קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הארכת מועד בגין עיכוב במינוי עורך דין מטעם הסיוע המשפטי: בפני בקשתה של המבקשת כי אורה על הארכת המועד להגשת התנגדות מטעמה, לבקשה לביצוע שטר שהגיש כנגדה המשיב, בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב, בתיק שמספרו 0131853100. כידוע, ההלכה היא כי מאחר והמועד להגשת התנגדות לביצוע שטר קבוע בחיקוק, על המבקשת להציג טעמים מיוחדים להארכתו. כב' הש' ב' אוקון ניתח את המושג טעם מיוחד בהחלטתו בע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט, פד"י נ"ה (2), 904, בעמ' 908: "טעם מיוחד יוכר במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור עקב אירועים שהינם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין, כמו מוות או מחלה. טעם מיוחד קיים אף במקרה שבו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי כלול בקטגוריה זו ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית. אין מכירים כטעם מיוחד בתקלות שניתן להיערך להן מבעוד מועד, כמו קשיי הבנה או עומס עבודה. אין נעתרים לבקשה המבוססת על טעות שאין לה הנמקה במובן זה שסדרי עבודה שגרתיים אמורים לגלותה. שיקולים אלו כפופים תמיד גם לאינטרס הנגדי של יתר בעלי הדין ככל שאינטרס הסופיות של בעל הדין האחר הוא מובהק יותר, והסתמכותו על חלוף המועד ברורה יותר, כך יהיה מקום לדרושה שלטעם המיוחד אופי של העדר שליטה או של תקלה שאינה רגילה או צפויה". (ההדגשה שלי - י.ב.). אולם, יש לזכור כי לא אחת הובעה הדעה בפסיקה כי טיבו של טעם מיוחד הנדרש בהליך התנגדות שונה מטיבו של טעם הנדרש בהליך ערעורי. "ה"טעם המיוחד" הנדרש לעניין הארכת מועד להגשת התנגדות אינו זהה ל"טעם המיוחד" שיידרש לצורך הארכת מועד להגשת ערעור. במקרה האחרון, כבר קיבל בעל הדין את יומו בבית המשפט, וכבר נמצא בגדרו של ההליך המשפטי, ועל כן יידרש להציג טעם משמעותי יותר ממי שמאחר להעלות הגנתו בפני הערכאה הדיונית הראשונה". (בש"א (שלום עכ') 3163/06 פרחי יוסף נ' ארזים גליל מוצר עץ בע"מ, תקדין-שלום 2007 (2) 19945, 19946 (2007)). ברם, בשני המקרים המדובר בטעם מיוחד הנושא אופי של העדר שליטה של בעל הדין באירועים שגרמו לאיחור. שאלה זו של קיומו של טעם מיוחד כפופה למספר שיקולים שונים, המושכים, כווקטורים, במקרה שלפנינו, לכיוונים מנוגדים: "מקום שעוצמת הפגיעה בציפיות אלה היא פחותה, יהיה ניתן להכיר בטעות. כך, למשל, ניתנה הארכת מועד מקום שבו נתן בעל-הדין הודעה לבעל-הדין האחר ביחס לכוונתו להגיש עתירה לדיון נוסף. ההודעה שללה את צפייתו של בעל-הדין האחר להתגבשות "מעין חסינות" מפני המשך ההליכים (בש"א 2108/99 עזבון המנוח סמואל נ' אוריאל) . במקרים אחרים יגבר האינטרס של בעל-הדין הטועה על הציפייה משום שציפייה כזו לא התגבשה, למשל עקב טעות דומה של בעל-הדין האחר (בש"פ 6292/00 חורי נ' מדינת ישראל, . לעתים חשיבות האינטרס של בעל-הדין הטועה תכתיב את התוצאה. " (בש"א 6708/00 אהרון נגד אהרון, פ"ד נ"ד (4) 702). יש להזכיר בעניין זה