קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגדרת ''עוסק'' בחוק הגנת הצרכן / תביעה ייצוגית נגד עוסק: לפניי בקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק") בעילה צרכנית על-פי סעיף 1 לתוספת השנייה לחוק - תביעה נגד "עוסק". עניינה של התביעה הוא בביטול פסטיבל מוסיקת "מטאל" (להלן: "הפסטיבל") ימים ספורים לפני שהיה אמור להיערך, ביום 14.8.08, מבלי שהוחזרו הכספים לרוכשי הכרטיסים לפסטיבל. א. רקע עובדתי ועיקר טענות הצדדים . א.1. הצדדים: 1. המבקש 1 (להלן: "המבקש") רכש שני כרטיסים לפסטיבל, האחד עבורו והשני - עבור בת זוגו, המבקשת 2 (להלן: "המבקשת"). 2. לטענת המבקשים, המשיבה 1, שותפות רשומה בצרפת והמשיב 2, בעל השליטה במשיבה 1 ומנהלה, הציגו עצמם כמפיקים של הפסטיבל (להלן: "המפיקים"). 3. לטענת המבקשים, המשיב 3 הוא נציג המפיקים, בארץ ומי שנטל על עצמו את האחריות להשבת הכספים לרוכשי הכרטיסים לפסטיבל. המשיב 3 מכחיש זאת וטוען כי היה אחראי לנושאים התפעוליים הקשורים לבמת הפסטיבל, כנותן שירותים למשיבים 1 ו-2 לצורכי הפסטיבל, ותו לאו. 4. המשיבה 5 היא הבעלים של חנות המוזיקה "מטאלשופ" שתחום עיסוקה במוסיקת מטאל ורוק כבד. המשיב 6 הוא בעל המניות ומנהל המשיבה 5. 5. המשיבה 7 היא הבעלים והמנהלת של חנות מוזיקה בשם "יו. אף. או". המשיבים 8 ו-9 הם בעלי המניות ומנהליה של המשיבה 7. 6. משיבים 4, 10 ו-11 נמחקו לבקשת המבקשים. א.2. האירועים נשוא הבקשה . 1. תחילתם של האירועים בפרסום מודעות המזמינות את כל המעוניין לרכוש כרטיסים לפסטיבל אשר הוגדר כפסטיבל הגדול ביותר שהיה בישראל. הפסטיבל אמור היה להיערך בהאנגר 11 בנמל תל-אביב, ולכלול הופעות של להקות ידועות בתחום מוסיקת המטאל. 2. מחירו של כרטיס בודד נקבע להיות 340 ₪, 370 ₪ או 400 ₪ על פי מועד רכישת הכרטיסים. 3. המבקש רכש שני כרטיסים לפסטיבל בחנות המוסיקה "מטאלשופ" בעלות של 740 ₪. המבקש שילם את הסך האמור במזומן, מבלי שניתנה לו קבלה או חשבונית מס בגין הרכישה. 4. למיטב ידיעת המבקשים, נמכרו 2,000 כרטיסים לערך באמצעות המשיבים 4-11, בארץ ובחו"ל, הן באמצעות גורמים פרטיים והן באמצעות מכירה ישירה של המפיקים באמצעות אתר האינטרנט שהוקם לצורך הפסטיבל. 5. המשיב 3 טוען כי הוא לא מכר כרטיסים לפסטיבל ולא "נתן שירות", ולכן אינו עונה להגדרה של "עוסק", כאמור בחוק הגנת הצרכן , התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"). הקשר היחיד שהיה לו לפסטיבל הוא בכך שהוא נשכר על ידי המפיקים על מנת שיהיה אחראי לצד הטכני של ארגון הפסטיבל. 6. לטענת המשיבים 5-9, נמכרו באמצעות החנויות מטאלשופ ויו. אף. או. רק כ- 800 כרטיס. כן לטענתם, החנויות מטאלשופ ויו. אף. או. שימשו רק עמדות למכירת כרטיסים לפסטיבל כחלק משירות שניתן ללקוחותיהן, ולא היה להם כל חלק בארגון הפסטיבל או בהפקתו, ולא צמח להם רווח כלשהי ממכירת הכרטיסים. גם הכספים שנגבו עבור מכירת הכרטיסים הועברו למשיב 3 או לאדם בשם אשי אטלס (להלן: "אשי"), אשר הציגו עצמם כנציגי המשיבה 1 וכמפיקים בישראל של הפסטיבל. לטענת המבקשים בתשובתם, די בכך כדי ללמד כי המשיב 3 היה נציגם של המפיקים בישראל. 7. אין חולק כי סמוך למועד שבו אמור היה להתקיים הפסטיבל, 14.8.08, התפרסמו ברשת האינטרנט הודעות על דחיית מועד הפסטיבל, ככל הנראה בשל חוסר כדאיות כלכלית, כתוצאה ממכירה לא מספקת של כרטיסים. 8. לטענת המבקשים, הודעות אלה לא פורסמו באופן רשמי על ידי המשיבים, כך שחלק מרוכשי הכרטיסים הגיעו למקום הפסטיבל, ואז התברר להם כי הפסטיבל בוטל. רק שלושה ימים לפני המועד שנקבע לקיום הפסטיבל, התפרסמו ברשתה האינטרנט הודעות, לא רשמיות, על ביטול הפסטיבל. לטענתם הטעו אותם המשיבים לחשוב כי הפסטיבל מתקיים במועדו ועד עצם יום זה לא פורסם כי הפסטיבל בוטל, אלא כי הוא נדחה. 9. המשיב 3 טוען כי הוא ואשי ניסו לגרום למשיב 2 לחזור בו מהחלטתו על דחיית הפסטיבל, ללא הועיל. 