קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להארכת מועד להגשת תביעה שכנגד: רקע ותמצית טענות הצדדים המבקשים עותרים, כי תינתן להם אורכה להגשת תביעה שכנגד. המבקשים הגישו לבית הדין לשכירות תביעה נגד המשיבה ובמסגרתה עתרו לתיקון מושכר אשר נמצא על חלקה אשר מושכרת להם בשכירות מוגנת. המומחה אשר מונה מטעם בית הדין פירט בחוות דעתו את סוגי התיקונים הדרושים, עלותם וחלוקת העלות בין הצדדים. במסגרת התובענה נשוא הבקשה שלפניי טוענת המשיבה, כי המבקשים לא פעלו בהתאם לאמור בחוות הדעת והתקינו במקום קונסטרוקציה גדולה מזו שהייתה שם בעת מתן חוות הדעת. עוד טוענת המשיבה, כי הקונסטרוקציה האמורה נבנתה בניגוד לחוק תכנון ובניה, ללא היתר וללא הסכמתה ובניגוד לחוזי השכירות- לפיהם המבקשים אינם מורשים לעשות שינוי במושכר ללא הסכמתה, כפי שאף נקבע בפסק דין בתובענה אשר התנהלה בין הצדדים. המשיבה עתרה לצו מניעה קבוע וכן לצו הריסה. בנוסף, הגישה המשיבה בקשה לצו מניעה זמני לפיו על המבקשים או על מי מטעמם להימנע מלכסות את חזיתות הקונסטרוקציה או לקרות את גג הקונסטרוקציה אשר הקימו על גג המושכר. המבקשים עותרים, כי תינתן להם אורכה להגיש תביעה שכנגד. לטענתם, בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 בית המשפט מוסמך להתיר תיקון כתב טענות כך שיהיה בידו להכריע בשאלות השנויות במחלוקת. המבקשים טוענים, כי במסגרת התביעה שכנגד הם עותרים, כי בית המשפט ייתן את ההרשאה להקמת הקונסטרוקציה כפי שקיימת כיום, בכפוף לחוק וקבלת היתר לפי חוק הגנת הדייר. המבקשים טוענים, כי הצורך להגיש תביעה שכנגד התעורר רק לאחר שניתנה חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, ביום 30.7.11, לפיה פסק הדין לא הגדיר את מימדי הקונסטרוקציה אשר תוקם. לטענתם, הגשת תביעה שכנגד תאפשר הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת. עוד מוסיפים, כי שיקולי יעילות הדיון ומניעת כפל דיון תומכים אף הם בהיעתרות לבקשה. כן טוענים, כי קיימת חפיפה מלאה בין המסכת העובדתית שתתברר בתביעה העיקרית ובתביעה שכנגד ושתיהן עוסקות באותה קונסטרוקציה ואותן נסיבות. לבסוף טוענים המבקשים, כי טרם הוגשו ראיות הצדדים וטרם נשמעו עדיהם וכן, כי הדיון הקרוב בתובענה קבוע ליום 12.9.12 והתרת הגשת כתב תביעה שכנגד לא תביא לעיכוב והארכת בירור התובענה. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת, כי דינה להידחות. לטענתה, הבקשה מבוססת על תקנה 53 לתקנות סדר הדין האזרחי ולא על תקנה 92, כפי שנטען בבקשה, ולפיכך על המבקשים להוכיח קיומם של טעמים מיוחדים. המשיבה טוענת, כי בדיון אשר נערך ביום 6.7.10 הוסכם בין הצדדים, כי המהנדס יודיע האם העבודות מבוצעות על פי חוות הדעת אם לאו. כן הוסכם, כי במידה שהעבודות מבוצעות על פי חוות הדעת המשיבה תחזור בה מבקשתה ובמידה והעבודות חורגות הצדדים יבקשו לקיים דיון נוסף. לטענתה, לאחר שנערכו דיונים והוגשו על ידי המבקשים בקשות לסילוק התובענה על הסף, עיכוב הליכים וביטול צו המניעה הזמני, ולאחר שבקשותיהם נדחו, הגישו המבקשים, ביום 26.12.10, כתב הגנה. כן ציינה, כי הגישה נגד המבקשים בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט וכי בדיון אשר נערך בבקשה התחייבו המבקשים שלא לבצע פעולה כלשהי בניגוד