גם את החלטתה של כב' הש' דורנר ברע"א 3588/00 אלפונסו מכלוף נ' אברהם סעדיה, דינים עליון 2000 (10) 34: "ככלל, נסיבות אישיות דוגמת אלו שהציג המבקש אינן עולות כדי "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד על-פי תקנות סדרי-הדין. ואולם, בנסיבות המקרה שבפניי - שבהן מדובר בשיק שהוצא על סכום ניכר וכאשר המבקש טוען כי השיק זויף - האיזון בין זכויות הצדדים מחייב להאריך את המועד להגשת התנגדות לביצוע השיק, וזאת על-מנת לאפשר בירור לגוף העניין של זכויות הצדדים על-פיו.". (ההדגשות שלי - י.ב.) וכן את הדברים הבאים מתוך ע"א 8547/96 אברהם אלימלך נ' מנהל מרשם המקרקעין, , דינים עליון 1998 (9) 70: "ככלל, טעות או רשלנות של עורך דין או בעל דין לא הוכרו כסיבה להארכת מועד, אולם טעות של של עורך דין או בעל דין שגרמה לאיחור, ואפילו רשלנותם, אינן מונעות לחלוטין הארכת מועד, ובלבד שבעל דין אינו מסתפק בבקשה סתמית אלא מבאר בתצהירו כיצד קרתה התקלה (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, ע"מ 889).". (ההדגשה שלי - י.ב.) תמונת השיקולים הכוללת לקיומו של טעם מיוחד להארכת מועד בהתנגדות היא, אם כן, זו (מבלי להתחייב לרשימה סגורה של שיקולים): מידת "חוסר השליטה" של בעל הדין באירועים מידת יכולתו להיערך לתקלה מראש. מידת צפייתו של בעל הדין שכנגד ל"מעין חסינות" מפני המשך ההליכים. חשיבות האינטרס של בעל הדין (ובכלל זה סכום התביעה). מידת ההנמקה ו/או הפירוט אודות אופן התרחשות התקלה. נבחן, אם כן, שיקולים אלה בענייננו: מעדותה של המבקשת בפני, עולה כי לא שלטה באירועים שהובילו לאיחור בהגשת ההתנגדות, שכן פנתה ללשכה לסיוע משפטי, עוד קודם לקבלת האזהרה לידיה (וזאת בשל טענות כספיות שהיו לה כלפי המשיב), וההחלטה על מינויו של עורך דין לייצגה התעכבה במשך מספר חודשים. יפים לעניין זה הדברים הבאים מתוך החלטתו של כב' הרשם ב' אוקון (כתוארו אז) בבש"א 6708/00 יוסף אהרון נ' אמנון אהרון ואח' (פורסם בפדאו"ר): "המבקש קיבל ייעוץ משפטי מלשכה של המדינה. הוא חסר אמצעים. אף לשכה זו אינה ברוכת משאבים (וזה היה מצבה תמיד). מתברר כי חולף זמן ניכר בין הפנייה אל הלשכה לסיוע משפטי לבין הוצאת המינוי של עורך- דין על-ידיה. במקרה זה הוצא כתב מינוי לבא-כוחו של המבקש רק ביום 11.9.2000, לאחר שחלף המועד להגשת הדיון הנוסף. ברור שרק אז נפתחה הדרך לבדיקה ממשית של השאלה. אמנם, היעדר ייצוג אינו נחשב לטעם מיוחד להארכת מועד (בש"א 7716/97 וינשטיין נ' ליברמן [10]), אך זאת רק כאשר המבקש אינו מעוניין בייצוג, או אינו זכאי לתמיכה של הלשכה. סתימת הגולל על המבקש במצב דברים זה, כאשר המחדל אינו מחדל שלו, והוא נזקק לתמיכה של הסיוע המשפטי, עלולה ליצור הכבדה מיותרת על המבקש גם במימוש זכות הגישה לבית-המשפט, הכבדה שמקורה בדלות אמצעיו. גם טיבו של הסכסוך (אין מדובר בהליך אזרחי רגיל) מחזק את הצורך להתחשב בטעות.". (ההדגשות שלי - י.