10. המבקשים טוענים כי במספר הזדמנויות פרסמו חלק מהמשיבים פרסומים בדבר החזר כספי וכי הם ממתינים לקבל את הכספים מהמפיקים. פרסומים אחרים היו מטעם המפיקים, למשל באתר הפייסבוק שלהם, לפיהם החלה השבת הכספים לרוכשי הכרטיסים. בפועל, כך לטענת המבקשים, עד כה לא התבצע החזר כספי כלשהו, והמשיבים מחזיקים בכספי המבקשים ויתר רוכשי הכרטיסים לפסטיבל, מזה תקופה ארוכה. 11. המשיבים 3, 5 - 9 טוענים כי מכירת הכרטיסים לא הניבה להם רווח כלשהו והם לא מחזיקים בכספים ממכירת הכרטיסים. כספים אלה מוחזקים כולם, לטענתם, על ידי המשיבים 1 ו-2. משיבים 3, 5- 9 טוענים כי הם עצמם נפלו קורבן למשיבים 1 ו-2, כאשר מחד, לא קיבלו כל תמורה עבור מכירת הכרטיסים, ומאידך - עמדו בחזית מול רוכשי הכרטיסים אשר טעו לחשוב כי המשיבים 5 - 9 אחראים לארגון הפסטיבל וביטולו. לטענת המשיבים 5 - 9, המשיבות 5 ו-7 פעלו מול המשיב 2 במטרה לנסות להשיב לרוכשי הכרטיסים את דמי הכרטיסים. למרות הבטחות שונות של המשיבים 1 ו-2, לא הועברו הכספים שנועדו להשבה לרוכשי הכרטיסים למשיבות 5 ו-7. 12. המבקשים טוענים כי גם אם המשיבים 3, 5 - 9 לא קיבלו בחזרה כספים ממכירת הכרטיסים לפסטיבל אפשר והם ציפו להגדיל את רווחי החנויות באמצעות הגדלת נפח הלקוחות הפוקדים את החנויות לצורך רכישת הכרטיסים לפסטיבל. 13. המשיב 3 טוען כי משהבין כי מזה תקופה רוכשי הכרטיסים לא מקבלים את כספם בחזרה, הוא טס, על חשבונו, לצרפת, מקום מושבם של המפיקים, במטרה לנסות לקבל מהמשיב 2 את הכספים, אך ללא הועיל. כל שנתן המשיב 2 למשיב 3 הוא הצהרה בכתב, לפיה הוא האחראי הבלעדי לביטול הפסטיבל, להשבת כספם של רוכשי הכרטיסים ולתשלום לספקים. 14. המבקשים טוענים דווקא ניסיונותיו של המשיב 3 לקבל את הכספים מהמשיב 2 מלמדים שהמשיב 3 מכיר באחריותו להשבת כספי רוכשי הכרטיסים. 15. המבקשים טוענים כי במעשים ובמחדלים אלה הפרו המשיבים את הוראות חוק הגנת הצרכן ובכלל זה הטעו את חברי הקבוצה, ולא גילו להם, לפני רכישת הכרטיסים או לאחריה, כי יש חשש שהפסטיבל יתבטל. לטענת המשיבים 5 - 9, לא רק שהחשש הובהר לרוכשי הכרטיסים על גבי הכרטיסים, אלא שחשש כזה מלווה כל הופעה מוזיקלית. 16. המבקשים מעריכים את הנזק שנגרם לכל אחד מיחידי הקבוצה המחזיק בכרטיס לפסטיבל, בסך של 854 ₪, על-פי הפירוט להלן: א. 370 ₪ עבור כרטיס בצירוף הפרשי הצמדה וריבית העומד עד למועד הגשת הבקשה על סך של 404 ₪. ב. 150 ₪ עבור שיחות טלפון והשחתת זמן לצורך עריכת בירורים לגבי השבת הכספים. ג. 300 ₪ עבור עגמת נפש. 17. הואיל ולטענת המשיבים נמכרו 2,000 כרטיס לערך, אזי סכום התביעה הכולל בגין הנזקים הנטענים, שנגרמו לכלל חברי הקבוצה, עומד על סך של 1,708,000 ₪. 18. המשיבים 5 - 9 טוענים כי ניסיונם של המבקשים להגדיל את הנזקים הנטענים, חסר תום לב שכן על גבי הכרטיסים לפסטיבל נכתב בצורה מפורשת כי החזר כספי יינתן בגובה תשלום סכום הכרטיס בלבד ולא תהינה מעבר לכך כל עילות תביעה נוספות. 19. לטענתם, חלק מראשי הנזק אינם משותפים לכלל חברי הקבוצה או שהנם מנופחים. 20. המשיב 3 טוען כי במרץ 2009 העביר אליו המשיב 2 סך של 8,000$ לפיצוי חלקי עבור רוכשי הכרטיסים, והמשיב 3 העביר לכ- 100 רוכשי כרטיסים את כספם בחזרה. כן טוען המשיב 3 כי עד כה הוחזר ל- 500 רוכשי כרטיסים כספם, ונותרו כ- 900 איש אשר לא קיבלו החזר. 21. העותרים טוענים כי אינם יודעים מה גודל הקבוצה שייצוגה מתבקש משום שנתונים אלה מצויים בידי המשיבים, ויתגלו במסגרת הליך גילוי מסמכים. 