קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגדלת צו תשלומים / הגדלת תשלום חודשי הוצאה לפועל: 1. בפתח הדברים יובהר כי הבקשה מתייחסת למספר החלטות אשר ניתנו על ידי רשמי ההוצל"פ החל מחודש אוקטובר 2010, ובכלל זה שתי החלטות מיום 1/5/11 ומיום 6/5/11 אשר ניתנו על ידי כבוד רשמת ההוצל"פ, הגב' גץ-אופיר סיגלית. בהתאם לסעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 (להלן "חוק ההוצל"פ") ולתקנה 119(ה) לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם-1979 (להלן "תקנות ההוצל"פ") על החלטות מסוג דא ניתן לערער ברשות תוך 20 יום מיום מתן ההחלטה או מיום המצאתה למבקש, בעוד הבקשה שלפניי הוגשה אך ביום 20/6/11. בכל הקשור להחלטה מיום 1/5/11 - המבקש מודה כי קיבל את ההחלטה ובהתאמה, הגיש ביום 5/5/11 בקשה לביטולה. ברם, אין בהגשת בקשה לביטול החלטה כדי להאריך את המועדים הנקובים בחוק. בכל הקשור להחלטה מיום 6/5/11 - מעבר לאמרה כללית של המבקש כי ההחלטה הומצאה לידיו ביום 16/6/11 אין לפניי ראייה תומכת הגם שבנקל ניתן היה להציגה. יתירה מכך. טענה זו אינה מתיישבת עם התנהלות המבקש כמו גם עם חובותיו כבעל דין. שומה היה על המבקש לעקוב אחר קבלת החלטה בבקשתו, חלף השתהות במשך 40 יום. הדברים אמורים במיוחד בשים לב לכך שמדובר בבקשה לבטל את הגדלת התשלום החודשי בו חוייב במסגרת תיק האיחוד שמספרו 02-98376-10-4 (להלן: "תיק האיחוד"). יחד עם זאת, משלא הוכחה לפניי ידיעה ברורה ומלאה של המבקש (וראה גם: רע"א 602/08, דלתא קפיטול גרופ בע"מ נ' קסלר (2008)) - בכל הקשור להחלטה מיום 6/5/11 - אוסיף ואבחן את הבקשה גם לגופא. 2. וייאמר מיד - לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והמסמכים שלפניי, דין הבקשה להידחות גם לגופא. בהחלטה מיום 1/5/11 קבעה כבוד הרשמת גץ-אופיר סיגלית כי המבקש לא המציא את המסמכים כנדרש בהחלטה קודמת ועל כן הורתה על הגדלת התשלום החודשי מסך של 1,000 ₪ לסך של 2,000 ₪. עוד מודגש על ידי כבוד הרשמת כי היא לא תידרש לבקשה חוזרת טרם שהמבקש ימציא את מלוא המסמכים והפרטים כאמור בהחלטה מיום 23/1/11. בהחלטה מיום 6/5/11 דחתה כבוד הרשמת גץ-אופיר סיגלית את בקשת המבקש לבטל את החלטתה מיום 1/5/11 (להלן "בקשת הביטול"), בקובעה כי אין מקום לשינוי החלטתה בפרט נוכח התנהלות המבקש אשר נמנע מלקיים אחר ההחלטות הקודמות ולהמציא את האינפורמציה הנדרשת. משכך, ההחלטה מיום 6/5/11 אך דוחה את בקשתו של המבקש לשנות את החלטת כבוד הרשמת מיום 1/5/11. הא ותו לא. כך או כך, לא מצאתי כל טעם להתערב בהחלטה זו, בפרט נוכח העובדה שעוד בהחלטתה מיום 1/5/11 הבהירה כבוד הרשמת כי היא לא תידרש לבקשה חוזרת בטרם יומצאו מלוא המסמכים ו/או הפרטים כאמור בהחלטה עוד מיום 23/1/11 ואין חולק כי אלה לא צורפו לבקשת הביטול. מה גם שבבקשת הביטול אף אין טענה לשינוי נסיבות ונוכח סמיכות הזמנים מוטב שכך. ודוק: תגובת המבקש לבקשה לפיזור תיק האיחוד או הגדלת צו התשלומים היתה נגד עיני כבוד הרשמת בעת מתן החלטתה מיום 1/5/11, כעולה מתוכן ההחלטה. חלף הגשת בקשות חוזרות מן הראוי היה כי המבקש יקיים אחר החלטות רשמי ההוצל"פ וימציא המסמכים המעידים כי, לשיטתו, אין מקום להגדלת התשלום החודשי לסך של 2,000 ₪. 