ב.). אינני מקבל את הטענה לה רמז ב"כ המשיב, כאילו לא פנתה המבקשת כלל לסיוע המשפטי, אלא בסמוך למועד הגשת הבקשה, שכן התרשמתי מעדותה כי סברה שהייצוג המשפטי שיינתן לה הינו ייצוג בכל העניינים שבינה ובין המשיב. עוד יש להוסיף כי בנסיבות העניין, מידת יכולתה של המבקשת להיערך לתקלה הייתה קטנה, שכן לא קיבלה באותו שלב סיוע משפטי, ולפיכך ספק אם ידעה על יכולתה להגיש רק בקשה להארכת המועד (ללא נימוקים לגופו של עניין), מבעוד מועד (ומכל מקום לא נשאלה על כך בחקירתה הנגדית). המשיב בחר שלא לצרף כל תצהיר לתגובתו לבקשה להארכת המועד, לפיכך, לא ניתן ללמוד על מידת צפייתו לחסינות מפני המשך ההליכים בתיק זה. כאן המקום לציין כי לו היו בידי נתונים, למשל, אודות גבייה שבוצעה בתיק ההוצאה לפועל בזמן זה, או אודות הליכים שננקטו וצלחו, ייתכן שמסקנתי הייתה שונה. בהעדר תצהיר מטעם המשיב אין לי אלא להסיק כי לא נעשתה כל גבייה ומכל מקום לא פיתח צפייה לחסינות בזמן שחלף. לעניין חשיבות האינטרס של המבקשת בקיומו של ההליך, עיינתי בהתנגדותה והגעתי למסקנה כי אינטרס זה הינו בעל משקל ממשי, שכן למבקשת טענות הגנה שעל-פני הדברים ראויות להישמע. המבקשת טוענת לנזקים אשר נגרמו לה בשל הפרות של הסכם השכירות שביצע המשיב, וכן טענות בדבר גובה החיוב השטרי הנטען. טענות אלה, לאור הלכת Nordland יכולות להקים הגנה גם בפני תביעה שטרית, בין צדדים קרובים. המבקשת עוד טוענת לניסיון, שלא בתום לב, של המשיב, לכאורה, להגדלת סכום השכירות המוסכם, בסמוך מועד למועד סיום תקופת השכירות, תוך הותרתה בפני שוקת שבורה וחוסר ברירה. כידוע, " עקרון תום הלב הוא עקרון כללי, החל על כל זכות, על כל חיוב ועל כל פעולה משפטית (סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) יחד עם סעיף 61(ב) לאותו חוק) (ראו רע"א 6553/97 חגאי נ' חברת עבודות חיים בע"מ (טרם פורסם) ). אין כל מניעה להחלתו גם על זכות שטרית. אין כל ייחוד לזכות השטרית שיש בה כדי למנוע תחולת העקרון הכללי של תום לב (אובייקטיבי) בגדרי הזכות השטרית (ראו, למשל, Munchener Kommentar Burgerliches (Gesetzbuch, 3 rd. ed, 1994, 242". (רע"א 2443/98 - מאיר ליברמן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, , תקדין-עליון 99 (3) 425 - ההדגשות שלי - י.ב.). מאחר שבפי המבקשת טענות הגנה שעשויות להצמיח הגנה, ולו בדוחק, הרי שהאינטרס העומד לזכותה, בקיומו של ההליך, הוא בעל משקל ממשי. בשלהי הדברים אומר כי ייתכן שהיה מקום לפירוט נרחב יותר של אופן קרות התקלה, ובמיוחד בתיעוד מתוארך של מועדי פניותיה לסיוע המשפטי, בכתב או בעל-פה, ואולם, בשל משקלם של שאר השיקולים, העומדים לזכותה של המבקשת, לא מצאתי לנכון לדחות את בקשתה בשל טעם זה בלבד. לאור כל האמור לעיל, אני מורה על הארכת המועד להגשת התנגדותה של המבקשת, עד למועד הגשתה בפועל. ב"כ המשיב יודיע בתוך 7 ימים מיום קבלת החלטתי זו, האם מסכים הוא למתן רשות להתגונן, אם לאו, ובהתאם לכך ייקבעו סדרי המשך הדיון בתביעה. הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עורך דין ייקבעו בהתאם לתוצאות הדיון בתיק העיקרי ו/או בהתנגדות, לפי המאוחר. הארכת מועדסיוע משפטיעורך דין