הארכת תקופת מאסר על תנאי - נהיגה ללא רישיון נהיגה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הארכת תקופת התנאי מכוח סעיף 85 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977: 1. בפני ערעור המערער על גזר דינו של בית המשפט השלום לתעבורה באשדוד (כב' השופטת ג.שלו), מיום 3.6.2010, אשר הורשע בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה מעל המהירות המותרת, בכך שנהג במהירות של 101 קמ"ש בכביש עירוני, כשהמהירות המותרת היא 70 קמ"ש. המערער צירף תיק נוסף בבית משפט קמא, בו הורשע בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ללא ביטוח וכשרישיון הרכב פקע לתקופה שאינה עולה על 6 חודשים. בגין העבירות הנ"ל גזר בית משפט קמא על המערער את העונשים הבאים : א. הפעלת מאסר על תנאי של 9 חודשים שהוטל על מערער בתיק פ"ל 287/05 של בית המשפט לתעבורה ברמלה. ב. מאסר בפועל של 6 חודשים, כאשר חודש אחד ירוצה במצטבר לעונש המאסר על תנאי שהופעל וחמישה חודשים בחופף, כך שסה"כ על המערער הוטלו 10 חודשי מאסר בפועל. ג. 10 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, מיום שחרורו. ד. פסילה בפועל מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה למשך 24 חודשים. ה. הפעלת עונש פסילה על תנאי של 6 חודשים שהוטל על המערער בתיק פ"ל 287/05 של בית המשפט לתעבורה ברמלה, כך שסה"כ המערער נפסל לנהיגה בפועל לתקופה של 30 חודשים. ו. פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים. ז. קנס בסך 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. מכאן הערעור שבפני. הערעור מופנה רק כנגד רכיב המאסר בפועל. 2. יצוין, כי טרם מתן גזר הדין הורה בית משפט קמא על הגשת תסקיר שירות המבחן בעניינו של המערער. בפס"ד מנומק של בית משפט קמא עמד בית המשפט על עברו הפלילי המכביד של המערער ועל עברו התעבורתי. בית משפט קמא עמד על נסיבות חייו הקשות של המערער, כעולה מתסקיר שירות המבחן, ועל כך שהמערער נמצא בהליך טיפולי לגמילה מסמים. בית משפט קמא הביע דעתו כי במקום שיש סיכויי שיקום של ממש הדרך השיקומית עדיפה על פני נקיטת עונשי מאסר. יחד עם זאת, קבע בית משפט קמא כי בנסיבות המקרה דנן לצורך נקיטה בחריג של הארכה נוספת של תקופת התנאי, מכוח סעיף 85 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, נדרש קיומו של קשר סיבתי בין השימוש בסמים לבין ביצוע העבירות בגינן נדון המבצע. במקרה דנן, המערער, כטענתו, ביצע את העבירות דנן בהיותו נקי מסמים. בנסיבות אלה סבר בית משפט קמא כי אין כל קשר בין ביצוע עבירות התעבורה לבין התמכרות המערער לסמים ועל כן אינו מתאים לנקיטה בדרך החריגה שקובע סעיף 85 הנ"ל ואין מנוס מהפעלת עונש המאסר המותנה העומד ותלוי כנגד המערער. 3. המערער טען כי בית משפט קמא שגה בהטילו עליו מאסר בפועל, זאת מחמת טעות משפטית - פרשנות שגויה של סעיף 85 הנ"ל, שכן סעיף זה, לטענת המערער, מתמקד בראיית המבצע ובשיקומו ולא בעבירה, כשהרציונל הוא ששיקומו לא יפגע. עוד טען המערער, כי לשון סעיף 85 הנ"ל מדברת על מי שעובר גמילה או סיים טיפול ואין רלוונטיות לעניין הזמן שחלף מאז הגמילה. במקרה דנן טען המערער, כי על אף שעברו 7 שנים מאז עבר הליך גמילה, שירות המבחן המליץ בתסקיר שהוגש בתיק זה לבית משפט קמא, לשלבו במרכז לנפגעי סמים ולכן הוא עדיין מצוי בהליכי טיפול. לטענת המערער אף בית משפט קמא קבע כי לא יהא צודק במקרה זה להפעיל עונש המאסר המותנה בשל סיכויי שיקום המערער והפגיעה בהם וכי הארכת התנאי לא תפגע בשלום הציבור, אולם אך בשל כך שבית המשפט סבר כי לא קיים קשר סיבתי בין השימוש בסמים לבין העבירות שביצע, קבע כי לא ניתן להאריך את התנאי. 