קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הארכת מועד להגשת ראיות התובע: מבוא 1. בפניי בקשה שהוגשה על ידי הפניקס הישראלי-חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת") למתן פטור בשלב זה מהגשת ראיותיה, וכי אלה יוגשו 60 יום לאחר תום פרשת התביעה. 2. עובר להגשת הבקשה, הגישה הנתבעת בקשה, לפיה ביהמ"ש יורה למר אסף פוקס (להלן: "התובע") להודיע אם בכוונתו להגיש ראיות נוספות ו/או לזמן לעדות עדים, נוספים לעדים החתומים על תצהירים וחוות דעת שהוגשו על ידי התובע, וכן להודיע אם בדעתו לזמן לעדות מי מהמומחים הרפואיים שמונו, ובכלל זה ד"ר קרן ופרופ' גרוסוסר. הרקע העובדתי לבקשה 3. בישיבת ביהמ"ש שהתקיימה ביום 12/07/10 נקבעו, בנוכחות הצדדים, סדרי ומועדי הגשת תצהירי עדות הראשית מטעם הצדדים. במסגרת ההחלטה נקבע, כי תצהירי עדות ראשית מטעם התובע, בצירוף תיק מסמכים שבכוונתו להפוך למוצגים בתיק, יוגשו עד ליום 01/12/10. כמו כן, נקבע כי על התובע לציין את העדים שעדותם אינה יכולה להיות מוגשת בתצהיר. עוד נקבע כי תצהירי עדותה הראשית של הנתבעת, בצירוף תיק מסמכים והודעה כאמור, יוגשו עד ליום 01/04/11. 4. בהמשך, הוגשה על ידי התובע בקשה מוסכמת להארכת המועד להגשת תצהיריו, ובאופן שתצהירי התובע יוגשו עד ליום 01/01/11 ואילו תצהירי הנתבעת יוגשו עד ליום 01/05/11, ואשר נעתרה בהחלטתי מיום 24/11/10. 5. להשלמת התמונה יצוין, כי דיוני ההוכחות בתיק נקבעו ליום 12/06/11, 15/06/11, 19/06/11 ו-21/06/11. 6. התובע החל בהגשת תצהירים וחוות דעת לשיעורין. בחודש אוקטובר 2010 הוגשו חוות דעת ערוכות על ידי מר משה קצין. כן הגיש התובע מספר תצהירי עדות ראשית ביום 02/01/11 וכן חוות דעת ערוכה על ידי הגב' רונית אלוני ביום 23/01/11 וחוות דעת של הגב' איילה שיפמן. 7. בעקבות החלטתי מיום 26/03/11, לפיה נתבקש התובע ליתן תגובתו לבקשת הנתבעת בה התבקש להבהיר אם בדעתו להגיש תצהירים ו/או לזמן עדים נוספים וכן את מומחי ביהמ"ש, הודיע התובע כי טרם נתקבל דו"ח רואה החשבון בקשר להוצאות העבר, וכן אמור התובע לקבל תצהירו של מעבידו, אשר יוגש אף הוא מיד עם קבלתו. התובע הודיע כי אין בדעתו להודיע אם ברצונו להביא ראיות או עדים נוספים, שכן כל המטרה שמונחת מאחורי הבקשה היא לגרום לתובע להכריז "אלה עדיי" עוד בטרם החל הבירור הענייני. התובע טען, כי ביהמ"ש מוסמך בלא כל הנמקה להאריך לתובע המועד להגיש ראיות נוספות, וממילא ועל פי ההלכה הקיימת, רשאי התובע לזמן עדים נוספים אף אם סיים את פרשת ההוכחות, בפרט בטרם נשמעו עדי הנתבעת ואף ייתכנו מקרים בהם תינתן הרשות לתובע להביא עדים נוספים גם אם החל הצד השני בהבאת ראיותיו. 8. בעקבות הודעת התובע, הגישה הנתבעת כאמור את בקשתה, לפיה יוארך מועד להגשת ראיותיה ב-60 יום לאחר השלמת שמיעת עדויות פרשת התביעה. טענות הצדדים בתמצית 9. הנתבעת טוענת, כי הגשת הראיות בדרך של תצהירי עדות ראשית, כאשר ההגנה מביאה ראיותיה עוד טרם נחקר התובע, מקנה לתובע יתרון משמעותי-עדי התביעה מוכנים מראש ויכולים להשיב על טענות ההגנה המפורטות בתצהירי העדות הראשית מטעמה. בענייננו, לא די שהתובע זוכה ביתרון זה, אלא שהוא מבקש, שלא כדין, להקנות לו יתרון נוסף, קרי לעיין בראיות ההגנה ורק לאחר מכן להחליט האם ברצונו להביא עדים נוספים אם לאו. הנתבעת הוסיפה וציינה, כי ההחלטה, כי נתבע יגיש תצהיריו בטרם יוצגו עדויות התובע כולן, משמעה שינוי בסדר הבאת הראיות. נסיבות המקרה וטענת התובע, כי שמורה לו הזכות להביא ראיות נוספות לאחר שיוצגו בפניו ראיות הנתבעת, מהווה למעשה היפוך של סדר הבאת הראיות, ועל כן יש לאפשר לנתבעת להגיש ראיותיה תוך 60 יום מסיום פרשת התביעה. לחילופין, ונוכח העובדה כי התובע חורג מן המועדים שהוקצבו לו, נתבקש ביהמ"ש להאריך המועד לנתבעת להגיש ראיותיה תוך 120 יום מהגשת מלוא ראיות התובע. 