22. העותרים מבקשים מבית המשפט לעשות שימוש בסמכותו על פי סעיף 12 לחוק ולהורות כי הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה תכלול את מי שהודיע לבית המשפט, בכתב, על רצונו להצטרף לתביעה. 23. העותרים טוענים כי מתקיימים תנאי סעיף 8 לחוק על-פיהם רשאי בית המשפט לאשר תובענה ייצוגית. המשיבים 3, 5-9 טוענים כי התובענה אינה עומדת בהוראת סעיף 8 לחוק. 24. העותרים טוענים כי הם ערכו בדיקה בפנקס התובענות הייצוגיות ולא מצאו כי הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה זהה או דומה לעניין נשוא הבקשה. 25. הן המשיב 3 והן המשיבים 5-9 מפנים להודאה בכתב מטעם המשיב 2 לפיה הוא מכיר באחריותו הבלעדית להשבת הכספים לרוכשי הכרטיסים ויתר המשיבים אינם אחראים לכך שרוכשי הכרטיסים טרם קיבלו כספם בחזרה. המבקשים טוענים כי לא המשיב 2 הוא שייקבע על מי מוטלת האחריות לפיצוי חברי הקבוצה שייצוגה מתבקש. לטענת המבקשים, בהודאה זו יש, לכל היותר, להוות עילה להגשת הודעת צד שלישי כנגד המשיב 2. 26. המשיבים 5 - 9 מבקשים לדחות על הסף את הבקשה ואת התובענה כנגד המשיבים 6, 8 ו-9 בטענה שלא היו יחסים כלשם בין המבקשים לבינם, היותם בעלי המניות והמנהלים של המשיבות 5 ו-7 לא הופך אותם לבעלי דין, והם אינם בגדר "עוסק" על פי חוק הגנת הצרכן. גם המשיב 3 מבקש לדחות הבקשה והתובענה על הסף בטענה שאינו בגדר "עוסק" כאמור. 27. המשיבים 3 ו- 5 - 9 טוענים כי המבקשת אינה נמנית על כלל קבוצת "רוכשי הכרטיסים" משום שהיא לא רכשה כרטיסים לפסטיבל אלא המבקש הוא שרכש את הכרטיס עבורה, ולכן היא אינה יכולה להיות מבקשת בבקשה לאישור תובענה ייצוגית. 28. המבקשים טוענים כי המבקשת אמנם לא רכשה את הכרטיס לפסטיבל אך היא זו שהקדישה את משאביה בניסיונות לקבל חזרה את תמורת הכרטיסים לאחר ביטול הפסטיבל, מה גם שהמבקש רכש שני כרטיסים, אחד עבורו והשני עבור המבקשת, והנזק לכן, הוא אותו נזק. ב. דיון . 1. על מנת להיכנס בשעריה של התובענה הייצוגית יש לעמוד בכמה תנאים, וראשיתם בסעיף 3(א) לחוק, הקובע: "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית; על אף האמור, לא תוגש נגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזק שנגרם על ידי צד שלישי, שעילתה הפעלה או אי הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה של הרשות ביחס לאותו צד שלישי; בסעיף קטן זה ובסעיפים 5(ב)(2), 9 ו-21 , "רשות" - כהגדרתה בסעיף 2 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים." 2. על התביעה הייצוגית להיות מוגשת באחת העילות המפורטות בתוספת השנייה לחוק או בעניין אשר נקבע בהוראת חוק מפורשת שניתן יהיה להגיש בו תובענה ייצוגית. 3. במקרה דנא, הגישו המבקשים את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית מכוח סעיף 1 לתוספת השנייה לחוק, לפיו ניתן להגיש תביעה נגד "עוסק", כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין שבינו לבין הלקוח. 4. לטענת המשיבים, הם אינם עונים להגדרה של "עוסק" כמשמעו בחוק הגנת הצרכן. 5. האם המשיבים 6, 8 ו-9 עונים להגדרה של "עוסק" . א. כאמור לעיל, עניינה של הבקשה באישור תובענה כייצוגית על-פי סעיף 1 לתוספת השנייה לחוק. ב. סעיף 1 לתוספת השנייה לחוק קובע: "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו." ג. לטענת המשיבים 6, 8 ו-9 אין הם עונים להגדרה של "עוסק" כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן המגדיר "עוסק" כמי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן. המבקשים טוענים, בצורה כללית, כי המשיבים הנם בגדר עוסק. לטענתם, סעיף 25 לחוק הגנת הצרכן