4. יוער, כי המערער מעולם לא הוציא רישיון נהיגה. בדיון שהתקיים בפני, ביום 2.9.2010, חזרה ב"כ המערער על נימוקי הערעור והסיפה כי המערער מגיל צעיר מאוד החל לצרוך סמים. ב"כ המערער חזרה על כך כי בית משפט קמא טעה טעות משפטית בקובעו כי אם העבירה לא נעשתה בסמוך לשימוש בסם או בגינו, אזי לא ניתן לעשות שימוש בסמכות המוקנית בסעיף 85 הנ"ל. לטענת המערער הוא נמצא כיום במסגרת טיפולית של מכורים אנונימיים. לטענת ב"כ המערער, העבירות, כאמור, בוצעו בתקופה בה אמו של המערער נפטרה. המערער לא חזר לשימוש בסמים, הוא מקפיד על ביקורי ילדיו וכי הפעלת המאסר תסב לו נזק חמור ותגרום לנסיגה במצבו. ב"כ המשיבה טען מנגד כי אין לסעיף 85 הנ"ל כל תחולה במקרה דנן, שכן המערער אינו עונה להגדרה של "אדם העובר טיפול למשתמשים בסמים" ועל כן יש לפנות לסעיף 56 לחוק העונשין. ב"כ המשיבה הפנה לעניין זה לפסק דין ברע"פ 4856/08 של בית המשפט העליון. עוד טען ב"כ המשיבה, כי תסקיר שירות המבחן עצמו ממליץ על הארכה נוספת של התנאי ללא התייחסות לכך שהמערער נגמל מסמים. המערער נגמל לפני כשבע שנים ואין כל המלצה למוסד גמילה כלשהו בתסקיר אלא המלצה למבחן על פי צרכיו של המערער. ב"כ המשיבה הסכים בדיון לקבלת תסקיר נוסף בעניינו של המערער. 5. מתסקיר שירות המבחן שהוגש לבית משפט זה עולה, כי המערער גדל בתנאי עזובה קשים ובתנאים סוציו-אקונומיים נמוכים. המערער היה חשוף לדפוסים עברייניים והתקשה לגייס כוחות לתפקוד תקין. בעברו נטה המערער להתמודד עם הקשיים בדרך של בחירת פתרונות קלים ומעורבות בפלילים. המערער ניהל בעברו אורח חיים התמכרותי במשך כ- 25 שנה וריצה מאסרים. כעולה מהתסקיר, לאחר המאסר האחרון, ביצע המערער גמילה בכוחות עצמו וכיום הוא נקי מזה כ- 8 שנים. המערער החליט לערוך שינוי חיובי בחייו, החל לעבוד ולנהל אורח חיים זוגי ומשפחתי. פטירת אמו היוותה נקודת משבר בחייו ועל רקע זה ביצע את העבירה הנדונה. להערכת קצינת המבחן, יש לראות אדם שניהל אורח חיים התמכרותי ועברייני, נגמל בכוחות עצמו וערך שינוי חיובי בחייו, חוזר בעקבות משבר לחוסר תפקוד, כ"מעידה" וחזרה לדפוסים המצריכה טיפול במרכז לנפגעי סמים. לצורך הגשת תסקיר זה, שיתף המערער במצוקתו סביב ניהול אורח חיים שולי והקושי לשקם את חייו ולהתמיד בכך. המערער ביטא נזקקות להיעזר בגורם טיפולי כשירות המבחן. לאור האמור, המליץ שירות המבחן על צו מבחן למשך שנה, במהלכו ישתלב המערער על פי צרכיו הייחודיים במרכז לטיפול בנפגעי סמים באזור מגוריו, על הארכת המאסר המותנה ועונש פסילה. 6. מהתסקיר המשלים, שלא היה מונח בפני בית משפט קמא, עולה כאמור, "הקשר הסיבתי" בין השימוש בסמים לבין העבירות הנידונות. כאמור, לדברי קצינת המבחן: "אדם שניהל כל חייו אורח חיים התמכרותי ועברייני, אשר הצליח לערוך גמילה פיזית, לשקם את עצמו ואת חייו ולתפקד במשך מספר שנים חוזר בעקבות משבר ומצב נפשי לחוסר תפקוד בכל תחומי חייו, אנו רואים זאת כ"מעידה" וחזרה לדפוסים המצריכה טיפול במרכז לנפגעי סמים" כאמור, בית משפט קמא סבר, כי אין קשר בין ביצוע העבירות לבין התמכרות המערער לסמים ועל כן לא ראה מקום להארכת התנאי בהתאם לסעיף 85 לחוק העונשין, זאת אף שסבר, כי מקום שיש סיכויי שיקום של ממש, הדרך השיקומית עדיפה על פני עונש של מאסר בפועל. משהוברר עניין זה על ידי שירות המבחן, נראה, כי ניתן לעשות שימוש בסעיף 85 לחוק העונשין וגם יש מקום לכך, לאור האמור בתסקירי שירות המבחן. לפיכך, ובקבלי את הערעור, אני מבטלת את עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער. המאסר המותנה של 9 חודשים שהוטל על המערער בתיק פ"ל 287/05 בבית המשפט לתעבורה ברמלה ביום 12.12.05 מוארך בשנתיים מהיום. יתר רכיבי הענישה שהוטלו על המערער בעינם עומדים. המערער יהיה נתון בפיקוח של שירות המבחן למשך שנה מהיום. תנאי מתנאי המבחן הוא השתתפות המערער במרכז לטיפול בנפגעי סמים באזור מגוריו. משפט תעבורהמאסר על תנאימאסרנהיגה ללא רישיוןרישיון נהיגה