לצו המניעה הזמני וכי יכבדו כל הכרעה של בית המשפט לעניין הקונסטרוקציה. המשיבה טוענת, כי לאור המצב העובדתי וסיפור המעשה, בית המשפט מצא שהתיק הגיע לסיומו וכי הגיע שלב הסיכומים, אלא שבא כוח המשיבה ביקש לחקור את המומחה על מספר שאלות. לטענתה, המבקשים הגישו בקשתם בשלב זה ובניגוד לתקנות בכדי לסרבל את הדיון ולעכב אותו. המשיבה טוענת, כי ההכרעה בתביעה העיקרית עשויה ליצור השתק פלוגתא ביחס לתביעה האחרת באופן שיתרום לזירוז הדיונים בפרשה. המשיבה מוסיפה וטוענת, כי בית המשפט רשאי להורות על מחיקת תביעה שכנגד או הפרדת הדיון בה ובתובענה העיקרית מטעמים של נוחות ויעילות. המשיבה טוענת, כי יש לדחות את בקשת האורכה וככל שמבקשים מעוניינים בכך עליהם להגיש תביעה נפרדת. המבקשים הגישו תגובה לתגובת המשיבה ובמסגרתה טענו, כי במסגרת תגובתה טענה המשיבה, כי הם ביצעו עבודות כיסוי לגג הקונסטרוקציה במתכת בעוד שבמהלך ההליך, היא הודתה שהכיסוי הינו מפלסטיק. לטענתם, די בהעלאת טענות סותרות והצגת עובדות מעוותת בכדי להצדיק את דחיית תגובת המשיבה. עוד טוענים המבקשים, כי לאור העובדה שהמשיבה דחתה את הצעת בית המשפט והודיעה, כי היא מעוניינת להשמיע את עדיה, ונקבעה ישיבת הוכחות בהתאם, הרי שאין לקבל טענתה לפיה התיק הגיע לסיומו. לטענתם, ההליכים המקדמיים בתביעה שכנגד יסתיימו לפני ה- 12.9.12 ולא יגרמו לדחיית הדיון בתובענה. עוד טוענים, כי נימוקיהם במסגרת התביעה העיקרית הם הבסיס לתביעה שכנגד ואף מהטעם האמור יש להיעתר לבקשתם. לטענתם, שיקולים של יעילות הדיון ומניעת כפל דיון והחלטות סותרות תומכים בהיעתרות לבקשה. המבקשים טוענים, כי ככל שתתקבל התביעה שכנגד הרי שהדיון בתביעה העיקרית יתיתר. לטענתם, קיימת חפיפה רבה ואף מלאה בין המסכת העובדתית שבבסיס שתי התביעות, קיימת זהות בין בעלי הדין ואותן שאלות משפטיות עשויות להתעורר. דיון ומסקנות לאחר שקילה ובחינה של מכלול טענות הצדדים והחומר המצוי לפניי מצאתי, כי דין הבקשה להתקבל, כפי שיפורט. תקנה 53(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי "נתבע המסתייע בנימוק שיש בו כדי לבסס תביעה שכנגד יגיש, נוסף על כתב ההגנה, כתב תביעה שייקרא כתב תביעה שכנגד". כאמור, על נתבע המבקש להגיש תביעה שכנגד להגיש את כתב התביעה יחד עם כתב ההגנה המוגש על ידו במסגרת התובענה העיקרית. בענייננו, אין מחלוקת כי כתב התביעה שכנגד לא הוגש במקביל להגשת כתב ההגנה אשר הוגש על ידי המבקשים ותחת זאת הוגשה בקשת האורכה בה עסקינן, בחלוף כשמונה חודשים ממועד הגשת כתב ההגנה. המבקשים הסבירו, כי הצורך בהגשת התביעה שכנגד נולד בעקבות חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. מצאתי, כי על אף שהתביעה שכנגד לא הוגשה במקביל להגשת כתב ההגנה אלא חודשים רבים לאחר מכן, הרי שסנקציה של דחיית בקשת האורכה להגשת התובענה שכנגד אינה ראויה בענייננו. כללי הפרוצדורה נועדו בכדי לשרת את ההליך השיפוטי אשר תכליתו הינה בירור הפלוגתאות והכרעה בהן. המטרה העיקרית של סדרי הדין הינה להביא למצב שבית המשפט יוכל לחרוץ את המשפט כהלכתו וכצדקתו (ע"א 430/74 פרידה בסמן נ' גזית תכנון שירותי אדריכלים והנדסה בע"מ, פ"ד כט(1), 228). מקום בו ניתן לתקן תקלה או שגיאה שעשה בעל דין מבלי שהדבר יגרום לצד השני לעוול אשר אינו