מטיל על נושאי משרה אחריות אישית בגין מצבים נשוא הבקשה, ומכאן שהם עונים להגדרה של "עוסק" כמשמעו בחוק הגנת הצרכן. ד. אני מקבלת את טענת המשיבים 6, 8, ו- 9 לעניין זה. ה. טענת המבקשים, לפיה כל המשיבים עונים להגדרה של "עוסק" בחוק הגנת הצרכן הנה טענה כללית וסתומה. המבקשים לא הניחו תשתית כלשהי, אף לא מינימאלית, לטענתם לפיה כל המשיבים, וביניהם המשיבים 6, 8 ו-9, נטלו חלק במכירת הכרטיסים לפסטיבל. ו. סעיף 25(א) לחוק הגנת הצרכן עליו מסתמכים המבקשים קובע: "מעביד, מרשה ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה כאמור בסעיף 23 בידי עובד מעובדיו, מורשהו, התאגיד או עובד מעובדי התאגיד, לפי הענין; המפר הוראת סעיף זה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" - דירקטור, מנהל פעיל, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה." ז. מכאן שסעיף 25 לחוק הגנת הצרכן עוסק באחריות נושאי משרה לביצוע עבירה בידי עובד ולא בטענות מכוח עילות שבדין האזרחי, כגון הטעיה ועשיית עושר ולא במשפט, ואין בו כדי להכניס את המשיבים 6, 8 ו- 9 לגדר "עוסק" כאמור. ח. עוד טוענים המבקשים כי הלכה היא כי אין לדון במסגרת בחינת הבקשה לאישור תביעה ייצוגית בטענות לסילוק התובענה על הסף, וגם מטעם זה אין לדחות הבקשה כנגד המשיבים 6, 8 ו-9. אמנם זו ההלכה, אולם להלכה זו ישנו יוצא מן הכלל ולפיו יש מקום לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה כייצוגית במקרים חריגים, בהם ברור על פני הדברים, שאין בבקשה ולא כלום. ראו: רע"א 5154/08 קוסט פורר גבאי את קסירר רו"ח נ' עובדיה קדמי (2009). ט. כזה הוא המקרה שלפני בכל הקשור למשיבים 6, 8 ו-9. מדובר בנושאי משרה ובעלי מניות במשיבות 5 ו-7, כאשר האחרונות הן אלה שהיוו תחנות למכירת כרטיסים לפסטיבל לקהל הרחב. יש להבחין בין המשיבים 6, 8 ו-9 לבין המשיבות 5 ו-7, ואין מדובר באותה אישיות משפטית. העובדה שהמשיבות 5 ו-7 מכרו כרטיסים לפסטיבל לקהל הלקוחות אינו הופך את נושאי המשרה בהן ואת בעלי המניות ל"עוסקים" לפי חוק הגנת הצרכן. י. לא אף זאת אלא שהמבקשים לא טענו כי המשיבים 6, 8 ו-9 נטלו חלק כלשהו בהפקת הפסטיבל, בעצמם או באמצעות המשיבות 5 ו-7. י"א. לפיכך, דין הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבים 6, 8 ו-9, להימחק. 6. האם המשיב 3 נכנס לגדר הגדרת "עוסק" . א. לטענת המשיב 3, הוא אינו עונה להגדרה של "עוסק" ואין יריבות בינו לבין המבקשים או מי מרוכשי הכרטיסים. לטענתו, המפיקים שכרו את שירותיו רק על מנת להיות מופקד על ארגון הצד הטכני של הפסטיבל. הוא לא נטל כל חלק במכירת הכרטיסים ולא הפיק כל רווח ממכירתם. כל כספי המכירה הועברו למשיב 2 ואליו בלבד. ב. המשיבים 5 - 9 טוענים כי אחת למספר ימים נהגו המשיב 3 או אשי לפקוד את המשיבות 5 ו-7, לבדוק את כמות הכרטיסים שנמכרו על ידן וליטול את הכספים שהתקבלו ממכירתם. לאחר שהמועד לקיום הפסטיבל "נדחה למועד בלתי ידוע" או שמא נאמר, בוטל, נקט המשיב 3 במספר צעדים שמי שמהווה רק "איש טכני" או "איש במה" לא היה נוקט בנסיבות העניין. כך למשל, לאחר שרוכשי הכרטיסים לא קיבלו את כספם בחזרה במשך תקופה ארוכה, טס המשיב 3 למקום מושבו של המשיב 2, בצרפת, ופגש את המשיב 2 במטרה לנסות להביא כספים לצורך השבתם לרוכשי הכרטיסים. המשיב 3 טוען כי בשלב מאוחר יותר הועבר אליו סך של 8,000$ מהמשיב 2 לצורך השבת הכספים לרוכשי הכרטיסים, והמשיב 3 השיב את כספם של חלק מרוכשי הכרטיסים על פי הרשימה שהייתה מצויה אצלו. מכל אלה עולה כי המשיב 3 היה יותר מאשר "איש במה". איש "במה" לא היה נוסע לצרפת על חשבונו במטרה לנסות לקבל את כספי רוכשי הכרטיסים, בידי איש "במה" לא היו רשימות