מהי הגדרת נכות ? נקודת המוצא הנורמטיבית היא ש"נכות" מהווה תנאי להכרה בחייל כ"נכה" כי "נכה" מוגדר כ"חייל משוחרר או חייל בשירות קבע, שלקה בנכות". ה"נכות" כשלעצמה מוגדרת כ"איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, בין גופנית ובין שכלית, או פחיתתו של כושר זה, שבאו לחייל משוחרר או לחייל בשירות קבע כתוצאה של אחת מאלה שאירעה בתקופת שירותו עקב שירותו: (1)מחלה; (2)החמרת מחלה; (3)חבלה; השוו להגדרת "פגימה" בסעיף 1 לתקנות לקביעת דרגת הנכות שלפיו "פגימה" היא "מחלה או ליקוי גופני או שכלי שנפגע בו אדם" הסמכות להכריע לגבי עצם קיום נכות, לצורך "ההכרה", להבדיל מלגבי "שיעור הנכות" מסורה לקצין התגמולים, ולא לוועדה רפואית. על החלטתו, ניתן לערער לועדת הערעור ראה כב' השופט שמגר בע"א 89/ 459 קצין התגמולים נ' צבי חריטן. לנכה שהוכר, יכול שתקבע דרגת נכות, שהיא הנמוכה ביותר. ראה גם כב' השופטים מצא חשין ודורנר ברע"א 9324/99 הועדה הרפואית העליונה נגד בוטראשווילי בו הובהרו שמתקין תקנות הנכים ( מבחנים לקביעת קביעת דרגות נכות) התש"ל-1979 שהגדיר בתחילה מצב של "אין נכות" , חרג מסמכותו שהיא לקבוע דרגת נכות. וראה גם פסקי הדין נשוא הערעור בעניין בוטראשוילי. אולם, קיום "נכות" מחייב "איבוד" או ,לפחות "פחיתה" של "כושר לפעול פעולה רגילה". די בעצם הפחיתה בכושר, גם כששיעורה או ביטויה נחזה כנמוך ביותר, כי דרגת הנכות תקבע בהליך אחר, ולפי התקנות לקביעת דרגת נכות. בהעדר פחיתה, לא יעבור המערער את הסף שממנו תיבדק נכותו, גם אם קיים קשר סיבתי לשירות. המחוקק, לא הגדיר את המונחים "כושר לפעולה רגילה" ו"פחיתה" והותיר לפסיקה את המלאכה לצקת להם תוכן שתלוי, כמובן, בנסיבות המקרה . התקנות לקביעת דרגת נכות, מכירות, אף במפורש לעיתים, במצב בו פחיתה כושר הפעולה גומרת נכות מינימאלית.השווה כב' השופט פורת בע"א 99 / 2689 חלפון אבשלום נ' קצין התגמולים שעסק בצלקת ושערעור עליו נדון בעניין בוטראשולי הנ"ל בו נאמר בין היתר ""חוותי דעתי כי צלקת, כאשר היא קיימת, מזכה בדרגת נכות ומחוקק המשנה אינו מוסמך לקבוע דרגת נכות במילים "אין נכות", והרי עובדה היא שהצלקת קיימת ולא נעלמה מן העולם, ולכן מחוקק המשנה מוסמך לקבוע רק דרגות נכות, ואלה תחילתן באפס אחוזים וסופן ב- 100%. " התקנות לקביעת דרגת הנכות, בניסוחן כיום, כוללות מקרים בהם נקבעת דרגת נכות של 1% כשמובהר שאין הפרעות. ראה למשל בדוגמאות הבאות:א.הסדר לגבי צניחת כליות בסעיף 22(1)(א) שהיא ללא הפרעות ב. הסדר הנוגע לארטריטיס בסעיף 35(1)(א) בו אין השפעה על כושר הפעולה הכללי ואין הגבלת תנועות.ג. הסדר שלאחר דלקת כבד זיהומית כשלא נשארו הפרעות כעולה מתקנה 16(3)(א). השאלה, אם די בפגיעה אנטומית, או שנחוצה גם הגבלה תפקודית, התעוררה גם בשלב קביעת שיעור הנכות שהוכרה (להבדיל מההכרה בעצם קיומה) .טרם נאמרה לגביה המילה האחרונה וראה בשאלת הבהרה שהופנתה על ידי בית המשפט העליון לועדה הרפואית. כב' השופט עדיאל ברעא 03 / 9737 אסתר זיגלמן נ' משרד הביטחון- קצין תגמולים ( לא פורסם)( 4.7.2005):.רשות הערעור ניתנה על יסוד ההנחה שבקשה זו תחייב הכרעה בשאלה, בה נחלקו הרכבים שונים של בתי משפט מחוזיים, והיא האם קביעת דרגת נכות על-פי תקנות הנכות מחייבת קיומה של הגבלה תפקודית, או שדי לשם כך בקיומה של פגיעה אנטומית, גם אם אין נלווית אליה פגיעה תפקודית. בלשון אחרת , במקרים מסוימים, קל להבחין בעין בגריעה מכושר הפעולה הכללי או ב"פחיתה", כך בפעולת איבר הגלויה לעין או שכשלתוצאותיה מדד ברור והחלטי .השווה כב' השופט זוסמן בעא 73 / 460 שאול קרויטורו נ' קצין התגמולים, משרד הבטחון שדן בקושי להרים גפה שמאלית :"בחוות-הדעת הרפואית הראשונה שהוגשה למשיב, ביום 31 בינואר 1971, אושרה נכותו של המערער, שאינו מסוגל להרים את הגפה השמאלית מעבר לגובה מסויים, ובכך בוודאי פחת כשרו לפעול פעולה רגילה". במקרים אחרים, מסובך יותר ,להבחין בפחיתה בכושר הפעולה הכללי. כך גם בעניין סיבוך כלייתי, אצל אדם חי, שלא נותח .סיבוך סמוי מהעין יכול שיניב, לעיתים תוצאה חמורה לא פחות מגלוי ,אך גם הפן הביולוגי, וגם הפן של הירידה בתפקוד לא תמיד ומייד ברורים. אף יתכן שבשלב מסוים חומרתם משתנה. שאלות משפטיותהגדרות משפטיותנכות