3. זאת ועוד. עיון במסמכים שלפניי מעיד, בין היתר, כי: 3.1 ביום 1/12/09 נערכה למבקש חקירת יכולת לפני כבוד הרשמת, כתוארה אז, מירב קלמפנר-נבון (להלן "החקירה"). מהחקירה עלה כי רמת החיים של המבקש גבוהה מהמוצהר על ידו ואינה תואמת את הכנסתו. עוד עלה בחקירתו כי המבקש לא פרט את כלל נכסיו. כך למשל המבקש לא הצהיר כי בבעלותו בית רב מפלסי כאשר צו פינוי לא הוצא לפועל ככל הנראה עקב הסדר. כך גם המבקש לא הצהיר שיש לו זכויות במקרקעין נוספים ובכלל זה מקרקעין שירש מאביו יחד עם אחיו ומקרקעין בכרמיאל. וכך, בניגוד להצהרתו, נמצא שהמבקש מחזיק בכלי רכב. 3.2 בהחלטה שניתנה במהלך הישיבה, קבעה כבוד הרשמת (כתוארה אז) מירב קלמפנר-נבון כי הכנסת המבקש אינה תואמת את רמת חייו כפי שעלה מהנתונים אשר התגלו בחקירה והמבקש לא הבהיר את הפער שבין הכנסתו המוצהרת לבין רמת חייו. מה גם שגם בחקירתו סרב המבקש להשיב על שאלות מפורשות ביחס לנכסיו. המבקש לא ביקש לערער על החלטה זו שניתנה בנוכחותו. 3.3 בהחלטה נוספת מיום 23/1/11 ניתנה למבקש התראה בטרם פיזור תיק האיחוד תוך הוריה על תשלום חוב הפיגורים ומתן פרטים ומסמכים באשר לבית בו הוא מתגורר. ברם, המבקש כשל מלמלא אחר החלטה זו ועל כן ניתנה ההחלטה מיום 1/5/11. ודוק: גם אם המבקש לא קיבל את ההחלטה מיום 23/1/11 בסמוך לאחר נתינתה, הרי, לכל היאוחר, משקיבל את החלטת כבוד הרשמת מיום 1/5/11 נודע לו על דבר קיומה, אך הוא בחר, כאמור, להגיש את בקשת הביטול חלף בקשת רשות ערעור. 4. יתירה מכך. המבקש מלין על כך שהגדלת צו התשלומים בוצעה בלא שנערכה למבקש חקירת יכולת. ראשית, רשם ההוצל"פ רשאי ליתן צו תשלומים לאחר חקירת יכולת "או על סמך תצהיר לפי סעיף 68" כמצויין מפורשות גם ברישא לסעיף 69 לחוק ההוצל"פ, המצוטט על ידי ב"כ המבקש הגם שאין תמה כי דרך כלל ראוי כי תיערך חקירת יכולת. כאמור ב-בר"ע (ת"א) 1229/02, חיון נ' שטראוס שיווק בע"מ (2002): "דעתי היא כי ראשי ההוצאה לפועל אינם חייבים לבצע חקירות יכולת פרונטאליות בכל מקרה שהם דנים בו. הם רשאים לתת צווי תשלום, גם ללא חקירת יכולת, לפי סעיפים 68 ו-69(א)(ב) לחוק ההוצאה לפועל אולם, יחד עם זאת, ראוי לזכור כי משקלה של חקירת היכולת עלה, במידה ניכרת, בעשור שעבר מאז ניתן פסק דין פר"ח ועד היום. בעשור זה הקנה המחוקק לחקירת היכולת מעמד חשוב שלא זומן לה בעבר...". (וראה גם: ד. בר-אופיר "הוצאה לפועל-הליכים והלכות", מהדורה שביעית, 2009, עמוד 448 ואילך). שנית, אמנם ובכל הקשור לתיק איחוד המדובר בחובה על פי הדין (ראה סעיף 74ט(א) לחוק ההוצל"פ, וכן ד. בר-אופיר, בספרו, שם בעמוד 498), אך בענייננו עמדו בפני כבוד רשמת ההוצל"פ הן תצהיר המבקש והן חקירת היכולת שבוצעה למבקש ביום 1/12/09 וטרם מתן צו האיחוד והכל בהתאם להוראת הסעיף אלא שהמבקש חדל מלהציג לפני כבוד הרשמת נתונים חדשים, אף לא ביחס להחמרה הנטענת על ידו. שלישית ועיקרו של דבר - בשים לב לכשלים שמצאה כבוד הרשמת (כתוארה אז) מירב קלמפנר-נבון בתצהיר המבקש, ומשחדל המבקש חרף ארכות לעמוד בחובת הגילוי הנקובה בסעיף 74ד לחוק ההוצל"פ ניתן היה - לאחר שכבוד הרשמת קיבלה את תגובת המבקש - להורות על פיזור תיק האיחוד בשים לב לסעיף 74טו(6) לחוק