של רוכשי הכרטיסים, והוא לא היה לוקח על עצמו את תפקיד הגורם האחראי להשבת כספי רוכשי הכרטיסים. המשיב 3 גם לא הציג מסמך כלשהו שיש בו כדי ללמד כי כל זיקתו לפסטיבל היתה לצד הטכני בלבד. ג. פעולות ותפקידים אלה שביצע המשיב 3 מצביעים על כך שהוא מתאים להגדרה של נציג המפיקים בישראל, והוא מהווה צד ראוי ונכון בתובענה. ד. למעלה מזאת, אין כל רלוונטיות לשאלה אם המשיב 3, בעצמו ובפועל, עסק במכירת הכרטיסים לפסטיבל. די בכך שהמשיב 3 היווה חוליה בשרשרת הפקת הפסטיבל, שהייתה אחראית, למעשה, על ארגון הפסטיבל והוצאתו לפועל, לרבות איסוף הכספים שהתקבלו ממכירת הכרטיסים, על מנת שיענה להגדרה של "עוסק", כמשמעו בחוק הגנת הצרכן. ה. לפיכך, על-פי הטענות, שימש המשיב 3 שימש נציג המפיקים בישראל ולאור הפעולות שביצע לפני ביטול הפסטיבל ולאחריו, כמפורט לעיל, הוא עונה להגדרה של "עוסק" כמשמעו בחוק הגנת הצרכן. 7. הודאתו בכתב של המשיב 2 . א. הן המשיב 3 והן המשיבים 5 - 9 מפנים להודאה בכתב שניתנה על ידי המשיב 2, לפיה, לכאורה, הוא מכיר באחריותו הבלעדית לביטול הפסטיבל ולהשבת כספי רוכשי הכרטיסים. בהודאתו זו של המשיב 2, סבורים המשיבים, יש כדי לנתק את האחריות המיוחסת להם על ידי המבקשים. ב. גם אם הודאתו של המשיב 2 כשרה לכל דבר ועניין, אין בה כדי להשמיט את אחריותם הנטענת של יתר המשיבים לנזקים הנטענים. לכן, בשלב זה, אין בה כדי לשלול את האחריות המיוחסת למשיבים 3, 5 ו-7, ואין מקום לסלק את התביעה נגדם. 8. עילות תביעה . א. לטענת המבקשים, הפרו המשיבים את הוראות חוק הגנת הצרכן על ידי כך שהטעו את המבקשים ורוכשי הכרטיסים לחשוב כי הפסטיבל מתקיים במועדו, ולא גילו למבקשים, לפני רכישת הכרטיסים ואף לא לאחר מכן, כי קיימת אפשרות שהפסטיבל לא יתקיים במועדו. בכך גם הפרו המשיבים את ההסכם עם המבקשים וכל רוכשי הכרטיסים, ובהחזיקם בכספים של רוכשי הכרטיסים הם עושים עושר ולא במשפט. ב. המשיבים טוענים כי אין במעשיהם כל הטעייה שכן דבר האפשרות כי הפסטיבל יבוטל או יידחה היה ידוע, והיה צריך להיות ידוע, למבקשים ולרוכשי הכרטיסים. לטענת המשיבים על גבי הכרטיסים לפסטיבל נכתב כי ישנה אפשרות שהפסטיבל יבוטל. עוד טוענים המשיבים כי המציאות הישראלית מאופיינת בכך, שלא אחת, מתבטלות הופעות מוזיקליות של להקות מחו"ל, והדבר אף נמצא בידיעתו השיפוטית של בית המשפט. ג. ביטול של הופעות מוזיקליות של להקות מחו"ל אינו דבר הנמצא בידיעתו השיפוטית של בית המשפט. אמנם, המשיבים מנו שורה של הופעות מוזיקליות שבוטלו, אך אין לדעת מה הייתה הסיבה לביטול כל הופעה והופעה. הופעות מוזיקליות מתבטלות מטעמים שונים ומגוונים. רישום על גבי הכרטיס לפיו ההחזר הכספי יהיה בגובה הכרטיס בלבד ויינתן רק בגין ביטול המופע, אין בו כשלעצמו כדי לגלות לרוכשי הכרטיסים כי יתכן והמופע יבוטל. ד. לפיכך, יש מקום לטענת המבקשים כי המשיבים הפרו חובתם לגלות לרוכשי הכרטיסים בזמן אמת אודות הפגם שיש בכרטיסים שרכשו לפסטיבל, על-פי סעיף 4 לחוק הגנת הצרכן, וכן לטענת המבקשים בעניין הטעייה בעניין מהותי הקשור לעסקת רכישת הכרטיסים, על-פי סעיף 2(א)(3) לחוק הגנת הצרכן. ה. כרטיס לפסטיבל הוא למעשה הסכם מחייב לכל דבר ועניין עם קבלת תמורתו. מפיקי הפסטיבל ומוכרי הכרטיסים מתחייבים על פיו לאפשר לרוכשי הכרטיסים את ההשתתפות כקהל בפסטיבל במועד הנקוב בו. אלה גם התחייבו כי אם יבוטל הפסטיבל אזי דמי הכרטיס המלאים יוחזרו לרוכש, ולמרות ביטול הפסטיבל לא הושבו כספי רוכשי הכרטיסים. ו. אשר על כן, עומדות למבקש העילות של הפרת חוזה ועשיית עשר ולא במשפט. 