנתבעת דנן מוטעה וכי אין לו קשר כלשהו עם קחלון הנ"ל. בנוסף הגיש תלונה במשטרה, כנראה בגין זיוף רכב. (מהותה לא נרשמה בטופס התלונה). בסעיף 14 לבקשתו  לביטול עיקול ביקש , בנוסף על העתירה לביטול העיקול, גם לחייב את הנתבעת דנן בתשלום פיצוי בגין הטלת העיקול על רכבו  וכן בהוצאות לדוגמא. 3.3 לדיון הראשון בבקשה לביטול עיקול בפני כבוד הרשם משה כהן ביום  7.10.2008 לא התייצב התובע דנן ועל רקע זה נמחקה הבקשה לביטול עיקול., והמבקש - התובע דנן חוייב בהוצאות אשר לטענת הנתבעת דנן לא שולמו עד עצם היום הזה. החלטה זו אומנם בוטלה והצדדים הסכימו כי הבקשה לביטול עיקול תוכרע בבדיקת פוליגרף בגידרה יישאל התובע דנן באם הכיר את קחלון . אין מחלוקת כי בבדיקת הפוליגרף נמצא התובע דובר אמת. לאמור כי, לפני קבלת כתב התביעה לא דיבר עם עמוס קחלון לא דיבר עם שושנה קחלון ואף לא הכיר אותם. 3.4 בעקבות ממצאים אלה הגיש התובע דנן "הודעה ובקשה" לתיק האחר - 175115/08 במסגרתה ביקש בין היתר להורות למשיבה - הנתבעת דנן, לשאת בהוצאות הפוליגרף -גם באלה בהם נשא בשלב ראשון התובע דנן . בנוסף ביקש מבית המשפט לפסוק כנגד המשיבה - הנתבעת דנן "הוצאות לטובת המבקש אשר נאלץ להגיש בקשה לביטול העיקול, להגיע לדיון בביהמ"ש לרבות שכ"ט עו"ד בסך של 1250 ₪ אשר שילם לעו"ד עבור הכנת הבקשה לביטול העיקול .". לאחר שהנתבעת דנן הגיבה לבקשה זו ,ניתנה החלטת בית המשפט ביום 1.4.2009 בגידרה הורה על ביטול העיקול ובנוסף חייב את הנתבעת דהן בתשלום ששילם התובע דנן בפועל למכון הפוליגרף". אין מחלוקת כי במסגרת החלטתו זו לא פסק כבוד הרשם משה כהן פיצוי נוסף לתובע דנן, למרות בקשתו המפורשת של התובע דנן כפי שצוטטה לעיל ולמרות שכפי שיפורט להלן ., במסגרת בקשתו שם לא נדרש התובע דנן להוכיח כל נזק. לטענת הנתבעת דנן משלא ערער התובע דנן על החלטה זו והיא הפכה חלוטה -  יש לראות בהחלטה זו השתק פלוגתא ומעשה בית דין. בא כח הנתבע טען מנגד בתגובתו כי הנתבעת לא הרימה הנטל להוכחת השתק פלוגתא כטענתה . 4. דיון והכרעה: 4.1       לעניין השתק פלוגתא מורה ההלכה הפסוקה כי על מנת שתתקיים שומה על הטוען לה להצביע על מילוי מספר תנאים כדלקמן : "כידוע, השתק פלוגתה מונע מבעלי דין להתדיין פעם נוספת בפלוגתה שנדונה בהתדיינות קודמת בין הצדדים והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך בפסק דין סופי. קיימים ארבעה תנאים עיקריים לקיומו של השתק פלוגתה: תנאי ראשון, כי קיימת זהות בין הפלוגתה שנדונה בכל אחד מההליכים. תנאי שני, שלבעל הדין נגדו מועלית טענת ההשתק היה יומו בבית המשפט לגבי אותה פלוגתה. תנאי שלישי קובע, כי על ההכרעה השיפוטית ביחס לפלוגתה להיות הכרעה פוזיטיבית.  לבסוף, יש צורך שההכרעה בפלוגתה תהיה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בהליך הראשון כבוד השופט גרוניס ב רע"א  5071/10 עיריית תל-אביב-יפו נגד ש.