ההוצל"פ. ודוק: "חובת הגילוי הינה ביטוי של עקרון תום הלב וככזו היא מבטאת נורמות של התנהגות מוסרית..." (ראה: ע"א 1064/03, אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון המנוחה פיאמנטה ז"ל (2006)). בכל הקשור למבקש קבועה חובת הגילוי החלה עליו בחוק ההוצל"פ: "על החייב מוטלת חובת גילוי כלכלית מלאה לא רק באשר לנכסיו, חובותיו והכנסותיו, אלא גם לאלה של קרוביו האמורים" (ראה: י. בר אופיר בספרו, שם, בעמוד 429 ואילך). ברם, בהתאם לקביעת כבוד הרשמת כתוארה אז, מירב קלמפנר-נבון המבקש הפר את חובתו זו ברגל גסה. למרות מחדלי המבקש מצאה כבוד הרשמת כי האיזון הנאות ימצא על דרך הגדלת צו התשלומים ואף בשלב זה אפשרה למבקש להגיש בקשה חוזרת לאחר שיקיים את ההחלטות וימציא את מלוא המסמכים בדבר רכושו והכנסותיו. אין מקום להתערב בהחלטה זו בפרט בשים לב לכך שיש ליתן משקל יתר להיבט תום הלב מקום בו אדם מבקש לזכות מיתרונות צו האיחוד (וראה בהיקש מהליכי פש"ר - ע"א 6021/06, פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (2005); פש"ר (חיפה) 12540-01-10, אייל נ' דידי (2011)). לעניין זה יש לזכור כי כנגד זכויות המבקש עומדות זכויות הנושים להיפרע את חובם ואינטרס הציבור בהוצאה לפועל אפקטיבית (ראה: ע"א 2097/02, איטונג בע"מ נ' פואד (2003); רצ"פ (חיפה) 3401/08, מ"מ ראמה נ' אל סנארה בע"מ (2009), על האסמכתאות הנזכרות שם) וכעולה מתגובת המשיב ומהרשימה שצורפה לבקשת רשות ערעור המדובר בחוב בסך של 2,654,461.74 ₪ נכון ליום 10/1/11, למספר רב של נושים, אותם, בחר המבקש כלל לא לצרף לבקשה זו בניגוד לתקנות 119(ג) ו-120(ד) לתקנות ההוצל"פ ודי היה בכך כדי לדחות את בקשת רשות הערעור. 5. לא זו אף זו. גם בשלב זה חדל המבקש מלצרף מסמכים ופרטים כפי שנדרש על ידי כבוד הרשמת ואף לא מסמכים המוכיחים את טענתו כי מצבו הכלכלי הורע. זאת מעבר לעובדה כי על אף שבית המשפט מוסמך להתערב בממצאים עובדתיים, ולשני הצדדים שמורה הזכות לצרף תצהירים ולהביא עובדות חדשות שלא הובאו לפני ראש ההוצל"פ (ראה: ע"מ 578/70, סעדה נ' אל-חוסייני, פ"ד כד(2) 437; ע"א (ת"א) 2532/99, אמרן נ' לוי (2001); ע"א (ת"א) 1198/92, שגב נ' פרץ (199 2); ד. בר אופיר הוצאה לפועל הליכות והלכות מהדורה שביעית עמוד 116; רע"א 5485/99, פינטו נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (2000); רע"א 34/89 גלצר נ' גלצר, פ"ד מג(1) 329) - מן הראוי, גם כשמדובר בערעורים בענייני הוצל"פ, להתערב בממצאים עובדתיים אך ורק במקרים חריגים (וראה גם: בר"ע (ירושלים) 782/05, שאול וולפשטיין בע"מ נ' עיריית פתח תקווה (2005); עש"א (חיפה) 807/08, בני מאליק סודיאן בע"מ נ' מייסלון (2009)). לעניין דא יש לזכור כי לא בנקל תתערב ערכאת ערעור בהחלטתה רשם ההוצל"פ בדבר גובה התשלום החודשי אלא במקרים יוצאי דופן (ראה: רצ"פ (חיפה) 3163-08, קרטה נ' פמ"ח (2009); על האסמכתאות הנזכרות בו). מקרה דא אינו עולה כדי המקרה החריג בו יש להתערב בקביעת כבוד רשמת ההוצל"פ. 6. סוף דבר - 6.1 דין הבקשה להידחות. 6.2 אני מחייבת את המבקש בהוצאות הליך זה המועמדות על סך של 4,000 ₪. בהתאמה, סכום הפיקדון יועבר לתיק האיחוד ויחולק בין הנושים. צו תשלומיםצווים