9. האם התובענה עומדת בתנאים לאישורה כייצוגית . א. אחת הטענות העיקריות של המשיבים היא כי התובענה אינה ראויה להתברר כתובענה ייצוגית, באשר התובענה אינה עומדת בתנאי סעיף 8 לחוק, לרבות הדרישה לקיום עילת תביעה אישית כאמור בסעיף 4(א)(1) לחוק. ב. להלן ייבחנו התנאים הקבועים בחוק. ג. סעיף 4(א)(1) לחוק בצירוף סעיף 3(א), קובעים מי רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית. לאדם המגיש בקשה כאמור, צריכה להיות עילת תביעה כמפורט בסעיף 3(א) ובתנאי שהעילה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם. ד. רק אם מתקיים האמור לעיל יש לבדוק את הבקשה לגופה על פי סעיף 8(א) לחוק. ראה: ע"א 458/06 עו"ד יובל שטנדל נ' חברת בזק בינלאומי בע"מ (2008). ה. עילת תביעה אישית . 1. אין חולק כי המבקש רכש שני כרטיסים לפסטיבל. המבקש נמנה על אותם חברי קבוצה אשר כספם טרם הושב להם בשל ביטול הפסטיבל. ראוי גם לומר כי המשיבים אינם טוענים כי למבקש לא קיימת עילת תביעה לאור ביטול הפסטיבל וכל שהם טוענים הוא כי עילות התביעה אינן משותפות לכלל חברי הקבוצה שייצוגה מתבקש. 2. לפיכך מתקיים במבקשים התנאי של עילת תביעה אישית. ו. בחינת הטענה בדבר עילות תביעה משותפות תיעשה במסגרת בחינת תנאי סעיף 8(א) לחוק, להלן. 1. באשר למבקשת, טוענים המשיבים כי הכללתה כצד לבקשה ולתובענה אינה כדין באשר היא לא רכשה כרטיסים לפסטיבל. הסעד היחיד הרלוונטי והנכון לתובענה הוא החזרת עלות רכישת הכרטיסים. יתר ראשי הנזק אינם משותפים לכלל חברי הקבוצה. לא כל חברי הקבוצה ביצעו שיחות טלפון בהיקף של 150 ₪ לאדם ומי שרכש שני כרטיסים ומעלה לא ביצע מספר גדול יותר של שיחות ממי שרכש כרטיס אחד. כמו כן, יש להניח כי לא כל רוכשי הכרטיסים ביצעו שיחות טלפון או ביטלו זמנם לצורך בירור מה עלה בגורל כספם. לכן, כל הסעדים בגין הנזקים הנלווים הנטענים אינם בני תביעה באשר הם אינם מנת חלקם של כל חברי הקבוצה. אין חולק כי המבקשת לא רכשה את הכרטיסים לפסטיבל, אלא המבקש הוא שרכש אותם. לטענת המבקשים, המבקשת מהווה בעלת דין בתובענה באשר היא זו שהקדישה זמנה ומרצה לטיפול בהחזרת כספי הכרטיסים, והיא זו שיזמה את הגשתה של התובענה והבקשה לאישורה כייצוגית. אין בפעולות אלה המיוחסות למבקשת אין בהם כדי להצמיח לה עילת תביעה אישית, ולהפוך אותה לבעלת דין בתובענה. משאין מקום להכללת סעדים כתוצאה של עגמת נפש ובזבוז זמן, אין למבקשת כל עניין בתובענה. 2. לפיכך, אין למבקשת עילה אישית כאמור בסעיף 4 לחוק. ז. דרישות סעיף 8(א) לחוק . סעיף 8 לחוק קובע: "בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה: (1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; (2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין; (3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה; (4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב. " 1. התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה- א. לטענת המשיבים לא מתקיים תנאי זה היות וסכום הנזקים שנגרם למבקשים אינו סכום הנזקים שנגרם ליחידי הקבוצה והם אינם משותפים לכלל הקבוצה. עוד בעניין הסכומים טוענים המשיבים כי המבקשים "ניפחו" את הנזקים הנטענים באופן חסר פרופורציה למחירו של כרטיס לפסטיבל ובעשותם כן, הפכו את העניין המשותף לכלל חברי הקבוצה הנטענת לעניין שאינו משותף להם. המשיב 3 מוסיף וטוען כי חלק מרוכשי הכרטיסים קיבל בחזרה את כספו. ב. אינני מקבלת את טענת המשיבים לפיה התובענה כולה אינה מעוררת שאלות משותפות לחברי הקבוצה. אמנם, סכום התביעה מורכב מנזקים נלווים לנזק של אי השבת עלות הכרטיסים לפסטיבל, כגון בזבוז זמן ועגמת נפש, שלא נגרמו לכל אחד ואחד מרוכשי הכרטיסים, ולא במידה שווה, ולכן, דין נזקים אלה להימחק מכתב התביעה. ג. אולם, באשר לנזק