א.י מועדונים בע"מ, בסעיף 4 לפסק הדין במקרה דנן , מאחר והתובע דנן היה צד "זר" להליך האחר - בבחינת צד ג , הרי שההכרעה בפלוגתא  נשוא הדיון כאן - נזקיו של  התובע דנן - לא הייתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בהליך הראשון. מסיבה זו - הרי שלא התקיים התנאי הרביעי כאמור נראה שיש לדחות הבקשה לדחייה על הסף  מסיבת "השתק פלוגתא". 4.2 ברם., למרות מסקנתי דלעיל ,דין התביעה כפי שהוגשה להידחות על הסף מנימוקים שיפורטו להלן. בהקשר זה יש להתייחס להוראות תקנה 371 לתקנות סד"א לאמור : " 371          .    (א)  פקע הצו הזמני, יהיה בית המשפט הדן בתובענה רשאי, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להורות על חילוט העירבון, כולו או מקצתו, בין לפני מתן פסק הדין ובין לאחריו, לטובת מי שאליו מופנה הצו, אם ראה כי נגרמו לו נזק או הוצאות עקב מתן הצו, וכי הבקשה לא היתה סבירה בנסיבות הענין; חילוט העירבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק שנגרם." - את החלטתו של כבוד הרשם משה כהן  מ1.4.2009 , הגם שלא פסק הוצאות לתובע דנן בהחלטתו מ1.4.- יש לקרוא לאור הוראות תקנה זו. כבוד הרשם משה כהן דן בבקשת התובע דנן לפיצוי ונתן את החלטתו מ1.4.2009 שבמהותה העניקה לתובע פיצוי חלקי - תשלום הסכום ששילם הוא לבודק הפוליגרף. אלא מאי? תקנה 371 ב מותירה בפירוש אפשרות נוספת לניזוק מצו העיקול להיפרע בשל נזקיו באמצעות ההתחייבות האישית והערובה שהופקדה במסגרת ההליך או בדרך של הגשת תובענה חדשה ..."ובלבד שלא ישולם פיצוי יתר". "371           (ב)  חילוט העירבון אינו גורע מזכותו של מי שהעירבון חולט לטובתו להיפרע בשל נזקיו, באמצעות הערובה במסגרת ההליך או בדרך של הגשת תובענה חדשה לפי כל דין, ובלבד שלא ישולם פיצוי יתר."         התביעה שבפני הוגשה כאמור  מכח  זכותו של התובע דנן בהסתמך על הוראת תקנה 371ב לתקנות סדר הדין האזרחי. למקרא תקנה 371(א) לצד תקנה 371(ב) עולה המסקנה כי עצם הגשת התביעה הנוספת לפיצוי על ידי הניזוק היא לגיטימית ואפשרית ואינה ראוייה לדחייה על הסף גם אם הוגשה בקשה קודמת לפיצוי על פי תקנה 371 (א) ובלבד שהוגשה תובענה חדשה בגידרה הוכח נזקו של התובע בגינו לא פוצה בהתבסס על תקנה 371(א) כאמור. לשון אחרת ., מחוקק המשנה הבחין בפירוש  בין בקשה לחילוט ערבון על פי תקנה 371 א שם קבע בין היתר כי חילוט הערבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק שנגרם,זאת להבדיל מהוראת תקנה 371ב . וכפי שפסקה כבוד השופטת רות רונן ב ת"א 2485-06 דיזינגוף חב לס נ' אברהם כראדי נ דיזינגוף חב לסחר (1952) בע"מ ",. מבחינה פרוצדורלית, ניתן לתבוע את הפיצוי על נזקי הסעד הזמני וכן את מימוש הערבות לשם כך על ידי הגשת תובענה חדשה או על ידי הגשת בקשה במסגרת ההליך שבגדרו ניתן הסעד הזמני (תקנה 371(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי; ראו