10. התובע מתנגד לבקשת הנתבעת. לטענת התובע, נקבעו המועדים להגשת תצהירי עדות הראשית בהחלטה שניתנה ביום 12/07/10, אשר עליה לא השיג התובע, ובהיעדר שינוי נסיבות, אין מקום להורות על שינוי ההחלטה בדבר הגשת ראיות הצדדים. התובע טוען, כי ביהמ"ש העליון קבע, עוד ברע"א 3312/04, אשורנס גנרל דה פרנס נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק הצפון אמריקה, 26/10/05 (להלן: "פסק דין אשורנס גנרל"), בעניין הגשת תצהירים כי ככלל, אין זה ראוי לפצל את הליך הבאת הראיות וראוי שביהמ"ש יקבע בהחלטה אחת בקדם משפט שעל שני בעלי הדין להגיש תצהירי עדות ראשית. כמו כן, טוען התובע כי נקבע כי מבחינת מועדי הגשת התצהירים, ראוי שתצהירי הנתבע יימסרו לאחר הגשתם של התצהירים מטעם התובע, אבל לא לאחר שמיעת עדי התובע. דיון 11. סדר הבאת הראיות בהליך אזרחי קבוע בתקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). נראה כי הדרך העדיפה, עליה עמד כב' השופט גרוניס בפסק דין אשורנס גנרל, לעניין הגשת ראיות ראשיות בתצהירים, הינה להורות בהחלטה אחת לשני בעלי הדין להגיש תצהירים תוך קביעת מועדים מדורגים להגשת התצהירים, ובאופן שתחילה יוגשו תצהירי התובע ולאחר מכן יוגשו תצהיר הנתבעת. 12. בנסיבות ענייננו עולה, כי הגם שניתנה לתובע לבקשתו שהות של 3 חודשים (מעבר לפגרה) להגיש ראיותיו ואף ניתנה לתובע ארכה נוספת להגיש ראיותיו עד ליום 01/01/11, מציין התובע בתגובתו כי בדעתו להגיש שני תצהירי עדות ראשית נוספים: תצהיר עדות ראשית של מעבידו וכן תצהיר או חוות דעת של רואה החשבון של התובע ביחס להוצאות העבר, אשר טרם הוגשו. יצוין כי התובע לא הגיש בקשה לארכה להגשת תצהירי אלה ואף לא תמך בקשתו או תגובתו בתצהיר, המעלה את הקושי בהגשת תצהירי עדותם ו/או חוות דעתם של עדים אלה ככלל ו/או תוך המועד שנקצב. עוד עולה מתגובות התובע, כי הינו סבור שלא קיימת כל מניעה לאפשר לתובע להגיש ראיות נוספות בתצהירים או באמצעות זימון עדים לאחר הגשת ראיות הנתבעת, וכי הארכת המועד להגשת ראיות אלה נתונה בסמכותו של ביהמ"ש, אינה מחייבת הנמקה ובאופן שעולה בין השיטין מתגובת התובע, כי הגשת הראיות בשלב זה אינה מהווה סוף פסוק כלל מבחינת התובע, שישקול כאמור צעדיו לאחר שיעיין בתצהירי הנתבעת. משהבהיר התובע כי בדעתו להגיש תצהירים ו/או חוות דעת נוספות של שני עדים מטעמו, שלכאורה עדותם משמעותית להוכחת נזקיו, טרם הגיעה השעה לחייב את הנתבעת בהגשת ראיותיה, שכן משמעות הדבר הינה היפוך סדר הבאת הראיות. ההחלטה בדבר הגשת ראיות ראשיות, שניתנה ביום 12/07/10, המתיישבת גם עם פסק דינו של כב' השופט גרוניס בפסק דין אשורנס גנרל, קבעה במפורש מועדים מדורגים להגשת הראיות, באופן שכל עדויות התובע יובאו לפני שהנתבעת תביא את עדיה, ומכאן שבהיעדר סיבות, לא כל שכן מוצדקות, לאי השלמת הגשת ראיות התובע, אין הצדקה להביא להיפוך סדר הראיות. ראה: רע"א 4617/03, טמבור בע"מ ואח' נ' איתן אטיאס 08/07/03. זאת ועוד, הגם שהתובע אינו נדרש להכריז "אלה עדיי" עם הגשת ראיותיו וייתכנו נסיבות בהן יותר לתובע לזמן עד או עדים נוספים גם לאחר תום שמיעת עדיו, הנחת היסוד ממנה יוצא התובע, לפיה אין ולא תהייה כל מניעה לאפשר לו להגיש ראיות נוספות לאחר הגשת ראיות הנתבעת ואף לאחר תחילת שמיעת ההוכחות, אינה מתיישבת עם הוראות התקנות ועם האמור בפסק הדין בעניין אשורנס גנרל. מעבר לעובדה כי התנהלות כאמור, יש בה כדי לכרסם בזכויותיה של הנתבעת ויש בה כדי לפגוע כליל בסדר ההוכחות הרגיל, שבו תובע מביא ראיותיו ואילו הנתבע מביא ראיותיו לאחר מכן, הרי התנהלות זו יש בה כדי לפגוע בניהול ההליך המשפטי ולהאריך, שלא לצורך, את משכו, שעה שאין ולא הייתה מניעה מלפני התובע להשלים הבאת ראיותיו תוך פרק הזמן שנקצב. סוף דבר 13. לנוכח כל האמור, ומשהתובע לא השלים כאמור את הגשת ראיותיו ובדעתו להגיש תצהירים נוספים ו/או חוות דעת כמפורט לעיל ולאור מועדי ההוכחות הקבועים, הנני מאריכה המועד לתובע להשלים הגשת ראיותיו עד ליום 20/05/11. הנתבעת תהייה רשאית להגיש ראיותיה תוך 60 יום לאחר מכן. בנסיבות העניין, לא ראיתי לפסוק הוצאות. הגשת ראיותהארכת מועדראיות