העיקרי של אי השבת עלות רכישת הכרטיסים לרוכשי הכרטיסים, מדובר בשאלה המשותפת לכלל רוכשי הכרטיסים אשר לא קיבלו בחזרה את כספם בגין ביטול הפסטיבל. לפיכך לא ניתן לומר כי התובענה כולה אינה מעוררת שאלות משותפות. ד. באשר לטענת המשיבים כי חלק מרוכשי הכרטיסים קיבלו את כספם חזרה, אין בה כדי לפגוע בהתקיימות תנאי זה שכן אין חולק כי קיים עדיין מספר גדול של רוכשי כרטיסים אשר לא קיבל את כספו חזרה. 2. תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה - א. לטענת המשיבים 5 - 9, מאחר ומדובר בסכומים לא קטנים, אין מקום להגשת תובענה ייצוגית וכל אחד מחברי הקבוצה יכול לפתוח בהליכים משפטיים עצמאיים. ב. מבחינת סכום התביעה, כאשר מדובר בעלות הכרטיס ואין מקום לצרף את הנזקים הנלווים הנטענים, כאמור לעיל, מדובר בסכומים נמוכים, יחסית, ולא יהיה זה יעיל לניזוק או לחברה בכללותה, כי ייתבעו על ידי כל אחד ואחד מחברי הקבוצה בנפרד. ג. הליך התובענה הייצוגית משמש לעידוד הגשת תביעות במקרים שבהם שיעור הנזק שנגרם לכל ניזוק בנפרד הוא קטן עד כדי חוסר כדאיות אישית בהגשת התביעה. ראו: ת.א. (חיפה) 797/08 חגי קרן נ' די. בי. אס . (2009). ד. גם אם סכום הנזק לכל אחד מיחידי הקבוצה היה כפי שאמדו המבקשים, דהיינו 854 ₪ גם אז לא היה בכך כדי לשלול קיומו של תנאי זה. ראו: ת.צ. 4398-09-08 (מחוזי מרכז) מרק ליטבין נ' בלה שלומקינס בע"מ (2009) (להלן: "עניין שלומקינס") בעניין שלומקינס אושרה תביעה ייצוגית בה הסעד הנתבע, לכל חבר קבוצה, עמד על 1,000 ₪. ה. גם בטענתו של המשיב 3 לפיה מערכת האכיפה הרלוונטית לנסיבות הפרשה היא על-פי חוק העונשין והרשות הממונה לאכיפת הוראות חוק העונשין היא משטרת ישראל או האינטרפול, אין כדי לפגוע בזכות התביעה הייצוגית. ו. גם אם באי השבת כספי רוכשי הכרטיסים לפסטיבל יש משום פאן פלילי, והרשות הממונה לבחינת הפרשה היא משטרת ישראל, אין משמעות הדבר כי אין מקום לנהל תביעה ייצוגית באותו עניין. הפסיקה דנה במקרים כאשר רשות אחרת החלה כבר בבירור הפרשה ואין חובה לפנות לאותה רשות טרם התדפקות בשערי התובענה הייצוגית. זאת ועוד, במקרה דנן, המשיבים 5 - 9 ציינו כי המשיבים 8 ו-9 פנו למשטרת ישראל בתלונה כנגד המשיב 2 אך המשטרה סירבה לקבל את תלונתם מאחר והמשיב 2 אינו אזרח ישראלי ואינו נמצא בתחומי מדינת ישראל. גם בקשתם להגיש תלונה לאינטרפול כנגד המשיב 2, לא צלחה. משכך דין טענה זו של המשיב 3 - להידחות. 3. עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג בדרך הולמת - תנאי נוסף לאישורה של תובענה כייצוגית הנו כעניינם של חברי הקבוצה ייוצג בדרך הולמת. לגישת המשיבים תנאי זה לא מתקיים בענייננו. לא מצאתי בתגובת המשיב 3 ובתגובת המשיבים 5 - 9 כל הסבר לטענתם הכללית. מכל מקום, מהבקשה והתשובה של המבקשים יש להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג בדרך הולמת. 4. עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב - א. לטענת המשיבים, המבקשים אינם עונים על תנאי זה הדרוש לאישורה של התובענה. לטענת המשיבים 5 - 9, כל עניינה של התובענה הוא אחר חיפוש "כיס עמוק" על מנת להשיג רווח כלכלי. ב. אינני מקבלת את טענת המשיבים. טענות בדבר מחזור כספי נמוך של המשיבות 5 ו-7 אינו נמנה בין השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לדון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, מה עוד שלא הונחה לטענה תשתית כלשהי. ג. עוד סבורים המשיבים כי הם אינם מהווים בעלי דין נכונים לתובענה, אלא אותו אדם בשם אשי והמשיבים 1 ו-2 ומי מטעמם. כפי שכבר קבעתי לעיל אין בנטילת האחריות על ידי המשיב 2 כדי לנתק את אחריותם של יתר המשיבים. ד. טענה נוספת