עניין אריאל, עמ' 623). מבחינה מהותית, כאמור לא נדרש הנתבע להראות כי בקשת הסעד הזמני לא הייתה סבירה. עם זאת, על הנתבע להוכיח את היקף הנזק שנגרם לו וקשר סיבתי בין הצו הזמני לבין הנזק, כפי שנדרש בכל התדיינות אזרחית. עניין נוסף שבקשר אליו קיים הבדל בין ערבון לבין ערבות הוא מסגרת הזמנים למימוש הבטוחה". מסקנה עד כאן , בניגוד למקרה בו נתבע חילוט עירבון מכוח תקנה 371(א),הרי שבמקרה של תביעה מכוח תקנה 371(ב), על הנתבע מוטל הנטל להוכיח הן את היקף הנזק שנגרם לו, והן את הקשר הסיבתי בין הצו הזמני לבין הנזק.  4.3   ומהכלל אל הפרט בהתייחס למקרה דנן: השאלה  הדרושה להכרעה - האם עולה מהתביעה שבפני, תביעה נזיקית המקימה עילת תביעה לכאורית לתובע מכח תקנה 371(ב) לתקנות סד"א ולאור הכללים שפורטו לעיל. אין מחלוקת כי ההליך מתנהל בסדר דין מהיר, זאת נוכח סכום התביעה. נוכח הוראות פרק טז (1) לתקנות סד"א,ו שים לב לעובדה שההליך מתנהל בסדר דין מהיר היה על התובע במסגרת תביעתו להגיש רשימת מסמכים לתיעוד נזקיו הנטענים- אשר לא פוצה בגינם.,לפרט ולהוכיח את נזקיו לרבות לעניין אובדן זמן , הוצאות ושמא נזקים אחרים, ולא כל שכן את הקשר הסיבתי בין נזקים אלה לבין העיקול הזמני נשוא תביעתו. למקרא כתב התביעה אני קובעת כי התובע כשל בכל אלה. התובע בתביעתו דנן לא המציא מסמכים שיתמכו בתביעתו לנזקים נוספים אשר לא נתבעו ולא נדונו בבקשתו נשוא החלטת כבוד הרשם משה כהן  מ1.4.2009. לשון אחרת.,לא נוכחתי כי נגרמו לו בפועל הוצאות לשכ"ט, לא כל שכן כי נגרמו לו נזקים אחרים להם לא טען במסגרת בקשתו בפני כבוד הרשם משה כהן בבקשתו נשוא ההחלטה מ1.4.2009. מוצאת לנכון בין היתר להתייחס למסמכים רפואיים המעידים על מצבו הרפואי של התובע דנן בדצמבר 2008 . מסמכים אלה מתעדים מצב רפואי נתון לדצמ 2008 , אלא שלא כתב התביעה ולא מסמכים רפואיים אלה מעידים ולו לכאורה על קשר סיבתי בין מצבו הרפואי של התובע לבין ההליכים נשוא התביעה דנן. 4.4 אשר על כן ולאור הנימוקים דלעיל התוצאה היא כי  דין התביעה להידחות על הסף  זאת בעיקר מהסיבה שהתובע ., הגם שלא הייתה מניעה שיגיש תביעה בנזיקין לפיצוי בגין נזקים נוספים על אלו להם טען בבקשתו נשוא החלטת כבוד הרשם משה כהן מ 1.4.2009 ואשר נגרמו לו כתוצאה מהעיקול ובהסתמך על תקנה 371ב לתקנות סדר הדין האזרחי , וכתב ההתחייבות העצמית שהיווה תנאי להטלת צו העיקול הזמני על רכבו! אלא שמעיון בכתב תביעתו על צרופותיו לא פרט ולא הוכיח ולא הניח תשתית עובדתית לנזקים אלה., ולו לכאורה, והכל בשים לב לעובדה שההליך מתנהל בסדר דין מהיר. אשר על כן ומאחר והתובע לא הרים הנטל הרובץ עליו במסגרת כתב תביעתו שהגיש בסדר דין מהיר לפירוט , ולהנחת תשתית עובדתית להוכחת נזקים נוספים כאמור מורה על דחיית התובענה.  מחייבת את התובע בהוצאות הנתבעת בסך של   2900 ₪. השתק פלוגתאדחיה על הסףהשתק / דיני מניעות