בר פיצוי כספי יש לאפשר תיקון כאמור בנדיבות. בענייננו, התובענה העיקרית והתביעה שכנגד עוסקות שתיהן באותה קונסטרוקציה. עסקינן באותם צדדים ואותה מסכת עובדתית. יש בכך כדי להצדיק היעתרות לבקשה, כך שניתן יהיה לדון באופן יעיל ומלא במחלוקות אשר נתגלעו בין הצדדים. סבורני, כי דיון בתובענות האמורות במאוחד אין בו בכדי לסרבל ולהאריך את הדיון שלא לצורך. השלב בו מצוי הדיון בתובענה העיקרית והעובדה שהדיון בתובענה קבוע ליום 12.9.12 מחזקים עמדתי בנדון. אף אם תתקבל טענת המשיבה לפיה איחוד התובענות בשלב זה יביא להתמשכות ההליכים הרי שאי הנוחות אשר עלולה להיגרם לה בשל שמיעת התובענות במאוחד הינה ברת פיצוי. המבקשים הגישו נגד המשיבה תביעה בבית הדין לשכירות ובמסגרתה טענו, כי קיימים במושכר ליקויים אשר יש להורות על תיקונם. המהנדס מר דן ברלינר מונה כמומחה מטעם בית המשפט ובמסגרת חוות דעתו ציין את רשימת הליקויים אשר יש לתקן ואת עלות תיקונם. בפסק דין אשר ניתן בתובענה ביום 12.7.09 קבע כב' השופט כנעאן, כי המבקשים רשאים לבצע את עבודות התיקון במושכר כפי שאישר המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו למעט עבודות של הגבהת הכניסה למושכר (סעיף 3א). המשיבה הגישה תביעה במסגרתה טענה, כי המבקשים לא פעלו בהתאם לפסק הדין האמור ובנו במקום קונסטרוקציה במימדים שונים מזו שהייתה במקום קודם לכן. לטענתה, בניית הקונסטרוקציה בוצעה ללא היתר בניה, מבלי שניתנה הסכמתה ובניגוד לחוזי השכירות. במסגרת התובענה שלפני מונה המהנדס מר דן ברלינר כמומחה מטעם בית המשפט. במסגרת החלטת המינוי נקבע, כי על המומחה למסור חוות דעתו בשאלה האם הקונסטרוקציה החדשה תואמת את זו שהייתה בנויה בעבר, בכפוף לתיקונים אשר נקבעו בחוות דעתו בהליך אשר התנהל בבית הדין לשכירות. המומחה ציין בחוות דעתו, כי גובה הקונסטרוקציה הינו כ-160 ס"מ וכי הגובה הסביר בנסיבות העניין הינו 50-60 ס"מ. כן ציין, כי בחוות דעתו הראשונה הוא לא ציין מהו גובה קונסטרוקציית האלומיניום. לבסוף הוא מצא שהעבודה הרלוונטית בוצעה בהיקף נרחב מהדרוש וכי היא גורמת למבקשים לנוחות יתר ולשיפור השימוש בנכס. הנה כי כן, מהאמור לעיל עולה, כי חוות הדעת אשר ניתנה בהליך הקודם לא התייחסה לסוגיית גובה הקונסטרוקציה. בהתאם לכך, הרי שפסק הדין אשר ניתן בבית הדין לשכירות לא עסק בסוגיה זו. בנסיבות אלו, וככל שהמבקשים מעוניינים בהיתר לבניית הקונסטרוקציה במימדיה הנוכחים, פתוחה בפניהם הדרך להגיש תביעה בנדון לבית הדין לשכירות. יש לציין, כי אף בתגובתה לא טענה המשיבה, כי אין בידי המבקשים להגיש תביעה כאמור. תחת זאת היא טענה, כי ככל שהם מעוניינים להגיש תביעה הרי שעליהם להגיש תביעה נפרדת. אין מחלוקת, כי במידה והמבקשים היו מגישים תביעה נפרדת בבית הדין לשכירות, ובמסגרתה עותרים לסעד המבוקש על ידם במסגרת התביעה שכנגד, הרי שהיה בידם להגיש בקשה לאיחוד הדיון בין התובענה האמורה והתובענה אשר הוגשה על ידי המשיבה. עובדה זו תומכת בעמדתי לפיה יש לדון בשתי התובענות במאוחד ויש להיעתר לבקשת האורכה. לאור כל האמור לעיל, אני נעתרת לבקשה ומתירה את הגשת כתב התביעה שכנגד אשר צורף לבקשת האורכה. כתב הגנה יוגש על פי התקנות. הוצאות הליך זה יילקחו בחשבון עם סיום ההליך ועל פי תוצאותיו. הארכת מועדתביעה שכנגד