של המשיבים היא כי המבקשים ביקשו למחוק חלק מהמשיבים כשהתברר כי אותם משיבים השיבו את התשלום בגין הכרטיסים לרוכשים באמצעותם, אך לא תיקנו את הבקשה ולא הפחיתו בהתאם את סכום התביעה או את המספר הנטען של הרוכשים המהווים, לטענתם, את הקבוצה. ה. אינני מקבלת טענה זו של המשיבים. המבקשים טענו מלכתחילה כי לא ידוע להם מספר רוכשי הכרטיסים שלא קיבלו בחזרה את כספם ומספר הרוכשים שהם נקבו בו הוערך על ידם עד לקבלת המספר הנכון. ו. בטענת המשיבים לפיה הקבוצה כוללת חסרי כשרות משפטית וחיילים ולכן הקבוצה אינה הומוגנית, וכתוצאה עניינם לא יכול להיות מיוצג בדרך הולמת ובתום לב, אין ולא כלום. ההומוגניות לא נקבעת על פי השתייכות קבוצתית כזו או אחרת אלא על פי עילת תביעה משותפת. אם חלק מחברי הקבוצה הנם קטינים הרי שלא מן הנמנע כי עניינם ייוצג על ידי התובע הייצוגי בפיקוחו של בית המשפט, ותכלית ההגנה על האינטרסים של הקטין תישמר בידי בית המשפט. לא אחת מוגשות ומאושרות תובענות ייצוגית שעניינן הטעייה צרכנית של הציבור. בהטעיה צרכנית כזו גם קטינים ופסולי דין אחרים נפגעים ובכל זאת עניינם מובא גם הוא במסגרת התובענה הייצוגית. ז. עוד מבקשים המשיבים להראות כי המבקשים חסרי תום לב בכך ש"ניפחו" את גודל הקבוצה על מנת להגדיל את הסכום הנתבע ובכך להגדיל את הפיצוי המגיע להם, ולכן אין הם ראויים לשמש תובעים ייצוגיים. כאמור, העותרים הבהירו מלכתחילה כי אין בידיהם נתונים אודות גודלה של הקבוצה שייצוגה מתבקש, נתונים הנמצאים בידי המשיבים. לכן, אין בכך כדי ללמד אודות חוסר תום ליבם של המבקשים. יתר על כן, גם אם גודלה של הקבוצה קטן מכ- 2,000 רוכשי כרטיסים, והוא מסתכם בכמה מאות בודדות של רוכשי כרטיסים, לא מן הנמנע לאשר את התביעה הייצוגית. ג. לסיכום . 1. מכל הנימוקים המובאים לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לאשר את התובענה הייצוגית בשינויים. מכח סמכותי על פי סעיף 13 לחוק אני מאשרת את התובענה כייצוגית בשינויים שלהלן: התובע הייצוגי יהיה המבקש בבקשה דנן בלבד. המשיבים 6, 8 ו-9 יימחקו כנתבעים בתובענה. הנזקים בדבר ביטול זמן, הוצאות לשיחות טלפון ועגמת נפש יימחקו מעילות התביעה. 2. התובע הייצוגי יגיש תובענה מתוקנת במועד הקבוע בתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010. 3. על פי דרישת סעיף 14 לחוק אני קובעת כדלקמן: א. הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה תכלול את כל מי שרכש כרטיס אחד או יותר לפסטיבל אנת'ם שהיה אמור להתקיים ביום 14.8.08, ולא קיבל את כספו בחזרה. ב. התובע המייצג הוא המבקש, מר אמיר דוליצקי, ובא כוחו בבקשה הוא בא כוחו בתובענה. ג. עילת התביעה היא השבת דמי רכישת הכרטיס לפסטיבל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום שהפסטיבל היה אמור להתקיים 14.8.08 ועד לתשלום בפועל בעילה של הפרת חוזה ובעילה של עשיית עשר ולא במשפט. ד. הסעד הנתבע הוא בגובה רכישת כרטיס למופע בהתאם למועד הרכישה: 340 ₪, 370 ₪ או 400 ₪. ה. ב"כ המבקשים יפרסם הודעה על אישור התובענה הייצוגית לפי סעיף 25 לחוק תובענות ייצוגיות בשני עיתונים יומיים. ההודעה תכלול את הפרטים המפורטים בסעיף 14(א) לחוק תובענות ייצוגיות. טיוטת ההודעה תוגש לבית המשפט לפני פרסומה, על פי הוראות סעיף 25(ד) לחוק תובענות ייצוגיות. ו. הנתבעים יישאו בהוצאות הפרסום. ז. עותק ההודעה לאחר פרסומה יישלח למנהל בתי המשפט לשם רישומה בפנקס לפי סעיף 25(ז) לחוק תובענות ייצוגיות. 4. לא ראיתי לנכון לחייב את המבקשים בהוצאות המשיבים 6, 8 ו-9 שנמחקו הואיל ולהם ייצוג משותף עם משיבים 5 ו- 7 שהבקשה לגביהם התקבלה. צרכנותשאלות משפטיותהגדרות משפטיותחוק הגנת הצרכן